פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן וחן גלעדי

פרטים אישיים
* שם בפורום:
  שם פרטי:
  שם משפחה:
  דואל':
    (דואר אלקטרוני לא יופיע בפורום)

תוכן ההודעה
* נושא:
 
  תוכן:
  Bold Underline Italic Link
צפיה
 
עריכה

רשימת קישורים
שם קישור 1:
שם קישור 2:
שם קישור 3:
שם קישור 4:
שם קישור 5:


רשימת קבצים
שם קובץ 1:
שם קובץ 2:







סה"כ הודעות: 3
בן 5 רוצה רק את אימא
אדם
01:00 18.12.2020
אנחנו זוג נשוי, חיים ביחד +3
בננו בן ה 5 וחצי הוא בן זקונים. אח לילדה בת 10 ובן 13.
מאז שהוא שנולד אני זוכר שהילד צמוד לאימא שלו בצורה אובססיבית.
היום שהילד בן 5 וחצי נראה שהאובססיביות לאימא לא נרגעת ואף מחריפה.
לא זכור לי איזה אירוע מיוחד בעבר שלו שיכול להיות גורם להתנהגות הזאת.

הוא הולך אחריה לשירותים/מקלחת ומחכה ליד הדלת.
הוא נלחץ שהיא יוצאת לכמה דק' לחצר ויוצא אחריה.
כל הזמן שואל "איפה אימא?" גם כשהיא בבית (בחדר אחר לדוגמא).
הוא הולך אחריה בתוך הבית לכל מקום - הוא חייב להיות בקשר עין איתה.
אם היא נוסעת והוא נשאר איתי לבד בבית הוא יכול לבכות במשך שעות, אומר שהוא מתגעגע לאימא, מבקש כל הזמן לדבר איתה בטלפון .
הוא לא מוכן ללכת לישון לבד. הוא חייב שאימא שלו תהיה לידו עד שהוא נרדם - טקס שלוקח בין שעה לשעתיים כל ערב. הוא לא מוכן שאני ארדים אותו, כל ניסיון כזה נתקל בהתנגדות והיסטריה מצד הילד.

חשוב לציין שהוא שמח ללכת לגן ואין קשיי פרידה מהאימא כשהיא שמה אותו בבוקר בגן.

לפני כמה חודשים פניתי לאשת מקצוע והיא הציעה עזרה עם ההרדמה אך אישתי טוענת שאין צורך, זה לא מפריע לה והיא לא רוצה לשתף עם זה פעולה.

אשמח לקבל פה עצה מקצועית או מניסיון של אחרים מה אני אוכל לעשות עם הילד בכדי להתחיל תהליך של שינוי. לצערי אני לבד והשאלה מה הסיכוי שאוכל לעשות איתו איזשהוא תהליך רק אני והוא.
תודה.
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
13:30 18.12.2020
שלום אדם, אכן נראה שאתה מודאג מאוד מקשיי ההיפרדות של בנך מאימו, ומההיצמדות שלו אליה מזה שנים, שלדבריך הולכת ומחריפה עם הזמן. הדאגה שלך היא דבר טבעי לחלוטין, ומעידה על אכפתיות, נוכחות ומעורבות שלך בחייו של בנך, אשר חשובות בפני עצמן. נרצה לחזק אותך על ניסיונותיך לסייע לבנך, ועל כך שפנית אלינו ולאשת מקצוע בנוגע לכך. נציין שבאופן כללי מומלץ לגייס תמיכה רחבה ככל הניתן, למשל של קרובי משפחה נוספים (סבא וסבתא, דודים וכו'..).

לרוב עדיף ליצור פעולות הוריות משותפות שלך ושל אשתך יחדיו, וכך גם תוכל לחוש פחות לבד בתהליך.
עם זאת, אנו מבחינים בכך שאתה מגויס לעזור לבנך להתמודד עם קשיו ופחדיו, ונציין שמניסיוננו, הורים שמתגייסים לעזור לילד המתמודד עם פחדים וקשיי היפרדות - מצליחים לא פעם להוביל לשינוי משמעותי ביכולתו של הילד להתמודד עם פחדיו. לכן, נעודד אותך להמשיך לתמוך בבנך ולהפגין נוכחות הורית בחייו. מומלץ לעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם אשתך. בנוסף, נעודד אותך לנסות להפגין אף יותר נוכחות הורית מהצד שלך, גם אם הדבר יכול להוביל להתנגדויות, עשה זאת באופן הדרגתי- תחילה תוך הליווי של אשתך, ובהמשך גם לבד, בתהליך ההרדמה, בסופי שבוע, וכן במהלך השבוע עד כמה שניתן. כדאי שתתייעץ עם אשתך מה מצליח להרגיע את בנכם, נסה ליישם זאת ולעבוד איתה ביחד בשיתוף פעולה. כמובן שזה תהליך הדרגתי, שלוקח זמן, ומצריך הרבה סבלנות ולהתמיד. בנוסף, ניתן להסביר לאשתך שייתכן שעדיף שבחלק מהפעמים אתה תהיה זה שיפגין יותר מעורבות ונוכחות בחייו של בנכם- כדי ליצור בהדרגה איזון בדינאמיקה ביניכם ולהפחית את התלות בה; כך גם ייתכן שבהדרגה, בנך יסתגל לנוכחותך.
נשמח לשמוע ממך מעט על הדינמיקה בינך לבין הילד שלך- מה טיב היחסים ביניכם? (על מנת שנוכל לדייק את תשובתנו).

נשמע מדברייך שאתה לא בטוח כיצד להתמודד עם קשיי ההיפרדות של בנך מאמו, ובפרט עם קשיי ההירדמות שלו כשהיא לא נמצאת ועם ההתנגדות שלו לכך שאתה תרדים אותו. אכן זו עשויה להיות חוויה קשה עבורך כאביו. בנוסף, נשמע שבנך מפחד להישאר לבד, ללא אימו, חרד ותלותי בסיטואציות רבות באשתך. מובן שהרצון שלכם כהוריו, ובמיוחד של אשתך הוא לנסות לגונן עליו ולהרגיעו. עם זאת, הנטייה לגונן מדי- עלולה להחמיר את הבעיה ולהגביר את התלות של בנכם באשתך. נמליץ לכם לתת לבנכם תחושת ביטחון שאתם ההורים תומכים בו, נוכחים, נמצאים אתו בהתמודדותו עם הפחדים, ורוצים לסייע לו ביחד, כך שהוא ילמד בהדרגה להתמודד עם הפחדים שהוא חש ולהתגבר עליהם, ויפתח יכולת התמודדות עצמאית. עם זאת, חשוב לנסות ליצור גם את הגבולות האישיים שלכם כהורים. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בספר: "פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן", מאת חיים עומר ואלי ליבוביץ'.

נציין שחרדה או פחדים של ילדים משפיעים גם על ההורים ועל האווירה בבית, ולכן המצוקה והדאגה שאתה חש בתור אביו- הגיונית ומאוד מובנת לנו. אנו מבינים עד כמה ההתמודדות שלך בוודאי קשה ומורכבת, וחשוב שתדע שאינך לבד! חשוב שתדע שילדים רבים חווים פחדים בתגובה לכל מיני מצבים. למשל, ילדים רבים חווים קושי ופחד סביבה הפרידה מההורים, ובמיוחד מהאמא. מדבריך עולה כי בנך חווה לרוב פחדים מסוג זה (למעט מצבים של פרידה מאמו לצורך הגעה לגן, ולכן- ייתכן שמומלץ אף לגייס סיוע של הגננת לתהליך השינוי ולנסות להבין מהם האלמנטים החיוביים שהוא חווה בגן- ולנסות ליישמם גם בבית). עם זאת, נציין שלרוב, הפחדים הללו חולפים ככל שהילד הולך וגדל. ייתכן שמומלץ להתייעץ עם פסיכולוג בכדי לבדוק שפחדיו של בנך אינם חורגים מגדר הפחדים הנורמטיביים עבור ילד בן 5.5 (ייתכן שהפחדים שהוא חווה נחשבים בגדר הנורמטיבי לגילו).

אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב ימשיך ויחמיר ותרגיש שאתם זקוקים לתמיכה והדרכה צמודות יותר- נמליץ לפנות למרפאה לרפואה פסיכולוגית בשניידר. בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע. בנוסף, ניתן לפנות למרפאה לסמכות הורית להמשך ייעוץ ולקבלת הדרכה הורית. מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582. מספר הטלפון של המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
בהצלחה, צוות הפורום.
תשובה מנועה (סטודנטית לייעוץ חינוכי)
נועה
16:53 04.01.2021
שלום רב אדם, שמי נועה ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. אשמח להשיב לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות, המציע מספר עקרונות להורות מיטבית. המודל כולל חמישה עקרונות: שותפות, מנהיגות, אהבה, עצמאות וכללים, ובבסיסו נמצאת המודעות. ראשית, ניכר כי אתה מאוד מודאג מהנושא וחווה התמודדות לא פשוטה באינטראקציה עם בנך, אך יחד עם זאת אתה מוכן להתחיל תהליך של שינוי ופונה לסיוע, כל הכבוד על כך! מדבריך, ניכר כי אתה חש לבד בתהליך ועל כן ארצה לפתוח בעקרון הראשון במודל, עקרון השותפות המדגיש את חשיבות הגיבוי ההדדי מצד הגורמים המטפלים בילד. ממה שאני קוראת, אני מתרשמת כי אשתך לא מרגישה כמוך ועל כן, הסיכוי שתוכל לעשות שינוי מבלי שהיא תחבור אליך, הוא לא כה רב. עליה לעשות שינוי בהתנהגותה, שכן בנכם הוא בן 5, מה שאומר שהיא פועלת זמן רב בדרך מסוימת וכעת מצופה ממנה לשנות מעט את דרכה, דבר שהוא לא פשוט. על כן, חשוב שתבהיר לה עד כמה המצב קשה עבורך ועד כמה אתה דואג לבנכם. התיאום ביניכם והבעת תמיכה אחד כלפי השני, עשויים לקדם את התהליך. אציין כי מדבריך עולה כי צוות הגן מסתדר היטב עם הילד ועל כן חשוב לגלות מעורבות ולבדוק את הנושא מול הצוות. בנוסף, על אף ההתנגדות שאתה חווה מבינך, נסה להמשיך להפגין נוכחות בחייו. כאן נכנס עקרון האהבה. כאשר הוא משתלול ומתנגד, נסה להראות ביטויי אהבה והשתמש במגע פיזי, וכשהוא בוכה, נסה להרגיע אותו בכדי שיוכל לחוש ביטחון. ניתן לעשות זאת תוך שידור אמפתיה כלפיו ("אני רואה שקשה לך מאוד כשאמא לא כאן", "אני מבין שאתה מאוד קשור לאמא", "אתה לא לבד, אני כאן איתך"). כפי שציינתי קודם, חשוב שתיעזר באשתך שכן ייתכן ובהתחלה, תידרש הנוכחות של שניכם יחד. באשר לנושא ההירדמות, חשוב שתהיה שותף ונוכח ב"טקס", נוכחותך תעיד על אכפתיות. בנוסף, חשוב לא להביע כעס או ייאוש בנוכחות הילד ברגעי קושי, שכן לתגובות אלה עשויות להיות השפעה עליו. ההבנה כי לכם ההורים, השפעה על ילדיכם מובילה אותי לעקרון המנהיגות, מכאן ברשותך אתייחס מעתה, אליך ולאשתך ברבים. חשוב שתבינו כי אתם הדמויות המשמעותיות והאחריות היא שלכם. על כן, חשוב שלאורך כל התהליך תפגינו נחישות, עקביות והתמדה. ייתכן כי במידת הצורך תחליטו לשנות מסלול, וגם זה בסדר, אך חשוב שתעשו זאת יחד. זכור כי אם אשתך אינה רואה קושי במצב, יהיה לכם קשה לשנות אותו, שכן אינך יכול לעשות זאת לבדך. חשוב שתאמינו בעצמכם וביכולותיכם, וסביר כי התחושות הללו יועברו לבנכם. אציין כי העובדה שהילד מתנהל בגן באופן עצמאי, מעידה על כך שבמסגרת זו הוא מסוגל להיות עצמאי. בעזרת סיוע של צוות הגן, ניתן לזהות מה במסגרת זו מסייע לבנכם בהתמודדות וכך לאתר את חוזקותיו. חשוב לזהות ולטפח את החוזקות גם במסגרת הביתית ולהציג אותן לילד. דבר זה יאפשר לכם לפעול כמנהיגים, המתחברים לכוחות של בנכם ומראים לו אותן, מה שעשוי לחזק אותו. אעבור לעקרון הכללים המדגיש את חשיבות השמירה על שגרת חיים בעלת תחושת רצף, יציבות ובטחון. נסו יחד להשכיב את הילד בזמנים קבועים עליהם תחליטו מראש, ברגעי משבר תפעלו כגוף אחד, חזקו אחד את השני והתייעצו זה עם זו. כאשר תפעלו יחד באופן עקבי, תרגישו סיפוק בעת מילוי תפקידכם כהורים, מה שעשוי לשמר את הזוגיות בניכם. באופן זה, בנכם ילמד להתנהל באופן עצמאי והתלותיות כלפי אימו תלך ותפחת. שדרו לבנכם כי על אף הקושי, אתם מאמינים בו וכך תסייעו לו לרכוש עצמאות. עודדו אותו לעשייה עצמאית, למשל על ידי נתינת תפקיד קטן בבית. כאשר הוא רוצה את אימו ושואל שאלות, הפגינו סבלנות ונסו לזהות את הקושי (מזכירה שוב את עניין האמפתיה). חשוב שתחזקו את ניסיונותיו לאורך התהליך וכאשר תראו שיפור ולו מזערי, אפשרו לו בחירה עצמאית, למשל לבחור מבין דברים מסוימים שהוא אוהב. כך, תוכלו לעודד את עצמאותו ובטחונו. אומנם זהו בנכם הצעיר, אך חשוב מאוד להתייחס אליו בהתאם לגילו וכך תסייעו לו לצמוח ולהיות עצמאי.
לסיום, זכור כי "טובים השניים מן האחד". אני סבורה כי עבודה משותפת, עקבית בעלת התמדה וגיבוי הדדי לבסוף תשתלם. מקווה שהצלחתי לסייע, בהצלחה רבה.
נועה
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה