שלום, נשמע שהתמודדות עם בנכם מתישה וקשה עבורכם. אנו מתארים לעצמנו שזה מאוד לא נעים ואף מתסכל לספוג צעקות והתפרצויות זעם מצד בנכם, בעוד שאתם מגעים מכוונה טובה ודואגים לשלומו. הקושי שאתם חווים טבעי ונורמלי. נשמע שבעוד שאתם מנסים לבוא לקראתו פעמים רבות (למשל, באופן בו אתם מבקשים ממנו לעשות דבר מה מסוים), בקשתכם נדחית ואז הוא מפעיל אתכם לפי מבוקשו באותו הרגע. כמו כן, נשמע שייתכן שחוסר השינה מחמירה את בעיות ההתנהגות שתיארתם, עקב עייפות.
מפני שההתפרצויות מתרחשות למיטב הבנתנו רק במצבי כעס, ועייפות- נשמע לפי התיאור שלכם כי הבעיה מתרחשת סביב קושי בויסות רגשי. במצבים כאלו, חשוב במיוחד להימנע מהסלמה (כלומר, לא להיגרר לתוך ויכוח מתמשך). אנחנו מציעים להגיב ב"השהיית תגובה", כלומר לא להתפתות להגיב באופן מידי, אלא להגיב בתגובה מושהית. באותו הרגע אפשר להסתפק באמירה קצרה ולא מסלימה, כמו: "אנחנו לא מוכנים לקבל את ההתנהגות הזו בבית, תהיה לזה תגובה בהמשך", בטון רגוע.
לאחר מכן (עדיף לא באותו היום), כשתמצאו לנכון, ובזמן בו כולם רגועים – אתם יכולים לחזור לאותה ההתנהגות שסימנתם לילד כלא מקובלת, ולבצע פעולת התנגדות להתנהגות הלא רצויה.
להרחבה על הכלים הטיפוליים של השיטה, מומלץ לעיין בספר של פרופסור חיים עומר, משנת 2008, שנקרא: "הסמכות החדשה- במשפחה, בבית הספר ובקהילה".
כמו כן, אם עוד לא ניסיתם עם בנכם תרגילים של ויסות רגשי, ניתן להסביר לו ש: "כשאנחנו כועסים, לפעמים אנחנו פועלים ללא שליטה, אך בבית שלנו- אנו מצפים ממך ללמוד לשלוט בעצמך, גם כשאתה כועס, ואנו מוכנים לעזור לך ללמוד לעשות את זה ביחד". אתם יכולים להזמין אותו לחשוב ביחד אתכם- מה עשוי לעזור לו במצבים כאלו (למשל, לנשום עמוק, להתרחק מהחדר, למצוא מילה חלופית במקום קללה וכו'). כמובן שיש טיפולים שעוזרים בויסות רגשי שניתן לפנות אליהם.
אם המצב ימשיך או יחמיר- אתם מוזמנים לפנות אלינו למרפאה להמשך הייעוץ ולקבלת כלים פרקטיים.
בהצלחה, מצוות הסמכות החדשה.