פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

פרטים אישיים
* שם בפורום:
  שם פרטי:
  שם משפחה:
  דואל':
    (דואר אלקטרוני לא יופיע בפורום)

תוכן ההודעה
* נושא:
 
  תוכן:
  Bold Underline Italic Link
צפיה
 
עריכה

רשימת קישורים
שם קישור 1:
שם קישור 2:
שם קישור 3:
שם קישור 4:
שם קישור 5:


רשימת קבצים
שם קובץ 1:
שם קובץ 2:







סה"כ הודעות: 4
ניכור הורי אצל מתבגרת
תמי
15:59 28.07.2019
שלום,
אשמח לדון בביתי המתבגרת בת ה13. אנו גרושים 10 שנים, (גרושים קשים, האב חזר בתשובה, בורדר ליין) במהלך כל השנים מתקיימת הסתה מתמשכת מצד האב ולאחרונה (גם גיל ההתבגרות שלה) ההתנהגות של ביתי הוקצנה מאד, היא מזלזלת בי, מקללת, לא מכבדת את הזמנים והשעות של הבית (ארוחות, בילויים שלה) השבוע התפרצה תוך כדי נסיעה ברכב ואמרה שאני אמא רעה והיא שונאת אותי ויצאה בחפזון בצורה מסוכנת מהרכב. היא אמרה שהיא לא רוצה לגור בבית הזה. חשוב לציין שהיא מאד חברותית ותלמידה טובה ויש לה יחסים טובים מאד עם אחותה והמשפחה המורחבת. ברגעים האלה אני מרגישה שהיכולת שלי להכיל את ההתקפות שלה קטנה עד בלתי אפשרית. לעיתים אני חשה יאוש מול הניכור והתוקפנות שלה. מחד חייבת לשים לה גבולות (מסתובבת עד מאוחר עם חברות בלילה, לא מודיעה איפה היא) ומאידך אי אפשר כל הזמן לריב ולהתווכח. תקופה ממש מאתגרת.

בכל פעם שיש ביננו ריב (ולאחרונה אני מרבה לצעוק), היא מדווחת לאבא והוא "חוגג" בתוקפנות שלו על הקושי בביתנו, שולח לי הודעות מאיימות.
האם יש מומחה לניכור הורי המתמחה בדלמות שכאלה?

אשמח לדעה וכיון.
התנגדות אדיבה
biyisrael
23:21 29.07.2019
שלום וברכה,
נשמע שאת מתמודדת עם אתגר לא פשוט. אני רק יכול לדמיין לעצמי איך זה להרגיש מותקף על ידי הבת שלך על בסיס קבוע. ועוד, את מרגישה שזה בא בעקבות היחסים שלה עם גרושך. זה באמת קשה להכיל, וניתן להרגיש את הקושי הגדול שאת מתמודדת איתו.
אני מאוד מקווה שאני אוכל לעזור לך בתקופה לא פשוטה זו, ואם תרצי, את מוזמנת להמשיך להתכתב איתנו כדי לשתף מחוויותך ולקבל את זוית הראיה שלנו.

בשלב הראשון והכי קשה, חשוב להראות לבתך שהיא לא מצליחה להפעיל אותך. פיצוץ מתחיל בהצתה שהולכת וגוברת עד שמאבדים שליטה. לפעמים ילדים מחפשים להצית, ולהתסיס בשביל תשומת לב, או לחוש העצמה. המטרה הראשונה היא 'להשהות תגובה', לקחת נשימה עמוקה, לא להגיב אליה מיד, ולהגיד לבתך "מתוקה שלי, ההתנהגות הזו לא מקובלת בבית הזה' בטון רגוע, מונוטוני, ומרוחק. כך, את לא יורדת לרמה שלה. אחרי שאת חוזרת על 'המנטרה' הזאת שלש פעמים (ולא יותר!) תשאירי לה 'סימניה' באמירה של 'מתוקה, תהיה לזה תגובה בהמשך'. אל תמשיכי להגיב.

בזמן רגוע, כשבתך חזרה לעצמה (אפילו יום למחרת עדיף), את יכולה להיכנס אליה לחדר ולהגיד 'אתמול עשית ככה וככה. זה לא מתקבל בבית. בעקבות כך...' מה שתחליטי.

חשוב לנו בתור הורים לזכור שאנחנו לא יכולים לשלוט בילדים שלנו. הם בני אדם אוטונומיים והם מחליטים לבד איך להתנהג. אי אפשר להכריח את הבת שלך להתנהג באופן מסוים. כשמנסים להכריח אותם בכוח להתנהג בצורה מסוימת, אנו נכנסים איתם למאבק כוח בו נהיינו יריבים שווים במשיכת חבל. המטרה של 'התנגדות אדיבה עם השהיית תגובה וסימניה' היא לנהל את האירוע בצורה מיטבית למרות שלא ניתן לנהל את ביתך ישירות.


אשמח לשמוע יותר,
מערכת סמכות החדשה
ניכור הורי אצל מתבגרת-המשך
תמי
02:05 31.07.2019
ראשית,
רציתי להודות על התגובה המפורטת והאמפתית ששלכם, אני מאד מעריכה זאת.

היה לנו השבוע אירוע כעס גדול, מאד גדול. בתחילת השבוע היא יצאה למחנה בצופים, ערב לפני היא הודיעה שהיא רוצה לצאת עם חברות (ב23:00), אני סרבתי.
השיחה הזו התקיימה בנסיעה ברכב, התגובה שלה כלפיי היתה זעם ולא היתה מוכנה לקבל אותה, היא התקשרה לחברה והודיעה לה שהיא באה. היא בקשה לרדת מהרכב וללכת, אני סרבתי ו...ברגע של כעס לקחתי לה את הנייד והעפתי אותו מהחלון. (אתם בטח תחשבו שאני לא שפויה...) אבוי לי שהכעס שלי מצטבר, זה פוטנציאל לטעויות.
בסיכומו של עניין, היא הלכה בכעס לחברות למרות שסרבתי ואני חזרתי ואספתי את הנייד המיותם הביתה.
היא יצאה למחנה ללא הנייד וביום חמישי חוזרת הביתה.
אני תוהה כיצד לנהוג. לשוחח איתה על האירוע? לתת דד ליין ללקיחת הנייד? לתת לה לפנות אליי?

מה דעת המומחים? מה הייתם מציעים.
תודה.
'מודלנג'
biyisrael
18:01 01.08.2019
תמי היקרה,
קודם כל, כל הכבוד לך שאת פונה אלינו שוב! מאוד נחמד להמשיך להשתמע. את תמיד מוזמנת אם את זקוקה לאוזן קשובה ולהתייעצות.
קודם כל, אי אפשר לשפוט אדם בשעת כעסו. אפשר להגיד שאין אף אחד שפוי באמת כשהוא כועס, ולכן את שפויה כמו כולם. יחד עם זאת, אני שמח שאת מבינה שזה יכול לגרום לטעיות ובמיוחד ב'מודלנג' (דוגמה אישית) שלך כשאת מראה לבתך שאפשר לזעום כשלא מקבלים את מה שאת רוצה. בהחלט יש מקום לחשוב, מה בתך אמרה/ עשתה בשביל לגרום לך להתרגז כל כך ואיך אפשר לסנן את הדברים שלה בשביל שהם לא יעוררו בך את העצבים האלו?
כמו שדברנו בהודעה הקודמת, חשוב לזכור שריצה לכבות שריפה לפעמים גורמת לשריפה עוד יותר להתפשט. אם בתך זועמת אי אפשר לכבות מיד את השריפה. אם היא מתחצפת, תשחררי. מה אכפת לך? מה יקרה? בסופו של דבר היא תירגע מתישהו.
אז מה אני אומר לך? לוותר? לא ולא. את תגיבי, אבל בצורה שקולה, אפקטיבית, וממקום של שליטה. ובשביל זה צריכים לחכות עד שהסערה של בתך עוברת ונגמרת. כאשר את נגררת, את ובתך נמצאות במגרש 'שווים' וכך הסמכות שלך מתחלשת.
אז מה לעשות?
"רחל (שם בדוי), לא צועקים בבית הזה" (או כל התנהגות קיצונית אחרת שאת החלטת עליה מראש). להגיד את זה ברוגע. ולחזור על זה עד שלש פעמים אם היא ממשיכה לצעוק. אחרי זה, לשתוק, ולתת לסערה שלה לעבור.
(במקרה של שבירת חפצים או אלימות, יש הנחיה אחרת שאפשר לדבר עליה בהמשך אם זה רלוונטי).
בפעם השלישית, "רחל, לא צועקים בבית הזה, יהיה לזה תגובה בהמשך". ובזמן רגוע לתת את התגובה שלך (שלילת מסך, שלילת מפגש חברים, או מה שאת רואה לנכון). מומלץ שלא לקחת ממנה פלפון בצורה שעלולה לגרום להסלמה.
זה הצעד הראשון. אשמח לשמור על קשר ובהצלחה רבה,
מערכת הסמכות החדש
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה