פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: יעל ארביב, אלירז בר אור, לירון רדיאן

פרטים אישיים
* שם בפורום:
  שם פרטי:
  שם משפחה:
  דואל':
    (דואר אלקטרוני לא יופיע בפורום)

תוכן ההודעה
* נושא:
 
  תוכן:
  Bold Underline Italic Link
צפיה
 
עריכה

רשימת קישורים
שם קישור 1:
שם קישור 2:
שם קישור 3:
שם קישור 4:
שם קישור 5:


רשימת קבצים
שם קובץ 1:
שם קובץ 2:







סה"כ הודעות: 5
נער בן 17 וחצי
ok
09:52 15.03.2017
שלום,

בננו בן 17 וחצי סובל מהפרעת קשב וריכוז. ניסה לקחת בעבר ריטלין ופוקלין והפסיק לאחר שעשו לו תופעות לוואי קשות. הוא נמצא לפני תקופה אינטנסיבית של מבחנים מסכמים, מתכונות ובגרויות. כל זה מכניס אותו ללחץ ומתח רב. אני בתור אמא שלו מלווה אותו מאז היה קטן ועוזרת לו בלימודים - לומדת איתו לפני כל מבחן, מסכמת לו חומר, מכינה לו עבודות שלמות במלואן ועוד. עד שנה שעברה הכל היה בסדר. את יב' הוא התחיל באופן צולע, קשה לו לקום בבוקר לבית הספר, הוא מחסיר הרבה ובכללי נראה כאילו הוא התעייף. לקראת מבחנים שלו, המתח בבית עולה ואנחנו מגיעים למריבות בגלל המתח שלו. זה הגיע לשיא לפני כשבועיים, כשהיתה לו מתכונת לבגרות בע"פ באנגלית. למדנו יחד ואחרי זמן קצר הגיע פיצוץ בגלל שהערתי לו על זה שלא שמר על הסדר הנכון במה שהיה צריך להגיד. הוא התפרץ עליי ואמר לי שאני יודעת שאסור להפריע לו באמצע משפט כי זה שובר לו את חוט המחשבה. משם הכל הדרדר כי התחיל לצרוח בבית, טרק את הדלת שלו בעוצמה, עד שהקיר נסדק. בעלי עלה אליו ואמר לו שבפעם הבאה שיעשה את זה, הוא לא יוכל להישאר בבית. הבת הגדולה שלי שהיא חיילת שהיתה בחופשה בבית, יצאה מהחדר בגלל הצעקות ואמרה לאחיה שיפסיק כבר והוא בתגובה תפס לה את הכתפיים בחוזקה ואמר לה שלא תתערב. מאותו ערב נורא, הוא עזב את הבית. יש לנו ממד בחצר שלא מחובר לבית. הוא גר בממד. הוא לא נכנס הביתה, לא אוכל, לא שותה. להתקלח הוא נכנס אחרי שאנחנו עולים לחדרנו. ניסיתי לדבר איתו מספר פעמים, אבל השיחות איתו מלוות בקללות נוראיות שאני שקרנית, שאני רוצה להרוס לו את החיים, שאני זבל, שאני בת זונה ושהיום הכי שמח בחייו יהיה היום בו אמות. שלשום זה הגיע לשיאים חדשים כשאמר לי שאפסיק לבוא אליו כי אם לא הוא ידקור אותי ואפילו דחף אותי, לא מאד חזק, כדי שאלך. אנחנו מודאגים מאד ממצבו ולא יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. חשבנו שהזמן יעשה את שלו והוא יירגע, אבל כלום לא עוזר והוא עדיין בשלו בגלל שהוא מאד עקשן וגם גאוותן וקשה לו לרדת מהעץ שעליו הוא טיפס.
אגב, מבחינה חברתית המצב שלו מצוין ויש לו הרבה חברים. עם שני חברים שלו אני נמצאת בקשר טלפוני ובוואטסאפ וכך אני מתעדכנת במצבו. הם גם מנסים לשכנע אותו שההתנהגות שלו לא בסדר, אבל ללא הועיל.

אשמח לשמוע מה עלינו לעשות כדי לשפר את המצב ולהחזיר אותו למסלול.

תודה רבה,

OK
תשובה לOK
hadar1
19:19 15.03.2017
שלום רב,

מדברייך ניכר שהמצב בבית הסלים בהדרגה במהלך השנה האחרונה, וככל שאתם ניסיתם יותר, כך בינכם נסוג לאחור. בעבר היה נכון להשקיע את מירב המאמצים בעזרה לימודית- כפי שאכן עשיתם, אך כעת המצב שונה ונדרשת גישה אחרת.
בתור התחלה, אנו ממליצות להוריד הילוך בניסיון לפייס את הילד, ולאפשר לו להתמודד בעצמו עם הסיטואציה הנוכחית. הוא נכנס לעמדה מאוד מתנגדת והוא מבצע פעולות חזקות על מנת להמחיש לכם עד כמה- עזיבה של הבית, הימנעות מאכילה בחברתכם, הימנעות כללית מפגישה איתכם, אלימות מילולית ופיזית. במקביל לכך שתתנו לו את הזמן להתארגן ולגבש דרכי התמודדות, ניתן לבצע מחוות פיוס קטנות כגון הודעת אסמס שמזמינה אותו לארוחת ערב משותפת, הצעה לבילוי כמו סרט... נסו לתקשר איתו מסביב למצב- לא להיכנס למלחמות על מה שרע, אלא להתמקד במה שטוב ולחזק אותו.
העובדה שאתם בקשר עם חבריו היא דרך פעולה נכונה ויעילה לשמירה על מעורבות. עם זאת, נמליץ לגייס תומכים כמו סבא/סבתא/דודים/חברי משפחה שיוכלו לפנות אל הילד, כגורם חיצוני ולא מעורב בריב, שמטרתו לשמוע אותו ולהכיל, להיות מתווך 'טרי' ולא מוטה. ייתכן ושיח חיובי עם אדם חיצוני יעזור לבנכם 'להתקרר' ולגבש רעיונות לשיפור המצב, ולרדת מהעץ.
בנוסף, נציין כי פנייה להדרכת הורים עשויה להיות מועילה עבורכם, לאור תחושות התסכול וחוסר האונים שמשתקפים מדבריכם. חשוב לזכור שמדובר בנער מתבגר, וכי עימותים קורים וחולפים, ולעיתים עלינו לשרוד אותם.

מוזמנים לעדכן,
בהצלחה!
נער בן 17 וחצי
ok
10:38 16.03.2017
בוקר טוב,

תודה רבה על תשובתכם.
איך אנחנו יכולים לגרום לו להבין שאנחנו אוהבים אותו ורוצים לעזור לו ? הוא בטוח שאנחנו לא אוהבים אותו ורק רוצים להזיק לו. כל ניסיונתיי לשכנע אותו עלו בתוהו והוא פשוט לא מאמין. אתמול היתה לנו שיחה ארוכה - זה היה יותר מונולוג מאשר דו שיח, כי הוא לא רצה לשמוע אותי. הקשבתי לו בתשומת לב ואני מבינה שהוא פשוט סובל. סבל אמיתי. ואנחנו כל כך לא רוצים שיסבול, כל כך רוצים לעזור לו, כל כך רוצים שיחזור הביתה. הוא ילד מקסים, רגיש, טוב לב, חכם בצורה בלתי רגילה - אבל בגלל שהוא מרגיש זנוח ונטוש, הוא מתרחק ומקים חומות מסביבו. חשבנו שאחרי זמן מה, הוא יתעשת ויחזור ובאמת נתנו לו ספייס בשבוע הראשון לעזיבתו את הבית. מסתבר שזה התפרש אצלו כאילו לא איכפת לנו ממנו. אתמול בשיחה הוא אמר שהוא לא רוצה שום קשר אלינו - רק שנעזוב אותו בשקט וחשבתי שאולי באמת ניתן לו עוד כמה ימים שאולי יעזרו לו להירגע, אם כי אני סקפטית בקשר לזה, כי עובדה שהימים שעוברים לא מרגיעים אותו בכלל.

תודה,

OK
נער בן 17 וחצי
ok
11:18 19.03.2017
בוקר טוב,

רציתי להתייעץ איתכם בשאלה שעלתה בשיחה שהיתה ביני לבין בני אתמול בערב. כפי שאמרתי כבר כמעט 3 שבועות הוא חי בממד שלא מחובר לבית ונמצא בגינה. אתמול הוא אמר לי שנמאס לו לגור שם, שצפוף לו ולא נוח והוא לא יכול להמשיך לגור שם. הוא אמר שהוא יחזור לחדר שלו, אבל הוא לא רוצה לראות אותנו ולא רוצה להיתקל בנו בכלל וזה מה שמונע את החזרה שלו הביתה. הוא הציע שנוריד את הסורגים מהחלון שלו וככה הוא יוכל להיכנס מהחלון (קומת קרקע) בלי לראות אותנו. בנוסף, אמר שנקנה לו מקרר קטן שיהיה בחדר שלו ושיכיל מוצרים בסיסיים כמו חלב וכו' - שוב כדי שלא יצטרך לראות אותנו. מה דעתכם ? האם לקנות לו מקרר קטן ? האם במקום להוריד את הסורגים שזה בלגן גדול ולא תקין מבחינת הביטוח של הבית, אפשר להציע לו שאנחנו נהיה למעלה בחדר שלנו משעה 15:00 או 16:00 עד שעה 19:00 (בזמן הזה הוא יוכל להסתובב חופשי בבית - החדר שלנו במפלס העליון) ונחזור לחדר שוב משעה 21:00 ואז שוב הבית יהיה לרשותו ? מה דעתכם ? אנא עזרו לי.

תודה,
OK
תשובה לOK
hadar1
14:29 19.03.2017
היי OK,

מחוות הפיוס שהוזכרו עשויות להיתקל תחילה בהתנגדות, אך חשוב להמשיך לבצע אותן על מנת לחדד את המסר המועבר- אתה הבן שלנו ואנו אוהבים אותך גם כאשר אנו לא מאפשרים לך לעשות דברים מסוימים.
למרות הרצון להתקרב, אנו ממליצות לא ניכנע לדרישות בלתי סבירות שעשויות להחמיר את המצב ולהרחיק אותו ממכם במקום לקרב. הבית הוא שלכם, ולא ייתכן שתגבילו את תנועתכם בו משום סיבה שהיא. בנכם מוזמן לחזור הביתה ואתם תשמחו לקבלו, אך מאבק השליטה שהוא מנהל רק יחמיר במידה ותיכנעו לדרישותיו. הבהירו לבנכם כי צר לכם שאינו מעוניין לראות אתכם, כי אתם מתגעגעים אליו ורוצים בחברתו, אך לא תוכלו לקבל את בקשותיו כי קיבלתם החלטה משותפת שאינן סבירות. בנושא האוכל למשל, תוכלו לדאוג שמנת האוכל שלו תישאר במקרר, והוא ירד כשיחליט לאכול. בשום אופן לא תפנו את הסלון/מטבח על פי דרישתו. כך הוא רואה שהוריו דואגים לו לאוכל, אך הם עדיין בעלי הבית ומנהליו והם אלו שקובעים את החוקים.
במקביל, אנו ממליצות בחום לפנות ליעוץ לאור המשכיות המצב והמורכבות שלו.
אנו מחזקות אתכם על ההתמודדות וההתעקשות לפעול בדרך הנכונה לצורך קידום היחסים עם בנכם,

בהצלחה,
צוות הפורום.
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה