פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן, אורן כהן וחן גלעדי

פרטים אישיים
* שם בפורום:
  שם פרטי:
  שם משפחה:
  דואל':
    (דואר אלקטרוני לא יופיע בפורום)

תוכן ההודעה
* נושא:
 
  תוכן:
  Bold Underline Italic Link
צפיה
 
עריכה

רשימת קישורים
שם קישור 1:
שם קישור 2:
שם קישור 3:
שם קישור 4:
שם קישור 5:


רשימת קבצים
שם קובץ 1:
שם קובץ 2:







סה"כ הודעות: 2
ילד בן 5 עדיין עם מוצץ וישן עם ההורים
יוסי
14:49 29.03.2010
יש לי שלושה ילדים בגילאים 17 , 14 והקטן בן 5
בני הקטן מאוד קשור לאימו עדיין לא רוצה להיפרד מהמוצץ,
ישן איתנו במיטה , פוחד לחפוף ראש עד לפני שנה שנה לא הי מוכן להישאר לבד עם אף אחד מלבד אימו.

היום מוכן להישאר איתי עם הסבתא בלבד(לא ניתן למשל להשאירו אצל חברים קרובים)

אציין כי אשתי עוברת כיום טיפול נפשי בעקבות התעללות קשה שעברה בילדותה.

הטיפול החל לפני כשמונה חודשים ולפניו היה משפט לפוגע שנמשך שנים רבות עוד מלפני הולדת בני בן ה 5 .

שאלתי היא לגבי כל הדברים שציינתי ,באיזו דרך עלי לפעול מבחינה עקרונית?

האם להציב גבולות באופן הדרגתי עד שיתרגל להיות בלי מוצץ, שישאר לבד גם אצל אחרים(שמכיר היטב) וכו'..

או לחכות שיגדל מעט ואולי באופן טבעי ,יסתדרו הדברים מעצמם לדוגמא כמו שבהתחלה לא היה מוכן להישאר לבד בלי אמא אפילו לא איתי ועכשיו מוכן להישאר איתא ועם הסבתא??

תודה

יוסי 054-7879142
על פי מה קובעים את הכללים
אפרת גיליס
08:01 06.04.2010
יוסי שלום,
ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובה (חופש פסח....)
קראתי את שאלתך ואני חושבת שהתשובה לשאלותיך היא מה אתה ואישתך מרגישים. באופן עקרוני בנך בגיל שהוא אמור לישון בחדרו, ורוב הילדים כבר נגמלים ממוצץ לגמרי, ואם לא אז לפחות למרבית שעות היום. לכן, על פי הספר, כן, אתם אמורים להציב גבולות בהדרגה כדי לאפשר לו לסגל הרגלים חדשים. יחד עם זאת, כדי לעשות כן, אתם צריכים להיות שלמים עם מה שאתם עושים ולהרגיש שזה מה שאתם מאמינים בו ומסוגלים להתמיד בו. שינוי הרגלים הוא תהליך ארוך ומתיש, בו נדרשת התמדה ארוכה (עם מעידות כאלה ואחרות שהן חלק בלתי נפרד מההתמדה) והרבה כח רצון ואמונה ולכן אני סבורה שכל עוד אינכם חשים במצוקה כלשהי לגבי זה שישן איתכם לא יהיה בכוחכם לעשות את השינוי, לפחות לא לאורך זמן.
מה שנראה לי הכי נכון זה לחשוב ביחד עם אשתך מה אתם מאמינים שנכון כרגע עבור בנכם (אתם הרי מכירים אותו הכי טוב) ולהתחיל מהדבר הזה. בכל מקרה צריך להתחיל מדבר אחד, ורק כשמסיימים אותו לעבור לדבר הבא.
מה שכן, חשוב לי לציין שלעיתים דווקא בתקופות קשות הנטייה שלנו ההורים היא להגמיש את הגבולות מתוך רחמים על הילדים ורכות שאנו חושבים שהם צריכים, אך דווקא בתקופות אלו, אני סבורה שדברים ברורים ולא עמומים, שמסדרים ומארגנים לילדים את ההתנהלות, הם אלו שעוזרים.

המון בהצלחה,
אפרת גיליס
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה