פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן, אורן כהן וחן גלעדי

פרטים אישיים
* שם בפורום:
  שם פרטי:
  שם משפחה:
  דואל':
    (דואר אלקטרוני לא יופיע בפורום)

תוכן ההודעה
* נושא:
 
  תוכן:
  Bold Underline Italic Link
צפיה
 
עריכה

רשימת קישורים
שם קישור 1:
שם קישור 2:
שם קישור 3:
שם קישור 4:
שם קישור 5:


רשימת קבצים
שם קובץ 1:
שם קובץ 2:







סה"כ הודעות: 3
קשיים בהתמודדות עם בתי בת ה-15
ניצה
21:16 01.02.2010
שלום רב,

ראשית פניתי למרכז בשניידר אך עדיין לא נקבעה פגישה ועד שתקבע אני מבקשת להציג את המצב שלנו עם הילדה ולקבל מעט טיפים אך להתמודד בימים אלו. ביתי בת 15 וחצי עד לגיל 13 וחצי הייתה ילדה רגילה, תלמידה טובה מאוד נעימה ומקובלת בחברה, לא הראתה מעולם סימנים להתנהגויות שליליות
לפני שנתיים החלה הידרדרות בלימודים בהתייחסות שלה למורים, חוצפה, שפה לא נעימה וכד', המצב הידרדר עד לכך שבאמצע שנה שעברה החליטה לעזוב את ביה"ס ולעבור ללמוד בבי"ס אחר בעיר, בהמלצת היועצת נענו לבקשתה והיא עברה ללמוד בבי"ס אחר בתקוה ששם המצב יהיה שונה, אך המצב רק הידרדר, היא אינה לומדת, מגיע לבי"ס ללא ספרים, מורים טוענים שמפריע להם ללמד, היא מדברת בצורה אלימה צועקת ושפה מאוד לא אופיינת לה ולסביבת מגוריה, אנו יודעים שהיא מעשנת, ולאחרונה גילנו שיצאה עם בחור בגיל 24 והוא אינו חיובי, בקיצור אנו מזהים נטייה ללכת לכיוונים לא טובים, אנו לא יודעים מה הסיבות להתנהגותה היא לא מקבלת את הסמכות שלנו, גם אם אנו מחליטים שהיא לא יוצאת היא מסרבת לקבל את ההחלטה ועושה מה שרוצה, היא לא מפחדת מאף אחד ושום דבר לא מרתיע אותה,

מה לעשות, כל יום קשה יותר ומפחיד יותר, אני מאוד דואגת לה ומנסה למצוא את הסיבות להתנהגויות שלה ואך לשנות את המצב, דרך אגב בימים האחרונים אומרת שהיא רוצה לעבור לפנימייה צבאית.

אשמח לקבל עצה לימים הקרובים עד לתחילת טיפול

תודה,
ניצה
זו באמת שאלה טובה למה?
דגנית
00:42 04.02.2010
את מספרת על כך שהילדה החלה להתדרדר בהתנהגותה לפני שנתיים ואפילו היועצת המליצה שיעבירו אותה. האם לא נראה לך שהילדה עברה איזו טראומה שם ? האם היועצת לא שיתפה אותכם בסיבות לכך שהמליצה להעביר. אולי שם באמת הבעיה ?
ליבי איתך, גם לי יש בן לא קל שעבר תקופה קשה. המצב היום טוב יותר, מי יודע אולי סתם נחת עליה גיל ההתבגרות קשה ?
מאחלת שתעברו זאת ...
תשובה לבינתיים
efrat
06:55 05.02.2010
הי ניצה
קראתי את פניתתך ואכן נשמע שסמכותכם ההורית מתערערת מול בתכם ואני חושבת שטוב עשית שפנית ליחידה. אני מאמינה שיצרו אתכם קשר בימים הקרובים.
בכל אופן, ועד לפנייה, אני ממליצה לך לקרוא את החומר המצורף באתר תחת הלינק של 'הורים', המסביר אודות עקרונות הגישה ולנסות לפעול, עד כמה שניתן, בהתאם אליהם.

למשל, אנחנו מאוד מאמינים בדברים שההורים עושים, ללא קשר לתגובת הילד אליהם. אמונה זו מתבססת על ההבנה שאינכם יכולים לשלוט בהתנהגויות של בתכם (ולראיה הרי היא עושה מה שהיא רוצה), אך אתם יכולים לשלוט על ההתנהגויות והתגובות שלכם. לכן, תגובתה השלילית לא צריכה להפסיק את פעולותיכם ועליכם לפעול להגברת נוכחותכם. האבחנה בין מה שאתם יכולים לשלוט עליו ומה שלא היא מאוד חשובה ולו רק בשל ההבנה והתחושה שמתלווה להתמודדות היומיומית מולה. אתם, כהורים, יכולים להפעיל סנקציות כנגד התנהגות שלילית של בתכם, אך מאוד קשה לגרום לה להתנהג באופן חיובי (בעיקר בגיל ה"קשה" בו היא נמצאת). לדוגמה, כאשר ילד לא מכין שעורי בית, הוריו יכולים לומר לו: "השעתיים הבאות מוקדשות לשעורי בית ולכן אין טלויזיה, מחשב או חברים", אך לא ניתן להכריח אותו באמת להכין את שעורי הבית... כלומר: חשוב מאוד להנמיך את הציפיות בתחום הציפיה להתנהגויות חיוביות.

תיארת שהיא מסתובבת עם 'חברה לא כל כך טובה' ואני חושבת שבראש ובראשונה את צריכה לדעת מיהם החברים הללו של בתכם ואיך ניתן להשיג אותם (טלפונים או איפה גרים וכו). זה חשוב למקרה שתצטרכי להשיג אותה או כשתרצי להעביר איזשהו מסר דרך החברים. זה משהו שבינתיים הייתי דואגת שיהיה לי ואני מאמינה שיתנו לכם על כך הסבר והדרכה יותר ברורים ביחידה.

אני חושבת שלרגל ההחלטה לשינויי ההרגלים בבית חשוב לעשות שיחה נעם בתכם. בגישה שלנו אנו קוראים לכך "הכרזה". זו בעצם אינה שיחה, אלא הצהרה חד-צדדית שלכם שאתם לא מוכנים לקבל יותר את המצב הקיים בבית ושאתם מתכוונים לעשות מספר שינויים. תחשבו מראש על ההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל יותר ועל השינויים שאתם מתכוונים לעשות, ואפילו תכתבו אותם ותקריאו לה. חשוב שההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל יהיו שליליות (כלומר: קללות, צעקות וכו'), כפי שהסברתי קודם לכן. במסגרת השינויים שאתם מתכוונים לערוך אתם יכולים לכלול את ההפסקה של אספקת שירותים מסויימים לבתכם. חשוב לא לקיים דיאלוג לאחר ההכרזה. פשוט לומר אותה ובכך לסיים.

כמובן שיש לצפות שכבר בהכרזה תתקלו בהתנגדות עזה מצד בתכם. הכינו עצמכם לכך. תחשבו מראש מה סביר להניח שהיא תגיד ו/או תעשה וכיצד אתם תגיבו לכך. האמת היא שהתגובה הכי טובה היא אי-תגובה. כלומר, לא לצעוק, לא להסביר ולא להצטדק. אתם יכולים לחשוב על משפט יחיד שתגידו לה, ותחזרו עליו שוב ושוב, כגון: "זה לא נגדך. אנחנו אוהבים אותך. זוהי פשוט חובתנו כהורים".

כלי נוסף שאנו ממליצים לעתים להורים להשתמש בו הנו "תומכים". הכוונה לאנשים הקרובים אליכם, שיוכלו לסייע לכם בדרך לשינוי. סבים, דודים, חברים וכד'. לדוגמה, אם בתך מקללת אותך את יכולה לספר על כך למישהו קרוב, אשר היא מעריכה, שיתקשר ויאמר לה: "אני מאוד אוהב אותך, אבל אני עומד לצד אמא שלך במאבק שלה נגד הקללות שלך". זה כמובן יעורר התנגדות עזה בקרב בתך! אבל, מנסיון, זהו צעד בעל השפעה רבה. פעמים רבות דווקא היציאה ממעטה הסודיות שאנו נוטים לשמור עליו בבתינו, נותן לילדים להבין את המסר שיש תוצאות למעשיהם. שהדברים לא נשארים רק בינם לבין ההורים, אלא יוצאים החוצה, ולכן כדאי אולי לחשוב לפני שפועלים.


מאחלת לך המון המון הצלחה!

אפרת גיליס
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה