פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן, אורן כהן וחן גלעדי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 1593
הדרכת הורים לפי שיטת חיים עומר-זקוקה לעצה
אורנה
13:00 25.08.2011
שלום,
עברנו אבחון; אחד ההמלצות של האבחון לעבור בהקדם הדרכת הורים להחזרת הסמכות ההורית לפי שיטת חיים עומר.
קראתי חומר על שיטה זו, ראיתי שיש ספר בנושא שכתב פרופ' חיים עומר.
"שיקום הסמכות ההורית". השאלה שלי, האם נוכל לסתפק בקריאת ספר ולנסות לפתור את הבעיות בעזרת הספר או שיש חשיבות רבה לפמגשים הפרטניים עפ פסיכולוג לצורך הדרכת הורים?
אמשח מאד לקבל תשובה/עזרה /עצה ממשהו שעבר כבר הדרכת הורים לשיקום הסמכות ההורית. האם זה באמת עזר?

תודה רבה!
אורנה

השב דווח
תשובה
אסף ליבוביץ
14:30 30.12.2011
היי אורנה,

קשה לי לענות לשאלתיך מבלי לקבל יותר פרטים לגבי ההתנהגות של ילדך ולגבי תוצאות האבחון.
קיים ערך מוסף לטיפול משני טעמים: ראשית, לעומת הספר, הטיפול מותאם לבעיה הספציפית של המשפחה ונותן מענה ממוקד יותר. בנוסף, במהלך הטיפול מקבלים ההורים הדרכה כיצד ליישם את הטכניקות המוצעות בספר בצורה המיטבית וכך מצליחים להפיק יותר מאותם כלים. משך הטיפול משתנה בהתאם לסוג הבעיה ולעיתים אף ניתן להסתפק ב-4-5 פגישות. אם בכל זאת תבחרי לפעול ללא הדרכת הורים ניתן להשתמש בפורום לכל שאלה אשר תצוץ בעתיד.

בהצלחה!

אסף

השב דווח
ילדה בת 7
אמא מודאגת
20:31 17.07.2011
שלום,
יש לי ילדה בת 7 שאינה מוכנה להישאר אצל אחרים מלבד אנחנו ההורים שלה.
הדבר מקשה עלינו מאוד במיוחד עכשיו בתקופת החופש הגדול. היא מגיע למצב של בכי רב עד כדי חולי.
למשל אתמול שמנ אותה מספר שעות אצל הסבא ולאחר מכן אצל מטפלת שיש לה כם ילדים בגיל של בתי היא ממש בכתה כל הזמן. היא הגיעה למצב שחזרה הבייתה עם עיניים נפוחות וכאבי ראש מהבכי עד שזה אפילו הצריך אקמול. לעיתים היא גם מקיאה כשהיא בוכה הרבה. יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שהיא עושה זאת.
אנו ההורים ממש חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות שכן איננו יכולים לשבת לשם כך כל החופש הגדול בבית .
חשוב לציין ששאלו אותה מה לא טוב לה :האם צועקים או מתיחחסים אליה לא יפה אצל המטפלת אך היא אומרת שמשעמם לה. גם אצל הסבא היא לא ממש מוכנה להישאר.
מה עליי לעשות? האם תופעה זו מוכרת אצל ילדים נוספים? האם לפנות לעזרה ואם כן איזה?

תודה וסליחה על כל השאלות

השב דווח
ילדה בת שבע - תשובה
דפנה איזנרייך
14:19 30.12.2011
הורים יקרים,
ראשית ניכרת הדאגה הרבה לבתכם והרצון בטובתה. מובן גם הקושי שלכם וחוסר היכולת להישאר איתה לאורך כל שעות היממה.

קשיי פרידה הם תופעה מוכרת אצל ילדים ויכולות להיות לה סיבות רבות. מפנייתכם לא ברור האם יש קשיים בפרידה גם בימים שיש בהם בית ספר, והאם יש דמויות אחרות מלבד המטפלת והסבא שאיתן מוכנה הילדה להישאר.

אני ממליצה לכם כן לפנות לעזרה נוספת. תוכלו לעשות זאת בפורומים המתאימים יותר לגיל הרלוונטי, אצל יועצת בית הספר, או בתחנה לבריאות הנפש הקרובה לאיזור מגוריכם, שם תוכלו לקבל הדרכה ממוקדת לבעייתכם.

בהצלחה!

דפנה.

השב דווח
בתי בת 11.5
אמא לבת 11.5
13:16 27.06.2011
אני אמא לילד בן 14 בעל הפרעות קשב וריכוז ולילדה בת 11.5 .
בתי ילדה טובה נבונה ובעלת הישגיים לימודיים גבוהיים בבית הספר , בסביבת בית הספר והחברות שלה אני מקבלת רק תשבוחות על הילדה על כך שהיא תמיד עוזרת ותומכת מקשיבה ומקבלת את חוקי המקום, בבית הכל מתהפך הילדה לא מקשיבה מתערבת בדברים שלא שייכים לה על כל דבר היא מתווכחת אומרים לה והיא עושה הפוך בקיצור אני חסרת אונים.....אשמח לקבל תשובה.


תודה
אמא לבת 11.5

השב דווח
תשובה - בת 11.5
דפנה איזנרייך
13:57 30.12.2011
אמא יקרה,
תודה על פנייתך.
ראשית, העובדה כי בתך כן מראה התנהגויות חיוביות בסביבות אחרות היא מעודדת, אם כי מובן לגמרי התסכול שלך מכך שבבית היא מציגה דווקא התנהגות שלילית.
את מתארת התנהגות מרדנית של בתך בבית (חוסר הקשבה, זלזול, וכחנות) - התנהגויות אשר אופייניות מאוד לגיל ההתבגרות, וייתכן שהן פשוט מסמלות את תחילת גיל ההתבגרות אצל בתך. עם זאת, אין הדבר אומר שצריך להשלים עם התנהגויות אלו.
כדי לצמצם את החיכוכים ביניכן ובכל זאת להביא לשינוי בהתנהגות הילדה, אנו ממליצים ביחידה לבחור שתיים-שלוש התנהגויות שהן "קו אדום", כלומר הדברים שמפריעים לך ביותר, ועליהן להתעקש. ההתנהגויות צריכות להיות ממוקדות (לדוגמה: לא מכינה שיעורים, לא מסדרת את החדר, בניגוד ל: "מתנהגת לא יפה")
בזמן שמתמודדים עם התנהגויות אלה, עדיף "להרפות" קצת מהתמודדות עם התנהגויות שהוחלט כי הן פחות חמורות.
לגבי דרך ההתמודדות, אנחנו ביחידה להדרכת הורים מאמינים בעקרון אי-הסלמה, שמטרתו לצמצם את החיכוכים מול הילד. אנו ממליצים להימנע ככל האפשר מויכוחים. לשיטתנו, שתיקה אין פירושה כניעה. בזמן ויכוח או התנהגות לא רצויה על ההורה להשהות את תגובתו תוך שהוא "מסמן" את ההתנהגות הבעייתית (לדוגמה: "האופן שבו את מדברת לא מקובל בבית הזה. אשקול את צעדיי ואחזור אלייך בהמשך".) התגובה להתנהגות הבעייתית תהיה כאשר הרוחות נרגעות.
לקבלת כלים נוספים ולהרחבה על השיטה אנו ממליצים לקרוא את הפרקים הרלוונטיים בספר "הסמכות החדשה" של פרופ' חיים עומר.

התמודדות עם מתבגרים היא לא תמיד קלה, וחיכוכים הם לרוב בלתי נמנעים. עם זאת, בהחלט ניתן לצמצם את כמות החיכוכים ועוצמתם וליצור אווירה נעימה יותר בבית.

בהצלחה!!

דפנה.

השב דווח
חוסר גבולות וחוסר אונים
התייעצות
23:53 14.05.2011
שלום
בני הבכור בן 8.5 , אחריו ישנו בן נוסף בן 7 ובת בגיל 3.5.
עם בני הבכור יש לנו קושי של קבלת סמכות. הוא הורס חפצים ברגעי כעס, אינו מקשיב לנו. כאשר דורשים ממנו במצבים של אלימות שישב בחדרו , הוא בורח מהחלון.
לעיתים יוצא לסיבוב עם האופניים כשקשה לו לקבל את מה שאמרנו. (אנחנו גרים במושב). למשל, כאשר רכב ללא קסדה עם האופניים לקחתי לו אותם ליום אחד. הוא ניסה לקחת את האופניים ללא רשות, כך שנאלצנו לעצור אותו באופן פיזי מלעשות זאת. חשוב לנו לא לנהוג באלימות פיזית כלפיו, ומצד שני לעמוד על הנושאים שחשובים לנו.
נראה כי הגבול בין אלימות פיזית כלפיו ובין קביעת מסרים עדין מידי.

הורה מבולבל

השב דווח
הגבול בין קביעת מסר פיזי ובין הפעלת כוח
ניצן
10:49 03.06.2011
הורה מבולבל יקר,

מקריאת שאלתך נשמע שאכן בנך מנסה לפרוץ את הגבולות בצורה קיצונית יחסית (בורח מהחלון, מנסה לקחת אופניים ללא רשות...). אינני יודעת בוודאות את הסיבה לכך, ייתכן שמדובר בטמפרמנט "קשה" מולד (לדוגמה: האם היה גם תינוק "קשה"? האם בכה הרבה? האם רגיש יותר מבחינות מסוימות מאשר ילדים אחרים?), ייתכן שמדובר בקושי בהצבת גבולות שלכם, ההורים, ייתכן שמדובר בשינויים כלשהם שעברו או עוברים עליו, ורוב הסיכויים שמדובר בשילוב של מספר גורמים שכאלה.

מה שמעודד כאן הוא גילו הצעיר: בגיל זה עדיין יש לכם, ההורים, את האפשרות להציב גבולות באופן ברור, לעתים אף באופן פיזי.

ועתה, לשאלתך. ישנו גבול שכמובן איננו רוצים לחצות בין הפעלת כוח פיזי לבין קביעת מסר באופן פיזי. לפי מה שאתה כותב, אתם אכן פועלים לעתים באופן מצויין וקובעים מסר באופן פיזי, ולא כוחני. לדוגמה: עצרתם אותו מלקחת את האופניים ללא רשות. באופן דומה הורים לעתים עוצרים פעוטות מלגעת בשקעי החשמל או לרוץ לכביש. לא מדובר בשום אופן בפעולות אשר משפילות את הילד או מגיעות ממקום כוחני של ההורה, אלא בפעולות אשר מגיעות ממקום שרוצה להגן על הילד או להציב לו גבול ברור.

דוגמה נוספת לאופן פעולה שאתם יכולים להשתמש בו הוא כאשר אתם מבקשים ממנו שישב בחדרו והוא בורח מהחלון: אתם יכולים במקום זאת להכנס איתו לחדר, ולעמוד כאשר הורה אחד חוסם בגופו את הדלת והשני את החלון, ולומר לו משהו כמו: "עשית מעשה שאינו מקובל עלינו. עכשיו אנחנו נשאר כאן בשקט עד שנמצא פתרון". בשל גיל הצעיר לא הייתי ממליצה להשאר כך יותר ממספר דקות. אך מה שחשוב הוא להשאר שקטים, ללא קשר למחאותיו. הפתרון כמובן לא תמיד נמצא בקלות, אך המסר החשוב המועבר כאן בגופכם הוא: "אנחנו ההורים שלך, אנחנו נוכחים ונמשיך להיות נוכחים, להציב גבולות ולשמור עליך - לא משנה מה תעשה".

ברצוני להוסיף גם שלכל הורה יש גם את הגבול שלו - מה שמתאים לו לעשות ומה שלא מתאים. חשוב שתהיו קשובים לעצמכם ותלמדו גם גבול זה.

בכל מקרה, אם אתם מרגישים חסרי אונים או מותשים, או אם אתם רואים שמעשיו של הילד הולכים ומקצינים, הייתי בהחלט ממליצה לפנות לייעוץ קצר מסוג הדרכת הורים.

המון הצלחה!

השב דווח
יועץ באיזור חיפה
מלכה
20:42 05.04.2011
שלום,
איך אפשר למצאו יועץ או קבוצת תמיכה בחיפה והסביבה שמטפל לפי עקרונות של סמכות החדשה?
תודה רבה

השב דווח
יועץ באיזור חיפה
אסף ליבוביץ
14:04 30.12.2011
היי מלכה,

היחידה להדרכת הורים של הסמכות החדשה פועלת בבהי"ח 'שניידר' בפתח תקווה וישנה אפשרות נוספת לקיום טיפולים גם בעיר חולון.
מלבד זה, ניתן לקרוא את ספרו של פרופ' חיים עומר "הסמכות החדשה" או להעזר בפורום זה לשאלות יותר ממוקדות.
לגבי קבלת ייעוץ באזורים אחרים אפשר לפנות ליחידה לבריאות הנפש בקרבת אזור מגוריך ולברר על האפשרויות השונות לקבלת הדרכת הורים.

בהצלחה,
אסף

השב דווח
ילדה עצובה
tally
09:12 05.02.2011
אני אמא לילדה בת 14 מדהימה, פשוט ילדה במתנה. בוגרת לגילה,אינטליגנטית, נעימה, יפה, בעבר הייתה תלמידה טובה ואהובה על כולם. מאז עברה לחטיבת הביניים לפני שנתיים וחצי מצבה החברתי הידרדר. מילדה שמחה שפוגשת חברים כל יום הילדה החלה לדעוך. הקושי החל לאחר שילדה אחרת ירדה לחייה והיא בחרה להתעלם. הספירלה החלה לרדת ולאט לאט היא איבדה את כל חברותיה. כמובן שעם הידרדרות המצב הרגשי/הדימוי העצמי גם ההצלחה בלימודים אינה מאירה לה פנים, היא לא פנוייה ללמידה. בסיום השנה הראשונה בחטיבת הביניים היצעתי לה לעבור לבית ספר אחר. אני חייבת לציין שכל מחלקת החינוך שלנו עמדה על הרגליים ולא הסכימו "להפסיד" אותה בגלל האיכויות שלה והצליחו אף לשכנע אותה להישאר. לצערי היא אכן נשארה ואנו בשנה השלישית לחטיבה עומדים ליד שוקת שבורה. עם ציוניה היום היא לא תתקבל לשום בית ספר תיכון ובחטיבה הודיעו לה שאם לא תשפר את השגיה לא תוכל להתקבל למגמה למוסיקה שזה כל עולמה.
היא לא מוכנה לקבל עזרה היא אומרת שברגע שתסכים לקבל עזרה זה אומר שהיא מודה בכך שמשהו אצלה "לא בסדר". הבית הוא בית תומך ואוהב והיא משתפת אותי הכל לבטיה אבל אמא זה לא מה שצריך ילד מתבגר, ילד מתבגר זקוק לחברה.
איך אני יכולה להוביל אותה לקבלת עזרה?

השב דווח
ילד עם ADHDןODD
אמא מודאגת
11:06 01.02.2011
בני הגדול בן 12 אובחן ADHDןODD .הוא לא מוכן לקחת את הכדור "קונסרטה".
הוא רודה באחים הקטנים שלו מרביץ להם ומשתלט להם על הכל.
הוא גם לא מוכן אפילו שנגיד לו מתי לקום מהמחשב או מתי ללכת לישון. שלא נדבר על שיעורי בית ש"אף פעם אין לו".הוא חמוד כי הוא מניפולטור לא קטן. כולם אוהבים אותו. חוץ מהחברים שלו.שאין לו. הוא ניגרר אחריהם.הוא מעולם לא שיתף אחרים במשחקים שלו . הבוקר האח הקטן שלו (9) נגע לו בספר והוא כתגובה זרק עליו כיסא. הקטן ניפצע והגדול לא הבין מה הוא עשה? "מה עשיתי" כלום.העזרה שאני צריכה היא מה עלי לעשות ואיך עלי להגיב?

השב דווח
ילדה מתבגרת בת 14.5
יעל
13:20 27.01.2011
שלום רב,

ביתי בת 14 וחצי. עד לגיל 13 לא היו בעיות מיוחדות :היו בעיות מפעם לפעם בהכנת שיעורי בית אך התנהגות שלה היתה בסדר, ילדה שקטה ונעימה.
לפני כשנתיים החלה הידרדרות בלימודים, בהתייחסות שלה אלינו ההורים, למורים, חוצפה, שפה לא נעימה וכד'.
המצב היום : היא אינה לומדת, מגיעה לבי"ס ללא ספרים, ללא שיעורי בית, נעלמת משיעורים (לא נכנסת לשיעור ומסתובבת בשטח בית הספר), נכשלה ברוב המקצועות במחצית ראשונה (לרוב אפילו לא נגשה למבחנים). לאחרונה הצהירה:"לא רוצה ללמוד, לא מעניין אותי, אתם לא תכריחו אותי, זה חיים שלי, תנו לי לעשות את מה שבא לי". "מה שבא לי " - זה חברים, facebook עד 1-2 בלילה, בילוים. היא לא מקבלת את הסמכות שלנו, מתחצפת, צועקת, טורקת דלתות. גם אם אנו מחליטים שהיא לא יוצאת היא מסרבת לקבל את ההחלטה ועושה מה שרוצה, היא לא מפחדת מאף אחד ושום דבר לא מרתיע אותה. לעיתים, ניתן לנהל איתה שיחה, אך ברגע שהיא שומעת "תחזרי בבקשה עד 10/ תשתפי את הצלחת/וכו' " - פיצוץ.
היא טוענת שאנו הורים לא טובים, לא השקענו בה, לא איכפת לנו ממנה, היא שונאת אותנו. כואב לי לשמוע את זה. אנו מאוד אוהבים אותה, זאת ילדה בכורה שלנו. כמה פעמים לא התאפקתי ובכיתי אחרי מילים כה אכזריות ולא נכונות. ביתי קלטה שזה כואב ועכשיו כל שיחה שלא לרוחה מסיימת במשפטים האלה. דוגמה: כל המשפחה מתיישבת לאכול. דלת בחדר שלה סגורה. אני שואלת האם רוצה לאכול. תשובה: תפסיקי להציק לי, אני לא ילדה קטנה, לא בא לי לאכול. אם לא קוראים לה לאכול, לאחר כמה שעות: לא איכפת לכם ממני, אפילו לא שאלתם אם אני רעבה, אתם שונאים אותי.
במשך מספר ימים אני מבקשת ממנה לשים את בגדיה בארגזים (בגלל מעבר דירה). תשובה :"יש לי עוד זמן". שלשום אני ובעלי התעקשנו. הגיע לריב וצעקות. בעלי לקח לילדה את המחשב והבטיח להחזיר כשהיא תסיים לסדר. באמת החזיר אחרי שסיימה. למחרת היא לא חזרה הביתה אחרי בית ספר, לא הודיעה, לא ענתה לפלפון. איתרנו אותה אצל חברה אחרי כמה שעות. היא אמרה :"אתם עושים לי דווקא, אז אני אעשה לכם עוד יותר דווקא, לא איכפת לי שדאגתם, אעשה מה שבה לי".
אלה רק מספר דוגמאות מחיי היום יום שלנו.

מה לעשות? מה לא לעשות? איך לעבור את זה ולא לאבד שפיות?כל יום קשה יותר ומפחיד יותר, אני מאוד דואגת לה ומנסה למצוא את הסיבות להתנהגויות ,לשנות את המצב אך לשווא. היא כמובן מאשימה רק אותנו:"אז ככה חינכתם אותי, אני לא אשמה".
איך אפשר להתמודד עם המצב הזה??

השב דווח
תשובה - מתבגרת בת 14.5
דפנה איזנרייך
15:31 30.12.2011
יעל שלום,
הקושי בהתמודדות עם בתכם לצד החרדה לשלומה ניכרים היטב מדברייך. למרות האשמותיה, אין לנו ספק כי אתם הורים טובים ודואגים הרוצים בשלומה.
ניכר מהפניה כי אתם נסערים ומרגישים חסרי אונים, אך אנו יכולים להעיד מנסיוננו שמקרים דומים טופלו ביחידה בהצלחה, ולדעתנו שיטת הטיפול ביחידה תוכל לתת מענה הולם לבעייתכם. השיטה מספקת מענה קונקרטי לכל אחת מהבעיות שהצגת, ותוכלי לקרוא על כך בהרחבה בספרו של פרופ' חיים עומר "הסמכות החדשה".

המצב שאת מתארת מורכב ולא בטוח שנוכל לתת מענה מספק מעל דפי הפורום. עם זאת, ננסה להציג בפנייך כמה עקרונות שאנו משתמשים בהם בטיפול.

לתפיסתנו לא ניתן לשלוט בהתנהגות הילד, אך כן ניתן לשנות את התנהגות ההורים כך שתשפיע גם על התנהגותו. בנוסף, השיטה דוגלת בהתנגדות לא-אלימה להתנהגותו של הילד, תוך מניעת הסלמה. ניתן לדמות את ההורים ל"עוגן", שאינו מיטלטל מהתנהגויותיו של הילד.

אנו ממליצים לכם להימנע ככל האפשר מויכוחים עם הילדה. עליכם להעביר את המסר בצורה ברורה ולא לחזור עליו יותר מפעם אחת. למשל: "את מוזמנת להצטרף לארוחת ערב בעוד רבע שעה". לאחר מכן רצוי להניח לילדה לבחור אם להצטרף לארוחה או לא. אם היא בחרה שלא להצטרף, היא תיאלץ להכין לעצמה אוכל. בתגובה לטענתה ש"לא אוהבים אותה" תוכלו להשיב: "הוזמנת לארוחה ובחרת לא להצטרף", ולעזוב את הנושא, מבלי להיגרר לויכוח.

עקרון נוסף שאנו ממליצים להשתמש בו הוא "השהיית תגובה". מכיוון שכתבת כי בתך יודעת "ללחוץ על הכפתורים שלך" מוטב כי לא תגיבי בזמן סערת רגשות. ניתן להשיב "מה שאמרת/עשית אינו מקובל עלינו. אנחנו נשקול כיצד להגיב להתנהגותך" ובזאת לסיים את הסיטואציה. כאשר הרוחות נרגעות יש להודיע לילדה כיצד בחרתם להגיב.

לבסוף, כלי נוסף בו ניתן להיעזר הוא ה"תומכים" - מעגל מכרים אשר ביכולתם להשפיע על התנהגות הילדה. כך לדוגמה כאשר הילדה נעלמת היא תקבל טלפון מסבתה, הדוד וחברותיה שמעבירים מסר כי דואגים לה. מכך תבין הילדה שאתם דואגים לה ורוצים בטובתה, ומוכנים להתאמץ ולהיעזר באחרים לטובת העניין.
היא תבין שלהתנהגותה יש הדים מחוץ לתא המשפחתי המצומצם, למעשיה יש השלכות. כמו כן, מתבגרים מושפעים מאוד מ"דעת קהל", כך שהיעזרות בקרובים שאתם סומכים עליהם יכולה להועיל.

מצב העניינים עם בתכם מורכב ויידרש מאמץ על מנת לשנות את פני הדברים בבית. עם זאת, אנו בטוחים שבעזרת הכוונה מתאימה תוכלו לרכוש כלים ולהתמודד עם הבעיה ולשפר את היחסים ביניכם ואת האווירה בבית.

אתם מוזמנים לפנות אל הפורום בשאלות נוספות,

בהצלחה,
אסף ודפנה.

השב דווח
רגרסיה בגמילה מחיתולים
ריקה
17:06 25.01.2011
בני בן שנתיים וחודשיים גמול מחיתולים כבר חצי שנה פחות או יותר והגמילה שלו הייתה
מאוד קלה כמו כל שאר הגמילות שלו בקבוק מוצץ וכו' לאחרונה משהו כמו שבועיים הוא החליט שקקי הוא עושה רק בתחתון הוא מודע לכך שזה בא הוא אומר לי ועושה בו זמנים אני יודעת פחות או יותר ת'שעות שואלת והוא אומר אין לי והולך לאיזה פינה ועושה.מה עליי לעשות כדיי להחזיר אותו למסלול ומה יכולות להיות הסיבות לכך?
תודה מראש

השב דווח
פנייה לאמהות לילדים בגיל שנתיים עד 8.
עזרה בסמינריונית
14:53 26.12.2010
אנו שני סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. השאלונים שלפניך הינם חלק ממחקר שאנו עורכים במסגרת עבודה סמינריונית לקראת סיום התואר. המחקר בוחן עמדות ורגשות של הורים.

נשמח אם תוכלי להקדיש כחצי שעה למילוי מספר שאלונים.
חשוב לציין, שהשאלונים מועברים בצורה אנונימית לחלוטין ומתוך בחירה אישית של האדם להשתתף או שלא להשתתף במחקר. הינך יכולה להפסיק את מילוי השאלון בכל שלב – כל עוד לא תלחצי על הכפתור submit בסוף השאלון, הנתונים לא יישמרו. עם זאת, במחקר נוכל לעשות שימוש רק בשאלונים מלאים, ולכן נשמח אם תסכימי להשלים את כל הפרטים הדרושים ולענות על השאלונים במלואם.
אנא הקפידי לקרוא בעיון את ההנחיות למילוי השאלונים ולפעול לפיהן.


אם את מעוניינת להשתתף במחקר, אנא לחצי על הקישור הבא :

http://bit.ly/gTtP7x


לא לשכוח לעשות Submit בסוף השאלון לאחר שעניתם על כל השאלות.

לשאלות נוספות ניתן להתקשר אלינו לטלפון 054-5481721 רועי, או 0547077261 מיכל.
תודה על שיתוף הפעולה,
רועי ומיכל

השב דווח
איך לחזק ילדה חששנית?
אמא1
23:37 25.11.2010
ראשית שמחתי לגלות את הפורום.
ביתי הבכורה בת 5 חששנית, לא אוהבת שינויים, היום ניתקלתי בנושא שוב בביקור אצל רופאת שיניים שהתחלפה (הילדה ידעה מראש) ולא היתה מוכנה לפתוח את הפה אפילו שתראה, לא ממש ידעתי איך להגיב..כעסתי (הגענו במיוחד ממש מרחוק) אך ויתרתי והיא לא נבדקה למרות חור ענק הדורש טיפול דחוף, מה עלי לעשות כדי לא לקבע אותה בפחדיה?. דוג' נוספת בכל מסיבות הגן לא מוכנה להשתתף באופן פעיל או מבקשת ללכת הביתה.
איך לחזק אותה שתהייה מוכנה להפתח לשינויים? תודה!!!

השב דווח
פחדים של ילדים
אפרת גיליס
18:39 26.12.2010
אמא1 שלום
ראשית ברצוני להתנצל על העיכוב בתשובתנו.

ממה שאת מתארת נשמע שבתך מתקשה בשינויים אך מה לעשות אי אפשר לחסוך ממנה התמודדות עם כאלה, כפי שציינת...
הדרך להתמודד עם פחדים של ילדים הינה להבין שאין זה רצוי לחסוך מהם התמודדות עם הפחדים ולעשות את הדברים במקומם (או במילים מקצועיות - לגונן) כי דרך זו לא תקנה להם את היכולת להתמודד בעתיד ללא עזרת ההורים. דרך זו לא מקנה להם תחושת מסוגלות אלא להיפך מגבירה את תחושת הפחד ומרחיבה את המקרים מהם הילדים חוששים.
מנגד, לתת לילד להתמודד לבד גם כן לא יעיל מאחר והפחד מציף את הילד ויכול לשתק אותו, או לכל הפחות להוות עבורו חוויה מאוד לא נעימה!
מה כן יעיל?
לתמוך בילד ולעזור לו להתמודד עם הפחד בעזרת ההורים. הכוונה לתת לילד את התחושה שההורים איתו ועוזרים לו וכך הוא לא נותר בודד במערכה. הדרך לעשות זאת היא מגוונת והרעיון הוא להקל עליו בעשייה אך לא לוותר ולא להשאירו לבד.
במקרה שתארת למשל אפשר להכין את הילד מראש שיהיה רופא אחר ולהסביר. צריך לעשות זאת מבעוד מועד על מנת שהילד יוכל להפנים את הרעיון. במקביל יש להסביר לילד שאתם תשארו לידו וגם אתם צריכים זמן להכיר את הרופא החדש ולתת לילד הרגשה שזה בסדר שהוא חושש ממישהו שהוא לא מכיר. הרעיון הוא הדרגתיות.
לגבי מסיבות - הרבה ילדים חוששים ממסיבות. ניתן להבין ממה הוא חושש ולחשוף אותו בהדרגה לאותו דבר, אך גם ניתן לאפשר לו לא ללכת למסיבות (לא לכולם זה מתאים) או לחילופין להציע שתבואו ותשבו מאחור. לאחר מכן שתבואו ותלכו רק לחמש דקות וכן הלאה.

ממליצה בחופ לקרוא את הספר פחדים של ילדים.

שיהיה המון בהצלחה

אפרת גיליס

השב דווח
איך לחזק ילדה חששנית?
אמא1
23:37 25.11.2010
ראשית שמחתי לגלות את הפורום.
ביתי הבכורה בת 5 חששנית, לא אוהבת שינויים, היום ניתקלתי בנושא שוב בביקור אצל רופאת שיניים שהתחלפה (הילדה ידעה מראש) ולא היתה מוכנה לפתוח את הפה אפילו שתראה, לא ממש ידעתי איך להגיב..כעסתי (הגענו במיוחד ממש מרחוק) אך ויתרתי והיא לא נבדקה למרות חור ענק הדורש טיפול דחוף, מה עלי לעשות כדי לא לקבע אותה בפחדיה?. דוג' נוספת בכל מסיבות הגן לא מוכנה להשתתף באופן פעיל או מבקשת ללכת הביתה.
איך לחזק אותה שתהייה מוכנה להפתח לשינויים? תודה!!!

השב דווח
פחדים של ילדים
אפרת גיליס
18:39 26.12.2010
ראי תשובתי למעלה

אפרת גיליס

השב דווח
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה