שלום ג'ודי,
אני מבין את התסכול שלך אבל איני בטוח שמדובר פה במקרה של בעיה בסמכות ההורית, לפחות לא במובן המלא של המילה, אלא יש כאן מקרה נקודתי שצריך לחשוב ולמצוא את הנוסחה הנכונה לטיפול בו.
אחד המאפיינים של ילדים המתקשים לקום בבוקר הוא כמובן הליכה לשינה בשעה מאוחרת. לא התייחסת לכך, ולא כתבת בת כמה בתך (הדבר נפוץ יותר אצל מתבגרים כמובן), אבל בכל מקרה במידה וזה אכן קורה, זו תהיה המטרה הראשונה שלנו - לקבוע שעת הליכה לשינה ולאכוף אותה. אנחנו כמובן לא יכולים להכריח אותה להירדם אם היא אינה רוצה, אבל אנחנו כן יכולים לבקש ממנה להיות במיטתה עד שעה מסויימת, ולאסור שימוש במחשב/טלוויזיה/פלאפון לאחר שעה זו.
לגבי ההתעוררת בבוקר, הייתי שוקל שימוש בתומכים לשם כך. תומכים הם דמויות קרובות לעולמה ועולמכם כמו בני משפחה, שכנים, חברים וכו' שיהיו מוכנים להתגייס ולסייע במקרה זה. איך? למשל אם פעם בשבוע דוד שהיא מאוד קשורה אליו יגיע לקחת אותה לבית הספר, אולי תהיה לה מוטיבציה לקום בזמן, או לפחות תדע שיש השלכות נוספות לאי-ההתעוררות (הדוד מאחר לעבודה בגללה). אפשרות אחרת היא לדבר עם חברות טובות שלה, שיעברו דרכה בדרך לבית הספר. כשהיא תדע שמחכים לה למטה, והיא מעכבת את חברותיה, ייתכן והיא תצליח לקום.
אני מציע כמובן גם לשקול את מעורבותו של בית הספר. קודם כל אני מניח שהם מודעים לאיחורים ולחיסורים הרבים וטוב שידעו כי הנושא בטיפולכם. בנוסף, ייתכן וניתן לרתום גם אותם לעניין זה. לבנות לה איזושהי תוכנית התנהגותית - מעל שלושה חיסורים במקצוע היא לא יכולה לגשת למבחן הסופי, או שהדבר גורר הורדה כלשהי בציון. אולי לנסות ולארגן שיחה עם דמות משמעותית בבית הספר, כמו יועצת או המנהלת, שיסבירו לה את עמדת בית הספר, את המאבק המשותף של בית הספר אתכם, ההורים, ויחד איתה, בכדי להפסיק את איחוריה וחיסוריה, ולשקף לה כי במידה והיא לא תשנה את התנהגותה, הדבר עשוי לפגוע בעתידה (פגיעה בציונים, סילוק מבית הספר).
מקווה שהצלחתי לסייע,
בהצלחה!
אסף