פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן וחן גלעדי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 879
עישון ואלכוהול ונוכחות דלה בשיעורים
רחל
08:52 27.11.2019
שלום רב,
אנו הורים לנער בן 14.5
בן שלישי מיתוך 3 ילדים.
בקיץ האחרון הבן שלנו אורי התרחק מעט מחבריו לכיתה והתקרב לנערים מהשכבה שמעשנים ונפגשים אחת לשבועיים ושותים אלכוהול..
אורי מספר שהוא מנסה להיגמל מהעישון בהדרגה...לגבי שתיה הוא טוען ששותה מעט מאוד ומודע לנזקי העישון והשתיה.
הוא מגיע לבית הספר אך לא תמיד נכנס לשיעור ושוב זה בגלל החברים החדשים.
בשבוע הבא יתחיל שיחות עם עובדת סוציאלית
שאלתי היא האם עליי לאפשר לו להיגמל בהדרגה מהעישון או לומר לו שזה בשליטתו ועליו להפסיק מייד
כנל לגבי שתיה..האם להאמין לו שהוא שותה מעט מאוד בגלל חבריו?
איך אוכל לגרום לו להבין שהחברים החדשים מזיקים לו

אשמח לעזרתכם
רחל

השב דווח
תשובה לרחל
יעל ארביב
10:40 22.06.2020
רחל היקרה,
קודם כל, אנחנו שמחים שאת פונה אלינו שוב! את תמיד מוזמנת להתייעץ איתנו. אכן נשמע שאת מתמודדת עם סיטואציה אשר היא קשה ומורכבת. הייתי ממליצה לך לפנות למרפאה לסמכות הורית בשניידר. נשמע לי שהסיטואציה רגישה ודורשת תשומת לב נרחבת עם תכנית התערבות אישית. חשוב להגיד שבגיל ההתבגרות קבוצת החברים הופכת להיות מאוד משמעותית. על פי מה שאת מספרת נראה שחשוב לו שחבריו יקבלו אותו,ויתפסו אותו באור חיובי-דבר אשר גורם לו לעשן ולשתות כפי שמצופה על ידי חבריו. האם ישנם חברים של המשפחה שהוא נמצא איתם בקשר טוב ומקשיב להם? כמו אח גדול, חבר קרוב של המשפחה וכ"ו.הייתי ממליצה לך לערב גורמים מבית הספר,משפחה נרחבת,וחברים טובים שיסייעו לכם בהתמודדות תוך התייחסות מכובדת לבנך ותחושה שמדברים איתו בגובה העיניים. חשוב שתהיה לכם עזרה מגורמים ותומכים נוספים. המלצתי היא לערב את הצוות הבית ספרי- המחנכת,מורות שעמם הוא נמצא ביחסים טובים,היועצת/הפסיכולוגית. האם יש מישהו בבית הספר שאיתו הוא מרגיש בנוח ויכול לשמש כאוזן קשבת לבנך במידת הצורך? זה מאוד יוכל לתרום. במידה והוא לא רוצה לספר ולשתף פעולה תערבו קרובים מהמשפחה שאיתם הוא כן מרגיש בנוח לשתף. האם יש לו חברים שהם אינם מעשנים? שהוא יכול להיות איתם יותר? זה יוכל להפחית מעט את הלחץ מחבריו שכן מעשנים ושותים.
מקווה מאוד שהצלחתי לעזור, מוזמנים לעדכן בהמשך התגלגלות האירועים.
נשמח לעדכון בהצלחה והמון בריאות!
המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186 מערכת הסמכות החדשה

השב דווח
תשובה לשאלה השנייה
יעל ארביב
10:44 22.06.2020
בנוגע לשאלה שעוסקת בהיגמלות מעישון ושתייה - אכן נשמע שאת מתמודדת עם סיטואציה אשר היא קשה ומורכבת. הייתי ממליצה לך לפנות למרפאה לסמכות הורית בשניידר. נשמע לי שהסיטואציה רגישה ודורשת תשומת לב נרחבת עם תכנית התערבות אישית. חשוב להגיד שבגיל ההתבגרות קבוצת החברים הופכת להיות מאוד משמעותית. על פי מה שאת מספרת נראה שחשוב לו שחבריו יקבלו אותו,ויתפסו אותו באור חיובי-דבר אשר גורם לו לעשן ולשתות כפי שמצופה על ידי חבריו. האם ישנם חברים של המשפחה שהוא נמצא איתם בקשר טוב ומקשיב להם? כמו אח גדול, חבר קרוב של המשפחה וכ"ו.הייתי ממליצה לך לערב גורמים מבית הספר,משפחה נרחבת,וחברים טובים שיסייעו לכם בהתמודדות תוך התייחסות מכובדת לבנך ותחושה שמדברים איתו בגובה העיניים. חשוב שתהיה לכם עזרה מגורמים ותומכים נוספים. המלצתי היא לערב את הצוות הבית ספרי- המחנכת,מורות שעמם הוא נמצא ביחסים טובים,היועצת/הפסיכולוגית. האם יש מישהו בבית הספר שאיתו הוא מרגיש בנוח ויכול לשמש כאוזן קשבת לבנך במידת הצורך? זה מאוד יוכל לתרום. במידה והוא לא רוצה לספר ולשתף פעולה תערבו קרובים מהמשפחה שאיתם הוא כן מרגיש בנוח לשתף. האם יש לו חברים שהם אינם מעשנים? שהוא יכול להיות איתם יותר? זה יוכל להפחית מעט את הלחץ מחבריו שכן מעשנים ושותים.
מקווה מאוד שהצלחתי לעזור, מוזמנים לעדכן בהמשך התגלגלות האירועים.
נשמח לעדכון בהצלחה והמון בריאות!
המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186 מערכת הסמכות החדשה

השב דווח
צניעות
נעמה
12:09 17.11.2019
יש לי בת בגיל 13.5 לומדת בבית ספר חרדי. לאחרונה היא פותחת כפתור אחד נוסף בחולצת התילבושת. כפתור שצריך להיות סגור! אני כל פעם חוזרת ומבקשת ממנה לסגור את הכפתור אך היא רק מהנהנת בראשה ולא סוגרת אותו . הוזמנתי לבית הספר היות וראו אותה הולכת כך ברחוב, בקשו ממני בנועם לשוחח איתה על כך. כשספרתי לה למה קראו לי לבית הספר היא בכתה מאוד, יותר קרוב לשעתיים, כשהיא שואלת למה לא אומרים לי זאת ישירות למה צריך להזמין את אמא , אני לא ילדה קטנה, למה חושדים בי שאני אתקלקל...ניסיתי להסביר לה שזה הכלל וזו ההלכה, והיא הביאה כל מני טענות שמסבירות למה היא בסדר. הרגשתי את הכעס בתוכי אמרתי לה שאני לא מסכימה לפתוח כפתור גם בבית, בקיצור הילדה לא מקשיבה לי... הדבר חורה לי מאוד ואני לא יודעת כיצד לפעול. אשמח לקבל את חוות דעתכם, אם יש צורך ברקע נוסף על הילדה אשמח לתת.

השב דווח
תשובה לנעמה
יעל ארביב
10:46 22.06.2020
נשמע שאת מתמודדות עם סיטואציה לא קלה ולא נעימה. אני רק יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה קשה שבתך ממרה את פיך ואיננה מקשיבה. זה נשמע כמו התמרדות טיפוסית לגיל הנעורים. זה נשמע מתסכל במיוחד שיש לכך השלכות חברתיות על פי ההלכה ועל כן זה משפיע גם על שהיא נתפסת בבית הספר,דבר אשר מגביר את הקושי עימו את מתמודדת. אני מציעה לפתוח זאת מולה ממקום מכבד ונעים, ולא כשיחה מענישה, שמזמין אותה לחשוב ביחד איתך על פיתרון המתקבל על דעתה, מתוך הבנה שאלו הם החוקים של בית הספר.
בנוסף, נשמע שייתכן והמרדנות שלה מתבטא בעוד מצבים. אם זה אכן המצב, חשוב לנסות כמה שאפשר לאזן אסרטיביות וכללים בבית, ביחד עם התעניינות בחייה וחיזוק קשר חיובי עם אמה ודמויות סמכות בחייה. הכוונה היא לא לוותר על כללים בבית או בבית ספר אלא תוך כדי הצבת גבולות, להקדיש זמן נפרד לבילוי איתה לשם התקרבות ונוכחות בחייה.
בנוסף, אנו מציעים שלא לעייף את עצמך בתגובה קשוחה כל פעם שהיא לא מקשיבה, אלא להחליט מה הם הדברים הכי עיקריים שלא תהיי מוכנה לוותר עליהם, ולצד אלו, באיזה דברים את יכולה לאפשר לה למצוא את האוטונומיה שלה, ולקבל החלטות גם אם הם לא ההחלטות שהיינו בוחרים עבורה. לדוגמא, אם אנחנו מתמודדים עם ילד אלים בבית, אנחנו נתמקד קודם כל באלימות ולא נשקיע אנרגיות בוויכוח על סידור החדר. עם כל ילד עלינו לזהות איזה התנהגויות הינם קו אדום עבורינו, ואלו התנהגויות בעיקרון אינם מקובלות עלינו, אבל נוכל לבלוע אותם לשם אווירה חיובית יותר בבית ובקשר בינינו. במצב הזה, אם הכפתור בחולצה הינו קו אדום, ייתכן ועדיף יהיה לוותר על וויכוח אחר בבית בשביל שהקשר שלכם יוכל להתפח מעבר למתחים שמתפתחים סביב הצבת גבולות בבית.

השב דווח
ילד מקלל
יעלה
11:14 29.10.2019
בני בן ה 13.5 מרשה לעצמו פעמים רבות לקלל אותי ואת בעלי.
זה לא קורה כל יום, אך כשהוא מאד כועס הוא מקלל.
מה עושים?

השב דווח
תשובה ליעלה
יעל ארביב
10:47 22.06.2020
אני מתארת לעצמי שזה מאוד לא נעים ואף מסתכל לספוג אלימות מילולית מצד הבן שלכם בעוד אתם באים מכוונה טובה ודואגים לשלומו. מפני שזה עולה רק מתוך כעס, נשמע לפי התיאור כי הבעיה היא סביב קושי בויסות רגשי.
במצבים כאלה, חשוב במיוחד להימנע מהסלמה. אנחנו מציעים להגיב ב"השהיית תגובה",כלומר דווקא לא להגיב באופן מיידי, אלא באותו רגע להסתפק באמירה קצרה ואפילו קרה" ההתנהגות הזו לא מקובלת בבית הזה, תהיה לזה תגובה בהמשך' בטון רגוע. לאחר מכן, בזמן אשר כולם רגועים, (אפילו יום למחרת עדיף), את יכולה להיכנס אליו לחדר ולהגיד 'אתמול עשית ככה וככה (קילל /השתמש באלימות מילולית כלפייך). זה לא מתקבל בבית. בעקבות כך...' מה שתחליטי. (שלילת מסך, שלילת מפגש חברים, או מה שאת רואה לנכון).
כמו כן, אם עוד לא ניסיתם איתו תרגילים של ויסות רגשי, ניתן גם לדבר איתו על זה ש"כאשר אנחנו כועסים לפעמים אנחנו פועלים ללא שליטה, אך בבית שלנו אנחנו דורשים ממך ללמוד לשלוט בעצמך גם כאשר אתה כועס". אתם יכולים להזמין אותו לחשוב ביחד אתכם מה יעזור לו במצבים כאלה, כמו לדוגמא לנשום עמוק, להתרחק מהחדר, למצוא מילה חלופית שהיא לא קללה, וכו.
כמובן במידה ועולות לך שאלות נוספות אנחנו תמיד נשמח לעזור ושיהיה המון בהצלחה בהמשך! מערכת הסמכות החדשה.

השב דווח
מתבגר בן 17 שפרק כל עול
ליהי
09:27 25.09.2019
יש לי בן בן 17.5 הצעיר מבין 3 שהחל יב לפני שבועיים. מאז הוא לא הולך לבית ספר נמצא במרתף רב היום עד הלילה ומשחק אקס בוקס.
הילד שלי ילד מוכשר במגמה מדעית עם קשיים חברתיים ורגשיים הפרעות קשב שעבר שינוי מדהים הקיץ מבחינה חברתית. האקס בוקס היה מוחרם עד לפני שבועיים כשבעלי החליט לתת לו הזדמנות שניה לאחר חתימת חוזה.
אני מרגישה שאבדנו שליטה הוא לא מקשיב עושה מה שבא לו מדבר בחוצפה לא הולך לבית ספר מכניס קאוס לבית ולא מוכן לדבר עם אף אחד.
צועק גס רוח.
מה עושים ??? אני מרגישה שהבית מתפרק שילד אחד בן 17 מנהל את כלנו .
הוא היה בטיפולים ש ל פסיכולוגים שנים רבות.

השב דווח
תשובה לליהי
יעל ארביב
10:49 22.06.2020
ניתן לשמוע שישנם קשיים רבים עמם את מתמודדת עם בנך, בייחוד לאחר שלפי דברייך חל שיפור משמעותי בקיץ. ישנם הרבה בתים המתארים תחושות דומות לדברייך, שהילדים בעצם מנהלים את הבית וזוהי חוויה קשה מאוד בהתמודדות הורית.
במצבים כאלה לעיתים נדרש מהלך מתמשך בשביל לקבוע סדר חדש ולהחזיר את הסמכות להורים, ולמרות שלא ניתן לתאר את כל המהלך כאן, נזכיר כמה שיטות אשר עלולות להיות רלוונטיות במיוחד להתמודדות איתו.
1.השהיית תגובה וסימנייה: נשמע שויכוחים עם בנך עלולים להסלים בקלות רבה, ולכן אנו מנחים הורים איך להימנע מהסלמה אשר יכולה לפרק את הבית. נתחיל בלומר שלעומת הגישה הרווחת של חשיבות תגובה מיידית, אנחנו יודעים להגיד שיש יתרונות רבות בתגובה מעוכבת, המגיעה רק כאשר אתם ההורים רגועים וגם בנך רגוע. כך לדוגמא אם בנך משחק באקס בוקס ולא מקשיב, אין טעם להסלים את המצב ולכבות לו את המשחק באותו רגע. באותו רגע אנחנו רק "נסמן" לו, באמירה רגועה שהתנהגות שלו אינה מקובלת עלינו ואנחנו נגיב לכך בהמשך. ניתן יהיה להיכנס אליו לחדר למחרת, ולהסביר שכיוון שהוא לא הקשיב והמשיך לשחק, אתם החלטתם שהוא רק יקבל את האקס בוקס רק בימים שהולך לבית הספר. (מומלץ להוציא את האקס בוקס ממקומו בלילה או בשעות בית ספר, כאשר הוא לא נמצא, בשביל למנוע הסלמה ברגע שזה קורה)
כמון כן, אם אתם רואים שהוא משחק עד השעות המאוחרות ובגלל זה לא מתעורר לבית הספר, אז חשוב להדגיש לו שהוא לא יוכל להמשיך לשחק בשעות האלה אם זה פוגע בהגעתו לבית הספר.
2.בנוסף חשוב מאוד להחליט איזה התנהגויות בעייתיות שלו חוצים לכם את הקו האדום, ואילו התנהגויות תוכלו לספוג למרות שהם לא מקובלות עליכם באופן אידיאלי. לדוגמא, משפחה שמתמודדת עם ילדה שמפגינה אלימות בבית תתמקד באלימות ותוותר על חדר מסודר\שיעורי בית\קללות, כיוון שאי אפשר לשנות את הכל באותו זמן.
3.טיפ אחרון אפקטיבי במיוחד הינו גיוס אנשים חיצוניים מחוץ לבית לחזק את המסר ולדחוף אותו לתפקוד. קרוב משפחה או חבר טוב שיכול להתקשר לבן שלכם ולומר לו "שמעתי שלא הלכת לבית ספר היום. למה?" , או להתקשר אליו בבוקר\לבוא פיזית, יכול לדחוף ילד להגעה לבית ספר מתוך מבוכה, תחושה שאנו בדרך כלל לא חוויים מול הורינו בלבד.
נשמע שהמצב עימו את מתמודדת מעלה קשיים והתמודדויות רבות ומורכבות ועל כן, במידה ועולות שאלות נוספות ואת רוצה להמשיך טיפול את מוזמנת ליצור קשר עם המרפאה לסמכות הורית ועם המרפאה לחרדה.
המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186
מרפאת חרדה - 03-9253582 המון בהצלחה בהמשך!

השב דווח
מתקשה לקום- שותה- מסתגר.
אנונימי
11:57 22.09.2019
אסף הוא ילד בן 15 שרוצה ללכת לבלות בלילות עם חביריו ואחכ בבוקר הוא מתקשה לקום- מפספס ומאחר לבית הספר. עפ"י הריח נראה שהוא מעשן. בימים כשהוא כן בבית הוא מסתגר עם בפלאפון שעות בחדר. לא מעוניין לשתף את חייו האישים.

השב דווח
תשובה לאורחת
יעל ארביב
10:56 22.06.2020
נשמע שאכן את מתמודדת עם קשיים לא פשוטים עם בנך, ואת מתארת הרבה דברים שמפריעים לך. במקרה כזה הייתי ממליצה להשתמש בשיטה שמכונה "חלוקה לסלים" ובה מחלקים את ההתנהגויות לשלושה סלים- סל ירוק ובו יהיו התנהגויות שאנו מוכנים להבליג עליהן,סל צהוב ובו יהיו התנהגויות שנתונות למשא ומתן מול הילד(לדוגמא מקלחות,הכנת שיעורים ולימודים) וסל אדוםובו יהיו התנהגויות שנאסור בכל אופן(אלימות, היעדרות מבית ספר, עישון) . החלוקה תאפשר לך להחליט באיזה דברים תרצי להתמקד, כיוון שאי אפשר לשנות את הכל בא זמנית.
כמו כן,נשמע שהקושי העיקרי אותו את מתארת הוא בהתארגנות בבקרים לבית הספר,זאת משום שהוא מבלה ויוצא עם חבריו בלילות ולכן לא מצליח לקום.יתרה מכך שהוא גם מבלה שעות רבות מול המסכים.לכן חשוב לקבוע שעה מוגדרת בה מכינים את הבית לשינה,ובה מפסיקים את הפעילות הממושכת במסכים או יציאות מחוץ לבית.
דבר נוסף אליו הייתי שמחה להתייחס הוא לגבי זה שהוא לא מעוניין לשתף את חייו האישיים. דבר זה מאפיין את גיל הנעורים בו חשובה להם קבוצת החברים. אני רק יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה קשה שבנך לא משתף ומדבר איתך על חייו. אין דבר שאנחנו יותר רוצים מכך שהילדים שלנו ישתפו אותנו בחייהם, אך אנחנו גם מודעים לזה שילדינו דווקא מחפשים עצמאות בשלבים האלה וזה לגיטימי. במצבים כאלה, "מחוות פיוס חד צדדיות" יכולות מאוד להועיל. הכוונה היא שההורה מציע לילד לבצע פעילות משותפת, ללא קשר בכלל להתנהגות שלו בפועל בבית, דרכה הם יוכלו לחזק את הקשר ביניהם. עדיף שהיא תהיה פעילות אותה הילד אוהב ואלייה יוכל להתחבר, ובגילאים כאלה ייתכן ועדיף להתחיל עם משהו שלא דורש הרבה דיבור. למשל אם תציעי לו ללכת איתו למשחק כדורגל,הופעה, או סרט, או לשבת לארוחת צהריים יחד.לא בהכרח הילד יסכים אבל יש ערך רב בהזמנה עצמה, וחשוב לקבל את תשובתו גם אם הוא לא רוצה. אפשר להזמין אותו שוב למשהו אחר פעם הבא.זאת דרך מצוינת להביע את זה שאת לא מוותרת על הקשר ביניכם ומוכנה לפתח את זה דווקא דרך תחומי העניין שלו.

השב דווח
לא רוצה ללכת לבית ספר
אלינור
22:59 04.09.2019
שלום רב,
הבן שלי התחיל כיתה ב'(בן 7) והוא לא מפסיק לבכות. הוא מתגעגע אלינו מאד. ולא מצליח להתמודד עם הקושי. הוא כל הזמן כמה זמן נותר לו עד שהוא יגיע הביתה. הבכי הוא בבית ובביס לאורך כל שעות היום. אני אובדת עצות. מה עושים?

השב דווח
תשובה לאלינור
יעל ארביב
10:52 22.06.2020
הייתי ממליצה ללכת לפסיכולוג, בשניידר יש מרפאת חרדה שניתן לפנות אלייה. במקרה של חרדה אצל בנכם, מובן שהניסיון הראשוני כהוריו יהיה לגונן עליו מפני החרדות שהוא מבטא בפניכם, אך יש לזכור שנטייה זו עלולה להחמיר את הבעיה ואף להביא להגברת התלות בכם כהוריו.במקום זאת, נמליץ לכם לנסות לתמוך בו כך שיפתח יכולת התמודדות עצמאית.
המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186
מרפאת חרדה - 03-9253582

השב דווח
מחקרים
אורחת
10:20 06.08.2019
שלום רב,
אשמח לקבל מחקרים אשר בדקו את יעילות הדרכת ההורים בשיטה זאת על תחושות ההורים והמסוגלות ההורית.

השב דווח
תשובה לאורחת
יעל ארביב
15:12 19.03.2020
כן ניתן לראות מחקרים באתר הבית שלנו באנגלית.

השב דווח
תשובה לאורחת
יעל ארביב
15:13 19.03.2020
כן ניתן לראות מחקרים באתר הבית שלנו באנגלית.

השב דווח
מחקרים
דורית
16:22 21.05.2020
ישנם מס מקרים שנעשו בישראל ואולי תמצאי אותם בספרייה של מכון אדלר
בנוסף אם תוכלי לבדוק או ליצור קשר עם הספרייה בשיקגו - שם מלמדים טיפול אדלריני . אני מצאתי חומרים נהדרים בספרייה.

השב דווח
תשובה לאורחת
יעל ארביב
 
11:00 22.06.2020
כן,ניתן לראות מחקרים באתר הבית שלנו באנגלית.
רשימת קישורים
   אתר הבית

השב דווח
ניכור הורי אצל מתבגרת
תמי
15:59 28.07.2019
שלום,
אשמח לדון בביתי המתבגרת בת ה13. אנו גרושים 10 שנים, (גרושים קשים, האב חזר בתשובה, בורדר ליין) במהלך כל השנים מתקיימת הסתה מתמשכת מצד האב ולאחרונה (גם גיל ההתבגרות שלה) ההתנהגות של ביתי הוקצנה מאד, היא מזלזלת בי, מקללת, לא מכבדת את הזמנים והשעות של הבית (ארוחות, בילויים שלה) השבוע התפרצה תוך כדי נסיעה ברכב ואמרה שאני אמא רעה והיא שונאת אותי ויצאה בחפזון בצורה מסוכנת מהרכב. היא אמרה שהיא לא רוצה לגור בבית הזה. חשוב לציין שהיא מאד חברותית ותלמידה טובה ויש לה יחסים טובים מאד עם אחותה והמשפחה המורחבת. ברגעים האלה אני מרגישה שהיכולת שלי להכיל את ההתקפות שלה קטנה עד בלתי אפשרית. לעיתים אני חשה יאוש מול הניכור והתוקפנות שלה. מחד חייבת לשים לה גבולות (מסתובבת עד מאוחר עם חברות בלילה, לא מודיעה איפה היא) ומאידך אי אפשר כל הזמן לריב ולהתווכח. תקופה ממש מאתגרת.

בכל פעם שיש ביננו ריב (ולאחרונה אני מרבה לצעוק), היא מדווחת לאבא והוא "חוגג" בתוקפנות שלו על הקושי בביתנו, שולח לי הודעות מאיימות.
האם יש מומחה לניכור הורי המתמחה בדלמות שכאלה?

אשמח לדעה וכיון.

השב דווח
התנגדות אדיבה
biyisrael
23:21 29.07.2019
שלום וברכה,
נשמע שאת מתמודדת עם אתגר לא פשוט. אני רק יכול לדמיין לעצמי איך זה להרגיש מותקף על ידי הבת שלך על בסיס קבוע. ועוד, את מרגישה שזה בא בעקבות היחסים שלה עם גרושך. זה באמת קשה להכיל, וניתן להרגיש את הקושי הגדול שאת מתמודדת איתו.
אני מאוד מקווה שאני אוכל לעזור לך בתקופה לא פשוטה זו, ואם תרצי, את מוזמנת להמשיך להתכתב איתנו כדי לשתף מחוויותך ולקבל את זוית הראיה שלנו.

בשלב הראשון והכי קשה, חשוב להראות לבתך שהיא לא מצליחה להפעיל אותך. פיצוץ מתחיל בהצתה שהולכת וגוברת עד שמאבדים שליטה. לפעמים ילדים מחפשים להצית, ולהתסיס בשביל תשומת לב, או לחוש העצמה. המטרה הראשונה היא 'להשהות תגובה', לקחת נשימה עמוקה, לא להגיב אליה מיד, ולהגיד לבתך "מתוקה שלי, ההתנהגות הזו לא מקובלת בבית הזה' בטון רגוע, מונוטוני, ומרוחק. כך, את לא יורדת לרמה שלה. אחרי שאת חוזרת על 'המנטרה' הזאת שלש פעמים (ולא יותר!) תשאירי לה 'סימניה' באמירה של 'מתוקה, תהיה לזה תגובה בהמשך'. אל תמשיכי להגיב.

בזמן רגוע, כשבתך חזרה לעצמה (אפילו יום למחרת עדיף), את יכולה להיכנס אליה לחדר ולהגיד 'אתמול עשית ככה וככה. זה לא מתקבל בבית. בעקבות כך...' מה שתחליטי.

חשוב לנו בתור הורים לזכור שאנחנו לא יכולים לשלוט בילדים שלנו. הם בני אדם אוטונומיים והם מחליטים לבד איך להתנהג. אי אפשר להכריח את הבת שלך להתנהג באופן מסוים. כשמנסים להכריח אותם בכוח להתנהג בצורה מסוימת, אנו נכנסים איתם למאבק כוח בו נהיינו יריבים שווים במשיכת חבל. המטרה של 'התנגדות אדיבה עם השהיית תגובה וסימניה' היא לנהל את האירוע בצורה מיטבית למרות שלא ניתן לנהל את ביתך ישירות.


אשמח לשמוע יותר,
מערכת סמכות החדשה

השב דווח
ניכור הורי אצל מתבגרת-המשך
תמי
02:05 31.07.2019
ראשית,
רציתי להודות על התגובה המפורטת והאמפתית ששלכם, אני מאד מעריכה זאת.

היה לנו השבוע אירוע כעס גדול, מאד גדול. בתחילת השבוע היא יצאה למחנה בצופים, ערב לפני היא הודיעה שהיא רוצה לצאת עם חברות (ב23:00), אני סרבתי.
השיחה הזו התקיימה בנסיעה ברכב, התגובה שלה כלפיי היתה זעם ולא היתה מוכנה לקבל אותה, היא התקשרה לחברה והודיעה לה שהיא באה. היא בקשה לרדת מהרכב וללכת, אני סרבתי ו...ברגע של כעס לקחתי לה את הנייד והעפתי אותו מהחלון. (אתם בטח תחשבו שאני לא שפויה...) אבוי לי שהכעס שלי מצטבר, זה פוטנציאל לטעויות.
בסיכומו של עניין, היא הלכה בכעס לחברות למרות שסרבתי ואני חזרתי ואספתי את הנייד המיותם הביתה.
היא יצאה למחנה ללא הנייד וביום חמישי חוזרת הביתה.
אני תוהה כיצד לנהוג. לשוחח איתה על האירוע? לתת דד ליין ללקיחת הנייד? לתת לה לפנות אליי?

מה דעת המומחים? מה הייתם מציעים.
תודה.

השב דווח
'מודלנג'
biyisrael
18:01 01.08.2019
תמי היקרה,
קודם כל, כל הכבוד לך שאת פונה אלינו שוב! מאוד נחמד להמשיך להשתמע. את תמיד מוזמנת אם את זקוקה לאוזן קשובה ולהתייעצות.
קודם כל, אי אפשר לשפוט אדם בשעת כעסו. אפשר להגיד שאין אף אחד שפוי באמת כשהוא כועס, ולכן את שפויה כמו כולם. יחד עם זאת, אני שמח שאת מבינה שזה יכול לגרום לטעיות ובמיוחד ב'מודלנג' (דוגמה אישית) שלך כשאת מראה לבתך שאפשר לזעום כשלא מקבלים את מה שאת רוצה. בהחלט יש מקום לחשוב, מה בתך אמרה/ עשתה בשביל לגרום לך להתרגז כל כך ואיך אפשר לסנן את הדברים שלה בשביל שהם לא יעוררו בך את העצבים האלו?
כמו שדברנו בהודעה הקודמת, חשוב לזכור שריצה לכבות שריפה לפעמים גורמת לשריפה עוד יותר להתפשט. אם בתך זועמת אי אפשר לכבות מיד את השריפה. אם היא מתחצפת, תשחררי. מה אכפת לך? מה יקרה? בסופו של דבר היא תירגע מתישהו.
אז מה אני אומר לך? לוותר? לא ולא. את תגיבי, אבל בצורה שקולה, אפקטיבית, וממקום של שליטה. ובשביל זה צריכים לחכות עד שהסערה של בתך עוברת ונגמרת. כאשר את נגררת, את ובתך נמצאות במגרש 'שווים' וכך הסמכות שלך מתחלשת.
אז מה לעשות?
"רחל (שם בדוי), לא צועקים בבית הזה" (או כל התנהגות קיצונית אחרת שאת החלטת עליה מראש). להגיד את זה ברוגע. ולחזור על זה עד שלש פעמים אם היא ממשיכה לצעוק. אחרי זה, לשתוק, ולתת לסערה שלה לעבור.
(במקרה של שבירת חפצים או אלימות, יש הנחיה אחרת שאפשר לדבר עליה בהמשך אם זה רלוונטי).
בפעם השלישית, "רחל, לא צועקים בבית הזה, יהיה לזה תגובה בהמשך". ובזמן רגוע לתת את התגובה שלך (שלילת מסך, שלילת מפגש חברים, או מה שאת רואה לנכון). מומלץ שלא לקחת ממנה פלפון בצורה שעלולה לגרום להסלמה.
זה הצעד הראשון. אשמח לשמור על קשר ובהצלחה רבה,
מערכת הסמכות החדש

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה