פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן וחן גלעדי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 910
מפחדת לגדול
דנה
21:42 04.04.2021
שלום, פעם ראשונה פה וזקוקה לעצה בבקשה. בת 8 מדברת בזמן האחרון על הפחד שלה מ״לגדול״ ולהתבגר - היא דואגת מאוד מתהליך ההתבגרות ומתכנסת בתוך עצמה. למזלי היא מספרת לי שהיא היא דואגת אבל אני מוצאת את עצמי בלי הרבה תשובות חוץ מלהגיד לה שיש לה עוד הרבה זמן, שזה תהליך ארוך ולא קורה ביום אחד ושהיא לא לבד ואנחנו נלווה אותה כל הדרך. היא נעשת עצובה ומפוחדת והולכת לישון בתחושה לא נעימה. יש לציין שהיא דווקא הצעירה בכיתה ויש לה הרבה חברים וחברות כך שמבחינה חברתית אני לא רואה סיבה לדאגה.

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
חן
18:30 05.04.2021
דנה שלום,
ראשית חשוב לומר שמתיאורך נשמע שאת מהווה כתף תומכת, משענת, וביטחון עבורה בכך שאת מנסה להרגיע אותה ולהיות שם בשבילה. העובדה שאתם מזכירים לה ש"היא לא לבד" ושתלוו אותה לאורך כל הדרך בהחלט יכולה להרגיע אותה גם אם אינה מראה זאת באותו הרגע.
כדאי לנסות להבין מאיפה החשש נובע למשל לשאול שאלות פתוחות כדי לתת לה את המקום להביע את עצמה ולנסות לא לשפוט את תחושותיה. שאלות כמו-"מה מפחיד אותך ב"לגדול"? "מה את חושבת שזה אומר?" "מה מדאיג אותך בתהליך ההתבגרות?". אולי כך תוכלו להבין קצת יותר מאיפה הפחדים נובעים, אולי העובדה שהיא הצעירה בכיתה והיא צופה בבוגרים ממנה מעוררת בה פחד וחשש שלא תהיה כמוהם או שלא תעמוד בציפיות החברה? יש הרבה סימני שאלה לא ברורים וגם יכול להיות שיהיה קשה להבין ממנה את הסיבות לדברים כי אולי גם לה קשה לשים את האצבע עליהם.
אנו מאמינות שככל שתהיו שם בשבילה, שהיא תדע שיש מישהו שמכיל אותה ויכול להקשיב ולסייע - היא תרגיש יותר טוב אוטומטית והחשש ייעלם עם הזמן.

במידה ותרגישי כי יש צורך בהתערבות נוספת, בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע.
מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582.

אנו מקוות שהצלחנו לסייע, מוזמנת לפנות אם ישנן שאלות נוספות.
בהצלחה
צוות הפורום

השב דווח
נערה עם בעיות התפרצות וזעם
נערה מתבגרת עם OCD
11:14 13.03.2021
בת יחידה בת 12וחצי אובחנה עם OCD נמצאת בכיתה של ילדים מצטיינים אך כשהיא אינה מבינה משהו או כאשר לא עושים משהו שהיא ביקשה או במיוחד כשהיא מרגישה שהיא בלחץ שזה רוב הזמן היא מתחילה לבכות לצרוח ולהשתולל בחדר כשאני באה להרגיע אותה היא תופסת לי את היד בחוזקה מדברת אלי לא יפה ובעצבים ,כשאני אומרת לה שלא נעים לי אייך שהיא מתנהגת ואני רוצה ללכת מחדרה היא תופסת לי יותר חזק את היד וצורחת שלא אלך ושהיא מרגישה שהיא לבד בעולם הזה
היא כל חיינו!!! ואני לא יודעת אייך אני יכולה לעזור לה?
חשוב לציין שהיא מתנהגת כך רק אלינו ולא לסובבים אותה כגון סבתא חברים דודים וכו'
אשמח לתשובה

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
יפעת
09:08 24.03.2021
שלום,
נשמע שאת נמצאת במצוקה.
קשה לראות את הילדה שלך כאשר היא נמצאת במקומות מורכבים, בהתפרצויות ובקושי. אך מצד שני אין לנו ספק שלא קל עבורך לחוות את ההתנהגות שלה כלפיכם, במיוחד אם לעיתים היא מלווה באלימות.
מכיוון שציינת כי היא מאובחנת עם ocd, יתכן כי התנהגויות אלו נובעות מחרדה. גם כיתת מצטיינים בגיל החטיבה עלולה להוות מקור ללחץ וחרדות. אם ההתנהגות אכן מתרחשת מולכם בלבד, ייתכן וזהו מקום בו היא מרגישה בנוח לחשוף קושי וחולשה. חשוב להיות נוכחים ולהוות עבורה מקור ביטחון ברגעי הקושי. יחד עם זאת, אין לקבל בשום פנים ואופן אלימות מצידה, וזהו גבול שחשוב לשים. אנו יכולות להמליץ על נוכחות שקטה יחד איתה ברגעי המשבר, כשאתם חוזרים ואומרים שתוכלו לשוחח במצב רגוע יותר ולא מנסים לפתור את הבעיה תוך כדי הבכי, הצרחות וההשתוללות.
בנוסף, אפשר לנסות ולקיים שיחות עם הילדה בנושא בזמנים רגועים ולא בזמן ההתפרצות. בהתאם לטיב הקשר בינכם, ניתן לנסות ולהבין יחד מה עובר עליה ברגעים אלו ובעיקר מה יכול לסייע לה. תרגול נשימות וספירה אלו כלים שיכולים לייצר רגיעה נקודתית. אפשר לתת לה להעלות רעיונות נוספים שמתאימים לה.
אם יש משפחה או אנשים קרובים נוספים איתם היא מרגישה בנוח ומסכימה לשתף, הם יכולים גם לתת תמיכה ולסייע, לכם ולה.
לדעתנו, בתהליך כזה משמעותי לערב גורמים טיפוליים מתאימים. אתם יכולים לפנות ליועצת בית הספר, למחנכת, לקופת החולים או לקבלת לטיפול פרטני .
בנוסף, בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע. ניתן גם לפנות למרפאה לסמכות הורית להמשך ייעוץ ולקבלת הדרכה הורית
מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582.
מספר הטלפון של המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186.

אנו מקוות שהצלחנו לסייע, מוזמנת לפנות אם ישנן שאלות נוספות.
בהצלחה
צוות הפורום

השב דווח
חרדה חברתית
לימור
09:22 10.03.2021
שלום,
בני בן 14.5 סובל מחרדה חברתית קשה. הפסיק ללכת לבית הספר בכיתה ח'. ניסינו הדרכת הורים, טיפולים פסיכולוגים בהם לא שיתף פעולה, הצענו את רקפת כטיפול קבוצתי לפתח מיומנויות אבל לא הסכים. קשה לו מאוד להיפתח ולדבר. מטופל ב Prisma כבר שנה וחצי כדור שעובד לו די טוב. שנה שעברה לא הצליח ללמוד בכלל לא בזום וכמובן לא פיזית בבית הספר ולכן לא היתה לו תעודה. השנה לפחות עם הקורונה הצליח להתקדם קצת בלימודים ופה ושם היתה לו פניות נפשית לעשות עבודות, ללמוד קצת ואף לעשות מבחנים. עם כל הקושי החברתי הוא משחק בליגת הכדורסל והולך לכל האימונים והמשחקים של הקבוצה שלו. הוא מאוד מבודד חברתית ועכשו כשחזרו הלימודים אינו מסוגל לחזור. בית הספר מאוד בא לקראתו עד כמה שניתן. הצענו מספר פעמים אולי לעבור מסגרת, בית ספר אבל זה עוד יותר גרוע מבחינתו. כל יום שצריך ללכת לבית הספר מלווה בויכוחים וריבים וניסיונות שיכנוע וכמובן מאוד מעכיר את האוירה. אנחנו דיי עובדי עצות ולא בטוחים איך להתקדם. תודה!

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
יפעת
19:13 15.03.2021
לימור שלום,
נשמע שאתם מתמודדים עם קושי גדול, הדאגה לילד ולמצבו הנפשי ובעיקר התמודדות עם חוסר האונים. ברור לנו שזהו מקום שלא פשוט להיות בו כהורים.
ראשית אנו חייבות לציין שפורום זה מהווה מקור להתייעצות בלבד וייתכן ואתם זקוקים לליווי צמוד יותר.
מלבד ההתייחסות לחרדה החברתית, לא ציינת מדוע בנך נמנע מהליכה לבית הספר. חשוב להבין האם היה אירוע חברתי שגרם לכך, האם יש קושי לימודי או חברתי ספציפי ומתי המצב התחיל להשתנות. לכן, על אף שכתבת שניסיתם להפנות את הילד ללא הצלחה לקבלת סיוע, פסיכולוגי או טיפול בקבוצה חברתית אנו ממליצות לנסות לשוב ולגייס אותו לכך. ילד בכיתה ט' כבר מבין את המשמעויות של היעדרות מבית ספר ואפשר לשקף לו אותן. במידת האפשר, ניתן להיעזר באנשים נוספים שעליהם הילד סומך ( כגון משפחה, שכנים קרובים או חברים שלכם) שינסו לדבר איתו ולהשפיע עליו. דבר משמעותי נוסף שנוצר על ידי גיוס אנשים נוספים שיתמכו בתהליך, הוא הפחתת חלק מההתמודדות ומהמאבקים שלכם מול הילד. ציינת שהוא משתתף בקבוצת ספורט, דבר לא מובן מאליו לילד שנמנע לצאת מהבית. יש צורך בפרטים נוספים על התקשרות ביניכם ,התנהלותו בבית ובמסגרות חברתיות אחרות על מנת לסייע ודבר זה יתאפשר במסגרת של טיפול. חשוב לציין שבמידה וההתנגדות של הילד לטיפול לא נחלשת, אתם יכולים להגיע בעצמכם להדרכת הורים נוספת או אלינו למרפאה לקבלת עזרה.
דבר נוסף שנמליץ עליו הוא הגעה לעמדה הורית משותפת מול הילד בנוגע לחשיבות הלימודים. הצגת חזית אחידה תסייע לכם להימנע מהיגררות לוויכוחים בבקרים ותאפשר לכם לממש את החלטתכם. על אף הקושי הכרוך בכך, אי היגררות לעימות בנושא עשוי להבהיר לילד את העמדה הנחושה שלכם שאינה הולכת להשתנות. כמובן שלא מדובר בהתעלמות ממצבו הנפשי של בנך אלא דרישה ברורה שמוצגת לילד בנוגע להליכה לבית הספר, יחד עם הכלה ומתן אפשרויות סיוע.
כיוון שאמרת שבית הספר מודע למצב ומעורב ניתן לבקש הכוונה גם מהצוות המקצועי בבית הספר בבניית תוכנית שתעזור לו להגיע ללימודים.

אם המצב ממשיך כך או מחמיר את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ וקבלת סיוע ממוקד.
טלפון המרפאה הוא 03-9253186.
בנוסף, ניתן לפנות למרפאת חרדה בשניידר, בטלפון 03-9253582, ייתכן וטיפול בחרדה החברתית באופן ממוקד יסיע גם לפתרון בעיית הנוכחות בבית הספר
בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
המלצה על רופא עיניים לילדים
אורחת
15:53 26.02.2021
שלום רציתי להמליץ על עיניים רופא מקסים שמטפל לי בקטנות. יש לו גישה מיוחדת לילדים. הוא מתמחה בתינוקות ובילדים. dr-oded.co.il

השב דווח
נער בן 14.5 בהתנגדות
דנה
09:53 26.01.2021
שלום

בני בן 14.5 ,נער מוכשר מאוד בתחום בנייה ויצירה.(זהו תחביב שמעסיק

אותו רבות ולעיתים מתייעץ ומשתף חברים .)

בני לא אוהב ללמוד.ממעט להשתתף בזום ובקושי מבצע משימות מתוקשבות.

עבר איבחון,יש לו הקלות.צוות בית הספר מעודכן ומנסה לחזר אחריו.

הנער קם מאוחר, לא מניע עצמו ללמידה .כשאני כאם מנסה לסייע לו לימודית

הוא מגלה התנגדות ולעיתים רבות דוחה את המשימה.

המצב יוצר קונפליקטים.

לחלק מהשיעורים הוא נכנס ומצטרף.(כ40-50 אחוז מהשיעורים)

לרוב כשהוא צריך סיוע בהסעה/רכישת חפץ אני מתנה זאת בלמידה ולו במעט
לא תמיד זה מצליח.

הנער עצמאי לחלוטין,רוכב על אופניים,מקפיד על ספורט,מכין מאכלים שונים במטבח
ואנידורשת ניקוי המטבח לאחר ההכנה.(בדרך כלל הוא מבצע זאת).

מהי עצתכם לי כהורה לגבי התחום הלימודי?

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
יפעת
12:43 27.01.2021
היי דנה,
מהדברים שכתבת נשמע שבנך מתפקד- הוא עוזר בבית, נפגש עם חברים, יצירתי ועצמאי. יחד עם זאת, מבחינה לימודית הוא לא מתנהל כמו שצריך. זוהי אכן תקופה מורכבת מאוד, הילדים נדרשים ללמוד דרך המחשב שעות רבות ורבים מהם מתקשים להתמודד. מכיוון שלבנך יש אבחון, ייתכן כי הקושי אף גדול יותר. נשמע שאת דואגת לו וללימודיו מאוד וזוהי דאגה מובנת ונכונה.

ראשית, אנו ממליצות שלא להיכנס לעימותים סביב עניין הלימודים, מתוך קונפליקט קשה לייצר שינוי והדבר אף עלול להרחיק ביניכם.
האם את מצליחה לקבוע אם השינוי ההתנהגותי נובע מהמצב או שגם לפני תקופת הקורונה הוא לא נכנס לשיעורים והתמיד?
חשוב לשקף לילדך את הדאגה שלך, לנסות לרתום אותו ללמידה ממקום של שיח ותקשורת. שווה לנסות לשבת איתו לשיחה רגועה ולהבין מהם הקשיים שלו ולמה הוא זקוק ממך. דחייה של משימות והתנגדות לרוב נובעת מקושי להתמודד.
כדאי להבהיר שהאחריות ללמידה היא עליו. כמו שאנשים בוגרים קמים בבוקר והולכים לעבודה, המשימה שהוא נדרש לבצע כרגע היא למידה .לשקף שלבחירה לא ללמוד יש השלכות, במיוחד בגיל החטיבה שבו יש משמעות גדולה לציונים ולתפקוד הלימודי לקראת המעבר לתיכון.
אפשר להציב לו כגבול את שעת הקימה בבוקר, לסדר סביבה לימודית שנוחה לו ואף ניתן לקבוע איתו מספר מסוים של שיעורים בהם הוא מחויב להשתתף (מומלץ שיעורי ליבה). הצבת הגבולות האלו יכולה לעשות מתוך שיח ובחינה משותפת של הדברים, לרתום אותו לעשייה. האחריות ללימודים היא עליו ואת כאן כדי לסייע במה שצריך. כדאי לחזק אותו על שיעורים ומשימות שבהם הצליח להשתתף, גם אם לא לשיעור מלא או ליום לימודים מלא. רוב האנשים מצליחים להתקדם יותר מחיזוקים מאשר מהפניית זרקור לכשלונותיהם.

כתבת שהצוות הבית ספרי מגויס לעזרה, כדאי להעזר בהם ובמידת האפשר לשלב עוד אנשים מלבדך שידברו איתו וידחפו לעזרה. האם יש אנשים משמעותיים בחייו שהוא סומך עליהם? אלו יכולים להיות אנשים מהמשפחה הקרובה, חברים משמעותיים של המשפחה או כל אדם אחר שנראה לך. תמיכה כזו יכולה גם להקל עליך בהתמודדות וגם לאפשר לו לשמוע ולקבל חיזוקים לא מתוך התנגדות.
בנוסף, ניתן לבדוק עם בית הספר איזה עזרה הם יכולים להציע, אולי יש בזום שיעורי חיזוק פרטניים או בקבוצות קטנות שאפשר לשלב אותו, יש בתי ספר שמקיימים שיעורים כאלה גם באופן פרונטלי. שווה לעשות שיחה עם רכזת השכבה, המחנכת והמורים שבשיעורים שלהם יש קושי על מנת לבדוק אפשרויות לתגבור ותמיכה לימודית אישית יותר.
אנחנו רוצות להזכיר שהתקופה הזו קשה ומורכבת, לך ולו. צריך וחשוב לדרוש עשייה לימודית ולא לוותר, אך יחד עם זאת להחזיק בראש שבמקומות בהם את מרגישה שאפשר להקל ולחבק, יש חשיבות גם לזה.
מקוות שהמצב ישתפר, במידה ויש החמרה את מוזמנת לחזור ולפנות אלינו או לפנות למרפאה, נשמח לעזור אם יש לך שאלות נוספות. המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186

השב דווח
ילד חלש אופי
עידית
21:37 23.01.2021
יש לי ילד בן 5 בן יחיד להורים נשואים אך יש לו קושי גדול בסיטואציות חברתיות, הוא אינו יודע ליזום חברתית, וכן אינו יודה לעמוד על שלו, חבר יכול לבוא אליו ולאיים עליו אם לא תביא לי משחק מסוים אני לוקח לך גולות, לדוגמא , או חבר חוטף לו משחק והוא שותק ואינו מגיב,
מה עלי לעשות ?
כיצד אני לחזקת אותו??

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
חן
11:21 31.01.2021
היי עידית,
אנו מבינות את החששות סביב הנושא הזה וגם את החשש שזה ימשיך כך ויתעצם. אנו מאמינות שמה שהכי חשוב לדעת זה שכל עוד לילד יש גב, שהוא מקבל חיזוקים, ביטחון ואהבה- כך הוא יתעצם ויתחזק אל מול כל הקשיים, כי תמיד יהיה לו את התחושה שיש את מי לשתף ושיש אנשים שיוכלו להקשיב ולעזור לו.
בנוסף, אנו ממליצות על "נוכחות שקטה", למשל אם מארחים בבית חברים של הילד ורואים מקרים כאלה, בתחילה אפשר לגשת לילד לאחר המקרים (כשאין נוכחות של חברים בבית) ולדבר איתו על הדברים האלה, לשאול איך הוא מרגיש, האם הוא היה רוצה להתנהג אחרת בתגובה או שאפילו הוא מרגיש בסדר כשהוא מגיב ככה וכך גם תוכלו להבין וללמוד יותר על המקרים מנקודת המבט שלו.
בנוסף, היינו ממליצות להעצים אותו במקומות שהוא כן מצליח מול חברים אחרים - גם כחלק מהנוכחות השקטה, במקרים שהוא עומד על שלו ולא מוותר, לחזק אותו על כך לאחר מכן. ואולי כדאי לנסות לחזק את הקשרים שלו עם ילדים שיותר קל לו לתפוס מקום ושהוא מרגיש איתם יותר ביטחון.

יכול להיות ששינוי יגיע גם במסגרת אחרת, מעבר לבית ספר וכו. אבל כל עוד אתם נמצאים שם עבורו ומחזקים אותו, בכל מקום שהוא יהיה - הוא ירגיש שיש לו גב ותמיכה.

השב דווח
אלימות בין אחים
שימרית כען
23:22 13.01.2021
היי
יש לי שתי בנות(2:3, 9 חודשים)
הייתה הפסקה של אלימות מהגגולה לקטנה ועכשיו זה חזר.. לא ברור לי למה?! הגדולה מקבלת את מלוא תשומת הלב והבמה.. מה ניתן לעשות? אנינו מסבירים מענישים וכו ומה שהכי מתסכל שלפעמים אני ובעלי מגיבים בצעקה או בכעס ולפעמים תופסים כדי להזיז את הגדולה אני יודעת שזה גרוע אבל מה ניתן לעשות? פליז עזרה ❤אנחנו מותשים

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
יפעת
22:26 16.01.2021
היי שימרית,
הבנו את כוונתך שמדובר בילדה בת שנתיים ושלושה חודשים.
קודם כל, חשוב שתדעי שהפורום הזה מיועד בעיקר ליחסי הורים ילדים מגילאי 5 ומעלה. הפורום הזה למשל מתייחס באופן ייחודי להתפתחות הילד: https://www.beok.co.il/forums/forum-268/

מעבר לכך, חשוב לנו להרגיע אותך. הורים רבים מתמודדים עם קשיים דומים בהצטרפות תינוקות חדשים למשפחה. נשמע שאתם מראים לגדולה אהבה ונותנים לה את המקום שלה במשפחה וזה משמעותי מאוד.
קורה שילדים משתמשים באלימות פיזית ומילולית בבית. לפעמים ממקום של חשש, כדי לקבל יחס מההורים. לפעמים הדבר נובע מרצון לבדוק את ההורים, את המקום הבטוח וההגנה שהם מספקים. "האם תגנו על אחותי התינוקות, ובעצם, האם אני מוגנת ובטוחה?"
חשוב קודם כל להציב גבול לאלימות, גם אם זה אומר להזיז אותה בפועל מאחותה. חשוב להעביר מסר ברור שהתנהגות אלימה לא מתקבלת במשפחה. את מרבית תשומת הלב שאחרי כדאי להקדיש לתינוקת- לראות שהיא בסדר ולאו דווקא להתרכז בגערות בילדה הגדולה. גם תשומת לב שלילית עלולה לחזק התנהגות לא רצויה.
עם הגדולה כדאי לדבר קצת אחרי – כשהמתח והכעס יורדים, בגובה העיניים ובצורה רגועה. כדאי להבהיר לה שהיא מוגנת, שאתם שומרים עליה וגם על אחותה הקטנה ולכן לא מאפשרים לאף אחד לפגוע בהן. לשוב ולהזכיר שאתם אוהבים אותה מאוד, לא פחות מאשר את אחותה התינוקת וגם אם נראה שהיא כרגע יותר זקוקה לכם ולטיפול צמוד, שתיהן הילדות האהבות שלכם.
בנוסף, כדאי לחזק את הקשר שלכם עם הילדה. להקדיש לה זמן אישי נטול הפרעות חיצוניות, להזכיר לה שהיא אהובה ובוגרת. אפשר גם להעצים אותה ולבקש ממנה עזרה בטיפול ובמשחק עם התינוקת וכך בעצם לאפשר לה להתמקם מחדש במארג המשפחתי.

אם הבעיה נמשכת או מחמירה, רצוי להתייעץ ולהיעזר בפסיכולוג התפתחותי, אפשר לפנות גם דרך הקופה וגם דרך המרפאות בשניידר.

מקוות שהמצב ישתפר ובהצלחה!

השב דווח
ילדה בת 9 התקפי זעם
ווילי
17:05 20.12.2020
הבת שלי בת 9. (אחת לפני אחרונה. אחות הקטנה שנה וחצי מתחתיה. יש ילדים גדולים יותר בבית) תמיד היתה חריפה ופיקחית. בעלת קסם רב ובעלת כריזמה ויכולת משחק (שקשורים לבעיה). בשנה-שנתיים האחרונות בכל פעם שמשהו לא לרוחה עושה הצגות של התקף זעם - יכולה לקלל, לשבור דברים, לקלקל דברים של אחרים. לכאורה לא שולטת בעצמה - אך בחוויה שלנו מדובר בהצגה ולא בזעם אמיתי. פשוט ככה יודעת לבטא את עצמה. לראיה, יכולה להרגע בשניה אם צריכה משהו.

בהדרגה ההתנהגות הולכת ומחריפה - יותר קללות וצעקות, עוברת גבולות חדשים. לא מעניין אותה אם יש אורחים בבית היא לא מתביישת בהתנהגות. אחר כך כשנרגעת מתביישת ומבינה מה עשתה לא בסדר.
ניסינו כמה כיוונים איתה - לא לתת לה יחס כשזה קורה וצמצום זכויות (פחות מסכים, אין חברות וכו') וניסינו שיחות ויחס חם ואוהב כשזה קורה ואחכ שיחות על איך יכלה לנהוג אחרת ואיך עוד לבטא את עצמה. בשני המקרים נחלנו כישלון. לתקופה גם ניסינו לתת פרס אחרי מספר פעמים שבהם מתגברת יפה אבל זה לא החזיק מעמד יותר מדי זמן. ההתנהגות משפיעה על כל הבית ומלמדת את הבת הקטנה התנהגות לא יפה.
אשמח מאוד להכוונה

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
חן
00:36 22.12.2020
ווילי שלום,
נשמע שאת/ה מתמודד/ת עם קשיים יומיומיים לא פשוטים אל מול הבת. אנו בטוחים שזה דורש המון כוחות נפשיים וכמו שאמרת ניסיונות רבים להגיב להתנהגותה. תחילה, חשוב לשים לב מתי התקפי הזעם החלו ולנסות להבין מה היה הטריגר לכך - ציינת שזה התחיל בשנה-שנתיים האחרונות, האם קרה משהו בזמן הזה? משהו לפני כן? שעודד יותר את היווצרות ההתנהגות המרדנית והאלימה? הבנה של מקור ההתנהגות תוכל לעזור לטפל בה.

בנוסף, מומלץ לקרוא את הספר "ילד פיצוץ" של רוס גרין, בספר זה ד"ר רוס מציע התייחסות שונה לילדים נוקשים שלא מצליחים לעמוד בפני תסכולים ובכל פעם שמשהו לא מתאים להם "מתפוצצים", הוא טוען שהקשיים שלהם נובעים מחסך התפתחותי בשני כישורים חיוניים: גמישות ועמידה בתסכולים. העקרונות הבסיסיים להתמודדות עם קשיים אלו מהספר הם: צמצום העוינות בין הילד למבוגר, "צפיית מצבים" שבהם הילד עשוי להתפוצץ, יצירת סביבה "נוחה למשתמש" שבה יש פחות סבירות לפיצוצים, התמקדות בתקשורת ופתרון בעיות ולא בשכר ועונש, פיתוחי כישורי חשיבה ושליטה עצמית אצל הילד כך שיוכל להיות גמיש יותר ולהתנהל בצורה טובה יותר מול התסכול.

לגבי התגובה שניסיתם - שיחות ויחס חם ואוהב כשזה קורה ולאחר מכן לדבר איתה על איך יכלה לנהוג אחרת, זוהי תגובה שאכן מראה לילדה שהייתה צריכה להתנהג אחרת, אך ניתן גם לנסות את אחד מהעקרונות של הסמכות החדשה שגם דוגלת ב'לדבר אחר כך'. העקרון על פי הסמכות החדשה הוא "עקרון השהיית התגובה", כלומר המטרה היא לא להגיב באותו הרגע, אלא להצהיר בפני הילדה שההתנהגות הזו לא מקובלת ולהגיד לה שתדברו על כך בהמשך. המטרה היא להראות לילדה שאתם מחליטים איך מתנהגים בבית, ולא לדבר על כך בעת ההתנהגות הקשה משום שזה יכול ליצור הסלמה, יותר אלימות ועוינות.
חשוב מאוד באמת לחזור לילדה 'הלדבר אחר כך', ולמעשה לא לפתוח שיחה, אלא לציין בפניה - "היום הייתה התנהגות אלימה מצידך, אמרנו לך שאנו לא מקבלים התנהגויות כאלו אצלנו בבית. אנחנו נחכה כאן בשיחה עד שנחשוב ביחד על פיתרון להתנהגויות הללו". חשוב שהשיחה הזו תהיה בזמן נוח, שבו אף אחד מהצדדים לא בלחץ, ושהשיחה תיערך במקום שקט ללא הפרעות.

הסמכות החדשה דוגלת בשיטות בהן לא מגיעים עם הילד להסלמות, לשיחות מתלהמות. אלא מעבירים מסר מאוד ברור שההורים שלמים ומאמינים בו - שיש התנהגויות שאינן מתקבלות בבית. במידה ותרצי/ה לדעת עוד על עקרונות הסמכות החדשה, נשמח לפרט על כך.

בנוסף, במידה ותרגיש/י שיש צורך, נשמח לסייע גם דרך המרפאה לייעוץ/ הדרכה.
טלפון המרפאה – 03-9253186.

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
ילדה בת 9 התקפי זעם
ווילי
22:53 24.12.2020
תודה רבה על התשובה המעמיקה!

השב דווח
התפרצויות זעם
ילד פיצוץ
11:01 09.04.2021
שלום רב,
אצלנו בבית קיים מצב דומה. מדובר בבן הבכור (8),
וו לו אח קטן בן 6.
אשמח לכלים נוספים להרחבה על הסמכות הנורית החדשה. תודה מראש

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
23:09 27.04.2021
שלום, נשמע שהתמודדות עם בנכם בן ה-8 מתישה וקשה עבורכם. אנו מתארים לעצמנו שזה מאוד לא נעים ואף מתסכל לספוג צעקות והתפרצויות זעם מצד בנכם, בעוד שאנחנו בטוחים שאתם פועלים מכוונה טובה ודואגים לשלומו. הקושי שאתם חווים טבעי ונורמלי.

נשמח לשמוע מכם באילו מצבים מתרחשות ההתפרצויות בדרך כלל?

במהלך התפרצויות זעם חשוב במיוחד להימנע מהסלמה (כלומר, לא להיגרר לתוך ויכוח כוחני ומתמשך שרק הולך ומחמיר). אנחנו מציעים להגיב בתגובה מושהית, כלומר, לא להתפתות להגיב באופן מידי במהלך ההתפרצות של בנכם, אלא להגיב בתגובה מושהית, רגועה, מתואמת ושתוכננה היטב מראש. עם זאת, באותו הרגע ניתן להסתפק באמירה קצרה ולא מסלימה, כמו: "אנחנו לא מוכנים לקבל את ההתנהגות הזו בבית, אנחנו רוצים לחשוב על זה ותהיה לזה תגובה בהמשך", בטון רגוע.
לאחר מכן (עדיף לא באותו היום), כשתמצאו לנכון, ובזמן שבו כולם רגועים - אתם יכולים לחזור לאותה ההתנהגות שסימנתם לילד כלא מקובלת, ולבצע פעולת התנגדות לא אלימה שתוכננה היטב להתנהגות הלא רצויה.
חלק מפעולות התנגדות לא אלימות שכאלו- מתוארות בהרחבה בספרו של פרופסור חיים עומר משנת 2008 שנקרא: "הסמכות החדשה, במשפחה, בביה"ס ובקהילה". בספר זה, תוכלו למצוא הרחבה על הכלים הטיפוליים של השיטה ומומלץ לעיין בו.
בנוסף, מומלת לעיין בספרו של רוס גרין, שנקרא: "ילד פיצוץ".

כמו כן, אם עוד לא ניסיתם עם בנכם תרגילים של ויסות רגשי, ניתן להסביר לו ש: "כשאנחנו כועסים, לפעמים אנחנו פועלים ללא שליטה, אך בבית שלנו- אנו מצפים ממך ללמוד לשלוט בעצמך, גם כשאתה כועס, ואנו מוכנים לעזור לך ללמוד לעשות את זה ביחד". אתם יכולים להזמין אותו לחשוב ביחד אתכם- מה עשוי לעזור לו במצבים כאלו (למשל, לנשום עמוק, להתרחק מהחדר, למצוא מילה חלופית במקום קללה וכו'). כמובן שיש טיפולים שעוזרים בויסות רגשי שניתן לפנות אליהם.

אם המצב ימשיך או יחמיר- אתם מוזמנים לפנות אלינו למרפאה שוב להמשך הייעוץ ולקבלת כלים פרקטיים.
בהצלחה, מצוות הסמכות החדשה.

השב דווח
בן 5 רוצה רק את אימא
אדם
01:00 18.12.2020
אנחנו זוג נשוי, חיים ביחד +3
בננו בן ה 5 וחצי הוא בן זקונים. אח לילדה בת 10 ובן 13.
מאז שהוא שנולד אני זוכר שהילד צמוד לאימא שלו בצורה אובססיבית.
היום שהילד בן 5 וחצי נראה שהאובססיביות לאימא לא נרגעת ואף מחריפה.
לא זכור לי איזה אירוע מיוחד בעבר שלו שיכול להיות גורם להתנהגות הזאת.

הוא הולך אחריה לשירותים/מקלחת ומחכה ליד הדלת.
הוא נלחץ שהיא יוצאת לכמה דק' לחצר ויוצא אחריה.
כל הזמן שואל "איפה אימא?" גם כשהיא בבית (בחדר אחר לדוגמא).
הוא הולך אחריה בתוך הבית לכל מקום - הוא חייב להיות בקשר עין איתה.
אם היא נוסעת והוא נשאר איתי לבד בבית הוא יכול לבכות במשך שעות, אומר שהוא מתגעגע לאימא, מבקש כל הזמן לדבר איתה בטלפון .
הוא לא מוכן ללכת לישון לבד. הוא חייב שאימא שלו תהיה לידו עד שהוא נרדם - טקס שלוקח בין שעה לשעתיים כל ערב. הוא לא מוכן שאני ארדים אותו, כל ניסיון כזה נתקל בהתנגדות והיסטריה מצד הילד.

חשוב לציין שהוא שמח ללכת לגן ואין קשיי פרידה מהאימא כשהיא שמה אותו בבוקר בגן.

לפני כמה חודשים פניתי לאשת מקצוע והיא הציעה עזרה עם ההרדמה אך אישתי טוענת שאין צורך, זה לא מפריע לה והיא לא רוצה לשתף עם זה פעולה.

אשמח לקבל פה עצה מקצועית או מניסיון של אחרים מה אני אוכל לעשות עם הילד בכדי להתחיל תהליך של שינוי. לצערי אני לבד והשאלה מה הסיכוי שאוכל לעשות איתו איזשהוא תהליך רק אני והוא.
תודה.

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
13:30 18.12.2020
שלום אדם, אכן נראה שאתה מודאג מאוד מקשיי ההיפרדות של בנך מאימו, ומההיצמדות שלו אליה מזה שנים, שלדבריך הולכת ומחריפה עם הזמן. הדאגה שלך היא דבר טבעי לחלוטין, ומעידה על אכפתיות, נוכחות ומעורבות שלך בחייו של בנך, אשר חשובות בפני עצמן. נרצה לחזק אותך על ניסיונותיך לסייע לבנך, ועל כך שפנית אלינו ולאשת מקצוע בנוגע לכך. נציין שבאופן כללי מומלץ לגייס תמיכה רחבה ככל הניתן, למשל של קרובי משפחה נוספים (סבא וסבתא, דודים וכו'..).

לרוב עדיף ליצור פעולות הוריות משותפות שלך ושל אשתך יחדיו, וכך גם תוכל לחוש פחות לבד בתהליך.
עם זאת, אנו מבחינים בכך שאתה מגויס לעזור לבנך להתמודד עם קשיו ופחדיו, ונציין שמניסיוננו, הורים שמתגייסים לעזור לילד המתמודד עם פחדים וקשיי היפרדות - מצליחים לא פעם להוביל לשינוי משמעותי ביכולתו של הילד להתמודד עם פחדיו. לכן, נעודד אותך להמשיך לתמוך בבנך ולהפגין נוכחות הורית בחייו. מומלץ לעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם אשתך. בנוסף, נעודד אותך לנסות להפגין אף יותר נוכחות הורית מהצד שלך, גם אם הדבר יכול להוביל להתנגדויות, עשה זאת באופן הדרגתי- תחילה תוך הליווי של אשתך, ובהמשך גם לבד, בתהליך ההרדמה, בסופי שבוע, וכן במהלך השבוע עד כמה שניתן. כדאי שתתייעץ עם אשתך מה מצליח להרגיע את בנכם, נסה ליישם זאת ולעבוד איתה ביחד בשיתוף פעולה. כמובן שזה תהליך הדרגתי, שלוקח זמן, ומצריך הרבה סבלנות ולהתמיד. בנוסף, ניתן להסביר לאשתך שייתכן שעדיף שבחלק מהפעמים אתה תהיה זה שיפגין יותר מעורבות ונוכחות בחייו של בנכם- כדי ליצור בהדרגה איזון בדינאמיקה ביניכם ולהפחית את התלות בה; כך גם ייתכן שבהדרגה, בנך יסתגל לנוכחותך.
נשמח לשמוע ממך מעט על הדינמיקה בינך לבין הילד שלך- מה טיב היחסים ביניכם? (על מנת שנוכל לדייק את תשובתנו).

נשמע מדברייך שאתה לא בטוח כיצד להתמודד עם קשיי ההיפרדות של בנך מאמו, ובפרט עם קשיי ההירדמות שלו כשהיא לא נמצאת ועם ההתנגדות שלו לכך שאתה תרדים אותו. אכן זו עשויה להיות חוויה קשה עבורך כאביו. בנוסף, נשמע שבנך מפחד להישאר לבד, ללא אימו, חרד ותלותי בסיטואציות רבות באשתך. מובן שהרצון שלכם כהוריו, ובמיוחד של אשתך הוא לנסות לגונן עליו ולהרגיעו. עם זאת, הנטייה לגונן מדי- עלולה להחמיר את הבעיה ולהגביר את התלות של בנכם באשתך. נמליץ לכם לתת לבנכם תחושת ביטחון שאתם ההורים תומכים בו, נוכחים, נמצאים אתו בהתמודדותו עם הפחדים, ורוצים לסייע לו ביחד, כך שהוא ילמד בהדרגה להתמודד עם הפחדים שהוא חש ולהתגבר עליהם, ויפתח יכולת התמודדות עצמאית. עם זאת, חשוב לנסות ליצור גם את הגבולות האישיים שלכם כהורים. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בספר: "פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן", מאת חיים עומר ואלי ליבוביץ'.

נציין שחרדה או פחדים של ילדים משפיעים גם על ההורים ועל האווירה בבית, ולכן המצוקה והדאגה שאתה חש בתור אביו- הגיונית ומאוד מובנת לנו. אנו מבינים עד כמה ההתמודדות שלך בוודאי קשה ומורכבת, וחשוב שתדע שאינך לבד! חשוב שתדע שילדים רבים חווים פחדים בתגובה לכל מיני מצבים. למשל, ילדים רבים חווים קושי ופחד סביבה הפרידה מההורים, ובמיוחד מהאמא. מדבריך עולה כי בנך חווה לרוב פחדים מסוג זה (למעט מצבים של פרידה מאמו לצורך הגעה לגן, ולכן- ייתכן שמומלץ אף לגייס סיוע של הגננת לתהליך השינוי ולנסות להבין מהם האלמנטים החיוביים שהוא חווה בגן- ולנסות ליישמם גם בבית). עם זאת, נציין שלרוב, הפחדים הללו חולפים ככל שהילד הולך וגדל. ייתכן שמומלץ להתייעץ עם פסיכולוג בכדי לבדוק שפחדיו של בנך אינם חורגים מגדר הפחדים הנורמטיביים עבור ילד בן 5.5 (ייתכן שהפחדים שהוא חווה נחשבים בגדר הנורמטיבי לגילו).

אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב ימשיך ויחמיר ותרגיש שאתם זקוקים לתמיכה והדרכה צמודות יותר- נמליץ לפנות למרפאה לרפואה פסיכולוגית בשניידר. בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע. בנוסף, ניתן לפנות למרפאה לסמכות הורית להמשך ייעוץ ולקבלת הדרכה הורית. מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582. מספר הטלפון של המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
תשובה מנועה (סטודנטית לייעוץ חינוכי)
נועה
16:53 04.01.2021
שלום רב אדם, שמי נועה ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. אשמח להשיב לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות, המציע מספר עקרונות להורות מיטבית. המודל כולל חמישה עקרונות: שותפות, מנהיגות, אהבה, עצמאות וכללים, ובבסיסו נמצאת המודעות. ראשית, ניכר כי אתה מאוד מודאג מהנושא וחווה התמודדות לא פשוטה באינטראקציה עם בנך, אך יחד עם זאת אתה מוכן להתחיל תהליך של שינוי ופונה לסיוע, כל הכבוד על כך! מדבריך, ניכר כי אתה חש לבד בתהליך ועל כן ארצה לפתוח בעקרון הראשון במודל, עקרון השותפות המדגיש את חשיבות הגיבוי ההדדי מצד הגורמים המטפלים בילד. ממה שאני קוראת, אני מתרשמת כי אשתך לא מרגישה כמוך ועל כן, הסיכוי שתוכל לעשות שינוי מבלי שהיא תחבור אליך, הוא לא כה רב. עליה לעשות שינוי בהתנהגותה, שכן בנכם הוא בן 5, מה שאומר שהיא פועלת זמן רב בדרך מסוימת וכעת מצופה ממנה לשנות מעט את דרכה, דבר שהוא לא פשוט. על כן, חשוב שתבהיר לה עד כמה המצב קשה עבורך ועד כמה אתה דואג לבנכם. התיאום ביניכם והבעת תמיכה אחד כלפי השני, עשויים לקדם את התהליך. אציין כי מדבריך עולה כי צוות הגן מסתדר היטב עם הילד ועל כן חשוב לגלות מעורבות ולבדוק את הנושא מול הצוות. בנוסף, על אף ההתנגדות שאתה חווה מבינך, נסה להמשיך להפגין נוכחות בחייו. כאן נכנס עקרון האהבה. כאשר הוא משתלול ומתנגד, נסה להראות ביטויי אהבה והשתמש במגע פיזי, וכשהוא בוכה, נסה להרגיע אותו בכדי שיוכל לחוש ביטחון. ניתן לעשות זאת תוך שידור אמפתיה כלפיו ("אני רואה שקשה לך מאוד כשאמא לא כאן", "אני מבין שאתה מאוד קשור לאמא", "אתה לא לבד, אני כאן איתך"). כפי שציינתי קודם, חשוב שתיעזר באשתך שכן ייתכן ובהתחלה, תידרש הנוכחות של שניכם יחד. באשר לנושא ההירדמות, חשוב שתהיה שותף ונוכח ב"טקס", נוכחותך תעיד על אכפתיות. בנוסף, חשוב לא להביע כעס או ייאוש בנוכחות הילד ברגעי קושי, שכן לתגובות אלה עשויות להיות השפעה עליו. ההבנה כי לכם ההורים, השפעה על ילדיכם מובילה אותי לעקרון המנהיגות, מכאן ברשותך אתייחס מעתה, אליך ולאשתך ברבים. חשוב שתבינו כי אתם הדמויות המשמעותיות והאחריות היא שלכם. על כן, חשוב שלאורך כל התהליך תפגינו נחישות, עקביות והתמדה. ייתכן כי במידת הצורך תחליטו לשנות מסלול, וגם זה בסדר, אך חשוב שתעשו זאת יחד. זכור כי אם אשתך אינה רואה קושי במצב, יהיה לכם קשה לשנות אותו, שכן אינך יכול לעשות זאת לבדך. חשוב שתאמינו בעצמכם וביכולותיכם, וסביר כי התחושות הללו יועברו לבנכם. אציין כי העובדה שהילד מתנהל בגן באופן עצמאי, מעידה על כך שבמסגרת זו הוא מסוגל להיות עצמאי. בעזרת סיוע של צוות הגן, ניתן לזהות מה במסגרת זו מסייע לבנכם בהתמודדות וכך לאתר את חוזקותיו. חשוב לזהות ולטפח את החוזקות גם במסגרת הביתית ולהציג אותן לילד. דבר זה יאפשר לכם לפעול כמנהיגים, המתחברים לכוחות של בנכם ומראים לו אותן, מה שעשוי לחזק אותו. אעבור לעקרון הכללים המדגיש את חשיבות השמירה על שגרת חיים בעלת תחושת רצף, יציבות ובטחון. נסו יחד להשכיב את הילד בזמנים קבועים עליהם תחליטו מראש, ברגעי משבר תפעלו כגוף אחד, חזקו אחד את השני והתייעצו זה עם זו. כאשר תפעלו יחד באופן עקבי, תרגישו סיפוק בעת מילוי תפקידכם כהורים, מה שעשוי לשמר את הזוגיות בניכם. באופן זה, בנכם ילמד להתנהל באופן עצמאי והתלותיות כלפי אימו תלך ותפחת. שדרו לבנכם כי על אף הקושי, אתם מאמינים בו וכך תסייעו לו לרכוש עצמאות. עודדו אותו לעשייה עצמאית, למשל על ידי נתינת תפקיד קטן בבית. כאשר הוא רוצה את אימו ושואל שאלות, הפגינו סבלנות ונסו לזהות את הקושי (מזכירה שוב את עניין האמפתיה). חשוב שתחזקו את ניסיונותיו לאורך התהליך וכאשר תראו שיפור ולו מזערי, אפשרו לו בחירה עצמאית, למשל לבחור מבין דברים מסוימים שהוא אוהב. כך, תוכלו לעודד את עצמאותו ובטחונו. אומנם זהו בנכם הצעיר, אך חשוב מאוד להתייחס אליו בהתאם לגילו וכך תסייעו לו לצמוח ולהיות עצמאי.
לסיום, זכור כי "טובים השניים מן האחד". אני סבורה כי עבודה משותפת, עקבית בעלת התמדה וגיבוי הדדי לבסוף תשתלם. מקווה שהצלחתי לסייע, בהצלחה רבה.
נועה

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה