פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: לירן ילין, שיר בר אדון, יפעת חנמן וחן גלעדי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 893
בן 5 רוצה רק את אימא
אדם
01:00 18.12.2020
אנחנו זוג נשוי, חיים ביחד +3
בננו בן ה 5 וחצי הוא בן זקונים. אח לילדה בת 10 ובן 13.
מאז שהוא שנולד אני זוכר שהילד צמוד לאימא שלו בצורה אובססיבית.
היום שהילד בן 5 וחצי נראה שהאובססיביות לאימא לא נרגעת ואף מחריפה.
לא זכור לי איזה אירוע מיוחד בעבר שלו שיכול להיות גורם להתנהגות הזאת.

הוא הולך אחריה לשירותים/מקלחת ומחכה ליד הדלת.
הוא נלחץ שהיא יוצאת לכמה דק' לחצר ויוצא אחריה.
כל הזמן שואל "איפה אימא?" גם כשהיא בבית (בחדר אחר לדוגמא).
הוא הולך אחריה בתוך הבית לכל מקום - הוא חייב להיות בקשר עין איתה.
אם היא נוסעת והוא נשאר איתי לבד בבית הוא יכול לבכות במשך שעות, אומר שהוא מתגעגע לאימא, מבקש כל הזמן לדבר איתה בטלפון .
הוא לא מוכן ללכת לישון לבד. הוא חייב שאימא שלו תהיה לידו עד שהוא נרדם - טקס שלוקח בין שעה לשעתיים כל ערב. הוא לא מוכן שאני ארדים אותו, כל ניסיון כזה נתקל בהתנגדות והיסטריה מצד הילד.

חשוב לציין שהוא שמח ללכת לגן ואין קשיי פרידה מהאימא כשהיא שמה אותו בבוקר בגן.

לפני כמה חודשים פניתי לאשת מקצוע והיא הציעה עזרה עם ההרדמה אך אישתי טוענת שאין צורך, זה לא מפריע לה והיא לא רוצה לשתף עם זה פעולה.

אשמח לקבל פה עצה מקצועית או מניסיון של אחרים מה אני אוכל לעשות עם הילד בכדי להתחיל תהליך של שינוי. לצערי אני לבד והשאלה מה הסיכוי שאוכל לעשות איתו איזשהוא תהליך רק אני והוא.
תודה.

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
13:30 18.12.2020
שלום אדם, אכן נראה שאתה מודאג מאוד מקשיי ההיפרדות של בנך מאימו, ומההיצמדות שלו אליה מזה שנים, שלדבריך הולכת ומחריפה עם הזמן. הדאגה שלך היא דבר טבעי לחלוטין, ומעידה על אכפתיות, נוכחות ומעורבות שלך בחייו של בנך, אשר חשובות בפני עצמן. נרצה לחזק אותך על ניסיונותיך לסייע לבנך, ועל כך שפנית אלינו ולאשת מקצוע בנוגע לכך. נציין שבאופן כללי מומלץ לגייס תמיכה רחבה ככל הניתן, למשל של קרובי משפחה נוספים (סבא וסבתא, דודים וכו'..).

לרוב עדיף ליצור פעולות הוריות משותפות שלך ושל אשתך יחדיו, וכך גם תוכל לחוש פחות לבד בתהליך.
עם זאת, אנו מבחינים בכך שאתה מגויס לעזור לבנך להתמודד עם קשיו ופחדיו, ונציין שמניסיוננו, הורים שמתגייסים לעזור לילד המתמודד עם פחדים וקשיי היפרדות - מצליחים לא פעם להוביל לשינוי משמעותי ביכולתו של הילד להתמודד עם פחדיו. לכן, נעודד אותך להמשיך לתמוך בבנך ולהפגין נוכחות הורית בחייו. מומלץ לעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם אשתך. בנוסף, נעודד אותך לנסות להפגין אף יותר נוכחות הורית מהצד שלך, גם אם הדבר יכול להוביל להתנגדויות, עשה זאת באופן הדרגתי- תחילה תוך הליווי של אשתך, ובהמשך גם לבד, בתהליך ההרדמה, בסופי שבוע, וכן במהלך השבוע עד כמה שניתן. כדאי שתתייעץ עם אשתך מה מצליח להרגיע את בנכם, נסה ליישם זאת ולעבוד איתה ביחד בשיתוף פעולה. כמובן שזה תהליך הדרגתי, שלוקח זמן, ומצריך הרבה סבלנות ולהתמיד. בנוסף, ניתן להסביר לאשתך שייתכן שעדיף שבחלק מהפעמים אתה תהיה זה שיפגין יותר מעורבות ונוכחות בחייו של בנכם- כדי ליצור בהדרגה איזון בדינאמיקה ביניכם ולהפחית את התלות בה; כך גם ייתכן שבהדרגה, בנך יסתגל לנוכחותך.
נשמח לשמוע ממך מעט על הדינמיקה בינך לבין הילד שלך- מה טיב היחסים ביניכם? (על מנת שנוכל לדייק את תשובתנו).

נשמע מדברייך שאתה לא בטוח כיצד להתמודד עם קשיי ההיפרדות של בנך מאמו, ובפרט עם קשיי ההירדמות שלו כשהיא לא נמצאת ועם ההתנגדות שלו לכך שאתה תרדים אותו. אכן זו עשויה להיות חוויה קשה עבורך כאביו. בנוסף, נשמע שבנך מפחד להישאר לבד, ללא אימו, חרד ותלותי בסיטואציות רבות באשתך. מובן שהרצון שלכם כהוריו, ובמיוחד של אשתך הוא לנסות לגונן עליו ולהרגיעו. עם זאת, הנטייה לגונן מדי- עלולה להחמיר את הבעיה ולהגביר את התלות של בנכם באשתך. נמליץ לכם לתת לבנכם תחושת ביטחון שאתם ההורים תומכים בו, נוכחים, נמצאים אתו בהתמודדותו עם הפחדים, ורוצים לסייע לו ביחד, כך שהוא ילמד בהדרגה להתמודד עם הפחדים שהוא חש ולהתגבר עליהם, ויפתח יכולת התמודדות עצמאית. עם זאת, חשוב לנסות ליצור גם את הגבולות האישיים שלכם כהורים. תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בספר: "פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן", מאת חיים עומר ואלי ליבוביץ'.

נציין שחרדה או פחדים של ילדים משפיעים גם על ההורים ועל האווירה בבית, ולכן המצוקה והדאגה שאתה חש בתור אביו- הגיונית ומאוד מובנת לנו. אנו מבינים עד כמה ההתמודדות שלך בוודאי קשה ומורכבת, וחשוב שתדע שאינך לבד! חשוב שתדע שילדים רבים חווים פחדים בתגובה לכל מיני מצבים. למשל, ילדים רבים חווים קושי ופחד סביבה הפרידה מההורים, ובמיוחד מהאמא. מדבריך עולה כי בנך חווה לרוב פחדים מסוג זה (למעט מצבים של פרידה מאמו לצורך הגעה לגן, ולכן- ייתכן שמומלץ אף לגייס סיוע של הגננת לתהליך השינוי ולנסות להבין מהם האלמנטים החיוביים שהוא חווה בגן- ולנסות ליישמם גם בבית). עם זאת, נציין שלרוב, הפחדים הללו חולפים ככל שהילד הולך וגדל. ייתכן שמומלץ להתייעץ עם פסיכולוג בכדי לבדוק שפחדיו של בנך אינם חורגים מגדר הפחדים הנורמטיביים עבור ילד בן 5.5 (ייתכן שהפחדים שהוא חווה נחשבים בגדר הנורמטיבי לגילו).

אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב ימשיך ויחמיר ותרגיש שאתם זקוקים לתמיכה והדרכה צמודות יותר- נמליץ לפנות למרפאה לרפואה פסיכולוגית בשניידר. בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע. בנוסף, ניתן לפנות למרפאה לסמכות הורית להמשך ייעוץ ולקבלת הדרכה הורית. מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582. מספר הטלפון של המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
תשובה מנועה (סטודנטית לייעוץ חינוכי)
נועה
16:53 04.01.2021
שלום רב אדם, שמי נועה ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. אשמח להשיב לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות, המציע מספר עקרונות להורות מיטבית. המודל כולל חמישה עקרונות: שותפות, מנהיגות, אהבה, עצמאות וכללים, ובבסיסו נמצאת המודעות. ראשית, ניכר כי אתה מאוד מודאג מהנושא וחווה התמודדות לא פשוטה באינטראקציה עם בנך, אך יחד עם זאת אתה מוכן להתחיל תהליך של שינוי ופונה לסיוע, כל הכבוד על כך! מדבריך, ניכר כי אתה חש לבד בתהליך ועל כן ארצה לפתוח בעקרון הראשון במודל, עקרון השותפות המדגיש את חשיבות הגיבוי ההדדי מצד הגורמים המטפלים בילד. ממה שאני קוראת, אני מתרשמת כי אשתך לא מרגישה כמוך ועל כן, הסיכוי שתוכל לעשות שינוי מבלי שהיא תחבור אליך, הוא לא כה רב. עליה לעשות שינוי בהתנהגותה, שכן בנכם הוא בן 5, מה שאומר שהיא פועלת זמן רב בדרך מסוימת וכעת מצופה ממנה לשנות מעט את דרכה, דבר שהוא לא פשוט. על כן, חשוב שתבהיר לה עד כמה המצב קשה עבורך ועד כמה אתה דואג לבנכם. התיאום ביניכם והבעת תמיכה אחד כלפי השני, עשויים לקדם את התהליך. אציין כי מדבריך עולה כי צוות הגן מסתדר היטב עם הילד ועל כן חשוב לגלות מעורבות ולבדוק את הנושא מול הצוות. בנוסף, על אף ההתנגדות שאתה חווה מבינך, נסה להמשיך להפגין נוכחות בחייו. כאן נכנס עקרון האהבה. כאשר הוא משתלול ומתנגד, נסה להראות ביטויי אהבה והשתמש במגע פיזי, וכשהוא בוכה, נסה להרגיע אותו בכדי שיוכל לחוש ביטחון. ניתן לעשות זאת תוך שידור אמפתיה כלפיו ("אני רואה שקשה לך מאוד כשאמא לא כאן", "אני מבין שאתה מאוד קשור לאמא", "אתה לא לבד, אני כאן איתך"). כפי שציינתי קודם, חשוב שתיעזר באשתך שכן ייתכן ובהתחלה, תידרש הנוכחות של שניכם יחד. באשר לנושא ההירדמות, חשוב שתהיה שותף ונוכח ב"טקס", נוכחותך תעיד על אכפתיות. בנוסף, חשוב לא להביע כעס או ייאוש בנוכחות הילד ברגעי קושי, שכן לתגובות אלה עשויות להיות השפעה עליו. ההבנה כי לכם ההורים, השפעה על ילדיכם מובילה אותי לעקרון המנהיגות, מכאן ברשותך אתייחס מעתה, אליך ולאשתך ברבים. חשוב שתבינו כי אתם הדמויות המשמעותיות והאחריות היא שלכם. על כן, חשוב שלאורך כל התהליך תפגינו נחישות, עקביות והתמדה. ייתכן כי במידת הצורך תחליטו לשנות מסלול, וגם זה בסדר, אך חשוב שתעשו זאת יחד. זכור כי אם אשתך אינה רואה קושי במצב, יהיה לכם קשה לשנות אותו, שכן אינך יכול לעשות זאת לבדך. חשוב שתאמינו בעצמכם וביכולותיכם, וסביר כי התחושות הללו יועברו לבנכם. אציין כי העובדה שהילד מתנהל בגן באופן עצמאי, מעידה על כך שבמסגרת זו הוא מסוגל להיות עצמאי. בעזרת סיוע של צוות הגן, ניתן לזהות מה במסגרת זו מסייע לבנכם בהתמודדות וכך לאתר את חוזקותיו. חשוב לזהות ולטפח את החוזקות גם במסגרת הביתית ולהציג אותן לילד. דבר זה יאפשר לכם לפעול כמנהיגים, המתחברים לכוחות של בנכם ומראים לו אותן, מה שעשוי לחזק אותו. אעבור לעקרון הכללים המדגיש את חשיבות השמירה על שגרת חיים בעלת תחושת רצף, יציבות ובטחון. נסו יחד להשכיב את הילד בזמנים קבועים עליהם תחליטו מראש, ברגעי משבר תפעלו כגוף אחד, חזקו אחד את השני והתייעצו זה עם זו. כאשר תפעלו יחד באופן עקבי, תרגישו סיפוק בעת מילוי תפקידכם כהורים, מה שעשוי לשמר את הזוגיות בניכם. באופן זה, בנכם ילמד להתנהל באופן עצמאי והתלותיות כלפי אימו תלך ותפחת. שדרו לבנכם כי על אף הקושי, אתם מאמינים בו וכך תסייעו לו לרכוש עצמאות. עודדו אותו לעשייה עצמאית, למשל על ידי נתינת תפקיד קטן בבית. כאשר הוא רוצה את אימו ושואל שאלות, הפגינו סבלנות ונסו לזהות את הקושי (מזכירה שוב את עניין האמפתיה). חשוב שתחזקו את ניסיונותיו לאורך התהליך וכאשר תראו שיפור ולו מזערי, אפשרו לו בחירה עצמאית, למשל לבחור מבין דברים מסוימים שהוא אוהב. כך, תוכלו לעודד את עצמאותו ובטחונו. אומנם זהו בנכם הצעיר, אך חשוב מאוד להתייחס אליו בהתאם לגילו וכך תסייעו לו לצמוח ולהיות עצמאי.
לסיום, זכור כי "טובים השניים מן האחד". אני סבורה כי עבודה משותפת, עקבית בעלת התמדה וגיבוי הדדי לבסוף תשתלם. מקווה שהצלחתי לסייע, בהצלחה רבה.
נועה

השב דווח
חברים בכיתה א
עדי
21:39 13.12.2020
שלום רב

הבן שלי עלה השנה לכיתה א..אציין שהגיע מהגן עם 3 חברים טובים( שיחקו יפה בגן אך לא נפגשו יותר מידי פעמים אחהצ). לצערי השנה בבית הספר רוב הילדים אם לא 95% מהם משחקים בבלידיים( כמו פורפרות כאלה שמסובבים..) הילד שלי יודע לשחק אך ממש ממש לא מתחבר לזה. אוהב לשחק תופסת ומחבואים והילד היחידי שהוא משחק איתו הוא ילד שמקבל הרבה עונשים ויש לו בעיות התנהגות אך כן אוהב את בני. עכשיו השאלה שלי..מה עלי לעשות? אני ממש בדילמה מצד אחד רוצה להרחיק אותו מהחבר הזה ומצד שני לא רוצה להכריח אותו לשחק במשהו שהוא לא אוהב.. אשמח לפיתרון ! אציין שבני הוא ילד מאוד ממושמע ותלמיד טוב ואני לא רוצה שידרדר אך גם רוצה שיפרח מבחינה חברתית..תודה רבה רבה !!

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
חן
19:31 14.12.2020
שלום עדי,
קודם כל זה נשמע מאוד חיובי שבנך מתחבר לסוג משחק זה, מחבואים ותופסת הם משחקים חשובים שמפתחים יכולות רבות, ולכן הבחירה שלו בחיבורו למשחקים אלו יכולה להיות דבר חיובי. בנוסף, עצם זה שהוא "לא הולך עם העדר" ולא עושה בכוח מה שכולם עושים, ניתן לראות זאת כדבר חיובי. אפשר להבין את הדאגות והחששות לגבי הפחד מחיבור עם הילד שתיארת ואת החשש מההשפעה של הילד על בנך. היינו ממליצים בגילאים יחסית צעירים - לאפשר את המפגש, כשהעדיפות תהיה להזמין את הילד לבית שלכם על מנת שתהיה לך השליטה לבחון את הדינמיקה ביניהם. ייתכן ותגלי שדווקא אותו ילד בעייתי מתנהג אחרת עם בנך ואולי הדאגה תפחת. אם תצפי בסיטואציות שלא מתאימות לדעתך שבו הילד יתנהג לא כראוי מול בנך, תוכלי בהמשך להעלות מול בנך סוגיות שהוא נתקל בהם, ממקום אכפתי ודואג ולא שופט ומכריח. איננו ממליצות לגרום לבנך להתרחק מהחבר הזה בכוח, הדרך החכמה יותר היא לדבר איתו על הדברים, להסביר לו באופן יפה ולהעיר את פניו. להסביר לו למה את חושבת שהקשר עם הילד הזה לא תורם מתוך דאגה ורצון לעזור לו. בכל מקרה, אם בנך מעדיף לשחק במשחקים הללו, לא כדאי להתערב ולנסות לשנות את העדפותיו בכוח וגם יכול להיות שהעדפותיו ישתנו והוא יצליח בכל מקרה להתחבר לחברים נוספים.

אנו ממליצים לנסות לבחון את הדברים האלו, לבדוק את הדינמיקה בין בנך לילד "הבעייתי" בפועל ובעיקר לדבר על הדברים ממקום דואג ואכפתי.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
אם יהיו לך שאלות נוספות נשמח לענות :)
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
אירוח חברים בבית
ליאת
05:55 20.11.2020
שלום, בני בן 7.5. לאחרונה נוצר מצב בו הלא של הבן שלי אינו מתקבל. כשהוא מארח חברים נחברים נוקטים הרבה המשפט טם לא תעשה מה שאני אומר אני אלך, הרבה מאבקי דליטה. אני לא נהנית לארח, ולא מבינה כהר מנ נטעם בכל זה. הוא כול הזמן נאבק על מקומו

השב דווח
תשובה לליאת
יפעת
18:05 24.11.2020
היי ליאת,
נשמע שהאינטראקציות החברתיות המתרחשות בביתכם קשות לך ומתסכלות אותך, זה מובן מאוד. אנו מניחות שקשה לחוות את ההתמודדות החברתית של ילדך ובמיוחד כאשר מדובר באירועים המתרחשים במרחב הביתי המוגן שלכם.
קודם כל, חשוב להבין שהקשרים החברתיים אחרי בית הספר משמעותיים וחשובים. זמן איכות עם חברים במרחב הביתי שלכם או שלהם מאפשר יצירת קשרים עמוקה, הדינמיקה החברתית שנוצרת משפיעה אחר כך גם בזמן הלימודים ומאפשרת קרבה ותחושת שייכות חברתית. כך שלמרות הקושי שאת חווה חשוב לאפשר לילד להזמין חברים הביתה וללכת להתארח אצל אחרים. כמובן-במידה שנכונה ונעימה גם לך.

יחד עם זאת, צריך לוודא שהאירוח לא עובר גבולות ושהחברות מיטיבה עם כל הצדדים. לא ציינת איך ילדך מתמודד עם האיומים האלו? האם מדובר בחבר אחד ספציפי שמתנהג כך או בכמה ילדים?
בכל מקרה אנו ממליצות למצוא זמן לבד עם הילד ולוודא שנוח לו שחברים מגיעים הביתה, שהוא יודע להגיד לא ולהבהיר לו שאת נוכחת שם בשביל לעזור לו במידת הצורך. מכיוון שמדובר בילדים קטנים יחסית נוכחות שקטה שלך כהורה לא תהיה חריגה ויכולה להוות עוגן לילד ולאפשר לו לעמוד על שלו. כדאי גם לשים לב מתי ילדך מצליח להתמודד עם האינטראקציה החברתית הזו לבדו ולאפשר לו לעשות זאת. התמודדות חברתית בטוחה בגיל צעיר עשויה להקנות לילד תחושת מסוגלות ותקל עליו ליצור קשרים חברתיים בריאים גם בגיל מבוגר יותר.
במידה ולתחושתך מדובר בתופעה רחבה שחוזרת על עצמה היינו ממליצות גם לשוחח עם מחנך/ת הכיתה ולהציף את הבעיה, כך תוכלי לדעת אם הדבר מתרחש גם בזמן בית הספר ואם ילדך מקבל שם גיבוי. אפשר גם לשוחח עם הורה של ילד האחר ולבקש התייחסות גם מהצד השני.
מוזמנת לחזור להתייעץ איתנו במידת הצורך, בהצלחה!

השב דווח
ילד בן 6.5 עם פחדים
דפנה
19:16 10.11.2020
שלום
הבן שלי בן 6.5( הכיתה א) .הוא כל הזמן מפחד. הוא ילד מאוד ביישן , רגיש ועדין עם הרבה חברים ,אבל מפחד מהרבה דברים. להישאר בחדר לבד לשאר בשירותים לבד , להתקלח לבד , אפילו באור יום, חושש שיבואו גנבים. מפחד לאשאר לבד בכלל . לפעמיים אומר לי שיש לו מחשבות כמו מוות , מחלה . נרדם במיטה שלו ( הוא עם אחיו הגדול בחדר) אבל כל לילה בא אלינו למיטה. מה אני אמורה לעשות כדי לטפל בזה?

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
18:58 19.11.2020
שלום דפנה, אכן נראה שאת מאוד מודאגת מהפחדים של בנך, דבר שהוא טבעי לחלוטין ומעיד על נוכחות ומעורבות שלך בחייו של בנך- דבר שכבר עשוי להקל על התמודדותו עם המצוקות שחש.

לרוב, חרדה של ילדים משפיעה גם על ההורים ועל האווירה בבית, ולכן המצוקה והדאגה שאת חשה בתור אימו טבעית והגיונית ומאוד מובנת לנו.
אנו מבינים עד כמה ההתמודדות שלך בוודאי קשה ומורכבת, וחשוב שתדעי שאינך לבד!
חשוב שתדעי שילדים רבים בגילאים של בנך מתחילים לחוות פחדים בתגובה לכל מיני מצבים. למשל, ילדים רבים חווים קושי ופחד סביב הפרידה מההורים, על רקע התחלת הלימודים בביה"ס. כפי שציינת בנך נמצא בכיתה א' ולכן טבעי שהוא חווה פחדים וחששות בתקופה הזו.

נשמע מדברייך שאת לא בטוחה כיצד להתמודד עם כל החששות השונים שהוא מעלה בפנייך, ואכן זו עשויה להיות חוויה קשה ומבלבלת לאמא כשבנה חש פחדים רבים. מדבריך נשמע שבנך מאוד חושש ומפחד להישאר לבד בסיטואציות רבות, דבר שעלול להוביל לתחושה של חרדה ופחד.
מובן שהניסיון הראשוני שלך כאימו יהיה לנסות להרגיע, לעזור לו ולגונן עליו מפני הפחדים שהוא מבטא בפנייך, כדי לנסות להפחית את מצוקתו. עם זאת, יש לזכור שנטייה זו לגונן מדי- עלולה להחמיר את הבעיה ואף להגביר את התלות של בנך בך.

מומלץ לתת לבנך תחושת ביטחון שאתם ההורים תומכים בו, נוכחים ונמצאים אתו בהתמודדותו עם הפחדים, ורוצים לסייע לו ביחד ללמוד להתגבר עליהם.
אך, חשוב לנסות ליצור גם את הגבולות האישיים שלכם כהורים.

נרצה גם שבנך ילמד בהדרגה להתמודד עם הפחדים שהוא חש;
זאת, כמובן תוך הליווי, הנוכחות והתמיכה שלכם- הוריו.


בנוסף, מומלץ לעיין בספר "פחדים של ילדים: איך לתמוך במקום לגונן", מאת חיים עומר ואלי ליבוביץ'.

אנו מבחינים בכך שאת מגויסת לעזור לבנך להתמודד עם פחדיו, ונציין שמניסיוננו, הורים המתגייסים לעזור לילד הסובל מפחדים- מצליחים לא פעם – להוביל לשינוי מהותי ביכולתו של הילד להתמודד עם חרדותיו. לכן, אנו מעודדים אותך להמשיך להפגין נוכחות בחייו של בנך ולתמוך בו.

אם את חשה כי הפחדים של בנך נמשכים או מחמירים- מומלץ יהיה לשקול לפנות לפסיכולוג. בשניידר יש מרפאה לחרדה אליה ניתן לפנות. מרפאה זו מעניקה מענה רגשי, וייתכן כי התייעצות עמם- תוכל לסייע.
מצ"ב מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 039253582.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב יחמיר- את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
מלחמות עם ילד בן 3.5
נועה ט
20:04 27.10.2020
שלום,
יש לנו ילד בן 3.5 מקסים ובאמת ילד טוב, אך מהרגע שחוזרים הביתה מהגינה הכל זה מלחמות איתו, הוא פשוט צורח ובוכה בטירוף. זה לבקש ממנו מליון פעם לעשות משהו, וגם כשבאים לקראתו זה לא עוזר. לדוגמא, אחרי שאומרים לו כבר פעמים להיכנס למקלחת והוא בורח כל פעם, אז אנחנו פשוט בשלב מסוים לוקחים אותו לשם, ואז הוא שוב בורח, מבזבז זמן, ובינתיים מכניסים את אחיו הקטן להתקלח כי כבר מאוחר. אז הוא מתעצבן למה הוא לא מתקלח ראשון, או למה הוא לא פתח את המים ראשון, ודורש שאח שלו יצא מהמקלחת ושהוא יכנס קודם ואנחנו לא מסכימים. אנחנו מנסים אחר כך לעודד אותו לבוא למקלחת בדרך אחרת ומרגיעה, למשל מציעים שנקריא לו ביחד סיפור עם אח שלו, או שאבא יתקלח איתו, שנצייר באמבטיה וכו', אבל הוא עדיין צורח בגלל הסאגה הקודמת, ואז נגמר הזמן מקלחת של האח הקטן שצריך כבר ללכת לישון, ואז הוא מתעצבן למה הוא לא מתקלח עם אח שלו, וכך הלאה...זאת רק דוגמא אחת מתוך רבות. פשוט לא משנה מה אנחנו עושים לטובתו, הוא לא מקשיב, ואז אנחנו ממשיכים הלאה/לא נותנים את מה שהצענו לו כי הוא לא רצה באותו רגע, ואז הוא צורח שהוא לא קיבל בסוף את מה שהצענו לו.
אנחנו מרגישים שאנחנו ממש קורסים בחלק מהימים, פשוט מיואשים ולא יודעים איך להתמודד עם זה בדרך טובה יותר. אנחנו לא רוצים לריב איתו אבל גם לא מוכנים לוותר ולעשות כל דבר שהוא מבקש.
אציין שהשנה הבן שלנו נכנס לגן עירייה, ומכיוון שהוא כבר לא ישן שנת צהריים, ברור לנו שהוא מאוד עייף בערבים וזה יכול להסביר את ההתנהגות שלו. אבל בכל זאת - אנחנו ממש זקוקים לעצה איך להתמודד איתו. קשה לנו מאוד מאוד.

תודה

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
08:35 21.11.2020
שלום, נשמע שהתמודדות עם בנכם מתישה וקשה עבורכם. אנו מתארים לעצמנו שזה מאוד לא נעים ואף מתסכל לספוג צעקות והתפרצויות זעם מצד בנכם, בעוד שאתם מגעים מכוונה טובה ודואגים לשלומו. הקושי שאתם חווים טבעי ונורמלי. נשמע שבעוד שאתם מנסים לבוא לקראתו פעמים רבות (למשל, באופן בו אתם מבקשים ממנו לעשות דבר מה מסוים), בקשתכם נדחית ואז הוא מפעיל אתכם לפי מבוקשו באותו הרגע. כמו כן, נשמע שייתכן שחוסר השינה מחמירה את בעיות ההתנהגות שתיארתם, עקב עייפות.

מפני שההתפרצויות מתרחשות למיטב הבנתנו רק במצבי כעס, ועייפות- נשמע לפי התיאור שלכם כי הבעיה מתרחשת סביב קושי בויסות רגשי. במצבים כאלו, חשוב במיוחד להימנע מהסלמה (כלומר, לא להיגרר לתוך ויכוח מתמשך). אנחנו מציעים להגיב ב"השהיית תגובה", כלומר לא להתפתות להגיב באופן מידי, אלא להגיב בתגובה מושהית. באותו הרגע אפשר להסתפק באמירה קצרה ולא מסלימה, כמו: "אנחנו לא מוכנים לקבל את ההתנהגות הזו בבית, תהיה לזה תגובה בהמשך", בטון רגוע.
לאחר מכן (עדיף לא באותו היום), כשתמצאו לנכון, ובזמן בו כולם רגועים – אתם יכולים לחזור לאותה ההתנהגות שסימנתם לילד כלא מקובלת, ולבצע פעולת התנגדות להתנהגות הלא רצויה.
להרחבה על הכלים הטיפוליים של השיטה, מומלץ לעיין בספר של פרופסור חיים עומר, משנת 2008, שנקרא: "הסמכות החדשה- במשפחה, בבית הספר ובקהילה".

כמו כן, אם עוד לא ניסיתם עם בנכם תרגילים של ויסות רגשי, ניתן להסביר לו ש: "כשאנחנו כועסים, לפעמים אנחנו פועלים ללא שליטה, אך בבית שלנו- אנו מצפים ממך ללמוד לשלוט בעצמך, גם כשאתה כועס, ואנו מוכנים לעזור לך ללמוד לעשות את זה ביחד". אתם יכולים להזמין אותו לחשוב ביחד אתכם- מה עשוי לעזור לו במצבים כאלו (למשל, לנשום עמוק, להתרחק מהחדר, למצוא מילה חלופית במקום קללה וכו'). כמובן שיש טיפולים שעוזרים בויסות רגשי שניתן לפנות אליהם.

אם המצב ימשיך או יחמיר- אתם מוזמנים לפנות אלינו למרפאה להמשך הייעוץ ולקבלת כלים פרקטיים.
בהצלחה, מצוות הסמכות החדשה.

השב דווח
חוסר תקשורת עם חיילת
אמא
08:28 05.10.2020
אנחנו הורים לחמישה ילדים, 3 סטודנטים שגרים מחוץ לבית, באים לעיתים לסופ"ש, ילדה בת 7, בנוסף יש לנו ילדה חיילת שהתגייסה לפני כשבועיים. החיילת, טופלה אצל פסיכולוגית בשנים האחרונות, סירבה לקחת טיפול תרופתי. חזרה הביתה בתקופת החגים, היה אירוע של אלימות מצידה כלפי והתקף זעם, זה לא פעם ראשונה.
עד כה התיחסנו אליה בגישה סלחנית, מחבקת שלא צלחה בכלל, הרגשתי שעברה גבולות והזמנתי משטרה, היא מיד יצאה בכעס ובצעקות יצאה עם הרכב שלה(רכשנו לה).
זה היה ביום רביעי, חסמה את האפשרויות קשר לנייד שלה, כלפינו, ההורים. לא חזרה הביתה, רק לפנות בוקר נכנסה בחשאי ואספה מספר חפצים אישיים שלה. ידענו היכן נמצאת, לנה אצל הסבא וסבתא ביחידה נפרדת. אתמול חזרה אתמול לבסיס לטירונות לעוד שבועיים.
הבנו שהיא פגועה מאוד וכועסת מכך שהזמנו לה משטרה, חשוב לציין שהגיע השוטר, לא הגשנו תלונה.
קשה לנו העובדה שחזרה לבסיס בלי שנדבר איתה, מה ההמלצה?

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
07:40 21.11.2020
שלום, נשמע שהתקשורת עם בתכם מורכבת מאוד, ואכן לא קל להתמודד עם חוסר תקשורת של בתכם עמכם לאחר ויכוח סוער. הקושי שאתם חווים- טבעי ולגיטימי.
נשמע שפעמים רבות אתם מנסים לבוא לטובתה, דרך ניסיונות שבהם שיניתם את הגישה שלכם כלפיה. כמו כן, עולה מדבריכם שהקשר עם בתכם מאוד חשוב לכם והייתם רוצים להחזיר ולשקם אותו, אך אינכם יודעים מה עוד עליכם לעשות כדי לעשות זאת. בנוסף, נשמע שהיו התפרצויות זעם רבות מצידה, וניסיתם פעמים רבות לעזור לה, וזאת ע"י טיפול אצל פסיכולוגית, וע"י גישה שהיא יותר מתירנית, דבר שמראה על ההתמדה שלכם כהורים ועל המאמצים והניסיונות הרבים מצידכם.
חשוב לנו לחזק אותכם, ולומר שאכן זה נשמע שהתמודדות שלכם עם בתכם היא מאוד לא פשוטה, ויש חשיבות רבה בהחזקה שלכם ובהתמדה שלכם בשימור הקשר עם בתכם.

לצד זאת חשוב בהחלט לפתח קשר חיובי כמה שאפשר עם בתכם, ואנו מציעים לעשות זאת ע"י "מחוות פיוס חד-צדדיות": הכוונה היא להזמין את בתכם לעשות איתכם דברים שהיא אוהבת לעשות, וכך לבלות איתה זמן איכות איתה, ולתת לה את תשומת הלב שלה היא זקוקה. ניתן למשל ללכת איתה למקום בילוי שהיא אוהבת. כמובן שיכול להיות שבתכם תתנגד ולא תרצה לבוא, וזה בסדר. אולם, ע"י המחוות החד צדדיות תוכלו להראות לה שכהוריה- חשוב לכם לחזק את הקשר עימה, ושאתם לא מוותרים עליה. ההתנגדויות והכעס כלפיה עלולים להחמיר את הקשר ביניכם.
לכן, יש לנסות לבנות את הקשר מחדש ע"י בילוי משותף שמוקדש רק לה, וזאת ע"י הצעה לפעילויות שהיא אוהבת לעשות, דבר שעשוי לחזק את הקשר שלכם איתה.
גם אם בתכם לא מעוניינת, חשוב להמשיך להתמיד ולהציע לה בילויים משותפים.
כך, בתכם תחוש שאתם לא מוותרים עליה, שהקשר שלכם עימה חשוב לכם ושאתם עושים את מירב המאמצים לשם כך.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
אם המצב ימשיך או יחמיר- אתם מוזמנים לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
ילד לא משתלב
מתייעצת
19:33 14.09.2020
יש לי נכד בן 8 שמאד אוהב חברים אבל אוהב לשוחח איתם ולשחק משחקים שהוא אוהב ולא כדורגל וכאלה שכולם אוהבים .הוא משווע לחברים שיבואו או יזמינו אותו וזה לא הולך ! מה שמפליא שיש לו משחקים נפלאים שאין לחברים אחרים וזה בית מאד פתוח ומארח ומכבד -גם באוכל .מי לא רוצה להגיע לחבר כזה ? אז מה אפשר לעשות כדי להקל עליו ?

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
shir
17:00 19.11.2020
שלום, נשמע שאכן את מתמודדת עם סיטואציה שאיננה נעימה או פשוטה עבורך, סביב קשיי ההשתלבות החברתיים של נכדך.
המצוקה שאת חווה טבעית ולגיטימית, ומעידה על אכפתיות ורגישות שלך כלפיו! התמיכה, הנוכחות והמעורבות שלך בחייו של נכדך- חשובות ועשויות לסייע לו בהתמודדות עם המצוקה שהוא חש. מומלץ להמשיך ולתמוך בו.

מדברייך עולה שהנכד שלך עושה מאמצים רבים על מנת להכיר חברים חדשים וליצור מפגשים חברתיים, ושהדבר איננו קל עבורו. נשמע שאכן קשה לו להכיר חברים שמעוניינים להגיע לשחק אתו, בשל קשיים למצוא מכנה משותף עם אותם החברים, דבר שעבורך כסבתא שלו לא קל לקבל, ואף מכאיב לראות מהצד. זה מובן לגמרי.

חשוב לערב את האנשים הקרובים אליו, ולגייס תמיכה של גורמים נוספים, כמו- הצוות החינוכי בביה"ס. ניתן לחשוב על כך תוך שיתוף פעולה עם היועצת, המחנכת, המנהלת והפסיכולוג של ביה"ס. זאת, על מנת לחשוב ביחד איך ניתן לחבר בינו לבין ילדים אחרים –למשל דרך תכנית הלימודים. לדוגמא, אם המורה נותנת משימה או מטלה מסוימת ומחלקת את הילדים לקבוצות קטנות, ניתן לחשוב איך אפשר דרך פעילות ביה"ס, לשלב גם פעילות שיכולה לתרום ולעזור לו להכיר חברים חדשים. כמו כן, גם במסגרות נוספות בהן הוא משתתף- ניתן לחשוב ביחד כיצד ניתן לשלב אותו, בעזרת הקרובים והאחראים שנמצאים במסגרות אלו. בנוסף, ניתן גם לחשוב ביחד איתם על תחומי עניין נוספים שיכולים לעזור, וכן על ילדים אחרים שנמצאים במסגרת ביה"ס ובמסגרות נוספות, שאליהם הוא יוכל יותר להתחבר.

בנוסף, ייתכן כי שילוב שלו בחוגים בהתאם לתחומי העניין שלו- עשוי לסייע לו ביצירת מכנה משותף עם ילדים אחרים, ולהכיר חברים חדשים, שהינם בעלי תחומי עניין הדומים לשלו (בשל השתתפותם באותם החוגים); עקב כך, ייתכן כי אותם הילדים יהיו מעוניינים להיפגש, לשוחח ולשחק עימו במשחקים הקשורים לתחומי העניין המשותפים להם.

עם זאת, נציין כי מומלץ להכין את נכדך גם להתמודדות עם מצבים מתסכלים בהמשך חייו מול חבריו, ולעזור לו לפתח דרכי התמודדות שיותר יטיבו עימו למול אותם המצבים (שהם חלק טבעי מהחיים).
לכן, מומלץ לשמש עבורו דוגמא אישית להתחשבות גם ברצונות האחר, וכן לתווך עבורו סיטואציות חברתיות; למשל, להסביר לו כי לפעמים כשנמצאים עם חברים צריך להתחשב גם ברצונות ובתחומי העניין שלהם, למרות שהוא פחות מתחבר לאותם המשחקים; בחלק מהפעמים נשחק עם חברים במשחקים שאנחנו אוהבים ובחלק מהפעמים נשחק במשחקים שהחברים שלנו אוהבים.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב יחמיר (למשל לכדי הימנעות ממצבים חברתיים)- את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
זריקת חפצים תינוק בן שנה וחצי
בת אל
15:52 14.09.2020
שלום,
הבן שלי בן שנה וחצי, והוא אוהב לזרוק חפצים (זה משהו שקיים אצלו עוד מאז שהוא היה יותר קטן והתחיל לזחול. הוא היה זורק את הצעצועים וזוחל אחריהם, אז ראינו את זה כמשחק ולכן לא הייתה התייחסות מיוחדת מצדנו). לפעמים מדובר באוכל שהוא כבר לא רוצה, אז הוא זורק, ורוב הפעמים כל חפץ שבא לו ליד הוא ישר זורק. הבעיה כמובן היא כשמדובר בחפצים שיכולים לגרום לו או לסביבה נזק (קוביות מעץ ועוד), בייחוד כשאני עתידה ללדת כל יום, ואני מפחדת שיעיף צעצועים על אחיו.
ניסינו כל מיני דרכים, גם לא להתייחס, גם להגיד באסרטיביות "לא" ו"אסור לזרוק", ניסינו להרים את הקול, ניסינו להראות איך כן משחקים בעדינות, אבל כלום לא עוזר!
אשמח לסיוע.

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
08:03 21.11.2020
בת אל שלום, נשמע שאת מתמודדת עם בעיה מורכבת, לאחר ניסיונות רבים ללמד את בנך לא לזרוק חפצים, במיוחד במצבים שבהם הם עלולים לפגוע בסביבתו הקרובה. נראה שניסית להראות לו התנהגויות אלטרנטיביות, ולהסביר לו שאסור לזרוק חפצים. כמו כן, נשמע שאת חוששת שבנך עלול לזרוק חפצים על אחיו וחלילה לפגוע ולגרום נזק לעצמו ולאחרים, דבר שעשוי לעורר בך תחושת פחד וחוסר נעימות, תחושה שהיא טבעית ומובנת לחלוטין. ייתכן שפעולה זו נובעת מהרגל, שהחל להיווצר כבר מגיל קטן יותר, ובא לידי ביטוי בזמנים של התפרצויות זעם, תחושת תסכול או עצבות.
עולה מדברייך שאכן ניסית מגוון ניסיונות, ופעמים רבות ללמד אותו לא לזרוק משום שחפצים אלו יכולים לגרום נזק ולפגיעה בסביבתו הקרובה. אנו רוצים לחזק אותך על ההתמדה שלך בהתמודדות היומיומית הלא פשוטה הזו למול בנך.

מומלץ לתכנן את המרחב הביתי בצורה שתגן על שאר הילדים, בזמן שבנך זורק את החפצים, ואף לנסות להרחיק ממנו חפצים שעשויים לגרום לנזק ממשי. בנוסף, נציין כי ניתן לפנות לפסיכולוג התפתחותי שעשוי לעזור בגילאים אלו (דרך קופת החולים או דרך המרפאה בשניידר). ייתכן כי כדאי לנסות לפתח אצל בנך התנהגויות אלטרנטיביות לזריקת החפצים. ניתן להתייעץ על כך עם פסיכולוג או רופא ילדים, שייתכן שיוכלו לתת מענה ספציפי לבעיה.

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
התכרבלות הורים ילדים
יובל
19:20 28.08.2020
שלום,
לבן זוגי יש ילדה בת 9 מנישואים קודמים.
אני תוהה עד איזה גיל לגיטימי להתכרבל ולהתחבק ארוכות (גם בשכיבה) עם ההורים?
היא ילדה שזקוקה למגע ולתשומת לב פיזית (לפעמים אפילו מגיעה אלי לקבל) .

אני בעד חום וחיבוקים אבל לפעמים זה מגיע למצב שאני חשה חוסר נוחות.
אנחנו יושבים במסעדה - היא עוברת להתיישב עליו, אני יכולה למצוא אותם מנמנמים על הספה יחד... וכו׳
איפה מציבים את הגבול?


תודה רבה על המענה.

השב דווח
הצבת גבול
איילה
16:47 07.09.2020
הגבול הוא רק איפה שזה פוגע, חובר החונות מגיע מההתבוננות שלך בנושא.
אם זה לא פוגע בילדה אז הכל בסדר

השב דווח
חרמות חוזרות על נערה מתבגרת
אמא מודאגת
14:38 28.08.2020
ביתי בת ה 15 מתקשה להשתלב מבחינה חברתית.
שנה שעברה עברה לחט"ב חילונית לאחר שהיתה בחט"ב ממלכתית דתית.
במסגרת הדתית היא התקשתה למצוא חברות חדשות כל החברות שעברו איתה מהיסודי התרחקו ממנה ורק בערך מאמצע השנה לאחר אסיפת הורים שהיתי בה פגשתי בבנות כיתתה והמלצתי לה אם מי לדעתי כדאי לה להתחבר, ואכן מאז היא בקשר עם 2 בנות משם.
כשעברה לחטיבה החילונית חוותה קשיים חברתים כל פעם שניסתה לתאם מפגש עם חברה או שהמפגש נדחה מספר פעמים או שבכלל לא הצליחה לתאם. בנוסף חוותה חרם מקבוצת בנותבכיתתה בנות שחשבה שהן חברותיה, ערבתי את במחנכת והיא הצליחה בחוכמתה ומבלי שתדענה שאני שוחחתי איתה ליישב את ההדורים.
גם בבית הספר היסודי ביתי חוותה חרם שלאחר התערבותי הסתיימם.
כשהיא בבית הספר היא מספרת שהיא בהפסקות מבלה עם בנות מהשכבה.
כואב לי מאוד לראות את מאמציה לנסות להתחבר עם בנות ולקבל דחיות רבות.
ביתי היא נערה ביישנית טובת לב ישרה ועם עודף משקל קל.
אני משתדלת להעצים אותה בבית היא בת שניה יש לה אח גדול שמתגיס בימים אלו ואחות שקטנה ממנה בשנתיים.
אחותה הקטנה מסתדרת מעולה מבחינה חברתית ומאוד מקובלת ואהובה על כולם.
ניסתי להציע לביתי הגדולה שנלך לייעוץ פסיכולוגי או cbt על מנת לשפר את בטחונה העצמי. אך לצערי היא סרבה בתוקף ואמרה שהיא מסתדרת.
אני משתדלת תמיד להחמיא לה ולהעצים אותה היא יודעת לבשל מעולה וכולנו מחמיאים לה על כך היא גם מציירת מאוד יפה אך בשנה האחרונה זנחה את תחביב הציור.
איך אוכל לסייע לה?

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
17:22 26.11.2020
שלום, אנו מתנצלים על העיכוב במענה. נשמח להתעדכן לגבי המצב (במידה והבעיה עדיין קיימת) ולסייע במידת הצורך.

מדברייך עולה שבתך עושה מאמצים רבים על מנת לנסות להשתלב חברתית ולהתחבר עם בנות אחרות בביה"ס, ושהדבר איננו קל עבורה. אכן דחייה חברתית מייצרת תחושות לא נעימות. נשמע שאת מתמודדת עם סיטואציה שאיננה נעימה או פשוטה עבורך, סביב הקשיים החברתיים של בתך והחרמות שהיא עוברת. המצוקה שאת חווה כשאת רואה את בתך מקבלת דחייה, למרות מאמציה הרבים לנסות להתחבר עם בנות- טבעית ולגיטימית, ומעידה על אכפתיות ורגישות שלך כלפיה. התמיכה, הנוכחות והמעורבות שלך בחייה של בתך- חשובות, ועשויות להקל עליה בהתמודדותה עם המצוקה שהיא חשה. ניכר מדבריך שאת עושה מאמצים רבים על מנת לנסות להקל על בתך, ואכן את מצליחה לסייע לה. נמליץ לך להמשיך ולתמוך בבתך בהתמודדותה הלא פשוטה. למשל, את יכולה להגיד לה: "אני רוצה לחזק אותך על המאמצים הרבים שאת עושה כדי לנסות להתחבר עם בנות, למרות הקושי והתגובות הלא נעימות שאת מקבלת מהבנות האחרות. אני יודעת עד כמה זה יכול להיות קשה, ואני כאן כדי לתמוך בך ולעזור לך, את לא לבד".

בנוסף, חשוב לנו לחזק אותך על כך שעירבת את המחנכת במתרחש ונעודד אותך להמשיך לשתף פעולה עם גורמים בביה"ס ולעדכנם במתרחש; חשוב ומומלץ לגייס תמיכה של גורמים בביה"ס ולהיעזר בהם. נוסף על המחנכת, ניתן לחשוב על כך תוך שיתוף פעולה עם יועצת ביה"ס, המנהלת, והפסיכולוג של ביה"ס. זאת, על מנת לחשוב ביחד- איך ניתן לחבר בין ביתך לבין הבנות האחרות, למשל דרך תכנית הלימודים (יצירת פעילויות בית ספריות- שיוכלו לעזור לביתך להכיר חברות חדשות ולהתגבש חברתית עם הבנות בביה"ס החדש שאליו עברה בשנה שעברה). בנוסף, מומלץ לשקול לערב את ההורים של הבנות שמעורבות בחרם על בתך, לפנות אליהם וליידע אותם במתרחש, לגייס את תמיכתם ולהתייעץ עמם כיצד ניתן לדעתם לשנות את המצב ולחבר בין הבנות. ייתכן כי שיתוף הפעולה שלך יחד עם צוות ביה"ס, ועם ההורים של הילדות האחרות בכיתה- יוכל לסייע בכדי להוקיע מקרי חרם שמתרחשים בביה"ס, וכדי לגייס את תלמידות הכיתה והשכבה לטובתה של בתך. נציין שדרך אפשרית כדי לגייס את הילדות בכיתה נגד תופעת החרם יכולה להיות למשל ע"י כך שהמורה או ההורים של אחת מהתלמידות יגיעו לכיתה ויספרו על חוויית חרם שהם עברו בילדותם, בהמשך לתרגיל חווייתי שיעלה מקצת מהרגשות הקשים של קורבן החרם. להרחבה על דרכי התמודדות נוספות עם תופעת החרם החברתי בביה"ס, ברוח הסמכות החדשה- ניתן לעיין בספר של פרופ' חיים עומר- "הסמכות החדשה- במשפחה, בבית הספר ובקהילה".

אנו מקווים שהצלחנו לעזור.
אם יהיו לך שאלות נוספות או שהמצב יחמיר- את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ.
בהצלחה, צוות הפורום.

השב דווח
חרמות חוזרות על נערה מתבגרת
פורום התייעצות פתוח להורים
18:00 26.11.2020
תודה רבה על תשובתך.
אכן המשכתי לתמוך בביתי ולהעצימה.
הדגשתי בפניה שגם כשפוגעים בך או מזלזלים בך, זכותך לומר שזה פגע בך או לא בסדר. אחרת הרושם שיווצר עליך הוא שלא נורא עם קבעו איתך פגישה או שלא הזמינו אותך למפגש חברתי כי גם ככה את לא מגיבה וזה לא חשוב. הסברתי לה שזאת זכות גדולה להיות חברה שלך ושהיא שווה המון ומי שתיהיה חברה שלה זוכה בחברת אמת נאמנה וטובה.
היא אכן קיבלה את הצעתי והחלה לעמוד על שלה, כמובן לאט לאט ובהתאם לבטחונה העצמי.
ב"ה היום אני שמחה לספר שמצבה החברתי השתפר מאוד והיא מרוצה.
אני ממשיכה לעקוב מרחוק ומשתדלת להמשיך להעצימה.

השב דווח
תשובה מצוות הפורום
שיר בר-אדון
16:28 27.11.2020
תודה רבה על העדכון.
אנו שמחים לשמוע שמצבה החברתי של בתך השתפר ושהיא מרוצה.

נשמע שאכן הצלחת לסייע לה מאד.
כל הכבוד לך על הנוכחות והמעורבות שלך בחייה של בתך ועל התמיכה הרבה שאת נותנת לה.
מומלץ להמשיך ולהתמיד בכך.

יש לקחת בחשבון כי יתכנו בהמשך גם עליות ומורדות. עם זאת, אנו מאמינים כי תצליחי להתמודד עם אותן המורדות. זכרי כי גם המורדות הן חלק מהתהליך והן אינן מבטלות את ההתקדמות שהושגה עד כה.

אם בעתיד יהיו לך שאלות נוספות- את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ.
בהצלחה בהמשך, צוות הפורום.

השב דווח
חרמות חוזרות על נערה מתבגרת
פורום התייעצות פתוח להורים
16:59 27.11.2020
אכן נכון לוקחת זאת בחשבון
תודה רבה

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה