פורום התייעצות פתוח להורים

היי, אני אובדת עצות. אני אמא לנערה בת 17 שלאחרונה אין לי שום שליטה על המצב שלה. הגענו למצב שהיא מקללת, גונבת מאיתנו כספים, חוזרת מתי שהיא רוצה הביתה, שותה אלכוהול בכמויות מוגזמות, מתפרצת בבית ואומרת שאין לנו שום זכות עליה ושום יכולת להגיד לה מה לעשות. מגיל צעיר יש לה בעיות התנהגות, התקפי זעם, מניפולציות, שקרים. מעלילה עלינו דברים מול צוות בי"ס ומול הפסיכולוג הפרטי שלה (שאנחנו פוגעים בה - מקללים, מעליבים וכו'). היינו בכמה הדרכות וניסינו כל מה שיכלנו. אנחנו מרגישים חסרי אונים ומתביישים לשמוע שבתנו שלנו מספרת עלינו דברים קשים שממציאה. אני כאמא הגעתי למצב שאני מחכה שהיא תהיה בת 18 כדי להגיד לה לצאת מהבית (למרות שאני לא מאמינה שאצליח לעשות את זה).
אני יודעת שזה מקרה מורכב אבל בכל זאת אשמח לקבל הכוונה כיצד להתנהג איתה, אולי איזה טיפ שיכול לשנות את הדינמיקה בינינו... תודה

שלום,
מתיאור הדברים נשמע שבאמת המצב שאתם מתמודדים מולו מורכב ולא פשוט. מעבר לכך, ממה שאת מספרת נראה כי ההתמודדות הזו כבר נמשכת לאורך שנים וכי אתם מותשים מכך וכפי שתיארת עומדים חסרי אונים מול בתכם.
בנוגע להכוונה שלנו למצב, קודם כל חשוב שבתכם במסגרת של טיפול על אף הקשיים שיש גם איתו כפי שאת מתארת. מדברייך עולה כי אתם זקוקים גם לסיוע עם ההתמודדות הקשה של התנהגות ביתכם וההשלכות שיש לה על ההתנהלות ביומיום וגם רגשית. הייתי ממליצה לכם במידה ואתם מעוניינים לנסות הדרכה נוספת במסגרת היחידה שלנו - המרפאה לסמכות הורית. ביחידה אנו מעניקים טיפול קצר מועד להורים המתמודדים עם סוגיות שונות מול ילדיהם ובין היתר ההתנהגיויות שציינתם שעימן אתם מתמודדים. אנו מציעים מספר כלים שייתכן ויכולו אולי לסייע לכם בניסיון אחרון להתמודדות עם ביתכם, שהיא כבר נערה בוגרת ויותר מכל לספק לכם מרחב בו תוכלו להביע את הקושי ולקבל הדרכה כיצד לנהוג במצבים השונים. את מוזמנת להיכנס לאתר היחידה וליצור קשר.
מעבר לכך, הייתי ממליצה בינתיים לשקול גיוס של תומכים, הכוונה לקרובי משפחה וחברים שלכם שיוכלו להיות מעורבים וישמשו כרשת תמיכה לכם וגם עבור הבת. למשל במקרים של קללות וגניבת כספים אולי לערב קרובים שאתם חשים בנוח איתם לשתף במצב הקיים, ולאפשר להם לומר לביתכם כי הם שמעו על התנהגותה זו , הופתעו מכך ואף מתנגדים לזאת. יחד עם זאת, הם מאמינים שהיא תוכל לנהוג אחרת מכך. ייתכן וגיוס תומכים והוצאת ההתנהגות מכותלי הבית תאפשר לה לראות כי אחרים מגברים את קולכם ואף מחזקים אתכם מולה. ייתכן ומהלך זה יוכל לסייע בהפחתה של חלק מהתנהגיות ומעל הכל יעצים את הסמכות שלכם מולה.

שלום בני בן ה 16 סובל מחרדה bdd לאחר המון פגישות עם פסיכולוגים רק פרופסור אחד איבחן ונתן שם למצב ולהתנהגות של הבן שלי , במשך 7 חודשים אני עובדת עצות עייפה מלחפש תשובות מה קורה עם הבן שלי , למרות שאני יודעת שהוא סובל מחרדה אני לא יודעת מה ניתן לעדות על מנת לעזור לו , איך מתנהגים איתו , הוא לא מקשיב מזלזל בכל מה שאני אומרת לא משתף פעולה , האמת שאני כבר מיואשת ואני צריכה עזרה
אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה

שלום לך,
נשמע שאת מותשת וחסרת אונים נוכח התנהגותו של בנך. גם כאשר ניתנה אבחנה וכותרת למצבו, לאחר השקעה רבה של זמן ומשאבים בפגישות רבות אצל פסיכולוגים, אין בה כדי לשפר את התנהגותו ואיכות חייו. כפי שהיטבת לכתוב, החרדה היא אכן סבל ובמקרה שלכם לא רק בנך סובל אלא גם את לאור מצבו.
האם לאחר האבחנה הומלץ לכם על טיפול כלשהו עבורו? ישנם טיפולים מסוגים שונים דוגמת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ( CBT ) אשר מתמקדים בתחום ספציפי, במקרה שלכם בחרדה, ומעניקים למטופל כלים פרקטיים להתמודדות, על מנת להקל על החרדה ובשאיפה לשפר את איכות חייו. מהדברים שכתבת אני מתרשמת שטיפול לבנך במידה והוא מעוניין בו, יוכל לעזור לו ולהיטיב עימו.
את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ כאן ככל שתרצי

שלום רב, הילד שלנו בן 11 אשר זקוק לגבולות על בסיס יום יומי, אנחנו צריכים את הכלים שלכם על מנת לדעת להציב אותם בזמן הנכון ובמקום הנכון, הוא מתחצף אלינו די הרבה, ולפעמים אנחנו לא יודעים כיצד להתמודד עם זה, הוא אובחן כ- ADHD, מה שגורם לו להתפרץ בכיתה כמעט בכל שיעור אפילו שהוא לוקח רטלין, טוען שמשעמם לו בכיתה ובגלל זה הוא מתפרץ.
זה הרבה יותר מורכב ממה שאני מספרת פה, רציתי לשאול האם יש לנו מקום אצלכם במחלקה לסמכות הורית, כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שעוד כמה זמן לכשיתבגר וילך לנו לאיבוד ברחובות, אגב הוא מאוד אוהב להסתובב בחוץ.
בבקשה תעזרו לנו, תודה.

שלום לך,
מתיאורך אני מבינה שאת מתמודדת עם מציאות לא פשוטה בכלל שפירטת רק על קצה המזלג. לדפוסי ההתנהגות של ילדך יכולות להיות סיבות רבות וכפי שכתבת, הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ממנה סובל יכולה להיות גם היא אחת מגורמים אלו. לא תמיד ניתן לומר מה מניע התנהגות כזו או אחרת אך אין זה הכרחי לשם נקיטת צעדים חד צדדים מהצד ההורי, בניסיון למגר התנהגויות שהחלטת שאינן מקובלות עלייך- בביה"ס או בבית.
במרפאה לסמכות הורית בשניידר ניתן לקבל ייעוץ אשר נועד לסייע להורים להתמודד בין היתר עם בעיות התנהגות מהסוג שאת מתארת אצל ילדך. תכנית הטיפול קצרת טווח (4-10 מפגשים) ואינטנסיבית, כאשר בנוסף לפגישות השבועיות- התוכנית כוללת גם יעוץ קבוע בטלפון.
פגישת הערכה הראשונה מתקיימת עם מנהל המרפאה או סגניתו ובה מגדירים את מטרות ומסלול הטיפול. המטרות המוצבות במסגרת הטיפול הן ריאליות, מיידיות וממוקדות. הטיפול מתמקד בצמצום ההתנהגויות הבעייתיות, וביצירת אקלים משפחתי המאפשר הידברות, נוכחות הורית וניהול חיים תקינים.
תוכלי ליצור קשר בטלפון 03-9253186 בימים ראשון עד חמישי, מ־8:00 עד 10:30
או באמצעות הדואר האלקטרוני: TalAn1@clalit.org.il.
בהצלחה

שלום רב,
בתי בת 8. ילידת אוקטובר 2007. אחיות - גילאי 3.5 ושנתיים.
בגן החובה הגננת הפנתה לשפ"מ בשל מופנמות, קושי ביצירת קשר עם מבוגרים והעדר ביצוע משימות על ידה.
ככלל, היא שקטה וביישנית באופייה בחוץ ובבית - ההפך מכך.
היינו בריפוי בעיסוק - לא נמצאה בעיה; כן היתה בשחייה טיפולית.
נערכה לנו בזמנו מפגשים עם השרות הפסיכולוגי לצורך בחינת בשלות רגשית למוכנות לבית הספר ואפשרות להישאר שנה נוספת בגן וקבלת "גננת שיח". חרף המלצתם, החלטנו שתעלה כרגיל לכיתה א'.
מראשית הדרך, התקשתה בחשבון וקריאה. אני מניחה שבעיקר מפאת חוסר תרגול נאותים. בבית הספר מקבלת המון שעות תגבור, כבר מכיתה א', ולדברי המורים, אינם מבחינים בהתקדמות ולעתים יש ריגרסיה. לדוגמה, לימדנו אותה את כל לוח הכפל בחופש ושכחה.
היד היתה תמיד על הדופק מבחינת שעורי בית ותרגול עד שהגיעו "מים עד נפש", היה לכולנו קשה עם הישיבה האינטנסיבית על ש"ב ואף בהמלצת הצוות החינוכי - הפסקנו את הלימוד האינטנסיבי ו"שחררנו".
כתגובה לכך, הפן החברתי השתפר ומרבה להיפגש עם חברות. יחד עם זאת, איבדנו שליטה; היא אומרת שסיימה ש"ב בבית הספר ומסתבר שצברה פערים ענקיים, אף לדברי הצוות החינוכי, ושעות התגבור מוקדשות לחזרה על הבסיס.
לדברי הצוות היא גם לא יוצרת קשר עין עם מבוגרים, בכיתה נחבאת אל הכלים. רק בקבוצה קטנה משתפת פעולה.
לפני חצי שנה לערך החל גמגום. הוא השתפר אף לדברי הצוות. היינו באבחון פסיכודידקטי שם קבעו שצריכה תגבורים והתפקוד ממוצע ויש חלקים שהוא נמוך.
היא באמת גם בשלב זה, רק רוצה לשחק, כפי שאבחנו בגן החובה. לימודים לא מעניינים אותה. צריך לבקש ממנה משהו מס' פעמים, בתגובה להסבר על חשיבות הלימודים - צועקת ומתרגזת.
אתמול סבתא שלה הגיעה אלינו ונסיתה לסייע לה בש.ב. כרגיל, הפנתה לחוברת אחרת. כשהתחילו לשבת על ש.ב, איבדה סבלנות, מתחמקת. כשאני הערתי לה להקשיב היא התחצפה ושיגרה לעברי מילים, כגון - "מעצבנת", וגולת הכותרת - "מטומטמת אחת" ליד הסבתא. לקחתי אותה לחדר, לאחר שנדבקה לכיסא ופתאום סירבה לקום. הבהרתי לה שכך לא מדברים וגם אני לא מדברת אלייה באופן כזה. היא ניסתה לצאת מהחדר, והיתה טיילת שלה מהחדר לסלון והחזרתי אותה. הבהרתי לה שהשבוע לא אזמין עבורה חברות ולא תסתכל בתוכניות הטלוויזיה שלה. גם בחדר היתה נסערת וסירבה להבין שהתנהגה באופן חמור.
אחיותיה רואות את ההתנהגות הזו, אנחנו סובלים מאוד כהורים והבית מתוח בגללה. מוציאים הרבה אנרגיות.
בשבוע הבא - נוסף על קלינאית תקשורת וכו' יש לנו הדרכת הורים. המצב הכלכלי לא מאפשר ונלך בכל זאת.
האם הגבתי נכון לסיטואציה? יוצא שקיבלה פרס ובאמת לא הכינה ש.ב ושוב יצבר לה פער.
אנחנו הורים לשלוש בנות ביניהן שתיים קטנות. עובדים במקצועות חופשיים. אין משפחה תומכת. כלכלית לא מסודרים. זה מצריך זמן, כסף, העדרות מעבודה. מה לעשות? אני באמת אובדת עצות ולא נראה לי ששנה נוספת של בשלות בגן היתה משנה משהו.

רב תודות על המענה!

שלום הילה,
ראשית אין ספק כי מדובר בהתמודדות לא קלה, כזו הדורשת משאבים רבים מצידך.
נשמע שאתם עושים מאמצים רבים, פונים לאנשי מקצוע וכמו שאמרת עם היד על הדופק.
בנוגע להתנהגות שציינת, ככל הנראה כפי שאת מתארת, באופן אובייקטיבי ביתך מתקשה בביצוע שיעורי הבית ובמטלות לימודית בכלל כפי שאובחנה. לאור זאת, אני יכולה להניח כי נוצר תסכול וקושי אמיתי אצל ביתך בכל הנוגע לתחום זה.
יש להבין כי ההתמודדות עם קשיים אלו היא לא פשוטה עבור ביתך גם, ועל כן ברגע שמנסים כל העת לגרום לה לשבת ולבצע את המוטל נוצרת התנגדות מסוימת מצידה. היא לא רוצה להרגיש אולי שוב את חוסר ההצלחה, או הקושי.
פעלת נכון כאשר הערת והגבת על המילים שלא מקובלות עלייך וזה חשוב להבהיר לה כי שפה כזו לא תיהי מוכנה לקבל. יחד עם זאת, יש להבין גם את החוויה שלה שהיא לא קלה כלל. התחושה של חוסר הצלחה, השקעה ואי הגעה להישגים המצופים ממנה יכולה לעורר תסכול אמיתי. על כן, כפי שנאמר לכם בעבר על ידי הצוות החינוכי כדאי גם לנסות לשחרר לצד הרצון הרב שלכם לקדם אותה. כמו כן, בסיטואציה הספציפית המדוברת הייתי מגיבה כפי שאמרת בנוגע לשפה אך אולי יש לחשוב על תגובה אחרת מאשר מניעה של ביקור החברות, שכן כפי שאמרת היא דווקא פורחת בפן החברתי והדבר יכול לחזק אותה ואת הערך העצמי - במקום בו היא כן מצליחה ומשגשגת. העצמה של תחום זה תוכל אולי במהמשך גם לרתום אותה לאזור כוחות, לשבת, להשקיע ולהגיע להישגים שהם ברמה אליה היא מסוגלת. (במיוחד עם החברות איתן היא מבלה כן לומדות ומשקיעות בתחום זה)
בנוגע למתח עליו את מדברת, אני חושבת שברגע שתוכלו ללמוד לשחרר את העבודה האינטסיבית עימה בלימודים גם המתח יירגע ותחוו רגיעה מסוימת.
אני שמחה לשמוע שאתם הולכים להדרכת הורים על אף הקושי, שם תוכלי לעלות את הנושאים הללו ולקבל עוד פרספקטיבה והדרכה כיצד יש לפעול ולנהוג.
מקווה שעניתי על השאלה.

שלום,
בני בכיתה ח' הועבר לכיתה חדשה ומאז מסרב להכנס אליה. יש לציין כי יש לו בעיות התנהגות רבות, מרבה להתחצף, לקום בבוקר ומשקר. גם אנחנו וגם בית הספר כבר מיואש לחלוטין מהמצב.
תודה רבה,ענת

שלום ענת, מהמידע שהעברת בהודעתך, אני ממליצה לך לפנות לטיפול אצלנו ביחידה לסמכות הורית. אכן נשמע כמו התנהגויות שאנחנו רואים הרבה ביחידה ומתמודדים איתן לעיתים קרובות. בנוסף, בכנס הקרוב שיתקיים בשניידר, ב7/4, המנעות מבית הספר יהיה אחד הנושאים שיוצגו. את מוזמנת להגיע לכנס כמובן. כל הפרטים באתר. לכל שאלה נוספת, את מוזמנת להגיב בפורום. מקווה שנוכל לעזור.

שלום,
בני בן החמש וחצי, מחונן אך עם הפרעת קשב קשה שהתבטאה החל מגיל צעיר, תחילה בקושי לרכוש שפה וכעת בעיקר הפן האימפולסיבי של ההפרעה מפריע לו בתפקוד. הוא חמוד ואינטילגנטי אך כשהפתיל מתקצר לפתע- הוא מסוגל לקרוע, לשבור ולהרוס.
הוא בטיפול באומנות זו שנה שניה, במסגרת גן חנ"מ, והתרפיסטית שוללת חרדה או דימוי עצמי נמוך כגורמים להתנהגות זו.כמו גם חוסר בהצבת גבולות. נידמה שהוא זקוק לכלים של ה cbt כדי להצליח לעכב תגובות. הוא צעיר מידי לטיפול כזה ואני מחפשת מישהו שידריך אותי לבצע התערבויות מתאימות בבית. או איזשהו סוג של עיצוב התנהגות. אני חייבת לציין כי קיבלנו הדרכת הורים מפסיכולוגית שעברה את ההכשרה שלכם ונעזרנו בזה רבות. עם זאת נידמה לי כי הוא זקוק לכלים מעשיים בשעת ללחץ שיהיו לו כדי להירגע.
האם תוכלו להמליץ על הדרכת הורים בכיוון הזה?
תודה

שלום רב,
לאור הדברים שאת מספרת, המלצתי היא להגיע אלינו למרפאה שלנו בשניידר. הפגישה הראשונה היא פגישה של הערכת מצב עם מנהל המרפאה ושם תינתן המלצה על טיפול מתאים, בין אם זה במסגרת המרפאה שלנו או הפנייה לטיפול מתאים אחר במסגרת ציבורית.
אם את מחפשת המלצות על מטפלים פרטיים בשיטת הסמכות החדשה, תוכלי ליצור קשר, דרך דף "צור קשר" שבאתר, וישלחו לך רשימת מטפלים פרטיים בגישה זו ובאיזור מגורייך.
מקווה שזה עונה על שאלתך.

שלום
אנ צריך עזרה הילד שלי מהמהר ב bitcoin הוא משחק משחקי קזינו באינטרנט במטבע וירטואלי ולא יכול להפסיק.. מה לעשות ?

דן שלום, נשמע שהבן שלך מבצע שימוש יתר במחשב ושבתחושה שלו הוא לא יכול להפסיק. במקרה כזה, צריך להפעיל סמכות הורית בנקודה זו ולעצור אותו. במרפאה לסמכות החדשה אנחנו עוזרים להורים שמתקשים להפעיל סמכות אל מול הילד- לגייס תמיכה בעניין, בין היתר. ייתכן והדרכת הורים אכן תהיה אפקטיבית במצב זה ולכן אמליץ לך לפנות אלינו להמשך טיפול.

ביטקוין, מעניין.. טוב לדעת.
תודה

שלום,
האם אתם גם עובדים עם הורים לילדים מעל גיל 18, שניתקו קשר עם הבית?

אילת שלום,
המרפאה להדרכת הורים בשניידר מיועדת להורים לילדים בגילאי 6 עד 18. לצערנו, אין באפשרותנו לתת מענה להורים לילדים מעל גיל 18, מכל סיבה שהיא.
עם זאת, אנו עומדים לרשותך בפורום זה, אשר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, אך נוכל לנסות לכוון אותך מעט כיצד לפעול.
בראש ובראשונה עלייך לוודא את שלומו של ילדך ולוודא שהוא מוגן ואינו נעדר. את יודעת היכן הוא נמצא? כמה זמן הוא לא בבית? איפה הוא ישן? מישהו דואג לו? איך מתקיים וממה?
האם תוכלי להרחיב מעט על ניתוק הקשר? מה משכו, מה קדם לו, האם היו מריבות בבית, עניינים שסביבם היו מחלוקות, איומים? האם ניסיתם ליצור קשר, היה מענה?
נשמח להמשיך לעמוד לשירותך בפורום זה.

ביתי בת 13.5 התברר לנו שקשרה קשרים בווטסאפ עם אוכלוסיות שוליים. ונערים מבוגרים ממנה הניראים אלימים ועבריינים.
כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה ? היא מסרבת לשתף פעולה ואנו זקוקים ליעוץ מקצועי בחיפה. אשמח להמלצות...

שלום לך,
הרשתות החברתיות- הפייסבוק, האינסטרגם והווטסאפ אכן מזמנים לפתחה של ההורות של דורנו אתגרים חדשים שלעיתים ההורים עומדים מולם מתלבטים וחסרי אונים.
תיארת התחברות לקבוצת נערים שלילית- האם הקשר עימם מתקיים בדרכים נוספות מלבד הווטסאפ? הם נפגשת איתם? לומדת איתם בבית הספר? היכן הכירו?
האם ביתך החלה להיעדר מהבית מבלי שתדעו היכן היא?
לגבי חוסר הנכונות של ביתך לשתף פעולה- במה זה מתבטא? האם חוסר שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי רק בעניין זה או גם בתחומים נוספים?
איך היא בלימודים ובפאן החברתי? האם חל שינוי כלשהו?
כל אלו יכולים להיות סימני אזהרה לכך שמשהו עובר על ילדתכם ועליכם להיות מעורבים בו ולעזור לה.
האם קיימת עם ביתך שיחה פתוחה על הנושא? בשלב הראשון כדאי לנסות לקיים שיחה כזו. כמו כן, אפשר לנסות לשאוב מידע מגורמים נוספים בסביבה כגון מחנכת, הורים של חברות.
במידה ואתם חושבים שהיא נמצאת בסיכון- יש מקום להגביר את ההשגחה עליה.
בעזרת ייעוץ מקצועי כהדרכת הורים תוכלו לעשות תהליך משמעותי בעניין. על מנת למצוא את המטפל הנכון עבורכם- ממליצה לחפש המלצות ממקור ראשון באזור מגוריך.
הינך מוזמן להמשיך ולהיוועץ בנו בפורום זה העומד לרשותך

בני בן 8, לומד בכיתה ב', נשאר שנה בגן חובה. מאובחן כסובל מהפרעת קשה וריכוז מגיל 4.5, מקבל ויואנס בשיעור של 60 מ"ג וריספונד (מזה כחודשיים) בשיעור של 0.5 מ"ג. בנוסף סובל מחרדות (סיבת החרדה משתנה ולא היגיונית, היה נשאר בבית לבד לפני כן וכעת מפחד מכך, מפחד לעלות לקומה השניה לבד כשחשוך בחוץ למרות שכולם בבית), מפחד לישון לבד וישן איתי) ובעיות התנהגות (בתחילת כיתה א' היה יוצא מהכיתה, מסרב לשתף פעולה אח"כ הסתדר. אך, יש קשיים חברתיים. בשנה שעברה התחבר עם כמה ילדים ואח"כ דחו אותו, טענו שהוא מציק להם, "חופר". נראה שלי ש"סומן" כמי שקל להוציאו מאיזון ויוצר הצגה ומנסים בכוונה לגרום לו להתנהג כך).

החל לקבל ריספונד לפני כחודשיים. בהתחלה היה שיפור משמעותי בהתנהגות בבית הספר והמורה אף אמרה שגם חברתית יותר טוב, אך לאחרונה הורים של ילדים מסוימים הביעו התנגדות שילדיהם ישחקו איתו כי קילל והיה מעורב במכות. תמיד טוען שהתחילו איתו והוא רק החזיר או התגונן אבל הילד השני שהיה מעורב הספיק להגיע קודם למורה והיא לא מאמינה לו. זה מוטיב חוזר - שהוא לא מובן ולא מאמינים לו.
אף אתמול השתתף במסיבת יום הולדת, טוען שילד הציק לו והוא החזיר והמפעילה האשימה אותו. הוא נעלב ויצא החוצה לבכות.

בבית מכין שיעורים רק איתי ועם הרבה עצבים למרות שבקיא בחומר. שולט היטב בחשבון ובעברית הבנת הנקרא שלו טובה. הכתיבה בכתב גדול ולא תמדי שומר על רווחים. לא "מצלם" מילים וכותב עם שגיאות כתיב.

מאחר והמצב מורכב אתמקד במה שהכי קשה לנו כרגע- בעיות ההתנהגות. הוא מודע לצורך לשלוט בעצמו ולדעתי מנסה אבל לא כל כך מצליח. מרגיש שגם כשמנסה נתפס אשם ונעלב ובוכה כי לא מאמינים לו כך, שהייתה פעם בה החליט שהמורה "ברוגז" איתו והוא לא מתקפל כי הוא צודק. תמיד מרגיש צודק ושלא מבינים אותו אך, כולם מתלוננים בסוף עליו.


אשמח לכל עצה כי הכוחות הולכים ואוזלים...

שלום לך,
את מתארת מצב מאוד לא פשוט ובהחלט אפשר להבין שאת מותשת ומעוניינת לסייע לבנך על מנת לשפר את המצב. אני מבינה גם שאת מושקעת מאוד בבנך ושכבר עשית מהלכים, לקחת אותו לאבחונים, את נותנת לו טיפול תרופתי שנועד להקל עליו. מאוד מתסכל שלמרות הכל וגם אם יש שיפור לפרקים, בסוף ההתנהגויות חוזרות לקדמותן ומשאירות אותך חסרת אונים.
כפי שהיטבת לכתוב- ישנם מספר מישורים שבהם התגלו קשיים ואת מבקשת להתמקד בבעיות ההתנהגות. תיארת את המצב בבית הספר ואיך ההתנהגות משפיעה על קשריו החברתיים. מה קורה בבית? האם יש אחים נוספים? אם כן, איך הקשר איתם? האם הוא אלים, מתחצף או מקלל?
התחלת את שאלתך בתיאור החרדה ממנה סובל בנך. הסיבות לחרדה והסיבות לבעיות ההתנהגות יכולות להיות רבות ומגוונות, ייתכן (ואני מדגישה כי מדובר בהשערה בלבד) כי הם משפיעים אחד על השני או נובעים אחד מהשני. ילדים הסובלים מחרדה, אכן סובלים, במלוא מובן המילה, מכך שהחרדה "מנהלת" אותם וגורמת להם לעשות דברים שלא היו רוצים לעשות, או להימנע מדברים שהיו רוצים שיקרו. אחת הדרכים היעילות לטיפול בחרדה הינו טיפול CBT- טיפול התנהגותי קוגניטיבי, קצר מועד, המתמקד בבעיית החרדה. במקרים בהם הילד לא מוכן לשתף פעולה בטיפול, יש מספר פעולות הוריות שיכולות לסייע לו, כאשר בבסיס פעולות אלו ישנה עמדה הורית שמשדרת לילד שהחרדה אינה הוא, כלומר, ההורה והילד נלחמים יחד בחרדה. במרפאה לסמכות הורית בשניידר, תוכלי לקבל ייעוץ וליווי במידה ובחרת בדרך זו.
את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ בפורום זה. בהצלחה