פורום התייעצות פתוח להורים

אני חד הורית מגדלת ילדה מאומצת בת 17. אין בחיי גבר ואין לה אחים או אחיות. לעומת זו היא עטופה במשפחה חמה ובבני דודים. ילדה מופנמת ועדינה. השכל עולה אצלה על הרגש. למרות שהיא פגיעה מאד . תלמידה מצטיינת ומתנדבת. אני מוטרדת לאחרונה מהתנהגות אובססיבית כלפי גברים מבוגרים. מסתמסת עם המחנך שלה .מסתמסת עם בעל של חברה שלנו עד שהוא נבוך. נראה לי כי הכל נובע מצורך מסוים. לצערי היא לא מוכנה לדבר ,למרות שנראה לי כי היא זועקת לעזרה. לאחר שבמשפחה ניסינו לדבר אתה היא נפגעה ונתקה קשר . כבר מספר ימים שאנו בנתק. אני חוששת שבעתיד תפגוש זרים שיפרשו את האובססיה הזו לא נכון והיא עלולה להפגע מאד. היא זועמת סגורה בחדרה ולא מוכנה לדבר אתי. .בקשתי לשוחח עם המחנך שלה והיא מסרבת. אודה על הכוונה
ועצה אם תוכלו. אני מבולבלת ואובדת עצות.

שלום,

קודם כל -כל הכבוד לך, נשמע שעל אף הקשיים הכרוכים בגידול בת מאומצת ללא בן זוג, הצלחת לגדל ילדה נפלאה, חכמה וטובת לב. אם אני מבין נכון למעשה מטרידות אותך שתי בעיות, אופי המערכות יחסים שבתך מפתחת עם גברים מבוגרים, והבעיה השניה, שהיא אולי אף מתסכלת יותר עבורך היא הקושי לפתח ערוץ הידברות עם בתך אל מול הרצון שלך לעזור לה, מתסכלת כי נדמה כי עד עכשיו הקשר בניכן היה טוב, וזה אולי אפילו הופך את חוסר שיתוף הפעולה שלה ליותר מתסכל.
אני אתחיל ואומר את המובן מאליו, שבסופו של דבר מדובר בנערה מתבגרת וככזו היא מתנסה ובודקת את יחסיה עם המין השני, וכן, היא גם מורדת, היא אולי מרגישה שלא מבינים אותה, אולי שאין לה עם מי לדבר, וזה טבעי, ואנחנו יכולים להבין את זה, אבל זה כמובן לא אומר שאנחנו לא צריכים לשמור עליה ולמלא את החובות שלנו כהורים.

אם היא באמת ממשיכה לסרב ולדבר איתך או עם בני משפחה אחרים שקרובים יותר אליה, את יכולה לשאול אותה עם מי היא כן תסכים לדבר, כמובן לא ללחוץ עליה (כי אין הרבה טעם לטיפול באדם שאינו מעוניין בטיפול), ולא לעשות את זה בצורה ישירה מדי ("אולי תלכי לפסיכולוג"). אני מציע לחפש הזדמנות שהיא במצב רוח טוב יותר ויותר פתוחה אליך ולומר משהו בנוסח "תראי, בזמן האחרון אני מרגישה שאת קצת... אני מבינה שאת לא מעוניינת לדבר איתי על הנושא, וזה בסדר, אני מקבלת את זה, אבל אולי יש מישהו שכן תהי מוכנה לדבר איתו על כך"...

במקביל, את בהחלט יכולה לפנות ליחידה להדרכת הורים בשניידר, או להדרכת הורים בשפ"ח או בכל מקום אחר, בכדי לעזור לך לחזק את הסמכות ההורית שלך ולבסס את העמידה שלך כלפי התנהגויותיה, ואני שוב אדגיש, עמידה המבוססת על המסר שזוהי חובתך כהורה, לשמור עליה ולהגן עליה, אומנם את אינך יכולה לשלוט על התנהגות שלה, או ברצון שלה לדבר איתך על כך, אך כן את יכולה לשלוט על הפעולות והתגובות שלך להתנהגויותיה ובסופו של דבר, את גם יכולה להשפיע על ההתנהגות שלה באמצעות התגובות שלך.

המון בהצלחה,
אסף

שלום ,
בני בן 12 נמצא במצב נפשי לא טוב מזה כחודש . הוא אינו מוכן ללכת לבית ספר וכאשר הוא כן הולך הוא חוזר בוכה וקשה מאוד להרגיעו .
הוא סובל מאלימות מילולית ופיזית בבית הספר ונמצא רוב הזמן לבד .
הבעיות העיקריות שמהם הוא סובל הן :
1. הוא רואה את הדברים הקטנים כענקיים ( כלומר ילד יכול להגיד לו מילה אחת והוא לקח את זה בצורה מאוד קשה ).
2. הוא לא מסוגל להגן על עצמו באלימות פיזית ולאחר שהוא בורח או עומד וחוטף הוא סובל מתחושת השפלה ולא מפסיק לחשוב על זה .
3. הוא נמצא בסוג של תחושה כאילו הכל שחור והבעיה לא תפתר .
והוא בעיקר לא מקשיב למה שאנו מייעצים לו...
בית הספר רוצה שניקח אותו לפסיכיאטר אך אין אנו מעוניינים שיקבל תרופות פסיכיאטריות בגיל קטן כזה .
היינו אצל הומופאת והוא לקח תרופות טבעיות להרגעה אך הדבר לא עוזר ורק מחמיר .
עזרתכם ..

אב מודאג שלום,
נשמע מהודעתך שבנכם חווה קושי בתפיסת ובחוויה שלו בבית הספר,
הוא ללא ספק זקוק לעזרה כלשהי על מנת ללמוד להסתגל, לגבש את זהותו וערכו העצמי ולקבל את כלים להתמודדות שיקלו על מצוקתו.
כמו כן, אני מבינה את מצוקתכם ואת ההרגשה שאתם מרגישים שעצותיכם אינן עוזרות לו, יחד עם הדאגה הכנה למצבו.

אנו בהחלט מציעים במצב זה לפנות לעזרה טיפולית
והרשו לי לעשות מעט סדר, אבחון המצב של בנכם על ידי פסיכיאטר אינו מחייב מתן טיפול תרופתי, איש מקצוע פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר, שיידע שאינכם מעוניינים במתן טיפול תרופתי, יציע לכם טיפולים אחרים כגון טיפול רגשי, פסיכו-תרפיה (טיפול בדיבור), טיפול באומנות/ תנועה/ רכיבה טיפולית ועוד אפשרויות רבות, ההצעות לטיפול יכולות להינתן מגורמים מקצועי, וההחלטה בסופו של דבר היא שלכם ושל בנכם לפי מה שמתאים ונכון עבורכם.
ממה שתיארת, הטיפול לדעתי יהיה יותר בכיוון ריגשי, וייתן לבנך מענה לפחדיו, לתסכול ותחושות השליליות האחרות.

בנוסף אני מציעה, לפנות ליועצת בית ספר ולשוחח איתה על מצבו בבית הספר, בכל בית ספר יש גם יועצת וגם פסיכולוגית חינוכית האחראית על תלמידי בית הספר, ואני חושבת שמפגש עימה עשוי לסייע ולכוון אתכם בטיפול מתאים.

אז למי בעצם אפשר לפנות?
1. מרבית קופות החולים מציעות פגישת אבחון ופגישות טיפוליות מקצועיות - על כך כדי לשאול את רופאת המשפחה, ואם אכן קופת החולים שלכם מאפשרת זאת לקבל ממנה הפנייה ולקבוע תור לפסיכולוג/ איש מקצוע המטפל בבריאות הנפש.

2. בכל עיר או מקום מגורים, ישנו גוף הממונה על שירותים פסיכולוגיים- כגון השפ"ח- שירות פסיכולוגי חינוכי, או שירות פסיכולוגי משלים וניתן לפנות אליו ולקבל ייעוץ.

3. דרך בית הספר- מול היועצת והפסיכולוגית החינוכית כפי שציינתי מעלה.

מעריכה מאוד את דאגתכם ורצונכם שיהיה לבנכם את הטוב ביותר
ועל כן מציעה לפנות לגורם מקצועי לייעוץ.

נשמח לכל שאלה בהמשך,
איה.

שלום, יש לנו תאומים בני שנתיים. אחד מהם עבר כבר כמה וכמה ניתוחים ואשפוזים ממושכים בשניידר. כיום כולנו בבית (אזור חדרה). הילדים עדיין לא הולכים לגן. למי ניתן לפנות בנוגע לתמיכה והדרכה לגבי ההתמודדות היומיומית המאד מורכבת? תודה

שלום,

ההדרכה ההורית בה פורום זה מתמקד היא בנושא התמודדות עם התנהגויות לא רצויות של הילדים או קושי מסוים בסמכות ההורית. על אף הרצון לעזור לך, אני מודה שאיני בקיא בגורמים המטפלים במקרה כמו שאת מתארת. לדעתי עלייך לפנות לרווחה ולהיעזר בשירותיהן של העובדת הסוציאלית ששירותי הרווחה מציעים (הוספתי קישור רלוונטי), אם לא, לפחות אני מקווה ששם יוכלו לכוון אותך לגורם מתאים יותר.

המון בהצלחה,
אסף

במשך החודשיים האחרונים בתי בת 8 בכיתה ב' מסרבת ללכת לבית הספר היא לא עוזבת לי את היד ולהלביש אותה זה בלתי אפשרי רק בכוח כשכבר אנחנו מגיעים לבית הספר איך שהיא רואה את השער היא בוכה וצורחת אבל מה שמפליא שאיך שאני עוזבת את הבית ספר ומחזיקות אותה מורות והיא בוכעה לאחר כ 10 דקות מתקשרים אליי והיא מדברת איתי כאילו כלום לא קרה. מה אני עושה על מנת להקל עלינו את הבוקר כי גם לי כואב וגם לה כואב.

אודה על עזרתכם בדחיפות.

אפרת שלום,

ההתארגנות בבוקר היא עניין לא פשוט עבור משפחות רבות, ואני בהחלט מבינה את הקושי בו אתם נתקלים מידי יום ואנסה לסייע בהתמודדותכם-

אני מציעה להתחיל בכלי שאנו קוראים לו "הכרזה" הכוונה היא לרשום על דף לביתכם מסר קצר, להיכנס, את ואבא, לחדרה בערב רגוע להקריא את ההכרזה, לתת לה העתק ממנה, ולצאת ללא דיבור על כך או תוספות. בהכרזה אנחנו מעבירים מסר ברור ולא מאיים יחד עם מסר חיובי המעריך דברים בהתנהגותה, וכן את הקושי של התארגנות והליכה לבית הספר שמולו אתם מתכוונים להיאבק ולא לוותר.
דוגמה לתוכן ההכרזה יכול להיות כך: "... יקרה, אנחנו שמחים מאוד על התנהגותך בבית הספר, ומעריכים מאוד את השקעתך בלימודים. אבל אנחנו רואים שלאחרונה יש לנו קושי בהליכה לבית ספר. לכן, החלטנו להיאבק בכל מחיר כדי להפוך את הבקרים בבית ליותר נעימים. אנחנו מצפים שבבוקר תתלבשי, שנצא לבית הספר בזמן מבלי לאחר ושנצליח להיפרד בחיבוק ורוגע בכניסה לבית הספר. אנחנו אוהבים אותך ולכן לא נוותר עלייך ונעשה כל שביכולתנו כדי לאפשר לך להתחיל את הבוקר בשמחה, אוהבים אמא ואבא".

כוונתה של ההכרזה, היא להצהיר על כוונותיכם באופן טקסי, שהינה לשפר את ההתארגנות בבקרים, ולגייס אותה לשיתוף פעולה לאותה המטרה.

לאחר ההכרזה, שימו לב אם היה שינוי בהתנהגותה בשניים-שלושה בקרים שאחריה, אם היה שינוי ולו הקטן ביותר, כגון התלבשה לבד וללא עימות, תפרגנו לה על כך בערב על ידי מילה טובה או צ'ופר קטן. ובבוקר בו העימות קשה אנחנו מציעים לא להיגרר ולהסלים את הוויכוח שבדרך כלל הופך להיות עם הרבה הרבה מילים ולעיתים איומים ריקים.. אנחנו מציעים שבעת החרפה של המצב מצידה, אתם תגידו משפט אחד קונקרטי וקצר. למשל אם אינה מתלבשת, ולא מוכנה שאת תלבישי אותה. אנו מציעים להגיד "אני משאירה לך את הבגדים כאן על המיטה ואשמח אם תתלבשי במהרה, אם תצטרכי עזרה תקראי לי" ולעזוב את החדר למספר דקות.
עוד אני מציעה, להכין כמה שיותר את הקרקע להתארגנות בבוקר , עוד בערב קודם. לפי שעת ההשכבה להכין יחד, את והיא את הבגדים לבחור ולשים על המיטה, את תיק בית ספר וכו'...

בכל יום בו בתכם, התקדמה וחל שינוי חיובי בהתנהגותה, תגמלו אותה ואף ערבו קרובי משפחה ותומכים. למשל: שביום בו התארגנה כמו שצריך, סבתא תתקשר בערב ותגיד "שמעתי מאמא ואבא שהיום התארגנת למופת בבוקר, כל הכבוד אני גאה בך מאוד". אפשר להשתמש במסרים שכאלו מקרוביכם גם עבור מסרים שליליים. כגון" שמענו מאמא ואבא שהיום היה לך קשה ללכת לבית הספר ולא היית מוכנה להתלבש בבוקר, אנחנו סומכים עלייך שמחר תצליחי".
חשוב שהמסרים יהיו קצרים ועניינים ולא מאשימים. האפשרות שלכם להגדיל את המעגל של ההכרות עם הבעיה ושימוש בתומכים, מאפשרת לכם להעביר מסר בצורה שונה שיוצרת מעט "בושה בריאה" בילד. שצריכה תמיד להיות מלווה עם מסר אופטימי ואפשרות לשינוי.

אתם יכולים בנוסף לנהל שיחה נעימה עם ביתכם, ולשאול אותה מה יכול לעזור לה כדי להתארגן בבוקר ולהיפרד בבית הספר, ולמצוא פתרונות משותפים שמקובלים עליכם. גם כאן, השיחה צריכה להתנהל ממקום בו אתם רוצים לעזור לה להתחיל את הבקרים בטוב ובשמחה, ללא כעס או הצבת אצבע מאשימה כלפיה שעלולה להסלים את המצב עוד יותר.

מקווה שעקרונות אלו יהיו לכם לעזר, ואם תרצו לקרוא עליהם יותר, אני ממליצה לעיין בספר "הסמכות החדשה" של פרופ' חיים עומר.

הרבה בהצלחה,
איה

בננו בן ה -14, בן הזקונים שלנו, בהדרגה אנחנו מאבדים שליטה עליו. מרגישים חוסר אונים נורא מול ההתנגדויות, החוצפה ועזות המצח שלו. הוא פשוט שם פס עלינו. אנחנו אוסרים עליו לשוטט בלילות והוא עושה זאת למרות זאת. ,הוא מעשן ושותה. הסנקציה היחידה האפקטיבית היא ניתוק הטלפון שלו אבל גם זה לא תמיד עובד.
קבענו תור ליחידה בשניידר אבל בינתיים...האם יש לך מה להציע
לנו?
תודה.

רינה שלום,

מה שאת מתארת זהו בדיוק המצב של אובדן הסמכות ההורית ואני בהחלט סבור שהיחידה להדרכת הורים בשניידר עשויה לסייע לכם רבות בשיקום הסמכות ההורית שלכם.
אני יכול לעודד אותך ולומר לך שמקרים שכאלו הם נפוצים מאוד בעידן ההורות של ימיניו והם בהחלט ניתנים לתיקון.
דווקא משום שאת אומרת שאת נמצאת ברשימת ההמתנה אני אמנע מלתת לך כלים יישומיים כי עדיף לדעתי שאת כלים אלו תקבלי בצורה מאורגנת ומסודרת במהלך ההדרכה תוך ליווי ותדרוך צמוד שיסייעו לך להשתמש באותם הכלים בצורה האופטימלית.
אני כן יכול להציע לך "להתכונן" ולקרוא את ספרו של פרופ' חיים עומר "הסמכות החדשה" שיתן לך רקע והבנה טובה יותר של הנעשה ביחידה.

במידה ויש שאלה ספציפית יותר בנוגע להתנהגות של בנך, או דבר כלשהו שאת חשה שהוא אינו בר דחייה (עד לתחילת הטיפול), את כמובן מוזמנת להעלות אותה בפורום.

אני באופן אישי אשמח אם תחזרי לפה במהלך הטיפול ותעדכני על הנעשה. אני משוכנע שהורים רבים יוכלו להפיק מכך תועלת.

המון בהצלחה וסוף שבוע טוב,

אסף

ילד בם 6 מסרב ללכת לחוגים מחוסר ביטחון עצמי ניראה כשהוא רואה מדריך הוא קופא במקום , ניראה שהוא מאוד רוצה איך לעזור לא ?

דלית שלום,
נשמע מפנייתך שאתם חווים קושי לא פשוט ועם זאת יש בכם רצון עז לעזור לבנך להסתגל.
מעט חסר לי מידע איך הוא הסתגל בגן הילדים, או קבוצות אחרות של בני גילו, האם לוקח בהם חלק והאם גם בהם היה לו קושי הסתגלות ראשוני?

אנסה לסייע ביעוץ כללי ואם תרצה ננסה יחד (עם מידע נוסף) למקד את המענה
באופן כללי אני מציעה ליצור קשר מקדים עם המדריך של החוג בטלפון, ולהפנות את תשומת ליבו לקושי ולחשש של בנך ממדריך או דמות סמכות.

אני מציעה לעשות מפגש ראשוני אחד על אחד עם המדריך, במקום שקט ובטוח עבור בנך, למשל להזמין את המדריך לביתכם ולקיים בה אינטראקציה קצרה של הכרות ומשחק יחד, אם זה לא מתאפשר ניתן לקבוע עם המדריך להגיע חצי שעה לפני תחילת החוג ושם לקיים את המפגש אחד על אחד.

אני מציעה, שלפחות בפעמים הראשונות, את או קרוב משפחה שהוא מכיר היטב יישארו איתו בחוג עד שיגמר, וימתינו לו בקרבת מקום ואם אפשר בקשר עין.

את יכולה להציע לבנך לקחת איתו מהבית בובה/ דמות/ משחק כלשהו יחד איתו לחוג כדי שיקנה לו ביטחון. להזכיר לו לפני שיוצאים מהבית ולשוחח איתו על כך שאתם נמצאים יחד איתו, קרובים אליו ואם הוא נתקל בקושי או בעיה הוא יוכל לבוא אליכם.

אני מאמינה שבפעמים הראשונות, בנך ייטה להיצמד אלייך יותר במשך זמן החוג אך חשוב שיחד תישארו במקום ולא תלכו עד תום השיעור ותתמידו להגיע מידי שבוע, בהדרגה עם הזמן, בנך יחוש יותר ביטחון ותחושת מסוגלות, וייטה יותר ויותר להצטרף לפעולה הקבוצתית בחוג.

מקווה שהייתי לך לעזר,
נשמח לשמוע ולייעץ בהמשך
הרבה בהצלחה
איה.

שלום, אני אימא לילדה בת 11 ששנים עם בעיית הסתגלות לכל דבר חדש, החל במורה בתחילת שנה וכלה ביציאה לאירוע, בעיית ביטחון עצמי? חרדה? ,תוקפנית מאוד ,מורדת בכל סמכות אפשרית, התחושה שכל הבית מתפורר בגלל התנהגותה ומאבקי הכוח עימה (יש לנו שני ילדים גדולים מימנה 21+18 )היינו בטיפול אצל פסיכולוג כשהייתה בת שמונה עם שיפור קל, השנה שוב פנינו לטיפול פסיכולוגי (אצל פסיכולוגית חינוכית) ונאלצנו לגרור אותה לפגישה( לגרור פיזית! ) בהנחיית הפסיכולוגית, שיתוף הפעולה שלה היה דל והכעס עלינו היה רב, שאלתי האם יש מקום להמשיך ולגרור למורת רוחה, כי לדעתנו היא חייבת עזרה או ייתכן ואנו עושים נזק?
תודה

שלום שני,
אני יכול להבין את התסכול מחוסר שיתוף הפעולה של בתך אבל לרוב, אחד התנאים החשובים להצלחת הטיפול הוא מוטיבציה של המטופל ורצון אמיתי שלו לקחת חלק בטיפול, ובלעדיה לעיתים הטיפול עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת מכיוון וההימצאות בטיפול עשויה לשמש את הילד כמטריה מגוננת (לא להגיב להתנהגויות והתפרעויות מכיוון והילד נמצא בטיפול) או כקלף מיקוח ("אם לא תעשי כך וכך אני לא אלך לטיפול השבוע") כשלמעשה הילד אינו מפיק שום תועלת מן הטיפול וכמובן שהדבר גם כרוך בבזבוז זמן וכסף.
בדיוק בגלל דברים אלו הרציונל של היחידה להדרכת הורים הוא שאין לנסות ולשנות את התנהגות הילד עצמו באופן ישיר, אלא יש להתמקד בהתנהגויות עליהן אנו יכולים לשלוט, התנהגויות ההורים, ושינוי בהתנהגויות ובתגובותיהם של ההורים גוררים בעקיפין גם לשינוי בהתנהגויות של הילד.
במקביל אפשר לנסות ולעורר מוטיבציה בבתך, אולי באמצעות טיפולים שונים כמו טיפול באומנות או טיפול בבעלי חיים שעשויים לקרוץ לה יותר או שימוש בבני משפחה או חברים שלכם (מה שאנו ביחידה להדרכת הורים מכנים תומכים) המצויים עמה בקשר טוב בכדי לנסות ולעורר בה את הרצון לקחת חלק בטיפול.

בהצלחה ושבוע טוב,
אסף

תודה על המידע, רציתי לדעת אם יש שלוחה באיזור חיפה לגביי טיפול משפחתי,

אין שלוחה של היחידה להדרכת הורים בחיפה, אך אני בטוח שישנן אפשרויות אחרות לטיפול משפחתי או הדרכת הורים באיזור זה.
ניתן ליצור קשר עם השפ"ח הקרוב למקום מגוריך וכמובן, חיפוש בגוגל אף פעם לא מזיק.

שבוע טוב,
אסף

עד איזה גיל אפשר להצטרף לטיפול משפחתי?

שלום,
הטיפול אצלנו הינו הדרכת הורים, וניתן לעשותו כל עוד גיל הילד הינו קטן מ-18
לגבי טיפול משפחתי, ניתן לעשותו בכל גיל.
ההבדל בין השניים, לצורך החידוד, הוא שבטיפול בהדרכת הורים המפגשים נעשים עם ההורים בלבד במטרה לתת כלים להתמודדות בבית ועם הילדים. בטיפול משפחתי גם הילדים מעורבים, ומתקיימים מפגשים של כל אחד מבני המשפחה בנפרד, בזוג וכולם יחד לפי הצורך.

אם זה רלוונטי עבורך, ותרצו לפנות ליחידה להדרכת הורים בשניידר, תוכלו לעשות זאת דרך הקישור הבא-
http://www.schneider.org.il/Index.asp?CategoryID=447&ArticleID=1216

הרבה בהצלחה בכל דרך בה תיפנו.

הי, ביתנו המתוקה בת שלוש וחצי.
היא ישנה בלילה 12 שעות (מ19:15-7:30) ועדיין צריך להעיר אותה בבוקר.
האם זה תקין? קראתי וראיתי שנהוג לישון בגילאים הללו רק 11 שעות.
האם זה סביר שהיא ישנה ככ הרבה שעות?
אנחנו מעדיפים שלא להרדים אותה יותר מוקדם כי בעלי חוזר רק ב7 מהעבודה, ויש לו רק רבע שעה להיות איתה גם ככה...
אשמח לייעוץ בנושא, תודה

דפנה שלום,
מפנייתך ניכר כי הנך מנסה לעשות את המיטב עבור בתך.
אך לצערי איננו הפורום המתאים. כיוון שאיננו עוסקים ומתמחים בבעיות שינה בינקות.
קיימות מרפאות ופורומים המתמחות בענייני שינה ואני מוצאת לנכון להפנותך לשם.

מצרפת לך מאמר שעשוי לעזור-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2982464,00.html

http://www.karusela.co.il/forum/83-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA

בהצלחה רבה,
איה.