שלום רב אדם, שמי נועה ואני סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב. אשמח להשיב לשאלתך ברוח מודל מחומש ההורות, המציע מספר עקרונות להורות מיטבית. המודל כולל חמישה עקרונות: שותפות, מנהיגות, אהבה, עצמאות וכללים, ובבסיסו נמצאת המודעות. ראשית, ניכר כי אתה מאוד מודאג מהנושא וחווה התמודדות לא פשוטה באינטראקציה עם בנך, אך יחד עם זאת אתה מוכן להתחיל תהליך של שינוי ופונה לסיוע, כל הכבוד על כך! מדבריך, ניכר כי אתה חש לבד בתהליך ועל כן ארצה לפתוח בעקרון הראשון במודל, עקרון השותפות המדגיש את חשיבות הגיבוי ההדדי מצד הגורמים המטפלים בילד. ממה שאני קוראת, אני מתרשמת כי אשתך לא מרגישה כמוך ועל כן, הסיכוי שתוכל לעשות שינוי מבלי שהיא תחבור אליך, הוא לא כה רב. עליה לעשות שינוי בהתנהגותה, שכן בנכם הוא בן 5, מה שאומר שהיא פועלת זמן רב בדרך מסוימת וכעת מצופה ממנה לשנות מעט את דרכה, דבר שהוא לא פשוט. על כן, חשוב שתבהיר לה עד כמה המצב קשה עבורך ועד כמה אתה דואג לבנכם. התיאום ביניכם והבעת תמיכה אחד כלפי השני, עשויים לקדם את התהליך. אציין כי מדבריך עולה כי צוות הגן מסתדר היטב עם הילד ועל כן חשוב לגלות מעורבות ולבדוק את הנושא מול הצוות. בנוסף, על אף ההתנגדות שאתה חווה מבינך, נסה להמשיך להפגין נוכחות בחייו. כאן נכנס עקרון האהבה. כאשר הוא משתלול ומתנגד, נסה להראות ביטויי אהבה והשתמש במגע פיזי, וכשהוא בוכה, נסה להרגיע אותו בכדי שיוכל לחוש ביטחון. ניתן לעשות זאת תוך שידור אמפתיה כלפיו ("אני רואה שקשה לך מאוד כשאמא לא כאן", "אני מבין שאתה מאוד קשור לאמא", "אתה לא לבד, אני כאן איתך"). כפי שציינתי קודם, חשוב שתיעזר באשתך שכן ייתכן ובהתחלה, תידרש הנוכחות של שניכם יחד. באשר לנושא ההירדמות, חשוב שתהיה שותף ונוכח ב"טקס", נוכחותך תעיד על אכפתיות. בנוסף, חשוב לא להביע כעס או ייאוש בנוכחות הילד ברגעי קושי, שכן לתגובות אלה עשויות להיות השפעה עליו. ההבנה כי לכם ההורים, השפעה על ילדיכם מובילה אותי לעקרון המנהיגות, מכאן ברשותך אתייחס מעתה, אליך ולאשתך ברבים. חשוב שתבינו כי אתם הדמויות המשמעותיות והאחריות היא שלכם. על כן, חשוב שלאורך כל התהליך תפגינו נחישות, עקביות והתמדה. ייתכן כי במידת הצורך תחליטו לשנות מסלול, וגם זה בסדר, אך חשוב שתעשו זאת יחד. זכור כי אם אשתך אינה רואה קושי במצב, יהיה לכם קשה לשנות אותו, שכן אינך יכול לעשות זאת לבדך. חשוב שתאמינו בעצמכם וביכולותיכם, וסביר כי התחושות הללו יועברו לבנכם. אציין כי העובדה שהילד מתנהל בגן באופן עצמאי, מעידה על כך שבמסגרת זו הוא מסוגל להיות עצמאי. בעזרת סיוע של צוות הגן, ניתן לזהות מה במסגרת זו מסייע לבנכם בהתמודדות וכך לאתר את חוזקותיו. חשוב לזהות ולטפח את החוזקות גם במסגרת הביתית ולהציג אותן לילד. דבר זה יאפשר לכם לפעול כמנהיגים, המתחברים לכוחות של בנכם ומראים לו אותן, מה שעשוי לחזק אותו. אעבור לעקרון הכללים המדגיש את חשיבות השמירה על שגרת חיים בעלת תחושת רצף, יציבות ובטחון. נסו יחד להשכיב את הילד בזמנים קבועים עליהם תחליטו מראש, ברגעי משבר תפעלו כגוף אחד, חזקו אחד את השני והתייעצו זה עם זו. כאשר תפעלו יחד באופן עקבי, תרגישו סיפוק בעת מילוי תפקידכם כהורים, מה שעשוי לשמר את הזוגיות בניכם. באופן זה, בנכם ילמד להתנהל באופן עצמאי והתלותיות כלפי אימו תלך ותפחת. שדרו לבנכם כי על אף הקושי, אתם מאמינים בו וכך תסייעו לו לרכוש עצמאות. עודדו אותו לעשייה עצמאית, למשל על ידי נתינת תפקיד קטן בבית. כאשר הוא רוצה את אימו ושואל שאלות, הפגינו סבלנות ונסו לזהות את הקושי (מזכירה שוב את עניין האמפתיה). חשוב שתחזקו את ניסיונותיו לאורך התהליך וכאשר תראו שיפור ולו מזערי, אפשרו לו בחירה עצמאית, למשל לבחור מבין דברים מסוימים שהוא אוהב. כך, תוכלו לעודד את עצמאותו ובטחונו. אומנם זהו בנכם הצעיר, אך חשוב מאוד להתייחס אליו בהתאם לגילו וכך תסייעו לו לצמוח ולהיות עצמאי.
לסיום, זכור כי "טובים השניים מן האחד". אני סבורה כי עבודה משותפת, עקבית בעלת התמדה וגיבוי הדדי לבסוף תשתלם. מקווה שהצלחתי לסייע, בהצלחה רבה.
נועה