פורום התייעצות פתוח להורים

הילד שלי , בן 11 בכיתה ה חווה קשיים להיפרדות מהבית בעיקר לבית הספר.
האם זה נכון ויעיל שעל מנת לאפשר לו לעשות צעד ראשון אני אלך איתו ולאט לאט נוריד את השעות והזמן?
עשיתי את זה כמה ימים והוא התחיל להכנס לבד לכיתה אבל רק כשהוא ידע שאני בחוץ.
כשאמרתי לו שאני הולכת הוא נכנס לפאניקה.

דינה שלום,
לא פשוט להתמודד עם קשיי היפרדות, בכל גיל ובפרט בגיל בית הספר. ילדים (ומבוגרים) רבים נתקלים בקושי במיוחד בשנה האחרונה בה השתבש סדר היום הקבוע ואי הוודאות גדלה.
ניכר שחשוב לך לעזור לבנך וללוות אותו פיזית ורגשית. יחד עם זאת, ללא פרטים נוספים קשה לנו לתת עצה מעשית ויש צורך בהעמקה והבנה של הקושי.
כן נוכל להמליץ בינתיים על מספר דרכי התמודדות:
- לשוחח עם הילד, בזמן ניטרלי ורגוע. (לא בדרך לבית הספר ולא בהתארגנות הבוקר). שיחה נעימה ונטולת שיפוטיות שמטרתה להבין ממה נובעים הקשיים.
האם יש קושי נקודתי בבית הספר? חברתי או לימודי? האם יש פחד וממה הוא נובע? אולי יש שינוי משפחתי בבית שמשפיע?
שיחה כזו עשויה ליצר מקום לשיתוף וביטוי עבורו ובנוסף לאפשר לך לטפל ולסייע.
- אפשר לחשוב על דרכי התמודדות יחד עם הילד. להבין מה יכול לעזור לו. זאת תוך כדי העברת מסר של הכלה והבנה יחד עם הצבת גבול -הליכה לבית הספר הינה חובה. אתם יכולים למצוא פתרון בכוחות משותפים.
- ניתן לערב את המורה, היועצת וצוות בית הספר, לעדכן אותם במצב ולראות כיצד הם יכולים לסייע.
בכל מקרה ,במידת האפשר כדאי לנסות להימנע מהסלמה-. לא להכנס לעימותים וויכוחים מול הילד, במיוחד לא בשער בית הספר. אנו יודעות שלא פשוט לראות את הקושי של הילד ושהסיטואציה רגישה ושיתכן שגם את ממהרת בבוקר, אך היגררות כזו עלולה להקשות על שניכם.
אם המצב ממשיך כך או אם יש לך שאלות את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ וקבלת סיוע ממוקד.
מספר הטלפון של המרפאה הוא 03-9253186.
בהצלחה

שלום רב, זקוקה למטפל בשיטת הסמכות החדשה, המקבל באיזור טבעון, יקנעם. אשמח באם תוכלו להמליץ עבורי.
תודה רבה

היי גל,
הדס רמון ותמר שבבו תירוש הן שתי מטפלות שעובדות בגישת הסמכות החדשה ומקבלות באזור חיפה.
אם התכוונת באופן ספציפי למטפל או שיש לך שאלות נוספות-את מוזמנת לפנות אלינו כאן בפורום או להתקשר למרפאה לסמכות הורית לקבלת יעוץ והדרכה- 03-9253186.
בהצלחה, צוות הפורום

הי,
אני דודה מודאגת מאד לאחייני, הנמצאים בתקופה לא פשוטה, מאחר והוריהם מתגרשים.
בן 14 ובת 8.
הבן הפך לשקט ומופנם וברגע שפונים אליו צועק ללא סוף.
שוחחתי איתו ואמר שהוא מרגיש מתוסכל, שרע לו מאד מהמצב הזה.
הבת, לא מפסיקה לזרוק דברים וברגרסיה חמורה. נכנסת להתפי בכי ממושכים.
ההורים חולקים זמני שהות שווים. מנסים לתת לילדים את מלוא תשומת הלב כל אחד בזמנו.
כיצד ניתן לעזור להם? כיצד ניתן להקל על הילדים?
אני מנסה לתמוך ולפנק ולהיות אוזן קשבת אך מוטרדת מאד!
תודה מראש.

נעמי יקרה,
ראשית, נאמר שעצם זה שאת שם עבורם, שחשוב לך לתמוך ולחזק- מהווה המון עבורם!
גירושים גורמים לחוויה מורכבת ולא פשוטה ולכן הדברים שאת מתארת מובנים מאוד.
במידה והדבר יכול להתקיים, חשוב שההורים יעבדו בשיתוף פעולה וכצוות. כלומר, אם לא יסתרו האחד את השניה זה יכול לעזור בסיטואציה משום שבמידה ויהיו חילוקי דעות הדבר יכול לגרום לבילבול גדול יותר ולהצפה.
לאט לאט המצב יתבהר, כאשר החוקים וההתנהלות החדשה בכל אחד מהבתים תהיה ברורה יותר כך יהיה להם יותר קל לעכל ולהתמודד עם המצב החדש.
כפי שאמרת שאת תומכת וקשובה- תמיכה, עזרה, הסברה ויכולת הכלה הם חשובים מאוד בתהליך, גם אם זה לא נראה שזה עוזר, הדברים מחלחלים ויש לזה השפעה משמעותית עליהם .


במידה ונראה כי המצב ממשיך להיות מורכב ושעולה חרדה והרגרסיה ממשיכה.
במידה והדבר מתאפשר, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי.

בנוסף, ניתן לפנות גם למרפאת החרדה בשניידר -
03-9253582

אנו כאן לכל שאלה נוספת,
בברכה,
צוות הפורום.

תודה רבה על המענה.
ישר כח.

אחות גדולה המספקת מאמנת קריירה אישית בישראל. צעירים רבים בשנות העש
רים לחייהם מחפשים כיוון. ולהישאר בבית ההורים עד גיל מאוחר. רבים מתמודדים עם חרדה ודיכאון, וויתור על מערכות יחסים, לימודים ובניית קריירה. המשימה והערך העצמי הם גבוהים עבורנו וסביבנו.

שלום לכולם\ן

הייתי שמח אם תוכלו לתרום מנסיונכם.
הבעיה אצלנו היא שבשעות הערב, לפני ההשכבה, אני חווה כעס כלפי הילדים ומנסה לזרז אותם לבצע את הפעולות הקשורות בשינה בחוסר סבלנות בולט. ההשכבה עצמה תמיד מלווה בדיבור נעים, הרבה סבלנות ונשיקה, אבל מאוד מתסכל אותי שהדרך לשם מלווה במתח וצעקות.
הילדים הולכים לישון בשעה סבירה כך שזה לא עניין של הקדמת השעה.

אודה לעצתכם.

עידן שלום,
ראשית אנו שמחות על שיתופך הכנה, ניכר כי קיים בך הרצון שהדברים ילכו בצורה פשוטה יותר ללא צעקות ומתח.
חשוב לנו להגיד שזה מובן ולגיטימי שהדרך להשכבה מלווה בתחושות אלו וזה דבר שקורה להורים רבים.
בנוסף, לא ציינת זאת בשאלתך אך במידה והכעס והמתח מופגן גם מצד הילדים נוכל למקד אותך קצת יותר במקרה זה.
במידה ואתה חווה את תחושת התסכול, המתח והצעקות המגיעות רק מכיוונך - היה נכון לחשוב מאיפה זה נובע? האם קיים בך החשש ששעת ההשכבה לא תתאחר? האם משהו אחר מלחיץ בשעות אלו?. המודעות לעניין תוכל לעזור לך לפעול בצורה שתהיה מותאמת לסיטואציה והכי חשוב לנסות כמה שיותר לא ליצור הסלמות, זה דבר שהוא לא קל אך הוא מאוד משמעותי לתחושה שלך. לנסות להירגע, אפילו אם ההשכבה תתאחר בסופו של דבר אתה תצא מרוצה מכך שהתהליך עבר בצורה רגועה יותר. נשמח לענות באופן יותר מדוייק וספציפי במידה ויש לך שאלות נוספות.

בברכה,
צוות הפורום.

שלום, פעם ראשונה פה וזקוקה לעצה בבקשה. בת 8 מדברת בזמן האחרון על הפחד שלה מ״לגדול״ ולהתבגר - היא דואגת מאוד מתהליך ההתבגרות ומתכנסת בתוך עצמה. למזלי היא מספרת לי שהיא היא דואגת אבל אני מוצאת את עצמי בלי הרבה תשובות חוץ מלהגיד לה שיש לה עוד הרבה זמן, שזה תהליך ארוך ולא קורה ביום אחד ושהיא לא לבד ואנחנו נלווה אותה כל הדרך. היא נעשת עצובה ומפוחדת והולכת לישון בתחושה לא נעימה. יש לציין שהיא דווקא הצעירה בכיתה ויש לה הרבה חברים וחברות כך שמבחינה חברתית אני לא רואה סיבה לדאגה.

דנה שלום,
ראשית חשוב לומר שמתיאורך נשמע שאת מהווה כתף תומכת, משענת, וביטחון עבורה בכך שאת מנסה להרגיע אותה ולהיות שם בשבילה. העובדה שאתם מזכירים לה ש"היא לא לבד" ושתלוו אותה לאורך כל הדרך בהחלט יכולה להרגיע אותה גם אם אינה מראה זאת באותו הרגע.
כדאי לנסות להבין מאיפה החשש נובע למשל לשאול שאלות פתוחות כדי לתת לה את המקום להביע את עצמה ולנסות לא לשפוט את תחושותיה. שאלות כמו-"מה מפחיד אותך ב"לגדול"? "מה את חושבת שזה אומר?" "מה מדאיג אותך בתהליך ההתבגרות?". אולי כך תוכלו להבין קצת יותר מאיפה הפחדים נובעים, אולי העובדה שהיא הצעירה בכיתה והיא צופה בבוגרים ממנה מעוררת בה פחד וחשש שלא תהיה כמוהם או שלא תעמוד בציפיות החברה? יש הרבה סימני שאלה לא ברורים וגם יכול להיות שיהיה קשה להבין ממנה את הסיבות לדברים כי אולי גם לה קשה לשים את האצבע עליהם.
אנו מאמינות שככל שתהיו שם בשבילה, שהיא תדע שיש מישהו שמכיל אותה ויכול להקשיב ולסייע - היא תרגיש יותר טוב אוטומטית והחשש ייעלם עם הזמן.

במידה ותרגישי כי יש צורך בהתערבות נוספת, בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע.
מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582.

אנו מקוות שהצלחנו לסייע, מוזמנת לפנות אם ישנן שאלות נוספות.
בהצלחה
צוות הפורום

בת יחידה בת 12וחצי אובחנה עם OCD נמצאת בכיתה של ילדים מצטיינים אך כשהיא אינה מבינה משהו או כאשר לא עושים משהו שהיא ביקשה או במיוחד כשהיא מרגישה שהיא בלחץ שזה רוב הזמן היא מתחילה לבכות לצרוח ולהשתולל בחדר כשאני באה להרגיע אותה היא תופסת לי את היד בחוזקה מדברת אלי לא יפה ובעצבים ,כשאני אומרת לה שלא נעים לי אייך שהיא מתנהגת ואני רוצה ללכת מחדרה היא תופסת לי יותר חזק את היד וצורחת שלא אלך ושהיא מרגישה שהיא לבד בעולם הזה
היא כל חיינו!!! ואני לא יודעת אייך אני יכולה לעזור לה?
חשוב לציין שהיא מתנהגת כך רק אלינו ולא לסובבים אותה כגון סבתא חברים דודים וכו'
אשמח לתשובה

שלום,
נשמע שאת נמצאת במצוקה.
קשה לראות את הילדה שלך כאשר היא נמצאת במקומות מורכבים, בהתפרצויות ובקושי. אך מצד שני אין לנו ספק שלא קל עבורך לחוות את ההתנהגות שלה כלפיכם, במיוחד אם לעיתים היא מלווה באלימות.
מכיוון שציינת כי היא מאובחנת עם ocd, יתכן כי התנהגויות אלו נובעות מחרדה. גם כיתת מצטיינים בגיל החטיבה עלולה להוות מקור ללחץ וחרדות. אם ההתנהגות אכן מתרחשת מולכם בלבד, ייתכן וזהו מקום בו היא מרגישה בנוח לחשוף קושי וחולשה. חשוב להיות נוכחים ולהוות עבורה מקור ביטחון ברגעי הקושי. יחד עם זאת, אין לקבל בשום פנים ואופן אלימות מצידה, וזהו גבול שחשוב לשים. אנו יכולות להמליץ על נוכחות שקטה יחד איתה ברגעי המשבר, כשאתם חוזרים ואומרים שתוכלו לשוחח במצב רגוע יותר ולא מנסים לפתור את הבעיה תוך כדי הבכי, הצרחות וההשתוללות.
בנוסף, אפשר לנסות ולקיים שיחות עם הילדה בנושא בזמנים רגועים ולא בזמן ההתפרצות. בהתאם לטיב הקשר בינכם, ניתן לנסות ולהבין יחד מה עובר עליה ברגעים אלו ובעיקר מה יכול לסייע לה. תרגול נשימות וספירה אלו כלים שיכולים לייצר רגיעה נקודתית. אפשר לתת לה להעלות רעיונות נוספים שמתאימים לה.
אם יש משפחה או אנשים קרובים נוספים איתם היא מרגישה בנוח ומסכימה לשתף, הם יכולים גם לתת תמיכה ולסייע, לכם ולה.
לדעתנו, בתהליך כזה משמעותי לערב גורמים טיפוליים מתאימים. אתם יכולים לפנות ליועצת בית הספר, למחנכת, לקופת החולים או לקבלת לטיפול פרטני .
בנוסף, בשניידר יש מרפאה לחרדה, המעניקה מענה רגשי, וייתכן שהתייעצות עמם תוכל לסייע. ניתן גם לפנות למרפאה לסמכות הורית להמשך ייעוץ ולקבלת הדרכה הורית
מספר הטלפון של מרפאת החרדה – 03-9253582.
מספר הטלפון של המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186.

אנו מקוות שהצלחנו לסייע, מוזמנת לפנות אם ישנן שאלות נוספות.
בהצלחה
צוות הפורום

שלום,
בני בן 14.5 סובל מחרדה חברתית קשה. הפסיק ללכת לבית הספר בכיתה ח'. ניסינו הדרכת הורים, טיפולים פסיכולוגים בהם לא שיתף פעולה, הצענו את רקפת כטיפול קבוצתי לפתח מיומנויות אבל לא הסכים. קשה לו מאוד להיפתח ולדבר. מטופל ב Prisma כבר שנה וחצי כדור שעובד לו די טוב. שנה שעברה לא הצליח ללמוד בכלל לא בזום וכמובן לא פיזית בבית הספר ולכן לא היתה לו תעודה. השנה לפחות עם הקורונה הצליח להתקדם קצת בלימודים ופה ושם היתה לו פניות נפשית לעשות עבודות, ללמוד קצת ואף לעשות מבחנים. עם כל הקושי החברתי הוא משחק בליגת הכדורסל והולך לכל האימונים והמשחקים של הקבוצה שלו. הוא מאוד מבודד חברתית ועכשו כשחזרו הלימודים אינו מסוגל לחזור. בית הספר מאוד בא לקראתו עד כמה שניתן. הצענו מספר פעמים אולי לעבור מסגרת, בית ספר אבל זה עוד יותר גרוע מבחינתו. כל יום שצריך ללכת לבית הספר מלווה בויכוחים וריבים וניסיונות שיכנוע וכמובן מאוד מעכיר את האוירה. אנחנו דיי עובדי עצות ולא בטוחים איך להתקדם. תודה!

לימור שלום,
נשמע שאתם מתמודדים עם קושי גדול, הדאגה לילד ולמצבו הנפשי ובעיקר התמודדות עם חוסר האונים. ברור לנו שזהו מקום שלא פשוט להיות בו כהורים.
ראשית אנו חייבות לציין שפורום זה מהווה מקור להתייעצות בלבד וייתכן ואתם זקוקים לליווי צמוד יותר.
מלבד ההתייחסות לחרדה החברתית, לא ציינת מדוע בנך נמנע מהליכה לבית הספר. חשוב להבין האם היה אירוע חברתי שגרם לכך, האם יש קושי לימודי או חברתי ספציפי ומתי המצב התחיל להשתנות. לכן, על אף שכתבת שניסיתם להפנות את הילד ללא הצלחה לקבלת סיוע, פסיכולוגי או טיפול בקבוצה חברתית אנו ממליצות לנסות לשוב ולגייס אותו לכך. ילד בכיתה ט' כבר מבין את המשמעויות של היעדרות מבית ספר ואפשר לשקף לו אותן. במידת האפשר, ניתן להיעזר באנשים נוספים שעליהם הילד סומך ( כגון משפחה, שכנים קרובים או חברים שלכם) שינסו לדבר איתו ולהשפיע עליו. דבר משמעותי נוסף שנוצר על ידי גיוס אנשים נוספים שיתמכו בתהליך, הוא הפחתת חלק מההתמודדות ומהמאבקים שלכם מול הילד. ציינת שהוא משתתף בקבוצת ספורט, דבר לא מובן מאליו לילד שנמנע לצאת מהבית. יש צורך בפרטים נוספים על התקשרות ביניכם ,התנהלותו בבית ובמסגרות חברתיות אחרות על מנת לסייע ודבר זה יתאפשר במסגרת של טיפול. חשוב לציין שבמידה וההתנגדות של הילד לטיפול לא נחלשת, אתם יכולים להגיע בעצמכם להדרכת הורים נוספת או אלינו למרפאה לקבלת עזרה.
דבר נוסף שנמליץ עליו הוא הגעה לעמדה הורית משותפת מול הילד בנוגע לחשיבות הלימודים. הצגת חזית אחידה תסייע לכם להימנע מהיגררות לוויכוחים בבקרים ותאפשר לכם לממש את החלטתכם. על אף הקושי הכרוך בכך, אי היגררות לעימות בנושא עשוי להבהיר לילד את העמדה הנחושה שלכם שאינה הולכת להשתנות. כמובן שלא מדובר בהתעלמות ממצבו הנפשי של בנך אלא דרישה ברורה שמוצגת לילד בנוגע להליכה לבית הספר, יחד עם הכלה ומתן אפשרויות סיוע.
כיוון שאמרת שבית הספר מודע למצב ומעורב ניתן לבקש הכוונה גם מהצוות המקצועי בבית הספר בבניית תוכנית שתעזור לו להגיע ללימודים.

אם המצב ממשיך כך או מחמיר את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ וקבלת סיוע ממוקד.
טלפון המרפאה הוא 03-9253186.
בנוסף, ניתן לפנות למרפאת חרדה בשניידר, בטלפון 03-9253582, ייתכן וטיפול בחרדה החברתית באופן ממוקד יסיע גם לפתרון בעיית הנוכחות בבית הספר
בהצלחה,
צוות הפורום.

שלום רציתי להמליץ על עיניים רופא מקסים שמטפל לי בקטנות. יש לו גישה מיוחדת לילדים. הוא מתמחה בתינוקות ובילדים. dr-oded.co.il

שלום

בני בן 14.5 ,נער מוכשר מאוד בתחום בנייה ויצירה.(זהו תחביב שמעסיק

אותו רבות ולעיתים מתייעץ ומשתף חברים .)

בני לא אוהב ללמוד.ממעט להשתתף בזום ובקושי מבצע משימות מתוקשבות.

עבר איבחון,יש לו הקלות.צוות בית הספר מעודכן ומנסה לחזר אחריו.

הנער קם מאוחר, לא מניע עצמו ללמידה .כשאני כאם מנסה לסייע לו לימודית

הוא מגלה התנגדות ולעיתים רבות דוחה את המשימה.

המצב יוצר קונפליקטים.

לחלק מהשיעורים הוא נכנס ומצטרף.(כ40-50 אחוז מהשיעורים)

לרוב כשהוא צריך סיוע בהסעה/רכישת חפץ אני מתנה זאת בלמידה ולו במעט
לא תמיד זה מצליח.

הנער עצמאי לחלוטין,רוכב על אופניים,מקפיד על ספורט,מכין מאכלים שונים במטבח
ואנידורשת ניקוי המטבח לאחר ההכנה.(בדרך כלל הוא מבצע זאת).

מהי עצתכם לי כהורה לגבי התחום הלימודי?

היי דנה,
מהדברים שכתבת נשמע שבנך מתפקד- הוא עוזר בבית, נפגש עם חברים, יצירתי ועצמאי. יחד עם זאת, מבחינה לימודית הוא לא מתנהל כמו שצריך. זוהי אכן תקופה מורכבת מאוד, הילדים נדרשים ללמוד דרך המחשב שעות רבות ורבים מהם מתקשים להתמודד. מכיוון שלבנך יש אבחון, ייתכן כי הקושי אף גדול יותר. נשמע שאת דואגת לו וללימודיו מאוד וזוהי דאגה מובנת ונכונה.

ראשית, אנו ממליצות שלא להיכנס לעימותים סביב עניין הלימודים, מתוך קונפליקט קשה לייצר שינוי והדבר אף עלול להרחיק ביניכם.
האם את מצליחה לקבוע אם השינוי ההתנהגותי נובע מהמצב או שגם לפני תקופת הקורונה הוא לא נכנס לשיעורים והתמיד?
חשוב לשקף לילדך את הדאגה שלך, לנסות לרתום אותו ללמידה ממקום של שיח ותקשורת. שווה לנסות לשבת איתו לשיחה רגועה ולהבין מהם הקשיים שלו ולמה הוא זקוק ממך. דחייה של משימות והתנגדות לרוב נובעת מקושי להתמודד.
כדאי להבהיר שהאחריות ללמידה היא עליו. כמו שאנשים בוגרים קמים בבוקר והולכים לעבודה, המשימה שהוא נדרש לבצע כרגע היא למידה .לשקף שלבחירה לא ללמוד יש השלכות, במיוחד בגיל החטיבה שבו יש משמעות גדולה לציונים ולתפקוד הלימודי לקראת המעבר לתיכון.
אפשר להציב לו כגבול את שעת הקימה בבוקר, לסדר סביבה לימודית שנוחה לו ואף ניתן לקבוע איתו מספר מסוים של שיעורים בהם הוא מחויב להשתתף (מומלץ שיעורי ליבה). הצבת הגבולות האלו יכולה לעשות מתוך שיח ובחינה משותפת של הדברים, לרתום אותו לעשייה. האחריות ללימודים היא עליו ואת כאן כדי לסייע במה שצריך. כדאי לחזק אותו על שיעורים ומשימות שבהם הצליח להשתתף, גם אם לא לשיעור מלא או ליום לימודים מלא. רוב האנשים מצליחים להתקדם יותר מחיזוקים מאשר מהפניית זרקור לכשלונותיהם.

כתבת שהצוות הבית ספרי מגויס לעזרה, כדאי להעזר בהם ובמידת האפשר לשלב עוד אנשים מלבדך שידברו איתו וידחפו לעזרה. האם יש אנשים משמעותיים בחייו שהוא סומך עליהם? אלו יכולים להיות אנשים מהמשפחה הקרובה, חברים משמעותיים של המשפחה או כל אדם אחר שנראה לך. תמיכה כזו יכולה גם להקל עליך בהתמודדות וגם לאפשר לו לשמוע ולקבל חיזוקים לא מתוך התנגדות.
בנוסף, ניתן לבדוק עם בית הספר איזה עזרה הם יכולים להציע, אולי יש בזום שיעורי חיזוק פרטניים או בקבוצות קטנות שאפשר לשלב אותו, יש בתי ספר שמקיימים שיעורים כאלה גם באופן פרונטלי. שווה לעשות שיחה עם רכזת השכבה, המחנכת והמורים שבשיעורים שלהם יש קושי על מנת לבדוק אפשרויות לתגבור ותמיכה לימודית אישית יותר.
אנחנו רוצות להזכיר שהתקופה הזו קשה ומורכבת, לך ולו. צריך וחשוב לדרוש עשייה לימודית ולא לוותר, אך יחד עם זאת להחזיק בראש שבמקומות בהם את מרגישה שאפשר להקל ולחבק, יש חשיבות גם לזה.
מקוות שהמצב ישתפר, במידה ויש החמרה את מוזמנת לחזור ולפנות אלינו או לפנות למרפאה, נשמח לעזור אם יש לך שאלות נוספות. המרפאה לסמכות הורית - 03-9253186

יש לי ילד בן 5 בן יחיד להורים נשואים אך יש לו קושי גדול בסיטואציות חברתיות, הוא אינו יודע ליזום חברתית, וכן אינו יודה לעמוד על שלו, חבר יכול לבוא אליו ולאיים עליו אם לא תביא לי משחק מסוים אני לוקח לך גולות, לדוגמא , או חבר חוטף לו משחק והוא שותק ואינו מגיב,
מה עלי לעשות ?
כיצד אני לחזקת אותו??

היי עידית,
אנו מבינות את החששות סביב הנושא הזה וגם את החשש שזה ימשיך כך ויתעצם. אנו מאמינות שמה שהכי חשוב לדעת זה שכל עוד לילד יש גב, שהוא מקבל חיזוקים, ביטחון ואהבה- כך הוא יתעצם ויתחזק אל מול כל הקשיים, כי תמיד יהיה לו את התחושה שיש את מי לשתף ושיש אנשים שיוכלו להקשיב ולעזור לו.
בנוסף, אנו ממליצות על "נוכחות שקטה", למשל אם מארחים בבית חברים של הילד ורואים מקרים כאלה, בתחילה אפשר לגשת לילד לאחר המקרים (כשאין נוכחות של חברים בבית) ולדבר איתו על הדברים האלה, לשאול איך הוא מרגיש, האם הוא היה רוצה להתנהג אחרת בתגובה או שאפילו הוא מרגיש בסדר כשהוא מגיב ככה וכך גם תוכלו להבין וללמוד יותר על המקרים מנקודת המבט שלו.
בנוסף, היינו ממליצות להעצים אותו במקומות שהוא כן מצליח מול חברים אחרים - גם כחלק מהנוכחות השקטה, במקרים שהוא עומד על שלו ולא מוותר, לחזק אותו על כך לאחר מכן. ואולי כדאי לנסות לחזק את הקשרים שלו עם ילדים שיותר קל לו לתפוס מקום ושהוא מרגיש איתם יותר ביטחון.

יכול להיות ששינוי יגיע גם במסגרת אחרת, מעבר לבית ספר וכו. אבל כל עוד אתם נמצאים שם עבורו ומחזקים אותו, בכל מקום שהוא יהיה - הוא ירגיש שיש לו גב ותמיכה.