סיירות הורים

במקומות שונים בארץ ובעולם התארגנו סיירות הורים שביקשו לצמצם תופעות כמו ונדליזם, אלימות, שוטטות, אלכוהול וסמים ברחובות ובמקומות הבילוי של צעירים. אולם, חלק מן ההורים מגיבים לרעיון סיירת ההורים בתחושות של מבוכה, חוסר לגיטימיות וחוסר תועלת. הסתייגויות אלו מגבילות את כוח המשיכה ואת היציבות של סיירת ההורים. המצב משתנה כאשר ההורים נחשפים למושגי הסמכות החדשה. תפיסה זו נותנת מענה הולם להיסוסים ההוריים ומספקת את עמוד השדרה להפיכת סיירת ההורים לתופעה חברתית עמידה עם תמיכה ציבורית רחבה ורבת השלכות.

נוכחות והשגחה

סיירת ההורים קמה מתוך ההחלטה להפר נורמה מקודשת, על פיה אין להורים דריסת רגל באזורים המוגדרים כשייכים לנוער. הנכונות ההורית לחלל את הטאבו היא תוצאה של הבנתם את הסכנות הבלתי נמנעות שבבילוי חסוי ואנונימי. לעתים דרוש אירוע חמור בקהילה כדי להביא את ההורים להבנה זו ולזעזעם לפעולה. אירוע של אונס או אלימות קיצונית היא לעתים העילה הקשה המביאה להתארגנות סיירת ההורים. ניתן כמובן להקדים תרופה למכה, בעיקר כאשר ההורים מבינים שהכתובת היא כבר על קיר. גם אז קיים עדיין החשש שפעולת הסיירת עלולה לגרום לכך שהנוער יעתיק את פעולותיו למחתרת או יבחר לבלות הרחק מן השכונה. הניסיון מראה שטענה זו מופרכת: מרבית הנוער ממשיך לבלות במקומות הרגילים גם כשהסיירת פועלת. למעשה רוב הצעירים אינם מעונינים להסתכן בפיתויים אסורים, אלא נגררים אליהם עקב לחץ קבוצתי. הרוב השקט של הנוער מברך על המצב החדש, בו קטנה השפעתם של אלה המושכים לכיוונים הבעייתיים. כאשר שואלים אותם, הנערים ובעיקר הנערות מתבטאות בזכות תחושת הביטחון שהשתררה מאז החלו המבוגרים להופיע במקומותיהם.

סמכות ללא פולשנות וכוחנות

אחד התנאים החשובים להצלחת סיירת ההורים היא המנעות פעיליה מחדירה מיותרת לפעילות של הנוער או משידור של עמדות כוחניות. רמת המעורבות של אנשי הסיירת תישאר מינימאלית, אלא אם כן הם נתקלים בהתנהגויות בעייתיות של ממש.  בהנחיות לאנשי הסיירת אנו מגדירים שלוש רמות של מעורבות: (א) הרמה הבסיסית מתבטאת בפעילות שמטרתה לראות ולהיראות. אנשי הסיירת מגיעים למקום, מתעכבים זמן קצר כדי להתרשם מן הנעשה מאפשרים לצעירים לקלוט את נוכחותם, וממשיכים בדרכם. יש לדבוק ברמת מעורבות זו כל עוד אין סימנים מדאיגים. (ב) כאשר הסיירים מבחינים בפעילות המרמזת על התפתחויות בעייתיות יעברו לתשאול ממוקד. הם יוצרים קשר עם הנערים, שואלים בשלומם ומבררים מה כוונתם. הם שואלים בגלוי על הסממנים הבעייתיים, משתפים את הצעירים בדאגתם, ומודיעים שיישארו בקרבת מקום. יש להימנע בקפדנות מנקיטת טון מאיים, מטיף או וכחני. אם בני הנוער מגיבים בהתגרות, יש להתרחק מעט ולהישאר בעמדת תצפית בצורה גלויה; (ג) הרמה השלישית נדרשת, כאשר הסיירים נתקלים בפעילות בעייתית הקוראת להתערבות מעשית. על הסיירים להתקרב ולהודיע שהם יישארו במקום עד להפסקת הפעילות הבעייתית. במקביל הם יוצרים קשר טלפוני עם גורמים נוספים.  השילוב של הישארות בקרבה מידית שקטה והתקשרות לדמויות סמכות אחרות הוא המתכון למניעת הסלמה והקטנת הסיכון. 

המעבר מקול "אני" לקול "אנחנו"

הורים רבים מסרבים להצטרף לסיירת עקב חשש מן התגובה שנוכחותם במקומות הבילוי תעורר אצל ילדם וחוששים שהופעתם בשטח עלולה לגרום לכך שילדים אחרים יציקו לילדם. המעבר מקול "אני" לקול "אנחנו" מספק מענה לחששות אלו.  ההורה יכול להודיע לילדו: "הורי השכונה התכנסו, ואני ביניהם, כי דאגנו ממה שקורה לאחרונה במפגשים הליליים שלכם. קיבלנו החלטה משותפת לסייר במקומות כדי להשגיח!"

במקרה של מפגש עם הילד בעת הסיור, על ההורה להימנע מכל מגע אישי עם ילדו אלא לפעול כנציג של קבוצת ההורים. עמדתו של ההורה היא: "אני כאן בשם עשרות הורים בשכונה ופועל כנציגיהם!" המעבר לקול "אנחנו" איננו רק עלה תאנה המסייע להורה להתמודד עם המבוכה, אלא מהווה שינוי מהותי בהבניית סמכותו. העמדה ההורית נחווית עתה כבעלת גב רחב המאפשר התמודדות גם עם תופעות שהפכו לנורמה בקרב הנוער. עתה יכול ההורה להגיב לטיעון הנצחי, "אבל כולם מתנהגים כך!" בתשובה הולמת: "ולכן כולנו מתנגדים!".

עקרונות הסמכות החדשה מאפשרים לסיירת ההורים לפעול באופן המעביר את המסר – "אנחנו כאן, אנחנו נוכחים, לא נוותר לכם ולא נוותר עליכם !"

מרכז הסמכות החדשה מעודד קבוצות הורים ליזום ולפעול כסיירות הורים. ניתן לפנות אלינו על מנת לקבל הדרכה הן על בניית סיירות הורים והן על סדנאות הכשרה להורים הפועלים כבר במסגרת סיירת זו. לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות במייל או להצטרף לפורום סיירות הורים לאחר הרשמה קצרה.