אמא דואגת שלום,
קראתי את פנייתך ואני חייבת לחזק אותך על היכולת שלא להגיב באימפולסיביות למקרה, לקחת אויר לנשימה ולחשוב לפני נקיטת הצעדים מול הילד. אנחנו מאוד מאמינים בהשהייה של תגובות כפי שעשית כדי לחשוב בהגיון ולקבל החלטות שלא מתוך סעה נפשית שמתחוללת ברגע המקרה.
אשר לשאלתך ראשית חשוב לי לציין שנשמע שבסך הכל בנך הוא 'ילד טוב' והיתה לו מעידה אחת, כך שלא הייתי נלחצת ורואה שחורות (אם אכן זה המצב), אך בהחלט אני מסכימה איתך שציך לסמן את ההתנהגות, להבהיר את אי קבלתכם אותה, להתייחס לכך, ולאחר מכן להמשיך הלאה, בלי הרבה דיבורים ובעיקר עם מעשים.
אחד הכלים שנמצא בהחלט יעיל מנסיוננו, הנו "פעולות תיקון". הכוונה לפעולה שהילד עושה, בסיוע ההורים , לתיקון התנהגותו השלילית. מומלץ שאתם תאמרו לילד (בשפה שלכם ושלו כמובן): "היום עשית כך וכך (לפרט את ההתנהגות) ופגעת ב..... זאת התנהגות לא מקובלת, ולכן גם נענשת ו(לפרט אם היתה התייחסות קודמת לכך). אבל כאשר פוגעים גם צריך לתקן. איך היית רוצה לתקן את מה שעשית?" אם הילד מציע רעיון ישים וסמלי - זה נהדר. אם לא - ניתן להציע לו לכתוב מכתב או לעשות יצירה וכו', במטרה לבקש סליחה. אם זה נעשה בבית הספר חשוב שהמורה תתייחס לכך בשיעור. פעולה זו גם גורמת לילד לחוש בושה על התנהגותו השלילית, אך בו בזמן היא מחזקת אותו וגורמת לו לחוש גאווה על התיקון שביצע.
מאחלת לכם הרבה בהצלחה
אפרת גיליס