טיפול וסמכות חדשה

"פעם היתה למורה סמכות!", "פעם הורה היה הורה!", "אני הייתי נותן לאבא שלי כבוד!", "המורים שהיו בילדותנו היו מורים!". ביטויים מסוג זה בזכות הסמכות-של-פעם מבליעים את ההנחה שכל עוד לא יחזרו הדברים לקדמותם, אין תקנה לבעיות התנהגות של ילדים. אכן הסמכות המסורתית התערערה בצורה חמורה. אולם, בתנאים החברתיים של היום אין כל אפשרות להחזירה על כנה. ההתערערות הבלתי הפיכה של הסמכות-של-פעם והכישלון של החלום המתירני יצרו בעיה חדשה בחינוך ילדים: כיצד למלא את הריק שנוצר במקום שממנו סולקה הסמכות המסורתית, כך שיסופקו לילדים חוויות בונות של גבולות, דרישות וצורך בהתמודדות, אך בצורה קבילה מבחינה ערכית וחברתית?

תשובתנו לשאלה הוא מושג הסמכות החדשה.

לרובנו ברור מה הם אפיוני הסמכות שבה איננו חפצים. לעומת זאת אין לנו תמונה ברורה, כיצד תיראה סמכות חדשה. אין להתפלא על כך, כי דורנו הוא אולי הראשון המגשש אחר פתרון לבעיה זו. דמות הסמכות החדשה לא תבוא לעולם שלמה ומוכנה, אלא תצטייר בהדרגה תוך כדי בנייתה, מתוך הצרכים, המשאלות והמגבלות שלנו. בתהליך ההתהוות נידרש להגדיר כיצד על בעל הסמכות לפעול, מה ההנחות המנחות אותו, מה עליו לשדר, ומה הוא מבקש לעורר אצל הילד.

להלן מספר הנחות מוצא של הסמכות החדשה:

נוכחות

רוב ההורים, המורים ואנשי המקצוע בפסיכולוגיה ובחינוך יסכימו, כי נוכחות היא יסוד מוצלח וערכי לסמכות החדשה. הגברת הנוכחות מאפשרת את שיקום הסמכות ההורית בצורה חיובית עבור ההורה והילד גם. הילד חווה את ההורה כנוכח, כאשר ההורה מתנהג בדרך המעבירה את המסר "אני ההורה שלך ונשאר ההורה שלך! גם כשקשה לך וגם כשקשה לי, לא ניתן לפטר אותי, להתגרש ממני, להרחיק אותי או לשתק אותי!" כשההורה מגביר את נוכחותו, לא רק הילד אלא גם ההורה זוכים לחוויה חדשה. הילד מרגיש שיש לו הורה במלוא מובן המילה, ואילו ההורה מתגבר על התחושה שהוא איבד את מקומו והפך שולי, חסר משקל וחסר השפעה. הגברת הנוכחות היא יסוד מרכזי גם בשיקום הסמכות המורית. הגברת הנוכחות המורית משנה את חוויית התלמידים והמורים כאחת.

שליטה עצמית במקום שליטה

בבואנו לעצב את דמות הסמכות החדשה, יוסר הדגש מתגובות הילד ויושם על פעולותיה של דמות הסמכות. שאיפתה של הסמכות-של-פעם היתה השגת ציות מידי ומלא. ציות על תנאי, ציות מהורהר, או ציות חלקי נחשבו לסממניה של סמכות חלשה. בימינו, הפך דווקא הציות האוטומטי לסממן של כשלון בחינוך.

השגחה

המחקר מוכיח כי השגחה היא גורם מכריע בצמצום פעולות סיכון של ילדים ונוער. עצם העובדה, שההורה פועל כדי לדעת היכן ועם מי הילד נמצא, מגבירה את יכולתו של הילד לעמוד בפיתויים. מיותר לציין, כי השגחה מספקת גם הגנה לילדים הנתונים בסיכון מחברה רעה או מאלימות של ילדים אחרים. הורים ומורים רבים אינם מודעים למשמעות העמוקה של ממצאים אלה. הם סבורים שהשגחה תועיל, רק אם לבעל הסמכות אמצעים נוספים (סנקציות) להביא את הילד להתנהג בצורה הרצויה. עקב כך הם מוותרים לעתים קרובות על השגחה, כי ממילא חסרים להם אמצעי השליטה הדרושים לדעתם כדי להביא את ההשגחה למימושה. עמדה זו מוטעית: המחקר הוכיח כי תועלת ההשגחה לא תלויה כלל ועיקר באמצעי שליטה נוספים. עצם הנחישות לדעת ולעקוב מקרוב על המתרחש מקנה לבעל הסמכות נוכחות ומשקל, ללא צורך בסנקציות נוספות.

תמיכה

בניגוד לסמכות-של-פעם, בעל הסמכות החדשה איננו מרגיש עוד כקודקוד מבודד החולש על נתיניו מעל, אלא כחבר בצוות, השואב כוח ולגיטימיות מן התמיכה לה הוא זוכה. בעל הסמכות-של-פעם חושב: "אם אני נדרש לעזרה מבחוץ, סימן שאני חלש!" בעל הסמכות החדשה אומר: "כוחי לא בא רק מתוכי, אלא מן הרשת התומכת בי ואותה אני מייצג!"

התמדה, השהיה ותיקון

בעבודתנו עם הורים טבענו שלוש מטבעות לשון, שמטרתן להקל על תחושת הדחיפות התמידית הפוקדת הורים המנסים לשווא להחזיר לעצמם את הסמכות-של-פעם: "אין צורך לנצח, אלא רק להתמיד!", "יש להכות בברזל כשהוא קר!" ו- "מותר לטעות, כי אפשר לתקן!" שלוש האמרות מצביעות על שינויים מהותיים בחוויית הזמן של דמות הסמכות: (א) במקום לחתור להכרעה באמצעות מכה ניצחת, יש לשאוף לשינוי הדרגתי שיושג על ידי התמדה; (ב) במקום החובה להגיב מיד, יש ליצור שהות להרגעת הרוחות, להיערכות ולגיוס תמיכה, ו- (ג) במקום חוויית זמן ליניארית, על פיה חייבים תמיד לדחוף באותו כוון, יש לאמץ תפיסה המאפשרת לחזור אחורה ולתקן טעויות.

כמו כן, הערכים העומדים בבסיס הסמכות החדשה אמורים לאפשר השתחררות הדרגתית מן התחושה של פגיעה בכבוד ומחובת התגמול הכובלות את בעל הסמכות המסורתית, שכן ערכי הסמכות החדשה הופכים את ההבלגה מחולשה להישג. במקום לחוש פיחות ערך כשהוא עומד מול הילד המתחצף, בעל הסמכות החדשה יוכל דווקא לחוש גאווה משליטתו העצמית, מיכולתו לשמור על איזון נפשי מול פרובוקציות, ומן הידע השקט שהוא יוכל להגיב מאוחר יותר בצורה שקולה, לגיטימית ומשכנעת. אולם, שינוי רגשי זה נראה קשה להשגה, בעיקר אצל דמויות סמכות שמעמדן מעורער מלכתחילה. קשה לראות, למשל, כיצד ניתן להפיח גאווה במורים שערכם בחברה ואולי גם בעיני עצמם נמוך מאי-פעם; או בהורים שהתרגלו זה מכבר להשפלות יומיומיות ואולי אפילו הפנימו את הגרסה השגורה, לפיה הם האשמים בהתנהגות הקיצונית של הילד.

סדנאות הכשרה לאנשי מקצוע

מרכז הסמכות החדשה מציע הרצאות הסבר, סדנאות והדרכות לאנשי מקצוע כיצד לסייע להורים ואנשי חינוך להבנות לעצמם סמכות חדשה. במסגרת הסדנאות אנשי המקצוע רוכשים כלים יישומיים להדרכת מטופלים; הסדנאות כוללות רקע תאורטי כמו גם תרגולים והתנסויות. למודרכים מוצגות טכניקות טיפוליות כיצד לפעול באופן מעשי מול טווח רחב של בעיות התנהגות בקרב ילדים ובני נוער.

ארבע הסדנאות השונות מטרתן ותכניהן מוצגות בדפי מתחם זה להלן שמות הסדנאות:

• שיקום הסמכות ההורית
  סדנא זו מיועדת להכשרת אנשי טיפול לעבודה עם הורים במצבי התנהגות מסלימה של ילדים ובני נוער.
• השגחה הורית
  סדנא המיועדת להכשרת מטפלים להורים ביצירת מתווה ברור לנוכחות הורית. מתווה זה מאפשר התמודדות שוטפת עם מגוון קשיים העומדים מול הורים נורמטיביים בחינוך ילדם בתקופה מורכבת זו. 
• סמכות חדשה בבית הספר
  סדנא המתאימה ליועצים העובדים עם אנשי חינוך. במסגרת הסדנא יוצגו אמצעים שונים לבנייה של סמכות חינוכית והורית גם יחד.
• חרדה ותלות
  בסדנא זו יוצגו דרכי התמודדות עם שתי תופעות נפוצות - חרדה של ילדים, תוך דגש על ילדים המסרבים לשתף פעולה בטיפול. תלות של ילדים בוגרים בהורים - מצבים בהם הורים וילדם קשורים זה בזה גם בגיל בוגר. במצבים אלו מתקשה הבוגר לעזוב את בית הוריו.