מידע להורים

באזור זה הנכם מוזמנים לקרוא על נושאים שונים הקשורים להורות ומשפחה. הנכם מוזמנים גם להכנס לפורום התייעצות להורים והצוות שלנו ישמח לענות לשאלותיכם.

יעוץ פרטי להורים ניתן לקבל במסגרת הקליניקה שלנו בתל אביב. צרו קשר בנייד
054-9137229 .

אפשרות נוספת היא בפנייה למרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים. 

 

מה עושים כשהילד מסרב ללכת לבי"ס?


יום, שבוע, חודש, סמסטר. הזמן חולף והילד ממשיך לשבת בבית, מסרב בכל תוקף ללכת לבית הספר. יתכן ומדובר בבעיה חברתית בבית הספר, פחד מכשלון בלימודים, חשש מהמורים. או אולי מדובר בבעיית התנהגות או סירוב לקבל מסגרת וסמכות.  בין אם הילד בן 4 או 15, והסיבה נובעת מחרדה או ממרדנות , כיצד נפתור את הבעיה ונחזיר את הילד למסגרת החינוכית?

כל ילד לא רוצה לפעמים ללכת לבית ספר. הוא עושה עצמו חולה, מתפנק במיטה או פשוט מודיע שלא בא לו בי"ס היום ומבקש מההורה פתק שחרור. מתי התופעה הופכת לבעיה?

למעשה ישנן שתי קבוצות שונות של ילדים המסרבים ללכת לבי"ס. קבוצה אחת כוללת ילדים עם בעיות חרדה שונות – חרדת בית ספר. הקבוצה השניה כוללת ילדים בעלי בעיות התנהגות – סרבנות בית ספר.

קבוצה ראשונה: בעיות חרדה

הילדים בקבוצה זו קמים בבוקר ומרגישים חרדה ופחד גדולים מפני ההליכה לבי"ס וההתמודדות עם המסגרת הלימודית ו/או החברתית בה הם נמצאים. הם יכולים לחשוש מפני חברת הילדים או מפני מורה מסויימת. הם יכולים לחשוש מהתמודדות עם כשלון בלימודים. הפחד כה גדול עד שהוא משתק אותם  והם מחליטים להמנע לגמרי מגורם הפחד, משמע להימנע מבית ספר. לעיתים קרובות אסטרטגיה זו של הימנעות מהתמודדות עם גורם מאיים, מאפיינת אותם גם במישורים אחרים בחייהם. 
פעמים רבות הם יתלוננו על מחושים גופניים (כאבי בטן, ראש, בחילה) בבוקר או כבר בערב קודם. אם ההורה ינסה להכריח את הילד ללכת לבי"ס הוא עלול להגיב בבכי ותחינה שיתנו לו להשאר בבית.  גם כאשר הילד מחליט שהוא היום ילך לבי"ס, הוא עלול להתחרט כאשר יגיע לשער בית הספר ויתחילו סמפטומים של חרדה.
חשוב לציין  כי לעיתים נדירות החרדה של הילד מפני בי"ס נובעת מטראומה שעבר בבית הספר. במקרים אלה יש לברר עם הילד וגורמי בית הספר מה בדיוק התרחש ולתת לילד טיפול המתאים לטראומה שעבר.

קבוצה שניה: בעיות התנהגות

הקבוצה השנייה מאופיינת בילדים המסרבים ללכת לבית הספר על רקע בעיות התנהגות. מדובר על ילדים מוחצנים יותר, שצורת הסירוב שלהם היא בדרך כלל התמרדות. אלו ילדים המורדים במסגרת, המתקשים בקבלת סמכות וחסרי גבולות. המשפט הנפוץ במקרה זה יהיה 'לא בא לי'. הם יחפשו פעילות אחרת במקום בית הספר או שימשיכו לישון. לרוב נמצאים בקבוצה זו ילדים בגיל ההתבגרות. הגיל השכיח הוא כיתות ח'-י'.

נזקי הסרבנות וההמנעות מבית הספר

בית הספר הוא חלק אינהרנטי מהזהות של הילד ובוא הוא מבלה את מרבית שעות העירות שלו , בין אם בנוכחות פיסית ובין אם בהכנת שיעורים או במפגש עם תלמידים-חברים אחר הצהריים.
כאשר הילד מפסיק ללכת לבית הספר זהותו כתלמיד מתפוגגת והוא נשאר עם ריק מאוד גדול. ריק זה יתמלא בהרגשה של כישלון ודיכאון. ככל שהוא ישאר זמן רב יותר בבית, הסיכוי שיחזור לבי"ס קטן: הילד מתחיל לנתק את קשריו החברתיים, הוא מפסיק להשלים את החומר הנלמד בכיתה בבית ויוצר פער בלימודים שקשה להשלימו, פעמים רבות מהבושה שבאי ההליכה לבי"ס הוא אורג רשת שקרים שאינו יודע אחר כך כיצד לצאת ממנה ופוחד שיתפסו אותו משקר ויגלו את הסיבה האמיתית להשארותו בבית ועוד.  הורים טועים לחשוב לעיתים קרובות שמדובר במשברון והילד אוטוטו חוזר לבי"ס. אך ככל שעובר הזמן, הבעיה מעמיקה.
מחקרים מראים כי ילדים שנשרו מבי"ס נמצאים בסיכון לפתח דיכאון , להסתבך בהתנהגות עבריינית, שתיה וסמים.  

איך מתמודדים עם סירוב בית הספר במקרי חרדה?

הורים הנתקלים בסרבנות בית ספר מצד ילדם, לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עימה באופן יעיל - תגובותיהם נעות לסירוגין בין איומים, הבטחות ופיתויים, להשלמה וכניעה למצב זה. גם לבתי הספר אין כלים של ממש להתמודדות ולפיכך התחושה היא של חוסר אונים כללי מול הילד המתעקש להישאר בבית. אז כיצד ניתן לפעול ?

ראשית חשוב לשמור על זהותו של הילד כתלמיד- על ההורים להעביר לילד מסר עקבי ולא משתמע לשתי פנים שעליו לחזור לבי"ס. גם אם הילד לא הולך לבי"ס עליו לקום בבוקר, לסדר את התיק ולהכין שיעורים.
חשוב לשמור על הקשרים החברתיים של הילד ולא לאפשר לו לנתקם. על ההורים להיות בקשר עם בי"ס ולנסות לקיים קשר בין מורי ותלמידי הכיתה וילדם. חשוב לזכור כי אין לגבות את הילד בשקרים ומניפולציות סביב אי הגעתו ללימודים, אלא גם במקרי חרדה קיצונית לעדכן ולשתף את הגורמים בבית הספר.
במקביל לצעדים הללו, יש לנסות ולהבין מהי סיבת החרדה ולטפל באופן פונקציונאלי בנושא החרדה. אם יש למשל בעיה קשה עם מורה שמבקשת להקריא שיעורים, היא יכולה להבטיח לילד שלא יתבקש להקריא את שיעורי הבית. אם יש חשש גדול ממורה מסוים, עושים מפגש עם המורה ואם אפשר מזמינים אותו לקפה ועוגה בביתו של הילד. אם יש שיעור שקשה לו במיוחד, מוותרים בשלב הראשון על השיעור. כאשר יש מספר מוקדי חרדה, בונים פירמידה של חרדה על מנת שניתן יהיה להתמודד בהדרגה עם הדברים הקשים. לפעמים לוקח זמן ממושך רק להביא ילד לפתח בית הספר. חשוב להבין שהמטרה המרכזית היא להחזיר את הילד לבית הספר ורק בהמשך נדרוש תפקוד ולכן אפשר לוותר על הרבה דרישות בהתחלה במידת הצורך.

 איך מתמודדים עם סרוב בית ספר ?

בדרך כלל במקרים אלו מדובר על מתבגרים. חשוב לבדוק עם הילד למה הוא לא רוצה ללכת לבית הספר ומהי העמדה שלו כלפי בית הספר. חשוב לשמוע את בית הספר – מהו הפוטנציאל של הילד לדעתם ואיפה הוא מתקשה. הטיפול הוא דומה למעט העניין של החשיפה ההדרגתית ופירמידת החרדה שלא קיימת. אפשר לוותר בהתחלה בנושא התפקודי אבל המסרים של ההליכה לבית הספר צריכים להיות ברורים.
 
אם לא סומכים על הילד שלא יראה טלוויזיה ולא ישחק במחשב, יש למנוע ממנו את השימוש עד לסיום שעות הלימודים בבית הספר. ההורים צריכים להודיע לו שיעשו הכל כדי להחזיר אותו לבית הספר. אפשר לגייס גם חברים מבית הספר וקרובי משפחה שהילד מעריך. הדגש הוא קודם כל להחזיר לבית הספר, גם אם לתפקוד מינימלי. אנו ממליצים כי במידה והילד מוכן לחזור ללימודים תחת תנאים מסויימים (למשל שיוותרו לו על מקצוע כזה או אחר), ראוי לשקול מהלך ראשוני זה בחיוב. 
 יש חשיבות רבה לכך שהילד לא יסתובב ברחובות, כיוון שכך גדל הסיכוי לבניית רשת חברתית המחזקת את המנעותו מלימודים. במצבים אלו קיימת סכנת התדרדרות לאלכוהול, לסמים ולהתנהגות עבריינית.

הורים המעוניינים ביעוץ פרטני להתמודדות מוזמנים לתאם פגישה במרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר - יש להתקשר בין השעות 8.30 – 10.30 לטלפון 9253186 – 03 שלוחה 6. או במייל לענת נוני, רכזת הפניות: horim@newauthority.org.il.  ניתן גם לפנות לעידן עמיאל לקבלת יעוץ בקליניקה פרטית בתל אביב.