פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 772
טיפול
דנה
07:51 20.10.2016
אנחנו מבוטחי מכבי והיות ואין הסדר בין הקופה לשנידר, אנחנו לא יכולים לקבל טופס 17 אליכם. האם יש דרך אחרת? אודה לעזרתכם.

השב דווח
תשובה לדנה
hadar1
17:22 20.10.2016
היי דנה,

המרפאה אינה ממומנת ע"י קופות החולים או משרד הבריאות, ועל כן הפנייה לטיפול היא ישירות דרך המרפאה.
תוכלי לבחון דרך קופת החולים האם קיימות אופציות סבסוד כלשהן, אך בכל מקרה גם אם תתקבל הנחה- מדובר בעניין שיוסדר בינך לבין הקופה, ללא מעורבות של המרפאה.
שימי לב כי על אף כי לא קיימים הסדרי סבסוד, אופי הטיפול הוא קצר מועד- כ5-10 מפגשים בממוצע. מצורף לקובץ זה אמצעים ליצירת קשר בטלפון או במייל.

נשמח לענות על שאלות נוספות, חג שמח.

טלפון לזימון תור- 03-9253186, ימים א'-ה', 8:00-10:30.
דואר אלקטרוני: linoyyi@clalit.org.il

השב דווח
דרך התקשרות
דנה
14:29 21.10.2016
פניתי אליכם- התבקשתי להביא טופס 17 היות ומכבי לא עובדים עם שניידר לא ניתן לקבל את הטופס. נאמר לי שגם באופן פרטי לא ניתן להירשם אליכם. אז כיצד ניתן להירשם?

השב דווח
תשובה לדנה
hadar1
10:27 23.10.2016
היי דנה,

הבנת נכון, אין צורך בטופס 17.
יצירת קשר עם המרפאה לסמכות הורית מתבצעת דרך הטלפון שציינתי בתשובתי הקודמת, ומציינת שוב כאן-
מזכירות היחידה- 03-9253186, ימים א'-ה', 8:00-10:30.
זימון תור משמעו קביעת פגישת הערכה בה אנו מקבלים מכם רקע ומידע, ומסכמים יחד האם המקרה מתאים ליחידה ונוכל לעזור. במידה וכן- יש כניסה לרשימת המתנה בהתאם לדחיפות הטיפול.

מקווה שהדברים הובהרו,
אנחנו כאן כדי לענות על שאלות נוספות,
חג שמח!

השב דווח
ילד מרביץ
אבי
06:36 09.10.2016
שלום רב
בחודשים האחרונים בני בן השנה ושמונה חודשים הפך לתוקפני, כל סיטואציה שלא מוצאת חן בעינו כמו יציאה מהמקלחת, כאשר אוסרים עליו משהו, כשמלבישים אותו ולפעמים גם כשמבקשים ממנו נשיקה הוא מרים את ידו ומכה.
חשוב לי לציין שהוא יחד מאוד מאוד חם ואוהב.
היינו רוצים לדעת מה הדרך הנכונה ביותר להתמודד ים מצבים אלו
תודה

השב דווח
ילד מרביץ - תשובה
astar
18:02 10.10.2016
אבי שלום,
מתאורך עולה התנהגות נורמלית לגיל שבו הילד מגלה את ה"אני" הנפרד שלו, ואת יכלתו לפעול באופן עצמאי. היינו ממליצות בסיטואציה זאת להוריד לילד את היד ברגע שהוא מנסה להכות ולומר לו ברצינות "אני לא מרשה" (או כל משפט דומה שתעדיף) אולם רצוי להיות עקבי בבחירת המשפט כך שהילד יזהה אותו בסיטואציות שונות.
צפוי שהילד ינסה להכות שוב ושוב, ויש לחזור על הפעולה של הורדת היד והמשפט, כמה פעמים ואז, אם הוא ממשיך, להתרחק ממנו כך שלא יוכל להמשיך להכות.
בכי של הילד בסיטואציה הוא צפוי, לאחר זמן קצר יש לגשת ולהרגיע באמצעות הסחת דעת (שאינה היענות לדרישה שהביאה להתפרצות).
רצוי לשמור על קור רוח גם בסיטואציה קשה זאת, לדבר בטון שקט אך תקיף ולא להפגין כעס.
בנוסף רצוי להימנע מלהכנס ל"מלחמות" ארוכות ויש לקטוע את הסיטואציה לאחר זמן קצר מבלי לחכות עד שהילד יפסיק את ההתנהגות בעצמו.
על אף זאת, יש להניח שההתנהגות תחלוף בכל מקרה כך שבעיקר אתה נדרש לסבלנות....

בהצלחה!

השב דווח
ילדה בת 12 שמתעצבנת ומדברת בזלזול למורים
רינת
15:38 05.10.2016
שלום רב, יש לי ילדה בת 12, בכיתה ז', בדרך כלל פעילה בבית הספר, משתתפת בכיתה, ותלמידה טובה, אבל פעם בכמה זמן, שהיא עצבנית, או עייפה, או כועסת, או שאין לי סיבה מיוחדת כשמורה מעיר לה או אומר לה משהוא שלא נשמע לה בסדר, היא מתחילה לדבר בזלזול למורה ולמחנכת, כגון: "מי את שתגידי לי מה לעשות" הבעות פנים מזלזלות, תנועות ידיים, התחצפות וכו', באותו הרגע היא עצבנית מאוד ולא ניתן לשוחח איתה בכלל!!
לאחר שהיא נרגעת כאילו הופכת כאילו לילדה אחרת, ואפשר להתחיל לדבר לליבה.
השאלה היא האם אני במיידית צריכה להעניש, אותה או לעשות משהוא במיידית כדי שתבין שזו ההשלכה להתנהגות, או לעשות איתה המון שיחות על כבוד וסובלנות
כשהיא נרגעת היא כזאת מתוקה ומבינה, כאילו דקה לפני הייתה מפלצת בתוכה

השב דווח
התנהגות מזלזלת למורים - תשובה
hillagal
16:18 05.10.2016
היי רינת,
בתך נשמעת ילדה טובה שיכולה להבין איזו התנהגות מתאימה אך מידי פעם קשה לה לשלוט בתגובותיה. ניסית לשאול אותה, ברגעים בהם היא רגועה, מה היא מרגישה כאשר היא מתפרצת? האם היא יכולה לחשוב על דברים שיעזרו לה באותו רגע? האם היא יכולה להגדיר מהם הטריגרים, לדוגמה שאמירות מסוימות מעצבנות אותה במיוחד?

בנוגע לעונשים, ישנם כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם:
אין חובה להעניש באופן מיידי ותוך כדי כעס, להיפך, לעיתים מומלץ דווקא שההורה לא ייתן עונש מתוך כעס שפעמים רבות אינו מידתי וקשה לביצוע. כן חשוב להגיב באופן מיידי בכך שההתנהגות לא מקובלת ושיהיו לה השלכות, אמירה כזו מכונה "סימניה". על ההורה "לחזור" לסימניה מאוחר יותר כאשר הוא רגוע וחשב על עונש הולם. יש לדבר עם הילד, להזכיר מהי ההתנהגות שאינה מקובלת ולתת את העונש שהוחלט.
חשוב לתת עונש שניתן לעמוד בו ושקשור במידה כזו או אחרת להתנהגות.

בגלל שאת מתארת את בתך ככזו שבהחלט ניתן לדבר איתה על הנושא מומלץ לערוך גם שיחות אך במקביל להעביר מסר כי ההתנהגות הנוכחית לא יכולה להימשך.

לבסוף, נסי להיעזר במורים ובצוות בית הספר, אולי הם יוכלו להציג נקודות מבט נוספות על הגורמים להתנהגות.

אנחנו פה לכל שאלה, נשמח לשמוע האם וכיצד המצב הסתדר.
בהצלחה רבה!

השב דווח
מתקשים להתמודד עם המתבגר שלנו...
רוני
09:07 28.09.2016
היי
עד לפני החופש הגדול, המתבגר שלנו היה אוהב להיות בבית תמיד היה ילד קשה ועקשן אבל לא הסכים לצאת לגינה בלילות שישי ואמר שהילדים שם מקללים, שוברים, שותים והוא לא מעוניין...מהחופש הוא התחבר עם ילדים, שלמראית עין נראים אחלה והתחילה התדרדרות בהתנהגותו....לא חוזר בלילה בזמן ואנחנו מחפשים אותו אצל חברים. לא קם לבית ספר ומאחר כל יום מלא....התחיל לעשן והבית בקטסטרופה ונואשים....חשבנו לרשום לפנימיה צבאית אבל יחד עם זאת כואב לנו הלב לעשות זאת. אחים שלו סובלים מהכאוס שנוצר בבית ורע לנו עם זה מאוד...הילד מבטיח שישתנה כותב על פתק הסכם התנהגות טובה, אפילו חותם וכלום למחרת ממשיך באותו מסלול הרסני....נשמח לעצה.

השב דווח
מענה לרוני
hadar1
 
17:55 28.09.2016
וני שלום,

ניכרת בדבריך המצוקה שחווים בני המשפחה נוכח השינוי בהתנהגות הבן. ראשית, ברצוני לברך על הפעולה הראשונית שנקטתם נוכח המצב, בה אתם מחפשים את הילד המאחר אצל חברים כאשר הוא לא חוזר בזמן. זוהי פעולה רצויה מאוד המשדרת לילד שיש מי שמשגיח, ושהוריו לוקחים עליו אחריות. היינו ממליצים להמשיך בקו זה, ואף להרחיבו. לדוגמא, אם יש לכם קשר עם הורי הילדים האחרים, ניתן לנצלו על מנת לשלוח לילד הודעות שקבעתם איתו לחזור בזמן ואתם מצפים לשובו. הודעה כזאת מפי מבוגר אחר עשויה מניסיונינו להיות בעלת השפעה שונה על הילד מאשר כאשר מגיעה מפי הוריו. ניתן ואף רצוי מאוד להשתמש בעזרתם של קרובי משפחה או חברים, אשר יביעו בפני הילד את הסתייגותם מהתנהגותו אף הם. זהו כלי נוסף על הנוכחות ההורית הישירה שהפעלתו משיגה תוצאות מצוינות.
במקרה הצורך גם נוכחות פיזית שלכם ושל בני משפחה אחרים במקום בו הילד שוהה בלילות יכולה להועיל ולהבהיר לו כי ברצונכם שיחזור הביתה.

היינו ממליצים לבדוק בינכם ובין עצמכם, ולבחור שתיים או שלוש התנהגויות שאתם מגדירים כחמורות במיוחד (לדוגמא חזרה בלילה ואי הליכה לבית ספר), ולהשתדל להתמקד בהן מול הילד, שכן לעיתים קרובות ניסיון לפתור את כל ההתנהגויות באותה חומרה אינו יעיל. שאר ההתנהגויות "יחכו" להיפתר במועד מאוחר יותר. גישה זו אף עשויה לשפר את התחושה הכללית בבית שלעיתים קרובות נחווית כ"מריבות שאינן נפסקות". לעיתים קרובות גם נוצרת השפעה עקיפה כך שפתרון הבעיות החמורות משפר גם את מצב הבעיות הקלות יותר.

במידה והמצב אינו משתפר, אנו ממליצות בחום לפנות ליחידה להדרכת הורים בשניידר למפגש וקבלת כלים נוספים.
בכל מקרה, תוכלו לקרוא עוד באתר זה לגבי חלק מהבעיות שציינתם בלינקים המצורפים

השב דווח
כיצד לעזור לילד
מיקי
11:49 20.09.2016
יש לי ילד כמעט בן 9 מאובחן קשב והיפרקטיביות עם ריטלין la.הוא מספר שבכיתה מתעצבן אם ילד עושה לו פרצופים או אומר לו משהו שניראה לו פוגע.
כתוצאה מכך בני מתעצבן ויכול להרוס לעצמו את כל השיעור.כמובן שאני מדברת איתו ומסבירה שלא צריך להתייחס וכו,אבל זה כמובן לא עוזר.איך עליי לעזור לבני במצבים כאלה?

השב דווח
כיצד לעזור לילד - תשובה
astar
08:58 21.09.2016
מיקי שלום,
אין ספק כי ההתמודדות עם מגוון התופעות הכרוכות בהפרעת קשב וריכוז של הילד היא עניין מאתגר עבור הילד, ולא פחות בשביל הוריו.
לא ציינת בפנייתך מהי תדירות המקרים, וכיצד מתבטא "הרס השיעור": האם בקושי בריכוז, או שמא בהפרעות הגוררות תגובות של המורה? עד כמה חמורות ההפרעות? האם הפרעות הן בריכוז, או מתבטאות בהפרעה למהלך השיעור? בנוסף, כיצד היית מתארת את הקשר של הילד עם המחנכת? האם החלה ללמד את הילד בשנה זו או שקיימת ביניהם היכרות ארוכה יותר?

מדבריך עולה כי הילד קשוב להסברים וההמלצות שלך, אבל נראה שהוא לא מצליח "להשתלט" על רגשותיו ברגע האמת, ועל כן, רצוי לחשוב ביצירתיות על מנת לספק לו "שיטות" שיעזרו לו להסיח את דעתו מהגורם המציק ולאפשר לו להרגע לפני שהוא פועל. שיטות אלה צריכות להיות מותאמות לילד: אולי להוציא דף ולצייר משהו, במקרה שפעולות בתחום הכתה אינן פותרות את הבעיה, אולי ניתן לאפשר לו לצאת לשטוף פנים או לעשות סיבוב, או כל פעילות אחרת שמתאפשרת על מנת להשהות את הפעולה ולאפשר לרגשות לשכוח מעט, כמובן שהכל בתיאום עם צוות בית הספר. ישנה חשיבות רבה לתאום בינכם לבין המחנכת ובית הספר, מניסיוננו כאשר קיים תאום וכבוד הדדי עם ומול הצוות החינוכי תחושתו של הילד משתפרת והשיפור מגיע מהר יותר.
דבר נוסף שאולי יכול לעזור הוא לדאוג שהילד יישב בקדמת הכיתה, כך אולי יצליח יותר להתרכז במהלך השיעור ופחות להתמקד בפעולותיהם של שאר הילדים.
דברים אלו עשויים לסייע בחלק מהמקרים, והיעילות שלהן יכולה לעלות עם תרגול.
בכל מקרה, רצוי להימנע מלבקר את הילד אם הוא לא הצליח לבלום התפרצות, ולחזק אותו על כל הפעמים שהוא מצליח, מתוך הצבת יעד של שיפור, ולא של פתרון מושלם, שאינו מתאפשר בהרבה מקרים.

נשמח להמשיך ולייעץ במידת הצורך.

השב דווח
סירוב ללכת לבת ספר
מאי
21:07 03.09.2016
שלום רב,
בחודש יולי האחרון עברנו דירה לאחר שהבחנו שלילדנו בבכור אין חברים מבית הספר בשעות אחר הצהרים. (הבן שלי, הוא ילד ביישון ונחבא אל הכלים).
שיתפנו את הילדים במחשבה על המעבר שכולל גם מעבר של בתי הספר וההחלטה התקבלה מבחינת כולם.
לפני תחילת הלימודים הודיע לי הבן שאיננו מתכוון ללכת לבית הספר בטענה שהוא לא מכיר אף אחד, (מה שלא כל כך נכון, הוא הכיר ילד במהלך חודשי החופש אך לא היו כ"כ בקשר, נפגש עם המחנכת לפני תחילת הלימודים).
לאחר שיחות והסברים על התחלה חדשה, הוא השתכנע והלך ליום הראשון של שנת הלימודים אבל טען שלא היה ל כייף והוא לא מעוניין לחזור וללמוד בבית הספר החדש.
המחנכת מעורבת ומודעת למצבו הנפשי/חברתי ומנסה לעודד וליצור חברויות (אגב, זאת כיתה חדשה מעורבת וגם המחנכת חדשה).
אנני יודעת מה לעשות, הבן שלי מתבצר בעמדתו שהוא לא הולך לבית הספר.
כיצד עליי לנהוג???

השב דווח
סירוב ללכת לבית הספר - תשובה
hillagal
 
17:34 28.09.2016
מאי שלום,

תחילה אנו מתנצלות על התשובה המאוחרת, הפורום היה בהליך עדכון.
בן כמה בנך? האם המצב נשאר כפי שתארת? כיצד עבר חודש הלימודים הראשון?

נראה כי עשיתם עבור הילד הכנות טובות ומתאימות על מנת להקל עד כמה שאפשר את כניסתו לבית הספר החדש. מעורבות המחנכת חשובה מאוד, תיאום מול צוות בית הספר ישפר את תחושתו של הילד ויעניק לו תחושת ביטחון.
העובדה כי מדובר בכיתה חדשה בה גם שאר הילדים אינם מכירים טוב זה את זה יכולה להקל על בנך במידה ואכן נעשות פעולות כיתתיות לשם יצירת קשרים חברתיים.

כדאי להסביר לילד כי גם אם אינו רואה זאת, גם שאר הילדים רק מתחילים להכיר זה את זה וגם אם ההתחלה מרגישה לו "לא כיף", המצב ישתפר עם הזמן.

בנוסף, למרות הרצון להקל על הילד חשוב להעביר לו מסר עקבי כי עליו ללכת לבית הספר והישארות בבית אינה אפשרית לאורך זמן וגם אינה "פרס". עליו לדעת כי אתם סומכים על המחנכת שתעזור לו ושהוא יכול לפנות אליה במידת הצורך.

תוכלי לקרוא עוד על הנושא בקישור המצורף.

השב דווח
בית ספר
גולדי
01:59 10.08.2016
מבקשת עזרה בהתמודדות עם ילדה שעולה לכיתה ט' ולא רוצה ללכת לבית הספר.
זה התחיל לקראת סוף השנה שעברה, כשצברה הרבה חיסורים וזה הגיע לשיחה עם המחנכת והיועצת בביה"ס. עכשיו היא מצד אחד מתכוננת ומצד שני אומרת שהיא לא רוצה לחזור לבי"ס. היא לא רוצה לעבור כיתה ולא לעבור לבי"ס אחר. אני לא מצליחה לקבל ממנה תשובה לגבי מה היא רוצה אלא רק מה היא לא רוצה. אין לה חברים בכיתה והמחשבה על ימים של 8 שעות מחרידה אותה. היא בסה"כ תלמידה טובה ויש לה יכולות. לא מתעללים בה או דוחים אותה בכיתה ולדברי המחנכת היא משתתפת ומשותפת בפעילויות כיתתיות בביה"ס אבל היא לא מתחברת ובהפסקות היא אומרת שהיא לבד. אני לא יודעת איך לעזור לה לחזק את הבטחון העצמי ולהפתח. היא מתחפרת בעמדה שאף אחד לא יכול להכריח אותה ללכת ואף אחד לא יגרום לה להשתנות. מגיבה בכעס על כל נסיון להאיר דברים ומתיחסת אל זה כאל ביקורת ועלבון.
יש כאן אולי כמה נושאים להתמודדות אבל נראה לי שהם קשורים ואשמח לעצה איך להתיר את הפלונטר ולהתקדם.

השב דווח
מענה לפנייתך
בת אל
21:47 13.08.2016
שלום גולדי,
אולי הצעד הראשון בדרך להתיר את הפלונטר זה ששמת לב לכך שמשהו קורה לילדתך. עקשנות וכעס הינן תגובות המאפיינות בני נוער בגיל ההתבגרות, ובשנים האחרונות לצערנו גם בעיות של ביקור סדיר בבית הספר הן עניין שהופך לשכיח יותר ויותר ואנו ביחידה להדרכת הורים בשניידר נתקלים תכופות בהורים שמגיעים לייעוץ בעקבות אי הליכה של ילדיהם לבית הספר.
לחוסר הרצון להגיע לבית הספר יכולות להיות סיבות רבות, מדברייך אני מבינה שאת מזהה שחוסר הרצון של ביתך להגיע לבית הספר נובע בעיקר מסיבה חברתית. את מתארת את ביתך כנחרדת מהמחשבה של בילוי שעות רבות בחברה אף על פי שאובייקטיבית היא אינה דחויה. טוב מאוד שמחנכת הכיתה והיועצת מעורבות, ייתכן ושיחות עם היועצת יכולות לסייע לביתך לדבר על הקשיים שחווה או שבעזרתה ניתן להתאים לביתך סוג טיפול שיתאים לה.
אני סבורה כי האמירות וההתנהגות של ביתך הינם איתותים לכך שקיים קושי מסוים והיא מבקשת עזרה. עזרה מצדך יכולה להיות ע"י הצעה לקחתה לטיפול (בקופ"ח יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד). ביתך גם מבקשת שלא תוותרי לה ולא תוותרי עליה. למסגרת הלימודים ישנה חשיבות ראשונה במעלה במילוי המשימות ההתפתחותיות המתאימות לגילה של ביתך ולכן עלייך לפעול כדי להבטיח שביתך תמשיך ללכת לבית הספר. אם בתחילת שנת הלימודים ביתך תסרב ללכת, תוכלי להיעזר בקרובי משפחה ושכנים כדי להעירה, התערבות של אנשים מחוץ לתא המשפחתי הרבה פעמים מניעה את בני הנוער לפעולה גם כשההורים לא מצליחים.
מאחלת הצלחה בתחילת שנת הלימודים. אם תראי שבתחילת הלימודים הבעיה נמשכת והאיומים לאי הליכה לבית הספר מתממשים, את מוזמנת לפנות אלינו לייעוץ ביחידה להדרכת הורים.

השב דווח
התנגדות לטיפול מצד האב
איריס
14:41 13.07.2016
ביתי כבת 14, סובלת מחרדות מזה כשנה . בקופת חולים לא מוכנים לטפל בה ללא אישור האב. מה ניתן לעשות ?

השב דווח
מענה לפנייתך
shirkog
19:13 15.08.2016
שלום איריס, אכן מדובר על בעיה קשה מוכרת ומורכבת. על פי החוק כל טיפול פסיכולוגי בילד מחייב הסכמת שני ההורים לטיפול וללא אישור הסכמה פורמלי משני ההורים לא ניתן להתחיל טיפול. במצבים קיצוניים בלבד ניתן לערב בית משפט בעניין, אבל במרבית המקרים כאשר אחד ההורים מתנגד לא ניתן להתחיל טיפול בילד. דרך אפשרית אחת היא לנסות ולשכנע את ההורה המסרב לאשר זאת. מובן כי לא פעם להורה המעוניין קשה לבצע זאת ולכן כדאי לנסות דרך קרובי משפחה או חברים לסייע ולשכנע. במרפאה לסמכות הורית כיוון שאנו לא פוגשים את הילד אין צורך בהסכמת שני ההורים לטיפול ומספיק הורה אחד שמעוניין. במובן זה, את מוזמנת ויכולה לפנות אלינו להתייעצות גם ללא הסכמת האב. עם זאת, חשוב לדעת כי טיפול בחרדה במקרים רבים יעיל יותר כאשר הילדה בטיפול. יתירה מכך, בעיות חרדה הן בעיות הניתנות לטיפול באופן יעיל ע״י טיפול פסיכולוגי וחבל שבעקבות התנגדות האב הילדה תחמיץ אפשרות זו. אנו לפיכך ממליצים לעשות כל מאמץ כדי לשכנע את האב להסכים לטיפול בילדה בסיוע גורמים שיכולים להשפיע עליו. במידה וזה לא צלח לעיתים הדרכת הורים יכולה לסייע לך לקבל כלים שיסייעו לילדתך להתמודד עם הקשיים והחרדות. עוד אפשרות היא קריאת ספר מומלץ בתחום זה - פחדים של ילדים שנכתב ע״י חיים עומר ואלי ליבוביץ. מוצעים שם כלים ודרכי התמודדות מול חרדה גם כאשר הילד/ה לא בטיפול פסיכולוגי. מאחלים בהצלחה ומקווים לשמוע האם משהו בהצעות אלו סייע לכן.

השב דווח
שאלון דמוגרפי
אתי
22:08 15.06.2016
שלום רב נתבקשתי למלא שאלון דמוגרפי אך לא אמרו לי היכן ניתן למצוא אותו באתר שלכם , מישהו יודע?

השב דווח
מענה לפנייתך
shirkog
11:59 16.06.2016
אתי שלום, תוכלי לשלוח מייל לטל: TalAn1@clalit.org.il היא תדע לעזור לך. אם מסיבה כלשהי הבעיה לא נפתרת, את מוזמנת לפנות אלינו בפורום.

השב דווח
4 5 6 7 8 9 10 11 12 13
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה