פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 787
בן 14 ללא חברים
איריס
11:52 21.12.2016
בני בן 14.5 אין לו חברים מכיוון שהוא לא יודע איך להתנהג עם ילדים אחרים וכל הזמן מחרימים אותו , האם ניתן לקבל חונך עבורו על מנת שילמד אותו ליצור חברויות (שידע איך לדבר עם ילדים בני גילו) ?

השב דווח
מענה לאיריס
hadar1
21:51 21.12.2016
היי איריס,

תחום חונכויות אינו תחום שמרפאה עוסקת בו, אך נוכל לתת מס' המלצות.
1. קודם כל, טוב שאת מעודכנת במצבו של בנך, ופועלת למען שיפורו. חשוב לא להזניח את הנושא, ולעשות כל מאמץ לפתור את המצב.
2. אל תהססו לערב כל גורם שעשוי לסייע. אנו ממליצות לפנות למחנכת, לפסיכולוגית/יועצת בבית הספר וליזום פגישה בה תנסו לחשוב יחד כיצד לקדם את בינכם. ייתכן והן יכירו מסגרות מתאימות שיוכלו להמליץ לכם לפנות אליהן.
3. העניקו לו תמיכה במסגרת המשפחתית- התעניינות יומיומית בתחושותיו ומחשבותיו, בילויים משותפים... גם אם כרגע בית הספר אינו מוקד חיובי, דאגו שהבית יהיה כזה, ושבינכם יחוש בנוח ומוגן בו.
4. נסו לחשוב על מסגרת שונה בה יוכל אולי לרכוש חברים- עיסוק בתחביב/חוג שיעשיר את עולמו- במוזיקה, אומנות לחימה, אומנות בכלל, בישול- תחום שיוכל להשקיע בו ולהרגיש מסופק דרכו.
5. ישנן מסגרות שונות המציעות תמיכה באמצעות חונכות. למשל: פר"ח פסיכולוגי, תכנית רעים (של החברה למתנ"סים). תוכלו לפנות אליהם ישירות בנושא זה.

המון בהצלחה,
אנחנו כאן להתייעצויות נוספות.


השב דווח
ילד בן 9 לא בבית הספר
אם מודאגת
23:06 11.11.2016
שלום,
בני בן ה-9 אינו הולך לבית הספר כבר מעל שבוע.
מתמודד עם קשיים משמעותיים מתחילת א' הכוללים קשיי השתלבות התנהגותיים (התקפי זעם, אלימות עם ילדים), קשיי למידה (קריאה כתיבה) וחרדה וקשיי ויסות רגשי שהובחנה כבר בתחילת כיתה ב'- והחל טיפול תרופתי שהיה יעיל כמעט כל השנה.
מתחילת כיתה ג' חלה החמרה הדרגתית בכל ההיבטים, תדירות ההתפרצויות בבית הספר, בית ואחה"צ בגינה עם חברים הפכה בלתי אפשרית (אלימות מילולית ופיזית כלפי ילדים, מורים, מנהלת...). אובחן ל- ADHD והוחלט על שינוי תרופתי שייתכן והעמיק את הקושי.
לפני כשבוע סירב ללכת לבית הספר וגם אנו מבינים שהמצב אינו אפשרי (בית הספר עושה כל שביכולתו, הציע תוכנית לימודים פרטנית מלאה, פועל להשגת אישור לסייעת צמודה) אבל כרגע הילד בבית והמצב בלתי נסבל.
התחיל השבוע טיפול פסיכולוגי (פסיכולוג קליני והתנהגותי).
מה עושים במצב כזה? איך צריך להתמודד?
המצב בלתי אפשרי...
אודה להמלצתכם מה עושים, כיצד יוצרים מהפלונטר, איך עלינו ההורים לפעול?
תודה

השב דווח
תשובה לאם המודאגת
hadar1
 
19:59 12.11.2016
שלום,

אנו מבינות מדברייך כי ב3 השנים האחרונות התמודדתם עם לא מעט קשיים התנהגותיים, לימודיים, חברתיים ורגשיים של בנכם.
ראשית חשוב לנו לציין כי אתם ראויים לשבח על התמדתכם וניסיונכם לשפר את המצב, להגיע לתוצאות חיוביות ולעזור לבנכם להתנהל באופן מיטבי במסגרות השונות.

מבחינה התנהגותית, אנו מבינות כי הילד מטופל תרופתית ואף כי לאחרונה הוחלט לבצע שינוי תרופתי שייתכן והחמיר את המצב (ותרם לרצונו להישאר בבית).
מומלץ להמשיך לעקוב ולבחון את הסתגלותו לתרופה ולראות האם יתרחש שיפור כלשהו ביכולות הוויסות שלו ואף לחזק אותו על הצלחות בנושא.
בנוסף, ההחלטה להתחיל טיפול פסיכולוגי עשויה גם היא, עם הזמן, להוביל לשיפור ניכר ביכולת ההתמודדות של הילד עם מסגרות ועם החברה, ובנוסף להוות מקור נוסף להתייעצות ותמיכה עבורכם.

מבחינה לימודית- תכנית לימודים פרטנית, סייעת- כל אלו כלים נהדרים שעשויים להניב שינוי עתידי לאחר הסתגלות למערכת החדשה.

עיקר המצוקה כעת מגיעה מהמישור הביתיי, מהעובדה שהילד מסרב ללכת לבית הספר. אנו ממליצות לשדר קו ברור שאומר לילד שעליו כן להתמיד וללכת לבית הספר, וכי לא תהיו מוכנים לאפשר למצב הנוכחי להימשך.
הבהירו לילד כי גם אם הוא נשאר בבית עליו להמשיך לעשות שיעורי בית, להכין תיק ללימודים ולישון בשעה קבועה לקראת הלימודים בכל יום.
במקביל, מומלץ לערב גורמים מבית הספר- כמו המחנכת שתבוא לבקר בבית, ואף להזמין חברים מהכיתה שיספרו על יומם בבית הספר. אלמנטים כאלו ישמרו על מעורבותו בנעשה בכיתה, ועשויים להועיל לתחושה שהוא "חלק ממשהו", לעניין אותו ולהוביל אותו לרצות לחזור לכיתה.
בנוסף, חשוב לשוחח עם הילד ולהבין מה קרה בשבוע האחרון שגרם לו להחליט להישאר בבית- האם משהו ספציפי? לאחר מכן תוכלו לנסות לחשוב יחד כיצד להקל עליו ולעזור לו להתמודד עם הקושי ללכת לבית הספר.
כאשר הילד בבית, חשוב לא לאפשר לו להינות ולשחק בזמן שהוא אמור להיות בכיתה (לשחק במחשב או לצפות בטלויזיה למשל), כך שיבין שהבחירה להישאר בבית אינה פרס ואינה מתגמלת, ואולי היא גם משעממת.

בשביל להקל עליכם את ההתמודדות בבית, אנו ממליצות גם לבחור את ההתנהגויות היותר בעייתיות מבחינתכם ולהגיב רק עליהן, וכרגע לפחות לא להתעקש על כל דבר ודבר. כך תוכלו להיות ממוקדים יותר מול הילד ויהיו לכם כוחות להקפיד איתו ולנסות לעזור לו להשתפר בדברים ספציפיים שיועילו לאווירה בבית.

לסיום, תוכלו לפנות לטיפול במרפאה לסמכות הורית בשניידר, שם תוכלו לקבל מגוון כלים נוספים להתמודדות. הטיפול הינו ממוקד בהורה וקצר טווח (5-10 פגישות) ועשוי להיות אפקטיבי עבורכם.

חשוב לנו להדגיש, שכבר עכשיו אתם פועלים ועומלים במגוון מישורים שעשויים להוביל לשיפור ניכר עם הזמן. בהצלחה רבה! נשמח לשמוע על התפתחויות ולהמשיך לייעץ.

תוכלו לקרוא עוד בנושא סרבנות בית ספר בקישור המצורף.

נאחל שוב בהצלחה רבה בהמשך,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   סרבנות בית ספר

השב דווח
רק אנחנו ההורים צריכים טיפול?
שיר
10:08 10.11.2016
היי, בני בן 11.5 עם סימפטומים ( כבר כמה שנים) של מתבגר. עושה רק מה שנראה, מקשיב לנו ההורים רק כשמתאים לו.. מאוד מרוכז בעצמו ובורח המון לעולם הספרים. (במקום תיקשורת עם הסביבה). האוירה לא נעימה בבית, ושאר הילדים בבית משתדלים להתנהג שלא כמותו. בכל השיחות מולו הוא טוען, גם בליווי בכי,שהוא לא יכול להשתנות, ככה הוא.
האם בעיית התנהגות כזו יכולה להסתדר רק עם הדרכת הורים או שהילד שלי זקוק לעזרה מקצועית במקביל? ואם כן, איזה סוג?

השב דווח
תשובה
astar
14:11 10.11.2016
שיר שלום,
מתיאורך לא הצלחנו להבין מהן בעיות ההתנהגות של בנך מעבר לנטייה לשקוע בספרים. מהן ההתנהגויות שמפריעות לכם? ציינתם בעיות של השמעות להורים, אולם לא ציינתם באילו נושאים כך שאנו מתקשות להבין את חומרת הבעיה. מעבר לכך, "נטייה להסתגרות", שנראה שאתם חוששים ממנה אינה בהכרח בעיה. האם הילד מקיים קשרים חברתיים עם בני גילו בביה"ס, חוגים או מסגרות אחרות? האם יש לכם סיבה לחשוש שהספרים הם בריחה מבעיה חברתית או אחרת? נשמח לייעץ לכם כאשר נקבל פרטים שיסייעו לנו להבין את המצב לאשורו.

השב דווח
האם רק ההורים צריכים טיפול?
שיר
00:43 11.11.2016
היי,
בהמשך למה שכתבתי. העניין הוא שבני אכן נמצא במסגרות נוספות של חוגים אך אין לו תקשורת חברתית מחוץ לשעות הספציפיות האלה. כמעט ובכלל לא יוזם מפגשים חברתיים אחה"צ. וגם אם אנחנו מנסים לעזור וליזום, לרוב הוא מסרב. מאוד בררן בעניין חברויות. גם לוואטס אפ הכיתתי/שכבתי נכנס בקושי נכנס, לא ממש מעניין אותו מה שהולך שם.
לעניין ההתנהגות בבית. על כל דבר יש לו מה להגיד. הוא יעשה (אם בכלל) בזמנים שלו (כי הוא עסוק לרוב בקריאת ספר או במשחקים בפלאפון). דוגמאות לתחומים: התחייבות לימודית (ש"ב ומבחנים), הגיינה סדר וניקיון אישי, עזרה במטלות הבית, הפסקת התנהגות שלילית (הצקות של דווקא) כלפי אחיו. ואם אנחנו מתעקשים שיקשיב בקולנו, יש פיצוץ שמוביל להסתגרות בחדר ומיד אל תוך הספר.
ראוי לציין שגם בשיעורים בבית הספר הוא קורא (לרוב, לא באישורם של המורים).
בשיחות של מוטיבציה מולו וניסיון לשינוי המצב, טענתו המרכזית: "ככה אני!" "אני לא יכול להשתנות".
מודה מראש להענות.

השב דווח
תשובה
hillagal
21:20 12.11.2016
היי שיר,

האם כאשר בנך נמצא בחברת ילדים בני גילו בחוגים הוא כן מתחבר איתם?
הרצון שלכם כי הילד ישתלב וירגיש שייך מובן ומשמעותי, אך חשוב לזכור כי לכל ילד (ולכל אדם) אופי שונה וצורך במינון שונה של קשרים חברתיים. יכול להיות שבנך נהנה וזקוק גם לזמן מסוים לבד אותו הוא אוהב לבלות בקריאת ספרים.
נסו לשים לב האם הוא בוחר בקריאה במקום בבילוי עם חברים כי כך טוב לו, ובמידה וזה אכן המצב נסו להעביר לו מסר כי זה בסדר ואין בכך כל רע. כך גם יידע כי במידה וכן יעדיף לבלות זמן עם חברים גם את זה תקבלו בהבנה.
בהמשך לכך ולטענתו כי "ככה הוא", נסו לחזק אותו על התנהגויות טובות, על עמידה במשימותיו וכדומה. נסו להחמיא לו גם על דברים שאולי לרוב אינכם מרוצים מהם, לדוגמה: אנחנו מאוד גאים בך על כך שאתה יכול להתרכז זמן כה רב בקריאת ספר / כל הכבוד שאתה כל כך סקרן וסובלני לקרוא ספרים.
כמובן שכל ניסוח שיתאים לכם יהיה טוב כשהמטרה המרכזית היא לחזק את הילד על דברים שאולי לרוב הוא מרגיש אשם לגביהם בגלל שאינו עושה אותם בזמן המתאים או במינון הנכון.

מבחינת ההתנהלות בבית,
נסו להכין סדר יום ביתי אשר כל בני הבית צריכים להתנהל לפיו, לדוגמה, בעת חזרה מבית הספר יש שעה להכנת שיעורי בית, שעות מסוימות להתארגנות ערב הכוללת מקלחת, צחצוח שיניים וכדומה. כדאי להדגיש בסדר היום את החובות אותן הילד מתקשה למלא ולא כל היבט של היום.
חשוב לנסות ולהקפיד על סדר היום שנקבע על ידי חוסר שיתוף פעולה מצידכם, לדוגמה, במידה ובנך זקוק לסיוע בהכנת אוכל ורוצה עזרה בכך מחוץ לשעה שנקבעה בסדר היום יש לצמצם למינימום את המענה שתתנו לו זאת על מנת שיבין שהזמן בו תהיו מוכנים לסייע הוא הזמן שנקבע בסדר היום.

בנוגע להצקות לאחיו והתשובות התוקפניות כלפיכם, תוכלו לנסות ולהבהיר כי התנהגויות אלה אינן מקובלות עליכם. נסו להבהיר לו כי אין ברצונכם לשנות אותו (בניגוד לטענתו כי הוא לא יכול להשתנות) אלא רק התנהגויות שפוגעות בו או באורח החיים בבית.
על מנת למנוע פיצוצים רצוי לא להיגרר לוויכוחים או התנצחויות אלא להבהיר כי ההתנהגות לא מקובלת עליכם ויהיו לכך השלכות. לאחר מכן באותו ערב או יום למחרת תוכלו לחזור אל בנך ולהגיד לו מהן תוצאות ההתנהגות.

אנו תקווה כי גם סדר היום שתקבעו וגם מניעת התגובה המיידית יפחיתו את כמות המריבות וינעימו את הזמן בבית.
נשמח להמשיך ולייעץ במידת הצורך.

השב דווח
נער בן 16 מכור למשחקי רשת
אמא
18:07 01.11.2016
שלום רב,
בני בן ה16 התמכר למשחקי רשת, והפסיק ללכת לביה"ס למרות שאנחנו עושים הכל כדי שימשיך בלימודים.
מה ניתן לעשות?

השב דווח
תשובה
astar
13:32 03.11.2016
התעקשותכם שימשיך בלימודיו הינה מוצדקת, ואתם פועלים נכון.
מאחר ולא ניתן "להכריח" ילד בן 16 ללכת לבית הספר, יש מספר פעולות שתוכלו לנקוט על מנת לייצר סביבה מתאימה עבורו ועל מנת לעודד אותו ללכת לבית הספר.
ראשית, רצוי להבהיר לילד באופן רגוע אך ברור, שהיעדרותו מבית הספר אינה מקובלת עליכם. לא רצוי לעשות זאת בצורה של מריבה, וכדאי להמנע מדו שיח - זוהי הצהרה מצידכם שאינה פתוחה לדיון. בשיחה אף תוכלו לקבוע לו"ז שעות המקובל עליכם לשימוש במחשב, כך שיובהר מהו זמן לגיטימי ומה לא.
שנית, רצוי לנתק את המחשב או את הרשת בשעות בית הספר (תוכלו לקחת את החיבורים, לדוגמא, איתכם מחוץ לבית). יש לצפות שהתגובה תהיה בתחילה חמורה מצדו, אך צעד זה מבהיר לו ששעות הבוקר הן זמן לימודים, ונשארות כאלה גם אם הוא לא יצא לבית הספר. באופן דומה, משחקים בשעות הלילה הם גם גורם המפריע להליכה לבית הספר ורצוי למנוע אותם.
כלי נוסף שהוכח כאפקטיבי הוא שיתופם של אנשים נוספים מהמשפחה המורחבת (סבא, סבתא, דוד) או מחוג החברים, שיביעו בפני הילד הסתייגות מהתנהגותו. כלי זה מפתיע לעיתים ביעילותו, שכן מתבגרים מתייחסים באופן שונה לדברים הנאמרים ע"י אנשים מחוץ לתא המשפחתי המצומצם.
בנוסף, ניתן לנסות "להביא את בית הספר אל הילד- על ידי שיתוף הצוות החינוכי (מורים מקצועיים, מחנכת..) ואף הזמנתו אל הבית לשוחח עם הילד.
מגוון הקשרים שתוארו כאן עשויים להניע את הילד לחזור ללימודים מטעמי עניין מחודש או אולי אפילו מטעמי אי נוחות מהמעורבות של רבים חיצוניים בהתנהגותו.

נשמח להמשיך ולייעץ באשר לחששות ספיציפיים ולהתעדכן באשר להתפתחות המצב.

מידע נוסף בקישור הבא:
http://www.newauthority.org.il/parents/computer-addiction.aspx

השב דווח
ילד בן 9 מסרב ללכת לבית ספר
ערן
14:06 29.10.2016
שלום
ילד בן 9 אחרי חופשות ארוכות מסרב ללכת לבית ספר בטענה שמתגעגע להורים ולא מסוגל להיות בשיעורים.
הילד נכנס לחרדה ובכי ששומע ללכת לבית ספר .
יש לציין ששנה שלמה בכיתה ג היה בסדר.
מדובר בילד רגיש שקשה לו במסגרות חדשות כנל היה גם בכיתה א.
מה עושים עם המצב שכרגע הוא מפסיד לימודים.?

השב דווח
תשובה - ילד בן 9 מסרב ללכת לבית ספר
hillagal
 
18:02 31.10.2016
ערן שלום,
הקושי לחזור לבית הספר אחרי הפסקה ארוכה מופיע פעמים רבות בקרב ילדים.
האם לפני חופשה ילדך הלך בשמחה לבית הספר? האם חוסר הרצון ללכת מופיע גם ללא החופש?

הילד מציין כי קשה לו לשבת בשיעורים. רצוי לברר עם הילד האם יש משהו ספיציפי שהוא הסיבה לחוסר הרצון. שיעור מסוים, מורה מסוים או קושי חברתי עם ילד או קבוצה מסוימת.
אם מלבד החופשות לילד טוב בבית הספר והוא הולך אליו בשמחה ניתן להניח שהשינוי הוא מה שקשה לו ולא דווקא משהו בבית הספר.

חשוב להבהיר לילד שלמרות שאינו רוצה, בית הספר הוא חובה וללא סיבה ברורה אין להשאיר אותו בבית. בנוסף אם הגורם העיקרי לחוסר הרצון ללכת לבית הספר הוא שינוי השגרה שנוצרה בחופש, שהות נוספת בבית לא תעזור אלא רק תקשה יותר את החזרה.
ניתן ואף רצוי לעדכן את צוות בית הספר והמחנכ/ת בנוגע לקושי על מנת שיהיו ערניים במקרה והילד יהיה זקוק לתמיכה במהלך יום הלימודים ואפשר אף להגיד לילד כי באפשרותו לפנות למורה ושאתם סומכים עליה שתוכל לעזור לו, זאת על מנת שיידע כי בית הספר הוא מקום בטוח וטוב גם מבחינתכם.

בכל מקרה, אם הילד נשאר בבית רצוי לא לאפשר לו פעילויות "מתגמלות" כמו טלוויזיה, מחשב או אינטראקציה עם ההורים ולהבהיר שזהו "זמן לימודים" ועליו להכין את שיעוריו.

במקרה הצורך תוכל לקרוא בקישור המצורף על נושא הסרבנות ללכת לבית הספר.

כולנו תקווה כי לאחר מספר ימים בהם יילך ילדך לבית הספר הוא יתרגל והקושי וחוסר הרצון ייעלמו. נשמח לשמוע האם כך היה ואם לא לנסות ולהמשיך לעזור.
רשימת קישורים
   המנעות מבית ספר

השב דווח
טיפול
דנה
07:51 20.10.2016
אנחנו מבוטחי מכבי והיות ואין הסדר בין הקופה לשנידר, אנחנו לא יכולים לקבל טופס 17 אליכם. האם יש דרך אחרת? אודה לעזרתכם.

השב דווח
תשובה לדנה
hadar1
17:22 20.10.2016
היי דנה,

המרפאה אינה ממומנת ע"י קופות החולים או משרד הבריאות, ועל כן הפנייה לטיפול היא ישירות דרך המרפאה.
תוכלי לבחון דרך קופת החולים האם קיימות אופציות סבסוד כלשהן, אך בכל מקרה גם אם תתקבל הנחה- מדובר בעניין שיוסדר בינך לבין הקופה, ללא מעורבות של המרפאה.
שימי לב כי על אף כי לא קיימים הסדרי סבסוד, אופי הטיפול הוא קצר מועד- כ5-10 מפגשים בממוצע. מצורף לקובץ זה אמצעים ליצירת קשר בטלפון או במייל.

נשמח לענות על שאלות נוספות, חג שמח.

טלפון לזימון תור- 03-9253186, ימים א'-ה', 8:00-10:30.
דואר אלקטרוני: linoyyi@clalit.org.il

השב דווח
דרך התקשרות
דנה
14:29 21.10.2016
פניתי אליכם- התבקשתי להביא טופס 17 היות ומכבי לא עובדים עם שניידר לא ניתן לקבל את הטופס. נאמר לי שגם באופן פרטי לא ניתן להירשם אליכם. אז כיצד ניתן להירשם?

השב דווח
תשובה לדנה
hadar1
10:27 23.10.2016
היי דנה,

הבנת נכון, אין צורך בטופס 17.
יצירת קשר עם המרפאה לסמכות הורית מתבצעת דרך הטלפון שציינתי בתשובתי הקודמת, ומציינת שוב כאן-
מזכירות היחידה- 03-9253186, ימים א'-ה', 8:00-10:30.
זימון תור משמעו קביעת פגישת הערכה בה אנו מקבלים מכם רקע ומידע, ומסכמים יחד האם המקרה מתאים ליחידה ונוכל לעזור. במידה וכן- יש כניסה לרשימת המתנה בהתאם לדחיפות הטיפול.

מקווה שהדברים הובהרו,
אנחנו כאן כדי לענות על שאלות נוספות,
חג שמח!

השב דווח
ילד מרביץ
אבי
06:36 09.10.2016
שלום רב
בחודשים האחרונים בני בן השנה ושמונה חודשים הפך לתוקפני, כל סיטואציה שלא מוצאת חן בעינו כמו יציאה מהמקלחת, כאשר אוסרים עליו משהו, כשמלבישים אותו ולפעמים גם כשמבקשים ממנו נשיקה הוא מרים את ידו ומכה.
חשוב לי לציין שהוא יחד מאוד מאוד חם ואוהב.
היינו רוצים לדעת מה הדרך הנכונה ביותר להתמודד ים מצבים אלו
תודה

השב דווח
ילד מרביץ - תשובה
astar
18:02 10.10.2016
אבי שלום,
מתאורך עולה התנהגות נורמלית לגיל שבו הילד מגלה את ה"אני" הנפרד שלו, ואת יכלתו לפעול באופן עצמאי. היינו ממליצות בסיטואציה זאת להוריד לילד את היד ברגע שהוא מנסה להכות ולומר לו ברצינות "אני לא מרשה" (או כל משפט דומה שתעדיף) אולם רצוי להיות עקבי בבחירת המשפט כך שהילד יזהה אותו בסיטואציות שונות.
צפוי שהילד ינסה להכות שוב ושוב, ויש לחזור על הפעולה של הורדת היד והמשפט, כמה פעמים ואז, אם הוא ממשיך, להתרחק ממנו כך שלא יוכל להמשיך להכות.
בכי של הילד בסיטואציה הוא צפוי, לאחר זמן קצר יש לגשת ולהרגיע באמצעות הסחת דעת (שאינה היענות לדרישה שהביאה להתפרצות).
רצוי לשמור על קור רוח גם בסיטואציה קשה זאת, לדבר בטון שקט אך תקיף ולא להפגין כעס.
בנוסף רצוי להימנע מלהכנס ל"מלחמות" ארוכות ויש לקטוע את הסיטואציה לאחר זמן קצר מבלי לחכות עד שהילד יפסיק את ההתנהגות בעצמו.
על אף זאת, יש להניח שההתנהגות תחלוף בכל מקרה כך שבעיקר אתה נדרש לסבלנות....

בהצלחה!

השב דווח
ילדה בת 12 שמתעצבנת ומדברת בזלזול למורים
רינת
15:38 05.10.2016
שלום רב, יש לי ילדה בת 12, בכיתה ז', בדרך כלל פעילה בבית הספר, משתתפת בכיתה, ותלמידה טובה, אבל פעם בכמה זמן, שהיא עצבנית, או עייפה, או כועסת, או שאין לי סיבה מיוחדת כשמורה מעיר לה או אומר לה משהוא שלא נשמע לה בסדר, היא מתחילה לדבר בזלזול למורה ולמחנכת, כגון: "מי את שתגידי לי מה לעשות" הבעות פנים מזלזלות, תנועות ידיים, התחצפות וכו', באותו הרגע היא עצבנית מאוד ולא ניתן לשוחח איתה בכלל!!
לאחר שהיא נרגעת כאילו הופכת כאילו לילדה אחרת, ואפשר להתחיל לדבר לליבה.
השאלה היא האם אני במיידית צריכה להעניש, אותה או לעשות משהוא במיידית כדי שתבין שזו ההשלכה להתנהגות, או לעשות איתה המון שיחות על כבוד וסובלנות
כשהיא נרגעת היא כזאת מתוקה ומבינה, כאילו דקה לפני הייתה מפלצת בתוכה

השב דווח
התנהגות מזלזלת למורים - תשובה
hillagal
16:18 05.10.2016
היי רינת,
בתך נשמעת ילדה טובה שיכולה להבין איזו התנהגות מתאימה אך מידי פעם קשה לה לשלוט בתגובותיה. ניסית לשאול אותה, ברגעים בהם היא רגועה, מה היא מרגישה כאשר היא מתפרצת? האם היא יכולה לחשוב על דברים שיעזרו לה באותו רגע? האם היא יכולה להגדיר מהם הטריגרים, לדוגמה שאמירות מסוימות מעצבנות אותה במיוחד?

בנוגע לעונשים, ישנם כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם:
אין חובה להעניש באופן מיידי ותוך כדי כעס, להיפך, לעיתים מומלץ דווקא שההורה לא ייתן עונש מתוך כעס שפעמים רבות אינו מידתי וקשה לביצוע. כן חשוב להגיב באופן מיידי בכך שההתנהגות לא מקובלת ושיהיו לה השלכות, אמירה כזו מכונה "סימניה". על ההורה "לחזור" לסימניה מאוחר יותר כאשר הוא רגוע וחשב על עונש הולם. יש לדבר עם הילד, להזכיר מהי ההתנהגות שאינה מקובלת ולתת את העונש שהוחלט.
חשוב לתת עונש שניתן לעמוד בו ושקשור במידה כזו או אחרת להתנהגות.

בגלל שאת מתארת את בתך ככזו שבהחלט ניתן לדבר איתה על הנושא מומלץ לערוך גם שיחות אך במקביל להעביר מסר כי ההתנהגות הנוכחית לא יכולה להימשך.

לבסוף, נסי להיעזר במורים ובצוות בית הספר, אולי הם יוכלו להציג נקודות מבט נוספות על הגורמים להתנהגות.

אנחנו פה לכל שאלה, נשמח לשמוע האם וכיצד המצב הסתדר.
בהצלחה רבה!

השב דווח
4 5 6 7 8 9 10 11 12 13
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה