פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 772
הילד בן 15 ושמונה חודשים לא רוצה ללמוד
קובי
14:10 11.01.2017
הייתי רוצה לדעת בבקשה מה לעשות עם ילד שרב עם המורים מקלל התיכון כבר לא יכול להכיל אותו מחפשים לו תיכון אחר בעירייה אבל בינתיים הוא צריך להגיע לבית הספר שלו ושם זה פצצה מתקתקת ומה שגם בבית קללות ומרדנות ... מה עושים ? הילד בטיפול cbt אבל אין שום התקדמות רק יותר גרוע אשמח לעזרה ... תודה .

השב דווח
תשובה לקובי
hadar1
11:54 12.01.2017
היי קובי,

בתור התחלה, על מנת לנסות לצמצם מתחים וריבים- נסו לנקוט בעמדה לא מסלימה. המשמעות לכך היא שתבחרו 1-2 התנהגויות קשות אליהן תגיבו ובהן תבהירו ש"כאן עובר הקו האדום". למשל: הליכה לביה"ס.
את שאר ההתנהגויות נסו לשים כרגע בצד, לא להיכנס לעימותים, ולנסות להבליג. המטרה היא שתוכלו לרכז ולמקד את הכוחות שלכם במה שהכי קריטי בשלב הזה, ושבבית לא תהיה אווירה של קרב אינסופי לאורך כל היום.

דבר נוסף, הוא גיוס של תומכים למצב- נסו לחשוב אילו חברים/בני משפחה תוכלו לגייס לעזרה באופנים שונים. הניסיון מלמד ששימוש באנשים חיצוניים לבני המשפחה הגרעינית מניע את הילד ועשוי להשפיע על התנהגותו. למשל: בכל פעם שבנכם מקלל מורה בביה"ס, סבא/סבתא/דוד/ה/שכנה/חבר/ה משפחתי/ת מרימים אליו טלפון ואומרים "שמעתי שקיללת היום את המורה, ההתנהגות הזו מצערת ולא מקובלת עלינו". המעורבות שלהם עשויה לווסת את התנהגות בנכם ולהקל על התנהלות.

לגבי בית הספר, אנו ממליצים להמשיך ולשדר קו אחיד הדורש מבנכם ללכת בכל יום ללימודים. אמנם תפקודו שם אינו מיטבי, אך לא נרצה שייפלט ממסגרת ויישאר בבית- מה שיחמיר את המצב. המסגרת חשובה עבור ילדים ונערים, ולכן נמליץ גם ליצור קשר עם ביה"ס ולעבוד עימם בשיתוף פעולה, לנסות לגייס תומכים גם מטעמם שיפעלו יחד אתכם באופן יצירתי. למשל: במידה ובנכם מפריע בכיתה, הוא נשאר בביה"ס כשעתיים לאחר סיום הלימודים, ועוזר בספריה (לדוגמה).
למשל: אם בנכם מקלל מורה בפני הכיתה, עליו להתנצל בפני הכיתה ולהעביר 5 דקות של הסבר על כבוד הדדי.
גם הנוכחות שלכם ושל תומכים בביה"ס עשויה לשפר את המצב. למשל: אם בנכם מקלל מורה, עליו לבוא עם תומך ללימודים ולהתנצל בפני המורה.

לסיום, נציין כי הדברים שתיארת נוגעים לתחומים בהם עוסקת המרפאה לסמכות הורית בשניידר, וברשות המרפאה כלים נוספים שיוכלו לכוון אתכם. אנו סבורות כי הטיפול ביחידה עשוי להיות לכם לעזר, וממליצות לחשוב ולבחון אופציה זו.

נשמח לשמוע על התפתחויות,
בהצלחה.

השב דווח
הבת שלי משקרת
ג.ל.
10:43 07.01.2017
שלום,
הבת שלי בת 13 ומדי פעם אני תופסת אותה משקרת לי. בדברים קטנים כמו-אומרת שסידרה משהו ולא, שלקחה אוכל לבי״ס ולא לקחה, שהשכיחה על אחיה במשהו ולא השגיחה. יש לציין שהיחסים בבית פתוחים וכנים, וזה משהו מרכזי שאני ובעלי מאוד מעודדים ומאמינים בו. ולכן לא ברור לי הצורך שלה לשקר לנו. במיוחד כשזה שקר שנתפס בקלות, ואז יוצר אי נעימות. עד כה לא הגבתי בדרמתיות, אלא עשיתי איתה שיחה על משמעות השקר לשני הצדדים, בפעם אחרת העמדתי אותה במקום שאנחנו לא מתנהגים ככה בבית שלנו. ועדיין זה נמשך... להתעלם? זה יעבור מעצמו?

השב דווח
תשובה - הבת שלי משקרת
hillagal
09:40 09.01.2017
שלום,

על מנת שנוכל לעזור היינו רוצות לדעת כיצד בתך מגיבה כשנאמר לה ששיקרה? האם היא מצטערת? מכחישה? מתעצבנת?
לתגובה של בתך יש משמעות הן מבחינת הגורם לכך והן מבחינת התגובה הדרושה מצידך.

במידה ובתך מכחישה, אכן חשוב להבהיר לה שזה לא מקובל ושלא תהיו מוכנים להתנהגויות כאלה. נשמע שהשיחות שעשית איתה הן בדיוק הכיוון אך חשוב שלאחר שהבהרת זאת מאותו רגע תהיה תגובה לשקר בצורת עונש או בקשה מבתך שתיתן הצעה כיצד זה לא יחזור על עצמו ולנסות לעמוד בהסכמים שמגיעים אליהם.

במידה ובתך מצטערת, האם יכול להיות שהיא באמת לא שמה לב לכך? שדעתה מוסחת והשקר נאמר ללא מחשבה?
במצב זה חשוב לנסות ולעזור לה ולא להביע כעס על משהו שאולי אינו בשליטתה. נסי להפנות את תשומת ליבה ולתת לה אפשרות לשנות תא תשובתה. מומלץ להתייחס לנושא בסבלנות ולאפשר לה מרחב תמרון ותיקון במקרה ותרצה בכך.

אם מדובר על מצב בו בתך מתעצבנת ומגיבה באופן תוקפני, יש להתייחס למצב ביתר רצינות ותקיפות. אין לקבל את ההתנהגות ומלבד עונשים או תגובות אחרות מצידך ניתן אף לערב מישהו מחוץ לתא המשפחתי המצומצם שיביע את דעתו והתנגדותו לשקרים אלו, לעיתים תגובה חיצונית יכולה להשפיע באופן חזק יותר.
במידה וזו התגובה של בתך והאירועים ממשיכים ומחמירים את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להתייעצות.

בהצלחה ואנחנו פה לשאלות נוספות.

השב דווח
הבת בווטצאפ
תמר
05:32 25.12.2016
שלום רב
לאחרונה התוודאתי לתכתובות של ביתי , בת 13, ברשת עם ידידים שלה (בנים ) עם אופי מיני מובהק! פתחתי את זה איתה ואמרה שאיכשהו בחודשים האחרונים נגררה למציאות כזאת של שיח מיני עם בנים. התחיל מרצון להיות מקובלת ועכשיו לא יודעת איך להפסיק זאת. לאחר שיחות רבות בהם תיאמנו על שינוי סגנון השיח עם בנים, ושיח על הסיכוניות וההשלכות של המצב כזה, גיליתי הלילה שהיא ממשיכה ואף נענת לבקשתם לשלוח להם תמונות שהאמת לא יודעת מה טיבן. דואגת מאוד מאוד. נמנעת מעונשים של הרחקת הנייד אך חוששת מהמצב שבו היא מתרגלת לסגנון תקשורת כה בעייתית עם בני המין השני. האם להמשיך לפתוח את הנייד שלה? איך לנהל את השיח איתה והטיפול בנושא? אשמח מאוד להכוונה מכם וממתינה לתשובתכם.
אמא מודאגת...

השב דווח
תשובה - הבת בווטסאפ
hillagal
21:42 25.12.2016
תמר שלום,
תחילה ברצוננו לחזק אותך על הערנות והמעורבות שלך גם בחלק זה של חיי ביתך אשר לעיתים הורים עלולים לפספס או לתפוס בשלב מאוחר. בנוסף, ניכר כי איפשרת שיח פתוח בנושא ודרך אשר בתך תוכל לדבר איתך, דבר אשר יכול להיות משמעותי מאוד עבורה.

על מנת לעזור היינו רוצות לדעת האם מדובר בבנים משכבת הגיל של בתך? האם בנים אלה לומדים איתה בבית הספר או בכיתה? לשאלות אלה משמעות רבה בנוגע לאופן הטיפול.

במידה והנערים לומדים עם הבת, מומלץ מאוד לפנות למחנכת הכיתה או לגורם אחר מצוות בית הספר וליזום התערבות בה תהיה פנייה להורי הנערים וכן שיחה בכיתה על הנושא.
לעומת זאת, במידה ומדובר בנערים גדולים יותר, מומלץ כי את או גורם מאיים אחר תפנו אליהם ותדרשו (במידת הצורך תוך איום) שהתכתבויות אלה ייפסקו.

ללא קשר לכך, חשוב כי תבהירי לבתך שתעשי כל שביכולתך על מנת שהתכתבויות אלה ייפסקו, כולל יצירת קשר עם הנערים, לקיחת הטלפון הנייד או כל גורם אחר שיכול לעזור.
חשוב מאוד שתדעי בדיוק מה כוללות ההתכתבויות ותמשיכי להיות נוכחת עד לבירור מוחלט של המצב. לעיתים ניתן להיעזר באדם חיצוני שיהווה גורם מקשר ויעזור לך בבירור המצב מול הבת ובהתמודדות מול הנערים.

לבסוף, אנו מזמינות אותך לפנות אלינו למרפאה לקבלת עזרה נוספת במידת הצורך.
בהצלחה רבה!

השב דווח
הבת בווטצאפ
תמר
10:03 26.12.2016
תודה רבה על תשובתכם המהירה והממצה
לגבי הנק' שהעליתם- מדובר בנערים בני גילה. ההתכתבויות מולי ואין, לשמחתי הרבה תקשורת עם מבוגרים ממנה.
אמשיך לעקוב ולהיות נוכחת עם המסרים שציינתם. נעזרת בספרים על סמכות הורים. כמובן שמידת הצירך אפנה למרפאתכם.
תודה מקרב לב.
תמר

השב דווח
בהצלחה
hillagal
10:58 26.12.2016
הרבה בהצלחה וכמובן שאנחנו פה לכל שאלה נוספת.

השב דווח
בן 14 ללא חברים
איריס
11:52 21.12.2016
בני בן 14.5 אין לו חברים מכיוון שהוא לא יודע איך להתנהג עם ילדים אחרים וכל הזמן מחרימים אותו , האם ניתן לקבל חונך עבורו על מנת שילמד אותו ליצור חברויות (שידע איך לדבר עם ילדים בני גילו) ?

השב דווח
מענה לאיריס
hadar1
21:51 21.12.2016
היי איריס,

תחום חונכויות אינו תחום שמרפאה עוסקת בו, אך נוכל לתת מס' המלצות.
1. קודם כל, טוב שאת מעודכנת במצבו של בנך, ופועלת למען שיפורו. חשוב לא להזניח את הנושא, ולעשות כל מאמץ לפתור את המצב.
2. אל תהססו לערב כל גורם שעשוי לסייע. אנו ממליצות לפנות למחנכת, לפסיכולוגית/יועצת בבית הספר וליזום פגישה בה תנסו לחשוב יחד כיצד לקדם את בינכם. ייתכן והן יכירו מסגרות מתאימות שיוכלו להמליץ לכם לפנות אליהן.
3. העניקו לו תמיכה במסגרת המשפחתית- התעניינות יומיומית בתחושותיו ומחשבותיו, בילויים משותפים... גם אם כרגע בית הספר אינו מוקד חיובי, דאגו שהבית יהיה כזה, ושבינכם יחוש בנוח ומוגן בו.
4. נסו לחשוב על מסגרת שונה בה יוכל אולי לרכוש חברים- עיסוק בתחביב/חוג שיעשיר את עולמו- במוזיקה, אומנות לחימה, אומנות בכלל, בישול- תחום שיוכל להשקיע בו ולהרגיש מסופק דרכו.
5. ישנן מסגרות שונות המציעות תמיכה באמצעות חונכות. למשל: פר"ח פסיכולוגי, תכנית רעים (של החברה למתנ"סים). תוכלו לפנות אליהם ישירות בנושא זה.

המון בהצלחה,
אנחנו כאן להתייעצויות נוספות.


השב דווח
ילד בן 9 לא בבית הספר
אם מודאגת
23:06 11.11.2016
שלום,
בני בן ה-9 אינו הולך לבית הספר כבר מעל שבוע.
מתמודד עם קשיים משמעותיים מתחילת א' הכוללים קשיי השתלבות התנהגותיים (התקפי זעם, אלימות עם ילדים), קשיי למידה (קריאה כתיבה) וחרדה וקשיי ויסות רגשי שהובחנה כבר בתחילת כיתה ב'- והחל טיפול תרופתי שהיה יעיל כמעט כל השנה.
מתחילת כיתה ג' חלה החמרה הדרגתית בכל ההיבטים, תדירות ההתפרצויות בבית הספר, בית ואחה"צ בגינה עם חברים הפכה בלתי אפשרית (אלימות מילולית ופיזית כלפי ילדים, מורים, מנהלת...). אובחן ל- ADHD והוחלט על שינוי תרופתי שייתכן והעמיק את הקושי.
לפני כשבוע סירב ללכת לבית הספר וגם אנו מבינים שהמצב אינו אפשרי (בית הספר עושה כל שביכולתו, הציע תוכנית לימודים פרטנית מלאה, פועל להשגת אישור לסייעת צמודה) אבל כרגע הילד בבית והמצב בלתי נסבל.
התחיל השבוע טיפול פסיכולוגי (פסיכולוג קליני והתנהגותי).
מה עושים במצב כזה? איך צריך להתמודד?
המצב בלתי אפשרי...
אודה להמלצתכם מה עושים, כיצד יוצרים מהפלונטר, איך עלינו ההורים לפעול?
תודה

השב דווח
תשובה לאם המודאגת
hadar1
 
19:59 12.11.2016
שלום,

אנו מבינות מדברייך כי ב3 השנים האחרונות התמודדתם עם לא מעט קשיים התנהגותיים, לימודיים, חברתיים ורגשיים של בנכם.
ראשית חשוב לנו לציין כי אתם ראויים לשבח על התמדתכם וניסיונכם לשפר את המצב, להגיע לתוצאות חיוביות ולעזור לבנכם להתנהל באופן מיטבי במסגרות השונות.

מבחינה התנהגותית, אנו מבינות כי הילד מטופל תרופתית ואף כי לאחרונה הוחלט לבצע שינוי תרופתי שייתכן והחמיר את המצב (ותרם לרצונו להישאר בבית).
מומלץ להמשיך לעקוב ולבחון את הסתגלותו לתרופה ולראות האם יתרחש שיפור כלשהו ביכולות הוויסות שלו ואף לחזק אותו על הצלחות בנושא.
בנוסף, ההחלטה להתחיל טיפול פסיכולוגי עשויה גם היא, עם הזמן, להוביל לשיפור ניכר ביכולת ההתמודדות של הילד עם מסגרות ועם החברה, ובנוסף להוות מקור נוסף להתייעצות ותמיכה עבורכם.

מבחינה לימודית- תכנית לימודים פרטנית, סייעת- כל אלו כלים נהדרים שעשויים להניב שינוי עתידי לאחר הסתגלות למערכת החדשה.

עיקר המצוקה כעת מגיעה מהמישור הביתיי, מהעובדה שהילד מסרב ללכת לבית הספר. אנו ממליצות לשדר קו ברור שאומר לילד שעליו כן להתמיד וללכת לבית הספר, וכי לא תהיו מוכנים לאפשר למצב הנוכחי להימשך.
הבהירו לילד כי גם אם הוא נשאר בבית עליו להמשיך לעשות שיעורי בית, להכין תיק ללימודים ולישון בשעה קבועה לקראת הלימודים בכל יום.
במקביל, מומלץ לערב גורמים מבית הספר- כמו המחנכת שתבוא לבקר בבית, ואף להזמין חברים מהכיתה שיספרו על יומם בבית הספר. אלמנטים כאלו ישמרו על מעורבותו בנעשה בכיתה, ועשויים להועיל לתחושה שהוא "חלק ממשהו", לעניין אותו ולהוביל אותו לרצות לחזור לכיתה.
בנוסף, חשוב לשוחח עם הילד ולהבין מה קרה בשבוע האחרון שגרם לו להחליט להישאר בבית- האם משהו ספציפי? לאחר מכן תוכלו לנסות לחשוב יחד כיצד להקל עליו ולעזור לו להתמודד עם הקושי ללכת לבית הספר.
כאשר הילד בבית, חשוב לא לאפשר לו להינות ולשחק בזמן שהוא אמור להיות בכיתה (לשחק במחשב או לצפות בטלויזיה למשל), כך שיבין שהבחירה להישאר בבית אינה פרס ואינה מתגמלת, ואולי היא גם משעממת.

בשביל להקל עליכם את ההתמודדות בבית, אנו ממליצות גם לבחור את ההתנהגויות היותר בעייתיות מבחינתכם ולהגיב רק עליהן, וכרגע לפחות לא להתעקש על כל דבר ודבר. כך תוכלו להיות ממוקדים יותר מול הילד ויהיו לכם כוחות להקפיד איתו ולנסות לעזור לו להשתפר בדברים ספציפיים שיועילו לאווירה בבית.

לסיום, תוכלו לפנות לטיפול במרפאה לסמכות הורית בשניידר, שם תוכלו לקבל מגוון כלים נוספים להתמודדות. הטיפול הינו ממוקד בהורה וקצר טווח (5-10 פגישות) ועשוי להיות אפקטיבי עבורכם.

חשוב לנו להדגיש, שכבר עכשיו אתם פועלים ועומלים במגוון מישורים שעשויים להוביל לשיפור ניכר עם הזמן. בהצלחה רבה! נשמח לשמוע על התפתחויות ולהמשיך לייעץ.

תוכלו לקרוא עוד בנושא סרבנות בית ספר בקישור המצורף.

נאחל שוב בהצלחה רבה בהמשך,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   סרבנות בית ספר

השב דווח
רק אנחנו ההורים צריכים טיפול?
שיר
10:08 10.11.2016
היי, בני בן 11.5 עם סימפטומים ( כבר כמה שנים) של מתבגר. עושה רק מה שנראה, מקשיב לנו ההורים רק כשמתאים לו.. מאוד מרוכז בעצמו ובורח המון לעולם הספרים. (במקום תיקשורת עם הסביבה). האוירה לא נעימה בבית, ושאר הילדים בבית משתדלים להתנהג שלא כמותו. בכל השיחות מולו הוא טוען, גם בליווי בכי,שהוא לא יכול להשתנות, ככה הוא.
האם בעיית התנהגות כזו יכולה להסתדר רק עם הדרכת הורים או שהילד שלי זקוק לעזרה מקצועית במקביל? ואם כן, איזה סוג?

השב דווח
תשובה
astar
14:11 10.11.2016
שיר שלום,
מתיאורך לא הצלחנו להבין מהן בעיות ההתנהגות של בנך מעבר לנטייה לשקוע בספרים. מהן ההתנהגויות שמפריעות לכם? ציינתם בעיות של השמעות להורים, אולם לא ציינתם באילו נושאים כך שאנו מתקשות להבין את חומרת הבעיה. מעבר לכך, "נטייה להסתגרות", שנראה שאתם חוששים ממנה אינה בהכרח בעיה. האם הילד מקיים קשרים חברתיים עם בני גילו בביה"ס, חוגים או מסגרות אחרות? האם יש לכם סיבה לחשוש שהספרים הם בריחה מבעיה חברתית או אחרת? נשמח לייעץ לכם כאשר נקבל פרטים שיסייעו לנו להבין את המצב לאשורו.

השב דווח
האם רק ההורים צריכים טיפול?
שיר
00:43 11.11.2016
היי,
בהמשך למה שכתבתי. העניין הוא שבני אכן נמצא במסגרות נוספות של חוגים אך אין לו תקשורת חברתית מחוץ לשעות הספציפיות האלה. כמעט ובכלל לא יוזם מפגשים חברתיים אחה"צ. וגם אם אנחנו מנסים לעזור וליזום, לרוב הוא מסרב. מאוד בררן בעניין חברויות. גם לוואטס אפ הכיתתי/שכבתי נכנס בקושי נכנס, לא ממש מעניין אותו מה שהולך שם.
לעניין ההתנהגות בבית. על כל דבר יש לו מה להגיד. הוא יעשה (אם בכלל) בזמנים שלו (כי הוא עסוק לרוב בקריאת ספר או במשחקים בפלאפון). דוגמאות לתחומים: התחייבות לימודית (ש"ב ומבחנים), הגיינה סדר וניקיון אישי, עזרה במטלות הבית, הפסקת התנהגות שלילית (הצקות של דווקא) כלפי אחיו. ואם אנחנו מתעקשים שיקשיב בקולנו, יש פיצוץ שמוביל להסתגרות בחדר ומיד אל תוך הספר.
ראוי לציין שגם בשיעורים בבית הספר הוא קורא (לרוב, לא באישורם של המורים).
בשיחות של מוטיבציה מולו וניסיון לשינוי המצב, טענתו המרכזית: "ככה אני!" "אני לא יכול להשתנות".
מודה מראש להענות.

השב דווח
תשובה
hillagal
21:20 12.11.2016
היי שיר,

האם כאשר בנך נמצא בחברת ילדים בני גילו בחוגים הוא כן מתחבר איתם?
הרצון שלכם כי הילד ישתלב וירגיש שייך מובן ומשמעותי, אך חשוב לזכור כי לכל ילד (ולכל אדם) אופי שונה וצורך במינון שונה של קשרים חברתיים. יכול להיות שבנך נהנה וזקוק גם לזמן מסוים לבד אותו הוא אוהב לבלות בקריאת ספרים.
נסו לשים לב האם הוא בוחר בקריאה במקום בבילוי עם חברים כי כך טוב לו, ובמידה וזה אכן המצב נסו להעביר לו מסר כי זה בסדר ואין בכך כל רע. כך גם יידע כי במידה וכן יעדיף לבלות זמן עם חברים גם את זה תקבלו בהבנה.
בהמשך לכך ולטענתו כי "ככה הוא", נסו לחזק אותו על התנהגויות טובות, על עמידה במשימותיו וכדומה. נסו להחמיא לו גם על דברים שאולי לרוב אינכם מרוצים מהם, לדוגמה: אנחנו מאוד גאים בך על כך שאתה יכול להתרכז זמן כה רב בקריאת ספר / כל הכבוד שאתה כל כך סקרן וסובלני לקרוא ספרים.
כמובן שכל ניסוח שיתאים לכם יהיה טוב כשהמטרה המרכזית היא לחזק את הילד על דברים שאולי לרוב הוא מרגיש אשם לגביהם בגלל שאינו עושה אותם בזמן המתאים או במינון הנכון.

מבחינת ההתנהלות בבית,
נסו להכין סדר יום ביתי אשר כל בני הבית צריכים להתנהל לפיו, לדוגמה, בעת חזרה מבית הספר יש שעה להכנת שיעורי בית, שעות מסוימות להתארגנות ערב הכוללת מקלחת, צחצוח שיניים וכדומה. כדאי להדגיש בסדר היום את החובות אותן הילד מתקשה למלא ולא כל היבט של היום.
חשוב לנסות ולהקפיד על סדר היום שנקבע על ידי חוסר שיתוף פעולה מצידכם, לדוגמה, במידה ובנך זקוק לסיוע בהכנת אוכל ורוצה עזרה בכך מחוץ לשעה שנקבעה בסדר היום יש לצמצם למינימום את המענה שתתנו לו זאת על מנת שיבין שהזמן בו תהיו מוכנים לסייע הוא הזמן שנקבע בסדר היום.

בנוגע להצקות לאחיו והתשובות התוקפניות כלפיכם, תוכלו לנסות ולהבהיר כי התנהגויות אלה אינן מקובלות עליכם. נסו להבהיר לו כי אין ברצונכם לשנות אותו (בניגוד לטענתו כי הוא לא יכול להשתנות) אלא רק התנהגויות שפוגעות בו או באורח החיים בבית.
על מנת למנוע פיצוצים רצוי לא להיגרר לוויכוחים או התנצחויות אלא להבהיר כי ההתנהגות לא מקובלת עליכם ויהיו לכך השלכות. לאחר מכן באותו ערב או יום למחרת תוכלו לחזור אל בנך ולהגיד לו מהן תוצאות ההתנהגות.

אנו תקווה כי גם סדר היום שתקבעו וגם מניעת התגובה המיידית יפחיתו את כמות המריבות וינעימו את הזמן בבית.
נשמח להמשיך ולייעץ במידת הצורך.

השב דווח
נער בן 16 מכור למשחקי רשת
אמא
18:07 01.11.2016
שלום רב,
בני בן ה16 התמכר למשחקי רשת, והפסיק ללכת לביה"ס למרות שאנחנו עושים הכל כדי שימשיך בלימודים.
מה ניתן לעשות?

השב דווח
תשובה
astar
13:32 03.11.2016
התעקשותכם שימשיך בלימודיו הינה מוצדקת, ואתם פועלים נכון.
מאחר ולא ניתן "להכריח" ילד בן 16 ללכת לבית הספר, יש מספר פעולות שתוכלו לנקוט על מנת לייצר סביבה מתאימה עבורו ועל מנת לעודד אותו ללכת לבית הספר.
ראשית, רצוי להבהיר לילד באופן רגוע אך ברור, שהיעדרותו מבית הספר אינה מקובלת עליכם. לא רצוי לעשות זאת בצורה של מריבה, וכדאי להמנע מדו שיח - זוהי הצהרה מצידכם שאינה פתוחה לדיון. בשיחה אף תוכלו לקבוע לו"ז שעות המקובל עליכם לשימוש במחשב, כך שיובהר מהו זמן לגיטימי ומה לא.
שנית, רצוי לנתק את המחשב או את הרשת בשעות בית הספר (תוכלו לקחת את החיבורים, לדוגמא, איתכם מחוץ לבית). יש לצפות שהתגובה תהיה בתחילה חמורה מצדו, אך צעד זה מבהיר לו ששעות הבוקר הן זמן לימודים, ונשארות כאלה גם אם הוא לא יצא לבית הספר. באופן דומה, משחקים בשעות הלילה הם גם גורם המפריע להליכה לבית הספר ורצוי למנוע אותם.
כלי נוסף שהוכח כאפקטיבי הוא שיתופם של אנשים נוספים מהמשפחה המורחבת (סבא, סבתא, דוד) או מחוג החברים, שיביעו בפני הילד הסתייגות מהתנהגותו. כלי זה מפתיע לעיתים ביעילותו, שכן מתבגרים מתייחסים באופן שונה לדברים הנאמרים ע"י אנשים מחוץ לתא המשפחתי המצומצם.
בנוסף, ניתן לנסות "להביא את בית הספר אל הילד- על ידי שיתוף הצוות החינוכי (מורים מקצועיים, מחנכת..) ואף הזמנתו אל הבית לשוחח עם הילד.
מגוון הקשרים שתוארו כאן עשויים להניע את הילד לחזור ללימודים מטעמי עניין מחודש או אולי אפילו מטעמי אי נוחות מהמעורבות של רבים חיצוניים בהתנהגותו.

נשמח להמשיך ולייעץ באשר לחששות ספיציפיים ולהתעדכן באשר להתפתחות המצב.

מידע נוסף בקישור הבא:
http://www.newauthority.org.il/parents/computer-addiction.aspx

השב דווח
ילד בן 9 מסרב ללכת לבית ספר
ערן
14:06 29.10.2016
שלום
ילד בן 9 אחרי חופשות ארוכות מסרב ללכת לבית ספר בטענה שמתגעגע להורים ולא מסוגל להיות בשיעורים.
הילד נכנס לחרדה ובכי ששומע ללכת לבית ספר .
יש לציין ששנה שלמה בכיתה ג היה בסדר.
מדובר בילד רגיש שקשה לו במסגרות חדשות כנל היה גם בכיתה א.
מה עושים עם המצב שכרגע הוא מפסיד לימודים.?

השב דווח
תשובה - ילד בן 9 מסרב ללכת לבית ספר
hillagal
 
18:02 31.10.2016
ערן שלום,
הקושי לחזור לבית הספר אחרי הפסקה ארוכה מופיע פעמים רבות בקרב ילדים.
האם לפני חופשה ילדך הלך בשמחה לבית הספר? האם חוסר הרצון ללכת מופיע גם ללא החופש?

הילד מציין כי קשה לו לשבת בשיעורים. רצוי לברר עם הילד האם יש משהו ספיציפי שהוא הסיבה לחוסר הרצון. שיעור מסוים, מורה מסוים או קושי חברתי עם ילד או קבוצה מסוימת.
אם מלבד החופשות לילד טוב בבית הספר והוא הולך אליו בשמחה ניתן להניח שהשינוי הוא מה שקשה לו ולא דווקא משהו בבית הספר.

חשוב להבהיר לילד שלמרות שאינו רוצה, בית הספר הוא חובה וללא סיבה ברורה אין להשאיר אותו בבית. בנוסף אם הגורם העיקרי לחוסר הרצון ללכת לבית הספר הוא שינוי השגרה שנוצרה בחופש, שהות נוספת בבית לא תעזור אלא רק תקשה יותר את החזרה.
ניתן ואף רצוי לעדכן את צוות בית הספר והמחנכ/ת בנוגע לקושי על מנת שיהיו ערניים במקרה והילד יהיה זקוק לתמיכה במהלך יום הלימודים ואפשר אף להגיד לילד כי באפשרותו לפנות למורה ושאתם סומכים עליה שתוכל לעזור לו, זאת על מנת שיידע כי בית הספר הוא מקום בטוח וטוב גם מבחינתכם.

בכל מקרה, אם הילד נשאר בבית רצוי לא לאפשר לו פעילויות "מתגמלות" כמו טלוויזיה, מחשב או אינטראקציה עם ההורים ולהבהיר שזהו "זמן לימודים" ועליו להכין את שיעוריו.

במקרה הצורך תוכל לקרוא בקישור המצורף על נושא הסרבנות ללכת לבית הספר.

כולנו תקווה כי לאחר מספר ימים בהם יילך ילדך לבית הספר הוא יתרגל והקושי וחוסר הרצון ייעלמו. נשמח לשמוע האם כך היה ואם לא לנסות ולהמשיך לעזור.
רשימת קישורים
   המנעות מבית ספר

השב דווח
3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה