פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 787
קושי ללכת לבית ספר.
Jaky
23:00 07.09.2017
שלום רב,
בתי התחילה ללכת לבית ספר לכיתה א.ימים הראשונים לא היו שום בעיות .(היה אשר לקחת את בתי לכיתה ).
אחרי יומיים כאשר היה כבר אסור להכנס לבית ספר.בתי סירבה ללכת לבד משער בית ספר לתוך הכיתה.כל יום בכי חזק וסירוב ללכת לבית ספר.רק במידה ומישהו מהמבוגרים מלווים אותה לכיתה.בכיתה ובשיעורים מתנהגת טוב.הבנתי שיש לה קושי רב במעברים ובהפסקות להיות ללא מבוגר.
כבר 3 ימים היא בוכה ולא רוצה ללכת לבית ספר..ממש מסרבת.כבר לא ידע מה לעשות ,אני לוקח אותו לבית ספר עם לב כבד ומפחד כך לפגוע לבתי מבחינה נפשית.
אשמח לתשובתך והמלצתך .מה כדאי לעשות ולמי לפנות.או אולי עבר לא מספיק זמן להתרגלות.

תודה מראש.

השב דווח
תשובה לJaky
hadar1
 
21:58 16.09.2017
היי ג'קי,

נשמע שביתך אכן חווה קושי בהתאקלמות והסתגלות למסגרת החדשה, בה ההתנהלות שונה באופן מהותי מההתנהלות בגן.

במקרים כאלו, אנו ממליצים על טיפול באמצעות חשיפה.
נסו ליצור קשר עם צוות בית הספר, לשתף אותם בקושי ולתאם איתם לו"ז מסודר בו תקבעו תורנויות- בכל בוקר מורה או איש צוות שמלווה את בתכם מהשער אל הכיתה, ובמידת האפשר ישים עין גם בהפסקה. אפשר גם לחשוב על להצמיד אליה תלמיד/ה מהכיתה שמתאים לתפקיד, ויתווך את זמן ההפסקה, ישלב אותה ויפחית את הקושי ליזום ולארגן את ההפסקה בעצמה.

בנוסף, נסו לבצע חשיפה הדרגתית לבית הספר בשעות אחר הצהריים-
קבעו ימים ושעות קבועים בהם תבואו יחד עם בתכם לבית הספר. בהתחלה תבואו רק לשער, אח"כ תיכנסו לחצר ותסתובבו בה, ולבסוף גם תיכנסו לכיתה. נסו לשלב משחקים בחוויה, ולהפוך את החשיפה למעין בילוי.

בבית חשוב להעביר מסר אחיד וברור- "ילדים בני 6-7 הולכים לבית הספר, בכל מקום, וגם את צריכה ללכת. אולי זה קשה, אבל אנחנו נהיה איתך יחד בהתמודדות וננסה לפתור כל קושי שיהיה לך. אבל- הולכים לבית הספר כל יום, גם כשקשה".
אפשר להכין לוח על המקרר ולסמן בו כל יום שעובר בבית הספר, עד שתגיעו לX ימים בהם יתקבל צ'ופר קטן.
אפשר לשתף את בני המשפחה המורחבת (סבא וסבתא, דודים) ולערב אותם. הם יכולים לצלצל לבתכם אחרי הלימודים ולהתעניין איך היה לה, או לצלצל בבוקר לאחל בהצלחה, לחדד את העובדה שצריך ללכת ללימודים.

העקרון החשוב ביותר הוא להשאיר את בית הספר בחייה של בתכם, גם אם היא מנסה להרחיק אותו. אם קורה והיא לא הולכת לביה"ס- אין לאפשר חשיפה למסכים (שהם צ'ופרים) בזמן שעות הלימודים, עליה לצלצל אחר הצהריים לחבר ולבקש את שיעורי הבית ולבצע אותם. יש להפחית את המשיכה אל הבית, ולהגביר את המשיכה אל ביה"ס.

לעתים מדובר בתקופה ממושכת בה יש צורך לעבוד קשה על החיבור לבית הספר, ולכן אנו ממליצות לערב מספר רב של תומכים מהסביבה, ככל הניתן (כפי שהוצע על עירוב הצוות החינוכי ובני המשפחה).
במידת הצורך, אתם מוזמנים לפנות אל המרפאה לסמכות הורית ולתאם פגישה. המרפאה מתמחה בטיפול בסרבנות ביה"ס ויכולה להיות לכם לעזר.

מצורף קישור עם הסבר לגבי הימנעות מבית ספר.


בהצלחה,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   הימנעות מבית ספר

השב דווח
ביה"ס לא רוצה שבני ילמד השנה בביה"ס שלמד שנה...
אליה
10:40 31.08.2017
בס"ד
בני בן 16 אמור היה לעלות לכיתה יא אך מאחר ולא למד בשנה שעברה,לימודיו לא צלחו בלשון המעטה החליטה מנהלת ביה"ס שהשנה בני לא חוזר ללמוד בבית סיפרה..בני שוחח עם הקבסית לדבריה אין מה לעשות למרות שבני מוכן להישאר כיתה ולא לעלות לכיתה יא' ,לדבריו אמא החלטתי ללמוד. אני לא מבינה האם ביה"ס הפך לביתה הפרטי של המנהלת הרי זהו ביה"ס והוא נועד לילדים לתלמידים.ניסתי ליפנות לכמה מקומות אך כולם מגבים את המורה קולו של בני לא נשמע אין אם מי לדבר.אנא עיזרו לי.
בברכהותודה
עליה
טל' 053-7684165

השב דווח
תשובה לאליה
hadar1
 
13:08 04.09.2017
שלום אליה,

מדברייך עולה כי בשנה החולפת התרחשו אירועים שהובילו להחלטה להשאיר את בנך כיתה ולהוציאו מבית הספר. עם זאת, נשמע כי בנך מקבל את ההחלטה להשאיר אותו כיתה ומוכן לקחת אחריות ולהתחיל ללמוד.

על מנת להבין לעומק את הסיטואציה, ולתת מענה ראוי למצוקתך-
אנו ממליצות כי תפני לקבל ליווי מקצועי ופרונטלי.
את יכולה ליצור קשר עם המרפאה בטלפון- 03-9253186.

מצורף קישור להסבר על אופי הטיפול במרפאה לסמכות הורית.

בהצלחה,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   המרפאה לסמכות הורית

השב דווח
מחפשת מטפל בגישת חיים עומר בירושלים
טובי
08:39 27.08.2017
שלום וברכה,
אני מחפשת מטפל להדרכת הורים - ילד בן 7
עם הפרעת התנהגות + הפרעת קשב וריכוז
הילד חרדי, כך שעדיף מישהו שמכיר את עולם התוכן.

הציעו לנו מישהו טוב, אבל במחירים גבוהים מאד.
אני מחפשת מישהו במחיר סביר / מישהו שיש לו הסכם עם מאוחדת.

תודה גדולה מאד!!

השב דווח
תשובה לטובי
hadar1
 
12:59 04.09.2017
שלום טובי,

אין לנו פרטים על מחירים/הסכמים של מטפלים פרטיים.

לגבי פסיכולוג חרדי- שלמה בלפר מקבל בעיר מודיעין.

במידה ומדובר באזור לא נוח, את מוזמנת להיכנס לאתר המרכז להעצמה הורית (קישור מצורף), ולברר מולם אופציות מתאימות.

בהצלחה,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   המרכז להעצמה הורית

השב דווח
קשיי פרידה לילד בן שלוש
חיים
17:12 18.08.2017
שלום,

אנחנו הורים לילד בן 3 אשר מגדלים אותו במסגרת הורות משותפת. רק לאחר גיל שנה הילד התחיל לישון אצלי (האבא) והחלוקה היא כ 4-5 ימים בשבוע עם האימא ו 2-3 ימים איתי שזה כולל הוצאה מהגן ולינה.

בערך מגיל שנה וחצי התחילו להתגלות אצל הילד קשיי פרידה אשר באו לידי ביטוי בבקרים בגן אשר בכל המקרים הילד נרגע אחרי מס' דקות , אך בנוסף חווינו קשיי פרידה וסצנות בכי בימים אשר אני (האבא) אוסף את הילד מהגן או ישירות מהבית של אימא. זה בא לידי ביטוי בבכי וצרחות ושהילד ממש בורח ממני ומלווה במשפטים כמו "לא אבא, רק אימא" וכו'.
לרוב אחרי הפרידה ומס' דקות של בכי הוא נרגע אך לאחרונה נתקלנו במקרים שהבכי נמשך זמן רב ומאוד קשה להרגיע את הילד.
בימים המועטים בהם אנחנו ההורים נמצאים איתו שנינו ביחד הוא נצמד רוב הזמן לאימא ומעוניין שרק היא תטפל בו.
ללא ספק הילד מאוד מחובר לאימא אך חשוב לציין שאחרי שהילד נרגע אצלי אנחנו יכולים לבלות ימים שלמים ושמחים ללא בעיות מיוחדות.
אשמח לדעת האם זה משהו תקין ושאמור לעבור בשלב כלשהו ומה ניתן לעשות בזמן הפרידה על מנת להקל על הילד.

תודה מראש

השב דווח
תשובה לחיים
hadar1
12:47 04.09.2017
שלום חיים,

התנצלותנו על התשובה שהתעכבה.

קשיי פרידה אינם תופעה חריגה בקרב ילדים בגיל זה, שלרוב צמודים יותר לאם מאשר לאב. יתכן גם שבהמשך הדרך ההתנהגות תתהפך והילד ירצה יותר בקרבתך ופחות בקרבתה של אימו.

קשה להמליץ על דרך להקל את הפרידה כשאתה מגיע לקחת את בנך, היות וזה תלוי מאוד באופיו של הילד. אנו ממליצים לנסות מגוון דרכים, כגון הסחות דעת ("בוא תראה משהו יפה שיש לי באוטו"), ולעיתים אפילו 'שוחד' קטן (כאשר הרציונל הוא הפיכת הפרידה לחוויה מעניינת, מסקרנת וחיובית עבור הילד- "הבאתי לך היום הפתעה קטנה שתשמח אותך").

בכל מקרה, במידה וההתנהגות ממשיכה להקטין לדעתכם- אנו ממליצים לפנות לטיפול בנושא התפתחות הילד (ולא טיפול בסמכות הורית), שם יוכלו להנחות אתכם טוב יותר לגבי צרכיו של ילד בגיל המתואר.

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
ילד בן 3 וחצי מרביץ
מאיה
09:55 12.08.2017
היי שלום, יש לי שני ילדים הבכור בן 3 וחצי והקטן שנה ו3 חודשים. לאחרונה הגדול התחיל עם תופעות של אלימות בעיקר כלפיי כמו נשיכות ואגרופים נרטה שזה כאילו בתוך משחק אבל זה מתחיל להיות לא נעים. חייבת לציין שהוא לא ילד אלים לא מרביץ בגן ולא לחברים. יש לו גם קטע עם היד שלי באזור העליון שהוא אוהב לגעת שם ולפעמיים כאילו לאכול אותה. הנשיכות למשל באות פתאום בלי שום מקרה שקרה לפני בלי סיבה. אשמח לייעוץ.

השב דווח
תשובה למאיה
hadar1
12:38 04.09.2017
שלום מאיה,

בכל מקרה בו הילד מתחיל לבצע התנהגות שלא נראית לך כהורה, אנו ממליצים להעמיד את הדברים על דיוקם ולהבהיר לילד בצורה מפורשת מהי ההתנהגות שאינה רצויה. תני לו דוגמאות ספציפיות ועדכניות, כך שיהיה לו ברור מה אסור.
במקביל, כדאי לחזק אותו ולציין בפניו התנהגות שהן רצויות מבחינתכם- כך שילמד מה כן כדאי לעשות, ולא רק מה אסור.
בנוסף, כשהילד נוקט באלימות פיזית יש לעצור אותו (פיזית), ללא אלימות אך עם החזקה שמבהירה כי לא תקבלו את ההתנהגות הזו וגם לא תאפשרו אותה. חשוב גם לומר לילד באותו זמן בצורה מפורשת "אנחנו לא מסכימים", "אסור להרביץ" (שוב- החשיבות של הסבר ברור של מהות ההתנהגות שאינה רצויה).
אנו ממליצים כי תעשו זאת יחד כהורים, כך שהילד יחווה חזית אחידה, מאחודת ואיתנה המתנגדת להתנהגותו השלילית.

כך למשל, כאשר הילד מבצע התנהגות רצויה, תוכלי לומר- "כל הכבוד, אני מאוד שמחה שאתה אוסף את הצעצועים, איזה יופי", ואילו כשהוא מבצע התנהגות לא רצויה- "אסור לזרוק את הבובה, אנחנו לא מסכימים להתנהגות הזו" והתערבו כדי להפסיק את התנהגותו (קחו את הבובה למשל, כדי שלא יפגע באף אחד).

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
אחות בת 19
מבקשת סיוע
08:15 03.08.2017
אשמח להכוונה, כי לא יודעת מה הפיתרון.
יש לי אחות בת 19, שכרגע עריקה במשך מספר חודשים, לאחר ששהתה בצבא כחודשיים בלבד. היא מסרבת ללכת, ורק לאחרונה מתחילה להראות נכונות, אך מהוססת.
אבל זו לא הבעיה.
אחותי, מאז ומתמיד הייתה ביישנית/שקטה/נחבאת אל הכלים, אבל בשנים האחרונות שלה זה התעצם למשהו הרבה יותר שקט (מעדיפה לא לדבר עם אורחים או לבקר בני משפחה) אבל גם יותר נפיץ. היא הפכה להיות הדמות שיכולה להתפוצץ בבית בשניה, כשמתקופה לתקופה - ההתפרצויות האלה כוללות אלימות מילולית ולעיתים רחוקות גם אלימות פיסית - בעיקר כלפי הוריי ואחותי הקטנה משתינו, שעליהם "היא יכולה".
זה מצב שהופך את החיים בבית למאוד קשים, למרות שאני לא גרה בו. אבל אחותי והוריי סובלים מכך (כמו גם יתר השוהים בבית, אך אולי פחות).
כשאני מגיעה הביתה, היא לא מתנהגת בצורה הזו, אך עדיין מביעה עוינות כלפי מי שציינתי (אני והיא ניתן לומר בקשר טוב. קשה לי איתה, אך מנגד קשה לי שתהיה מבודדת לגמרי).
אני לא יודעת מה הצעד הנכון.
מחד, אני יודעת שהיא סובלת בעצמה ויש כנראה סיבה להתנהגות שלה. משקעים שהם, או איזו חרדה/הפרעה שהיא סובלת ממנה.
אבל, בשום אופן אני לא יכולה להרשות להמשיך לתת לזה לקרות, כשכל שאר האנשים סובלים בבית.
הפתרונות בעיניי הם שהיא תחזור למסגרת הצבאית, אם ע"י הסגרתה או יוזמה שלה לחזור. בעניין זה, קשה לי להסגיר אותה על כל המשמעויות של כך ואני מנסה לעזור לה לחזור לשירות מיוזמתה, והיא משתפת פעולה עם זה לעיתים אבל מהר נסוגה.
הפתרון האחר, הוא להוציא אותה מהבית בדרך אחרת (אולי מגורים אצל בן משפחה אחר). כי פשוט אני לא יכולה להמשיך ולצפות באופן שהריקושטים שהיא מייצרת פוגעים בנפשות האחרות בבית.
מצטערת על הכתיבה הארוכה, למרות שלצערי זה על קצה המזלג.

אודה להכוונה, אפילו ראשונית.

השב דווח
תשובה למבקשת
hadar1
 
12:24 04.09.2017
שלום רב,

התנצלותנו על המענה שהתעכב.

ראשית נציין כי מדברייך עולה כי ההתמודדות בבית מורכבת, וכי יש צורך בהכוונה מקצועית צמודה ופרטנית.

במרפאה לסמכות הורית אנו נותנים מענה למגוון בעיות והתמודדויות של הורים, בטווח הגילאים 7-17 לערך.

עם זאת, אנו מציעים כי תפנו לטיפול במרכז להעצמה הורית של דן דולברגר. הם עובדים עם בוגרים צעירים הנשארים בבית ולעיתים מסרבים לצאת. אנו סבורות כי הטיפול במרכז להעצמה הורית יכול להועיל לכם וממליצות כי תצרו עימם קשר.

מחזקות את ידיכם על ההתמודדות,
ומאחלות הצלחה רבה בהמשך הדרך,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   המרכז להעצמה הורית

השב דווח
חוסר אמון
לילך
12:15 28.06.2017
שלום רב,
ביתי האמצעית בת ה-4 הייתה בשנה"ל המסתיימת בגן לא יציב בצורה נוראית לאורך כל השנה! הוחלפו 4 גננת וצוות הסייעות כל הזמן בקיצור בלאגן!!!
לעניות דעתנו (בעלי ואני) הילדה פיתחה הפרעות אכילה - כלומר קופסאות האוכל חזרו מלאות והיות והצוות לא היה קבועה רק אנחנו שמנו לב וביקשנו שיישבו איתה הדבר השתפר ואנחנו במעקב.
היציבות חזרה חלקית לגן למרות זאת לאחרונה אני חשה שהיא כל הזמן מתנגחת איתי. היא חייב היא להחליט מה ללבוש ואם לא מביאים לה מה שרוצים זה צרחות איומות! התחלתי לבחור איתה ערב קודם את הבגדים - עוזר אך עדיין גם בחירת בגדים לשינה מלווה בהתעקשות. אפילו בלילה שאני מחליפה לה בגדים רטובים היא יכולה לריב ולהתעקש.
היא מתעקשת על הכל - על סוג הכפית שהיא אוכלת, על הצלחת, על כל מה שאפשר...
היא אומרת לי הרבה שאני לא מקשיבה לה... היא צועקת עליי... ) :
אני מתחילה להבין שהיא עדיין מרגישה חוסר בטחון וכל הזמן מחפשת אותו ובודקת אותי.
אתמול בלילה חיכיתי בסבלנות חצי שעה שתתלבש. היא לא הסכימה בכל תוקף לחולצה שהבאתי לה ... אז אמרתי לה " אני מחכה פה עד שתחליטי ללבוש את החולצה . אני אוהבת אותך מלא ותמיד!" ובאמת בסוף היא ירדה מהעץ שלה ולבשה את החולצה...

אשמח לעזרה כלשהי - כיצד להחזיר לילדה המדהימה שלי בטחון אישי וסביבתי... חבל לי שהיא משקיעה את כל האנרגיות שלה בזה.

תודה רבה.

השב דווח
תשובה ללילך
hadar1
12:17 04.09.2017
היי לילך,

התנצלותנו על המענה שהתעכב.

שנה שלמה של חוסר יציבות בגן עשויה להיות משמעותית עבור ביתך, היות ומדובר בפרק זמו ארוך ומשמעותי בחייה של ילדה בת 4. לכן סביר כי ההתאוששות תהיה איטית.
נראה שביתך משקיעה אנרגיה רבה בניסיון להשיג שליטה- ולאור השנה האחרונה, במידה מסוימת מדובר באופן התמודדות חיובי ובריא.
עם זאת, התנהלות זו מקשה עליך ומדברייך ניכר המאמץ שאת עושה להתמודד עם העקשנות, ותחושת ההתנגחות היא מתסכלת.
חשוב שתכירו בכך שכנראה ייקח עוד קצת זמן עד שהדברים יירגעו, ובינתיים נראה שאתם פועלים באופן מותאם- אתם מכירים בקושי של בתכם, ולצד זאת פועלים כדי להבהיר לה שאתם ההורים האחראיים ואתם אלו שמנהלים את העניינים בבית- כמו ההסבר על כך שאת תישארי בחדר עד שתלבש את החולצה.
אנו ממליצים להמשיך באותו הקו, ומחזקים אתכם על הפעולות שנקטתם עד כה.

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
כיצד ניתן להשיג אתכם
בתיה
09:18 23.06.2017
הי. שמי בתיה, אמא לשלושה אני מנסה להשיג אתכם בטלפון או במייל וללא הצלחה, המייל שמפורסם כבר מלא ולא מקבל הודעות ובטלפון ניסינו בכל השלוחות, אין מענה, השארנו הודעות ולא חוזרים אלינו. נשמח מאד אם תיצרו עימנו קשר, בתיה

השב דווח
חשוב להדגיש כי אני מנסה למרפאה בשניידר. [ל""ת]
בתיה
09:20 23.06.2017

השב דווח
תשובה לבתיה
hadar1
09:22 23.06.2017
היי בתיה,

כדי לתאם טיפול במרפאה לסמכות הורית בשניידר, יש להתקשר לטלפון
03-9253186, שלוחה 6, בימי ראשון עד חמישי, מ־8:00 עד 10:30.
למזכירה של המרפאה קוראים אורלי.

בהצלחה!

השב דווח
תודה רבה, ניסינו כמה פעמים, אבל אנסה שוב וש... [ל""ת]
בתיה
11:35 24.06.2017

השב דווח
חרדה ילד בן 9
שלי
00:17 18.06.2017
שלום רב בני בן 9 תלמיד כיתה ג , מאז תחילת כיתה א אינו מוכן לעלות לבד לכיתה בבוקר משער בית הספר ותמיד מחכה לחבר כדי לעלות איתו , במידה והגיע באיחור וכולם עלו לכיתה קשה מאוד לגרום לו לעלות והוא נכנס לפחד וחרדה ( היו גם פעמים שנאלצנו להחזירו הביתה) , לפני כשבועיים התחילה חרדה נוספת הוא נכנס לפחד שלא אגיע בזמן לקחת אותו מביה״ס ואנו מוכן ללכת לבית ספר הבקרים הופכים לסיוט ואם הצלחנו להגיע לבית הספר אז הצוות לוקח אותו בכוח , המצב מאוד לא נעים גם לנו וגם לילד ואנחנו חסרי אונים , כיצד נוכל לסייע לו?

השב דווח
תשובה לשלי
hadar1
 
11:39 18.06.2017
היי שלי,

מדברייך ניכר כי הקושי של בנך מול ביה"ס מתחזק בהדרגה. תחילה הוא חשש להיכנס לבד לכיתה ויצר תלות כלשהי בחבר כדי להתמודד עם התחושות הלא נעימות, וכשעליו להיכנס לכיתה בנוכחות כולם זה מלווה במתח רב. כעת נוסף גם החשש להישאר בביה"ס מעבר לשעות הנדרשות- במידה ותאחרי לקחת אותו (וגם אז הוא יישאר לבד מול הסביבה).

הדרך העיקרית להתמודדות עם חרדות היא באמצעות חשיפות- אנו חושפים את הילד בהדרגה לגורם המפחיד, ומספקים לו דרכים להתמודד עם הרגש השלילי. למשל: תוכלו להתחיל להגיע לביה"ס בימים ובשעות קבועות אחר הצהריים, ולעשות יחד ריצה מסביב למבנה ולספור זמנים. לאחר מכן בהדרגה תיכנסו אל הכיתה ובכל פעם ש'תעלו רמה' בהתמודדות, תחשבו על דרך משחקית או חווייתית לעשות זאת דרכה. בנוסף, נסו לחשוב יחד מה יכול לעזור לבנך להירגע- אולי להביא תה קר בבקבוק? לתרגל נשימות עמוקות? ללחוץ כדור רך? תרגלו זאת יחד במהלך החשיפות. חשוב להסביר לבנך את החוויה של החרדה- רגש שעולה בהדרגה ומגיע לשיא תוך 10 דקות לערך, ואז יורד. לכן אפשר גם להתמודד איתו- כי אנו יודעים שהוא יחלוף בקרוב. ההבנה של מה שהוא חווה עשויה להועיל לתחושת השליטה שלו.
שימי לב שאת החשיפות ניתן לבצע גם במהלך החופש הגדול- כהכנה לשנה הבאה.

אמצעי נוסף בו תוכלו להיעזר הוא תומכים- נסו לגייס קרובי משפחה, חברים ומורים שייקחו חלק בתהליך ההתמודדות. למשל: סבא שמתקשר לבנך אחרי הלימודים ומחזק אותו- "שמעתי שהיום היה לא קל להיכנס לכיתה אבל התמודדת והצלחת! כל הכבוד!".

מכיוון שאת מתארת הידרדרות במצב ושכעת בנך מתחיל לסרב ללכת לביה"ס, חשוב להקפיד על הפחתת האטרקטיביות שיש בהישארות בבית, תוך הגברת המשיכה לביה"ס. למשל: במידה ובנך לא הולך לביה"ס, אימרי "היום לא הצלחנו להתגבר, ומחר נחשוב מה נעשה אחרת כדי שתצליח ללכת לביה"ס, כמו כל התלמידים". בנוסף, יש לשלול מסכים (פלאפון, טלוויזיה, מחשב) כדי שההישארות בבית לא תהפוך לפרס אטרקטיבי, אלא תהיה חוויה משעממת ברובה (אז אולי כבר שווה ללכת לביה"ס, שם לפחות יש חברים לשחק איתם). במקביל, על הילד להתקשר בכל יום שהפסיד לחבר ולהשלים את החומר הלימודי, וכמובן בכל ערב להכין מערכת ולהתכונן ללימודים (גם אם טוען שלא יילך). כך אנו מעבירים מסר ברור לילד כי הוא תלמיד וכי עליו לעמוד בכל הדרישות המלוות בכך.
כדי להגביר משיכה לביה"ס, הילד יכול למשל לקבל שיחת טלפון מהמחנכת שתאמר לו כמה היה חסר בלימודים, וכי היא מצפה לראות אותו מחר בכיתה וכך גם החברים. בנוסף, ניתן להכין טבלה עם כוכבים להחליט שאחרי X ימים רצופים בביה"ס הילד יקבל פרס קטן.

לסיום, מכיוון שהמצב שאת מתארת נמשך כ-3 שנים, נמליץ לבחון את האופציה של טיפול פרטני לילד, שיכול להועיל להבנת המצוקה והמסוגלות להתמודד איתה.

המקרה שאת מתארת הוא מסוג המקרים בהם המרפאה לסמכות הורים מתמחה, ולכן אנו מזמינות אותך לפנות לטיפול במידה והצורך יעלה בהמשך.

מצורפים גם קישורים רלוונטיים לנושא.

בהצלחה רבה,
צוות הפורום.

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה