פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 787
חשש מאי בואו של הבן הבכור לחתונת אחיו האמצעי
יעל
16:50 04.01.2018
שלום,
יש לי שאלה לגבי בני הבכור בן 30,גר מחוץ לבית.
בני האמצעי בן 27 עומד להתחתן ועולה בי חשש באי הגעת הבן הבכור לחתונה.
מזה 8 שנים ששני האחים לא מדברים.
חברתו של הבן האמצעי מגיעה אלינו לארוחות והבן הבכור אינו מדבר איתה,למרות שהיא לא עשתה לו שום דבר רע , לעיתים הבן הבכור מסרב לשבת איתנו בארוחות כשהחברה של הבן האמצעי נוכחת.
היינו בטיפול משפחתי לפני 3 שנים בערך,המטפלת ציינה שאנחנו עשינו את כל מה שיכולנו,הבן הבכור צריך להגיע לטיפול,אך הוא מתנגד....
מה לדעתך ניתן לעשות?איך אדע אם הבן הבכור יגיע לחתונה?
אולי אם אשאל אותו זה יגרום לו מראש להתנגד ולא לבוא?
כשהוזמנו למפגש ראשוני עם משפחתה של הכלה לעתיד,הצעתי לבני הבכור להצטרף והוא ענה בשלילה.
אודה לתשובתך המהירה.

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
20:07 04.01.2018
היי,
נשמע שהמצב אינו קל וישנה עוגמת נפש רבה המעורבת בסוגיה.
לצערנו יכולת ההשפעה והשליטה שלנו כהורים על חייהם הבוגרים של ילדנו היא די מוגבלת ונמוכה. על כן לא נראה שיש משהו שנוכל לעשות על מנת להכריח את הבן הגדול להגיע לחתונה או לדעת אם בפועל הוא באמת יגיע או לא.
עם זאת, כן ניתן לנסות להתמקד בכך שנציין בפניו כמה משמעותי בעיניכם שהוא יגיע, ולנסות (אולי אפילו ביחד איתו) לחשוב על דרך בה ניתן יהיה להקל על שהותו ולהפוך אותה נוחה או נעימה יותר.
למרות כל ההצעות לפתרון חשוב להבין כי בסופו של דבר מדובר באדם בוגר ועצמאי אשר מקבל את ההחלטות והבחירות לעצמו כראות עיניו. אנחנו יכולים לנסות לתת את הדעה שלנו אך בסופו של דבר ההחלטה היא שלו, ועם כל הצער שבדבר - מה שהוא החליט זה כנראה מה שהוא יעשה ועלינו לנסות לקבל זאת (גם אם אנו לא מסכימים בנושא).

בהצלחה ומוזמנת לעדכן אותנו במתרחש,

צוות הפורום

השב דווח
ילדה מסרבת ללכת לבית ספר לטיול
תמר
13:27 27.12.2017
שלום, בתי בת 9, ואין לה חברות קרובות בכיתה לצערי. היא תלמידה טובה, מכינה שיעורי בית ובסך הכל מתפקדת היטב בבית הספר.
הבעיה היא בטיולים: היא מאוד לא אוהבת טיולי בית ספר. לפי מה שאומרת - היא מוצאת עצמה בודדה (למרות שתמונות של המורה מראות אחרת), אין לה על יד מי לשבת והיא ממש חרדה לפני כל טיול.
בפעם האחרונה הרשיתי לה להשאר בבית ולוותר על הטיול עקב החרדה (או לפחות האופן שבו התבטאה בבוקר וההיסטריה בה נמצאה).
איך מונעים שמצב כזה יהפוך "קבוע" והיא לא תנצל את הוויתור החד-פעמי? האם נהגתי לנכון שהרשיתי לה הפעם לוותר ולהשאר בבית (התניתי בכך שזה חד פעמי, אבל אין לי ספק שהיא תבקש שוב בפעם הבאה)?
אודה לעצה טובה

השב דווח
תשובה לתמר
gali
14:21 31.12.2017
תמר שלום, תודה שפנית אלינו.

נתחיל בעניין מעגל החברים. זה בהחלט קשה לנו כהורים שהילדים שלנו מתבודדים, עם זאת חשוב לזכור שלילדים יש צרכים חברתיים שונים ובהחלט יכול להיות שילדתך פחות זקוקה לחבר/ה קרובים. במצבים אלו חשוב לעקוב אחר מה שקורה בבית הספר וכפי שמשתמע מכך שהמחנכת שולחת תמונות את אכן עושה זאת.

לגבי ההתמודדות עם החרדה שלה מהטיול - ראשית חשוב לציין כי גמישות היא חשובה ולעיתים זה בסדר ״לשחרר״ (במקרה זה לאשר לה לא לצאת לטיול). את בהחלט צודקת שסביר כי בפעם הבאה שוב תרצה לא לצאת לטיול. היינו מציעים כי מספר ימים לפני הטיול הבא תקיימי איתה שיחה במטרה לבדוק - מה יעזור לה לצאת לטיול. במהלך השיחה רצוי לכוון לפתרון שיערב אנשים נוספים למשל, שיתוף המחנכת בקושי, מציאת חברה לכיתה שאפשר לסכם מראש שישבו יחד (לגייס את ההורים של החברה לטובת העניין) ייתכן ובמהלך השיחה גם לילדתך יהיו רעיונות יצירתיים. בנוסף, אפשר לדבר עם המחנכת ולהציע לה שתתן לילדתך תפקיד כלשהו המצריך אחריות וכתוצאה מכך ייתכן והיא תרגיש שותפה ומגויסת (תפקיד קטן שלא יצריך דיבור מול הכיתה או משהו שעלול להלחיץ אותה)

בהצלחה,
צוות הפורום

השב דווח
בן12 וחצי
מירב
12:10 21.12.2017
שלום רב ,
יש לי שלושה ילדים , הבכור בן 12 וחצי .
בחודשים האחרונים הוא נוטה לווכחנות , צועק הרבה , אינו הולך לבהס באופן סדיר , מתבודד חברתית , לא יוזם קשרים חברתיים , אוכל אכילה רגשית ולא עושה פעילות גופנית , ולכן השמין מאוד . הסמכות ההורית שלי נפגעה ,הוא אינו מקשיב לי . לא עוזר לצעוק , אבל גם כשמדברים איתו בנחת , הוא מבטיח שילך לבהס,אך לא עושה זאת . הוא מקבל הרבה דברים , מתנות , מבטיח ולא מקיים . מה לעשות ? כיצד לגרום לו לחזור ולתפקד ?

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
21:55 24.12.2017
היי,

קודם כל נשמע שהמצב באמת אינו פשוט. אנו מבינים שאת מרגישה כי הסמכות ההורית שלך נפגעה ושקשה לך להפעיל את הילד ולגרום לו ללכת לבית הספר או לפעילויות חברתיות.
שימי לב שמדובר גם בילד בגיל ההתבגרות, ולכן אפשרי שאולי קרה משהו בבית הספר או בכיתה שבגללו הוא לא רוצה ללכת כמו חרם או הצקות מצד חבורת ילדים אחרת וזה משפיע עליו (ילדים בגיל הזה נוטים מאוד להיות מושפעים מחבריהם לכיתה ולהאמין למה שאומרים להם).
אנחנו חושבים שהפתרון הכי טוב בשלב זה יהיה אם תנסו כהורים להסביר לו את המצב כפי שאתם רואים אותו: מצד אחד שאתם דואגים לו ורוצים רק בטובתו, ומצד שני שאינכם מוכנים להמשיך לקבל התנהגויות שפוגעות בו כמו הליכה לבית הספר (מן סוג של הצהרה). יתרה מזאת, אתם יכולים להוסיף שאם ימשיך בהתנהגויות אלו - לא תהססו לערב גורמים חיצוניים בעת הצורך (יועצת, מחנכת, משפחה קרובה וכו') על מנת לעודד אותו ללכת לביה"ס או לאכוף זאת. יש לזכור כי המטרה הינה לשדר לילד שאנו פה בשבילו ורוצים לעזור לו כמיטב יכולתנו, וכמובן לא לכעוס עליו אם הוא כן משתף ומספר.
פתרון נוסף אפשרי יכול להיות הגבלת האינטרנט או המחשב למשל על מנת להפוך את השהות בבית לפחות "אטרקטיבית" עבורו, כמו גם לדאוג שיהיו פחות חטיפים ומאכלים אטרקטיביים בבית (שוקולד, חטיפים וכו') על מנת לנסות ו"להגביל" את האכילה הרגשית.

כמובן שאם המצב אינו משתנה או חלילה מחמיר את מוזמנת להתקשר ליחידה להמשך ייעוץ והכוונה.

בהצלחה,

צוות הפורום

השב דווח
שימוש בסמים
naama
13:30 08.11.2017
אנחנו גרים ביישוב קהילתי , הבת שלי בת 16 , גיליתי לאחרונה שהיא מתנסה בשימוש בקנביס עם נערים ונערות אחרות באזור שלנו (מספר יישובים) , כשניסיתי לשוחח איתה היא הביאה לי טיעונים ומחקרים והיה קשה לי לענות ולהציב לה גבול . איך אני יכולה להתמודד מולה . היא לא מכחישה אבל לא מוכנה להפסיק כי לטענתה אין בזה בעיה . איך לדעתכם כדאי להתנהל מולה ? האם להעניש אותה? האם לתת לה לצאת כרגיל עם אותם חברים? האם לתת לה כסף? אני חוששת שתתדרדר

השב דווח
תשובה לנעמה
gali
18:01 09.11.2017
נעמה שלום,

נשמע כי המצב באמת מורכב ומתסכל, וקיים קושי אמיתי לעמוד מול הטענות שילדתך מציגה.

כיוון שהילדה יחסית בוגרת, השליטה שלך על מעשיה מחוץ לבית מוגבלת ואינך יכולה לעקוב ולשלוט על מעשיה לחלוטין.
למרות זאת, הפעולה שביכולתך לעשות היא לדבר אתה ולהציג לה את הנזקים הכרוכים בשימוש בקנאביס ואת החששות שלך בנושא (למשל דוגמת ההתמכרות שהצעת).
בנוסף, אנו מציעים שתבהירי לה כי תעשי את המוטל עלייך כהורה ולא תאפשרי לה להכניס את החומר הביתה, מתוך מחשבה כי החומר מזיק ומסוכן לה. דרך פעולה אפשרית על מנת לאכוף זאת תהיה למשל לחפש מידי פעם בתיק שלה - בנוכחותה בלבד. המטרה בפעולה זו היא כמובן לא למצוא חומר או להאשים (מפני שברור שהיא תדאג להסתיר זאת) אלא להגביר את הנוכחות ההורית והמעורבות שלך כהורה.

אם מעבר לכך את מרגישה הידרדרות במצבה או בתפקוד שלה ניתן לפנות אלינו למרפאה להתייעצות נוספת. יש לציין כי אם מדובר רק על גילוי קנאביס, כרגע מספיק להגביר מעט את רמת ההשגחה כפי שהזכרנו מקודם.
בנוסף, אנו מצרפים לך קישור על רמות השגחה על מנת להעמיק את הכתוב אם תרצי בכך:
http://www.newauthority.org.il/parents/parents-care.aspx


בהצלחה ומוזמנת לעדכן אותנו במתרחש,
צוות הפורום

השב דווח
נסיון לקביעת תור במרפאה
ענת
11:57 15.10.2017
שלום רב, כבר מעל שלושה שבועות אני מנסה ליצור קשר ללא הצלחה,
לא עונים בטלפון המפורסם והלינק ליצירת קשר בדוא"ל לא עובד, אשמח לעזרתכם כיצד ניתן ליצור קשר בדחיפות ולקבוע תור למרפאה.

השב דווח
תשובה לענת
hadar1
16:41 15.10.2017
היי ענת,

במהלך החג המרפאה עבדה במתכונת מצומצמת ביותר ויתכן שזו הסיבה שלא השגת מענה. את מוזמנת לצלצל בימים הקרובים- 03-9253186.

בהצלחה,
הדר.

השב דווח
תודה הדר הצלחתי דרך המייל [ל""ת]
ענת
19:00 15.10.2017

השב דווח
התנהגות ללא ריטלין
יפית
15:09 02.10.2017
צהרים טובים
בני בן ה14 לומד בכיתה ט. הוא עם הפרעת קשב וריכוז ומקבל שעות שילוב. הוא ילד נבון ואוהב אך לצערי לפני כשבועיים הוא החליט שהוא מפסיק את הטיפול בריטלין. עוד לפני החלטה זו הוא היה על תנאי בכיתתו) כיתת ספורט( . ציוניו טובים וסיים בממוצע 85. אך לצערי שאינו לוקח כדור התנהגותו אינה מכבדת ומפריעה למהלך השיעור. לצערי מאז הוא הקצין בהתנהגותו. הוא לרוב מתנגדלמטלות. לישון. לקום בבוקר. רוב היום הוא משחק בסוני עם חברים. הוא הפסיק להתאמן בכדור עף ולצערי אני מאוד מודאגת ומבולבלת. מצד אחד אני רוצה לקחת את הסוני הפלאפון וכל המותרות. מצד שני אני לא רוצה לדחוק אותו למצב מלחיץ שבו הוא עלול להגיב בקיצוניות.אשמח לעצתכם.

השב דווח
תשובה ליפית
hadar1
20:56 15.10.2017
היי יפית,

נשמע שכרגע המצב בבית מורכב ומתסכל.
בתור התחלה הייתי מבררת מדוע הפסיק בנך לקחת ריטלין? מה הפריע לו והאם ניתן לפתור את הבעיה? אם יש צורך ניתן לקבוע תור לרופא ולדון בכך.

בנוסף, במידה והשימוש בסוני ובפלאפון (ובכלל במסכים) בא על חשבון זמן בית הספר- אני מציעה שתגבילו את הגישה אליהם במהלך שעות הלימודים (ולא לקחת אותם לאלתר). תוכלי להסביר לבנך ש"עכשיו זמן בית ספר, ובמהלך שעות הלימודים לא תהיה גישה למסכים". אם הוא נשאר בבית- יהיה לו משעמם ולא אטרקטיבי. המסכים יהיו זמינים לאחר שיסתיימו שעות הלימודים. הבהירו גם כי בכל פעם שהוא מפסיד לימודים- יהיה עליו לצלצל בעצמו לחבר ולהשלים את החומר.

מכיוון שההתנגדות של בנך מתפרצת מכמה חזיתות- גם הפסיק לקחת ריטלין, גם הפסיק להתאמן בכדור עף, גם מתנגד למטלות לאורך היום, גם מפריע בשיעורים- אני מציעה כי תפני לבני משפחה או חברים קרובים (בגירים) ותשתפי אותם במה שקורה. הם יוכלו לסייע בהעברת מסרים לבנך ולגבות אותך. למשל: להגיע בבוקר לקחת אותו לבית הספר, לצלצל אחר הצהריים לספר כי שמעו שלא הלך ללימודים והצטערו על כך.

בכל מקרה, במידה והמצב ממשיך להחמיר- את מוזמנת לפנות אל המרפאה ולקבוע פגישה.

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
חוצפה
שרית
23:35 26.09.2017
יש לי ילד בן עשר וחצי שהוא נחשב לילד די מופנם, ויש לו חוצפות קיצוניות, אני קוראת לזה אין לו מה להפסיד, כיוון שהוא נכנס להתקפה של חוצפה שנמשכת כרבע שעה או יותר, בה הוא חוזר על כל מילה שלי עם מנגינות תוך כדי שאני מדברת, עושה קולות זילזול, ואני מוצאת את עצמי חסרת אונים, אחכ אומרת לו אתה לא הולך לחבר עכשיו, והוא יוצא מהבית והולך, מתקשרת אל החבר שיחזור הביתה, ואין שום תגובה, לא חוזר. יש לציין שהוא רוב הזמן ילד טוב, אבל כשיש חוצפה אז זה מגיע למקום הכי קיצוני כמו שתיארתי לעיל, ועוד אחכ הוא אומר לי בזמן רגוע שמותר לו לא לעשות מה שאני אומרת לו, כי אני לא עושה מה שהוא אומר, ניסינו הכל, אם זה לקחת לו דברים, פרסים, ניסינו גם בטוב, אבל הוא אחרי יומיים שנראה כאילו הוא עלה על הדרך הטובה, חוזר שוב ל לחוצפות קיצוניות שמשאירות אותי פעורת פה.
הוא רוב הזמן שותק, כך שאני לא יכולה לדעת מה באמת יושב לו על הלב ואולי יש משהו עמוק יותר שמתסכל אותו, קנאה באחים? הוא תמיד תולה את ההתנהגות שלו בדברים קטנים כמו אי הכנת האוכל האהוב עליו לפעמיםאו אי הסכמה להכנסת בעל חיים מסוים הביתה. אבל לי כאמא נראה שזה רק תרוצים למשהו יותר רציני שמכעיס אותו ומביא אותו להתפרצויות האלה. אשמח לשמוע בעיקר איך להתמודד עם התקף כזה של חוצפה, בו הוא גם נוהג לצעוק שאני אמא זרה... שלא נותנת כלום לילדים שלה.. ועצבנית.. שזה כמובן מכניס אותי לחוסר ביטחון ולמחשבה האם אני באמת כזאת. אך אני נחשבת לאמא מפנקת מאד ודי מתירה דברים שאחרים לא נותנים, כך שיותר סביר שההתנהגות שלו נוצרת מנתינת יתר ואי שימת גבולות. איך אני יכולה להיות מעליו? איך אני יכולה לגרום לו שלא יתחצף כך יותר?
תודה מראש על הקריאה עד כאן.

השב דווח
תשובה לשרית
hadar1
12:59 29.09.2017
היי שרית,

בהודעתך ניכר כי קיים תסכול רב וחוסר אונים גדול ביחס להתמודדות.
מצד אחד בנך חצוף ולא ממושמע ומצד שני הוא רוב הזמן ילד טוב ואף נראה סובל ושותק. הטלטלה והבלבול ההורי במצבים אלו מאוד קשים ואנחנו באמת סבורים שמומלץ בשלב זה לפנות להדרכת הורים במרפאה.

את מוזמנת להתקשר ל- 03-9253186, ולתאם פגישה.

בהצלחה רבה,
צוות הפורום.

השב דווח
אינטרנט
רבקה
11:06 24.09.2017
בני פשוט "מכור " לאינטרנט...הוא משחק כל היום עם חברים ...ושום דבר אחר לא מעניין אותו. הוא בן 13

השב דווח
תשובה לרבקה
hadar1
 
14:07 27.09.2017
היי רבקה,

ראשית אציין כי ילדים רבים בני 13 אוהבים לשחק במחשב, במידה הנתפסת ע"י הוריהם כמוגזמת. נוכחות המסכים בחיינו רק גדלה עם הזמן, והגירויים הם רבים- מחשב, טלוויזיה, סמארטפון וכו'. עבור ילדים שגדלו לתוך המציאות הזו, המחשב נתפס כזמן בילוי לגיטימי כפי שזמן המשחק בחצר היה פעם עבור חלקנו. גם אז הורים רבים נאלצו ממש להתווכח עם הילד שיעלה כבר הביתה להתקלח ולאכול, 'כי מספיק כבר לשחק בכדור או לקפוץ בחבל' :)

לכן חשוב לזכור כי מצד אחד, נראה כי זה האופן בו בנך נהנה להעביר את זמנו הפנוי, וכדאי להכיר בכך ולאפשר זאת. העובדה שהוא משחק באינטרנט עם חבריו היא נקודה חשובה, כיוון שהיא מצביעה על הצורך בחברה ואינטראקציה עם בני גילו, ומהווה עבורו דרך לתקשורת ובילוי משותף.

עם זאת, אין לאפשר לשימוש במחשב להאפיל על ולשבש את סדר היום התקין. על בנך לקום בבוקר בזמן לבית הספר, לעשות שיעורים וללמוד למבחנים, ללכת לחוגים במידה ויש, להתקלח ולאכול ולבצע את הנדרש מבני גילו. הוא יכול לבחור לנצל את זמנו הפנוי במשחקי מחשב, והוא יכול לאהוב את זה מאוד מאוד יותר מכל בילוי אחר, אבל לא על חשבון הדרישות השגרתיות מילד בגילו.

במידה והשימוש במחשב אכן מאפיל על סדר היום התקין, נסו לארגן עבורו לו"ז מסודר שיגדיר את זמני השימוש הלגיטימיים במחשב. תוכלו לקבוע שעות ספציפיות, תוך התחשבות ברצונו מצד אחד, אך בדרישות המציאות מצד שני. את הלו"ז אפשר לתלות על המקרר, ולדרבן אותו לפעול על פיו, עם אמירה בסגנון "אני ואבא החלטנו שלא תוכל להמשיך ולשחק במחשב כל כך הרבה שעות כפי שעשית עד היום. הכנו לו"ז שיעזור לך וגם לנו לשים לב ולדאוג שתוכל לשחק במחשב כי אנחנו יודעים שאתה אוהב את זה, אבל גם יעזור לך לבצע את המטלות היומיומית בצורה מסודרת ומאורגנת".

כדאי לחשוב גם איך כדאי להגיב במידה וזה לא עובד, ובנכם ממשיך לשחק במחשב למרות שביקשתם שיילך כעת לישון וכו'. חשוב לקחת בחשבון כי במידה ואתם מחליטים לתת עונש בסגנון של ניתוק הכבלים של המחשב- יש לעשות זאת בזמן שהילד לא במחשב, כדי למנוע הסלמה של הסיטואציה לריב. כשהילד יגלה שהמחשב לא נדלק, תוכלו לומר שמכיוון שלא הקשיב לכם אתמול, החלטתם שתעזרו לו להקשיב היום יותר בקלות, ולכן המחשב יחזור לפעול רק מחר.
בכל מקרה זכרו גם לא לתת עונש שלא תוכלו לעמוד בו, כמו מניעה של המחשב למשך חודש- אין בכך תועלת. מטרת העונש היא להעביר מסר ברור של נוכחות הורית, ולא לייאש או לתסכל את הילד.

בנוסף, אם השימוש במחשב מגיע לרמה שבנכם לא הולך לבית הספר- יש לדאוג לכך שכלל המסכים בבית יהיו בלתי שמישים לאורך כל שעות הלימודים. אם הוא נשאר בבית- זה יהיה משעמם מאוד ולא משתלם, וזה בהחלט לא יהיה צ'ופר בדמות טלוויזיה ומחשב.

במידה ותרגישו צורך, אתם מוזמנים לפנות לסיוע נוסף במרפאה לסמכות הורית בשניידר, וכמובן לעדכן אותנו כאן בהתפתחויות ונשמח לעזור.

מצורף קישור למידע בנושא שימוש יתר במחשב.

בהצלחה,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   שימוש יתר במחשב

השב דווח
אלימות לחברים
אמא לבן 8
21:34 17.09.2017
שלום רב. השבוע הייתי בהרצאה שלכם במסגרת מתבגרים ונוער. המנחה נתנה כמה דוגמאות על לקיחת אחריות לאחר אלימות. בני בן ה8 אלים כלפי חבריו ואף "לא נשאר חייב" אם משהו מתגרה בו. אני רוצה דרך ללמד אותו אחריות לאחר מעשה. ולא מכתבי התנצלות... אלה משהו שילמד אותו בגדול יותר.
המנחה נתנה דוגמא על אלימות בן הילדים ולאחר המקרה הילד עשה עוגה ועל כל חתיכה הוא רשם פתק עם איזה משפט נגד אלימות. הייתי רוצה פירוט יותר מדויק של דוגמא זאת בבקשה

השב דווח
תשובה לאימא לבן 8
hadar1
14:52 18.09.2017
שלום לך,

איני יודעת באיזו הרצאה ספציפית נכחת, אך הדוגמא שאת מתארת נשמעת כמו הכלי שאנו מכנים פעולת תיקון.

פעולת תיקון מתייחסת לתגובות התנגדות לא אלימה מצד ההורים, במקרים שהתנהגותו של הילד פוגעת בסביבה. היא מאפשרת לילד לשקם את יחסיו עם הנפגעים ועם הקהילה.

לאחר ביצוע ההתנהגות הפוגענית (למשל- בנך המרביץ לחבריו) ההורה פונה אל הילד ומבקש ממנו לקחת חלק בפעולת תיקון משותפת ובכך מעביר כמה מסרים-
א. להתנהגות פוגענית יש השלכות, ועל הילד לקחת אחריות על מעשיו: כשפוגעים, יש לתקן.
ב. ההורה מתנגד להתנהגות, אינו מחפה על מעשיו של הילד.

למשל: הכנת עוגה עם משפטים לגבי אלימות- הדוגמא מכילה את 2 חלקי התיקון שאנו מבצעים בכלי זה:
א. הבעת צער- משפטים נגד אלימות, המביעים חרטה על ההתנהגות האלימה.
ב. פיצוי סמלי- הכנת עוגה לחברי הכיתה, הקהילה שנפגעה ממעשה האלימות.

חשוב לשמור על כבודו של הילד במהלך השימוש בכלי זה, לא להטיל עליו את עול הפיצוי לבדו, ולא לתת לו לבצע פעולה קשה מאוד או משפילה. עם זאת, לגיטימי כי הפעולה לא תהיה נעימה או קלה מידי.

בדוגמת העוגה, תוכלו להכין יחד את העוגה לאחר שבנך יחפש מתכון ויאסוף את המצרכים הנדרשים, ולאחר מכן תגיעו איתו לכיתה ותעזרו לו לחלק אותה לחבריו.

באמצעות התיקון, הילד זוכה להושטת יד, לדרך לצאת מהבור אליו הכניס את עצמו, ולחזור לקהילה.

מקווה שכעת הדוגמא ברורה יותר. כמובן שניתן לבצע מגוון רחב של פעולות תיקון העונות לקריטריונים שצויינו.

נשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה!
צוות הפורום.

השב דווח
תלישת שיערות
Shira
12:58 13.09.2017
שלום ,
יש לי תאומות חמודות וחכמות בנות שנה ו 8חודשים, לפני כחודש ילדתי עוד תינוקת .. מאז אחת מהתאומות נהיתה קצת עקשנית והתחילה להרביץ לעצמה ולתלוש את השיער שלה כשהיא כועסת ( למשל כשאחותה לוקחת ממנה צעצוע או שאני לא מרשה לה לעשות משהו )
חשוב לציין שהיא מגיל שנה ו שלושה חודשים בגן)
איך להתמודד עם תופעה זו ??
תודה ואשמח לעזרה

השב דווח
תשובה לשירה
hadar1
10:19 17.09.2017
שלום שירה,

ראשית מזל טוב להולדת הבת השלישית. אין ספק שהתמודדות עם תאומות ולאחר מכן לידה של תינוקת נוספת מהווה שמחה גדולה בד בבד עם עומס גדול מאוד על ההורים. כדאי לזכור זאת לפני שאנו מתחילים לחשוב על פרשנויות בנוגע להתנהגות בתך ובהתאם לכך להגדיר את אופן ההתמודדות.

אין ספק כי חלוקת הקשב והפניות שלך כיום בין 3 הבנות מורכבת יותר מבעבר ויתכן כי זהו אחד מהגורמים להקצנה בהתנהגות בתך. כדאי גם לזכור שהיא (ואחותה התאומה) נכנסות לגיל שנתיים (הידוע בכינויו terrible two) ויתכן שזהו גורם נוסף המוביל להתנהגות טבעית זו.

מנקודה זו החלק החשוב לזכור הוא- מהי הפעולה ההורית המתאימה לצורך התמודדות מול מצב זה. ההמלצה שלנו בנקודה זו היא לבלום פיזית את התנהגותה - במילים אחרות כאשר היא מכה את עצמה או מושכת בשערותיה, את או מי שנוכח בסביבה ויכול לסייע לך צריכים לאחוז בה (עם מינימום כוח כמובן) לבלום את מעשיה ולומר משפט קצר כגון "אני לא מוכנה שתכי את עצמך, זה אסור".
אם יש צורך לאחוז בה עד שהיא נרגעת מומלץ לעשות זאת.

בתפיסתנו המקצועית את מושג הסמכות ההורית, נוכחות הורית היא הפקטור החשוב ביותר בהתמודדות עם הקצנת התנהגות ילדים. כאשר מדובר בגילאים קטנים נוכחות זו היא לא פעם פיזית. החשש ההורי במצבים מסוימים מלפעול ב"כוח סביר" מול התנהגות בלתי הולמת של הילד מקשה עליהם לא פעם לפעול באופן ברור מול התנהגויות טבעיות אלו התלויות במקרים רבים בעיקר בטמפרמנט הילד.

הנה בדוגמה שלך מדובר על תאומות ורק אחת מהן מתנהגת כך... חשוב לנו להדגיש כי חווית הילד כאשר ההורה אוחז בו ומונע ממנו פיזית את התנהגותו הכוחנית מאפשרת לילד להירגע ולחוש שיש מישהו חזק ממנו היכול למנוע ממנו להזיק לעצמו או לסביבה. חוויה זו בונה את הסמכות ההורית ואת עמדת ההורים כעמדה ברורה המכילה מצד אחד ומציבה גבולות ברורים להתנהגות הילד מצד שני.

אנו ממליצים כי תנסי מהלך זה במשך מספר שבועות ומעריכים שכתוצאה מכך תתמתן התנהגות הילדה. מקווה שהנחיות אלו סייעו לך ונשמח לשמוע בפורום זה בהמשך האם אכן המצב השתפר, ובמידה ולא- נוכל לחשוב גם על אפשרויות נוספות.

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה