פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 772
הכנת שיעורי בית
נועה
00:04 08.04.2010
שלום
יש לי בן בכיתה ב' ,הוא תלמיד טוב אבל יש לו בעיה רצינית בהכנת שיעורי בית.
מפני שהוא לא מצליח להתרכז . הוא מסוגל לשבת שעתיים ובקושי לכתוב כמה מילים.
כשאני חוזרת מעבודה אני מתחילה לבדוק מהוא עשה והרבה פעמים אני מוצאת
ששיעורי בית נעשו בצורה רשלנית מאוד, ושאני מבקשת לתקן או לכתוב מחדש
זה בדרך כלל נגמר בבכי ובעצבים ובהרמת קול.
אני ניסיתי כמה דרכים:
1. עשינו טבלה ,שאם כל השבוע שיעורי בית נעשו טוב אז הוא מקבל חייכן ואם יש
6 חייכנים מקבלים מתנה.- לא עזר.
2 גם "איומים" שלא לשחק במחשב וגם לא להזמין חברים-לא עזר.

אני לא יודעת כבר מה לעשות , כל אחר צהריים שלנו ביחד אנחנו יושבים על שיעורי בית.
*** בכללי הילד גם חיובי מאוד,חברותי ,וגם עוסק בספורט(חוג כדור סל),יש לו אחות בת 11 וחצי.
יש לציין כי הילד גם משחק שחמט ויש לו כישרון....אבל ביינתיים הוא משחק בנו.

השב דווח
הכנת שיעורי בית
אפרת גיליס
07:20 08.04.2010
הי נועה
קראתי את פנייתך ונשמע שבאמת אכפת לך ואת מנסה כמיטב יכולתך.
אחד הקשיים שלנו כהורים הוא להבין במגבלות שלנו להשפיע על התנהגות הילדים. לצערי איננו יכולים לשלוט על ההתנהגות של בננו אלא רק לשלוט על התנהגותנו, מתוך הנחה שההתנהגות שלנו תוביל את הילד לעשות את מה שבחפצנו.
ההבנה שיש לנו רק 'שליטה עצמית' להבדיל מ'שליטה על הילד' היא חשובה כדי לאפשר להורה להתמודד עם מצבים בהם הילד פשוט לא עושה את מה שההורים מבקשים.
ובעניינך - לעשות במקומו שיעורים, או לקחת אחריות במקומו אלו דברים בעייתיים מאחר והם לא מקדמים ומפתחים תלות של הכנת השיעורים בהורה, להבדיל מתמיכה של ההורה בהכנת השיעורים אליה אנו מכוונים.
את מתארת שבנך הוא מאוד מוכשר ושלא מדובר בעניין של קושי שבגללו הוא נמנע משיעורים. אני יכולה לשער כל מיני תרחישים שבגללם הוא לא מכין שיעורים (ויש הרבה - אלו סתם דוגמאות). למשל, שאין לך מחיר מבחינת בית הספר - שציוניו עדיין טובים, שהוא לא מקבל נזיפות מהמורים וכו. אופציה אחרת - שיש לו רווח משני מכל תשומת הלב שהוא מקבל בשל אי הכנת השיעורים בצורה ראויה. ויש עוד הרבה תרחישים. לדעתי שווה לבדוק (אם את יכולה) מה קורה במקרה שלכם.
לצורך כך אני מאוד מאמינה בשיתוף פעולה עם הבית ספר. אני חושבת שעבודה משותפת שלכם כהורים עם המורים יכולה לעזור לכם מאוד: דברי עם המורה, תנסי לקבל ממנה אינפורמציה איך זה משפיע עליו בכיתה, תנסי לבקש ממנה להיות יותר מעורבת בעניין ולהוריד מהמעורבות שלך במקביל (כמו למשל להתייחס לזה, להעיר לו, לבקש ממנו לתקן במהלך השיעור וכו).
במקביל, כפי שציינתי, אני חושבת שכדאי להעביר יותר אחריות לבנך ולהוריד מעורבות מצידך. אם הוא תלמיד טוב עם יכולות, לא מדובר בסיכון ואפשר לתת לו תקופה של להתמודד עם ההשלכות של אופן הכנת השיעורים שלו, כדי לתת לו לבחור מה נכון עבורו. הרבה פעמים, דווקא אז, הילדים מתחילים להכין שיעורים מיוזמתם ומתוך אחריותם. יכול להיות שכל ההתנהלות עם השיעורים מולו מספקת עבורו צרכים מסויימים ואז זה מה שמונע את שינוי ההרגלים. בנוסף, הרבה פעמים הנושא הופך להיות טעון בין הילד להורה, ולכן אפשר גם להיעזר בתמיכה של קרובים. יכול להיות שאפשר להעביר את ההתנהלות על השיעורים מול האב, מול קרוב אחר או דמות סמכות אחרת שמעורבת בחיי הילד ולהוציא אותך מהתמונה. פעמים רבות כשהדברים הופכים טעונים, מספיק שינוי כזה בשביל שינויים.

מה דעתך?
אפרת גיליס

השב דווח
הכנת שעורי בית - תשובה
חגית
22:40 17.05.2011
שלום,
אני בדיוק באותה הבעיה.
בני בכתה ב חכם מאוד מאוד אבל בהכנת שעוריהבית לוקח לו המון המון זמן וצריך שאשב איתו. אני ממש מחפשתך פתרונות. חשבתי שקשה לו לכתוב רשמתי אותו לריפוי בעיסוק שזה עוזר לשיפור מיומנות הכתיבה. וניסיתי כל מיני משחקים בסיום כל מקצוע , זה החזיק קצת אבל לא הרבה.
אם יש לך רעיונות אשמח לשמוע
את מוזמנת לכתוב לי למייל
חגית

השב דווח
ילד בן 5 עדיין עם מוצץ וישן עם ההורים
יוסי
14:49 29.03.2010
יש לי שלושה ילדים בגילאים 17 , 14 והקטן בן 5
בני הקטן מאוד קשור לאימו עדיין לא רוצה להיפרד מהמוצץ,
ישן איתנו במיטה , פוחד לחפוף ראש עד לפני שנה שנה לא הי מוכן להישאר לבד עם אף אחד מלבד אימו.

היום מוכן להישאר איתי עם הסבתא בלבד(לא ניתן למשל להשאירו אצל חברים קרובים)

אציין כי אשתי עוברת כיום טיפול נפשי בעקבות התעללות קשה שעברה בילדותה.

הטיפול החל לפני כשמונה חודשים ולפניו היה משפט לפוגע שנמשך שנים רבות עוד מלפני הולדת בני בן ה 5 .

שאלתי היא לגבי כל הדברים שציינתי ,באיזו דרך עלי לפעול מבחינה עקרונית?

האם להציב גבולות באופן הדרגתי עד שיתרגל להיות בלי מוצץ, שישאר לבד גם אצל אחרים(שמכיר היטב) וכו'..

או לחכות שיגדל מעט ואולי באופן טבעי ,יסתדרו הדברים מעצמם לדוגמא כמו שבהתחלה לא היה מוכן להישאר לבד בלי אמא אפילו לא איתי ועכשיו מוכן להישאר איתא ועם הסבתא??

תודה

יוסי 054-7879142

השב דווח
על פי מה קובעים את הכללים
אפרת גיליס
08:01 06.04.2010
יוסי שלום,
ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובה (חופש פסח....)
קראתי את שאלתך ואני חושבת שהתשובה לשאלותיך היא מה אתה ואישתך מרגישים. באופן עקרוני בנך בגיל שהוא אמור לישון בחדרו, ורוב הילדים כבר נגמלים ממוצץ לגמרי, ואם לא אז לפחות למרבית שעות היום. לכן, על פי הספר, כן, אתם אמורים להציב גבולות בהדרגה כדי לאפשר לו לסגל הרגלים חדשים. יחד עם זאת, כדי לעשות כן, אתם צריכים להיות שלמים עם מה שאתם עושים ולהרגיש שזה מה שאתם מאמינים בו ומסוגלים להתמיד בו. שינוי הרגלים הוא תהליך ארוך ומתיש, בו נדרשת התמדה ארוכה (עם מעידות כאלה ואחרות שהן חלק בלתי נפרד מההתמדה) והרבה כח רצון ואמונה ולכן אני סבורה שכל עוד אינכם חשים במצוקה כלשהי לגבי זה שישן איתכם לא יהיה בכוחכם לעשות את השינוי, לפחות לא לאורך זמן.
מה שנראה לי הכי נכון זה לחשוב ביחד עם אשתך מה אתם מאמינים שנכון כרגע עבור בנכם (אתם הרי מכירים אותו הכי טוב) ולהתחיל מהדבר הזה. בכל מקרה צריך להתחיל מדבר אחד, ורק כשמסיימים אותו לעבור לדבר הבא.
מה שכן, חשוב לי לציין שלעיתים דווקא בתקופות קשות הנטייה שלנו ההורים היא להגמיש את הגבולות מתוך רחמים על הילדים ורכות שאנו חושבים שהם צריכים, אך דווקא בתקופות אלו, אני סבורה שדברים ברורים ולא עמומים, שמסדרים ומארגנים לילדים את ההתנהלות, הם אלו שעוזרים.

המון בהצלחה,
אפרת גיליס

השב דווח
פרק ב
גלית
14:52 20.03.2010
שלום לכם....
לפני שנתיים וחצי התחלתי פרק ב כאשר לי יש ילדה בת 7 ולבן זוגי שתי בנות, בנות 6 ו 9.
לפני כשנה שילבנו את מגורינו דבר שהוביל לשינוי מגורים מצידי לצפון הארץ עם כל המשתמע מכך.
בהתחלה כמובן שהכל התנהל בצורה שקטה וטובה וכצפוי עם הזמן החלו מעט משקעים.
ביתי וביתו הקטנה מסדרות טוב, ומשתלבות בתחומי העניין בניהן.הגדולה מידי פעם משתלבת ופעמים רבות לא מוצאת עניין במשחקיהן (לגיטימי היא גדולה יותר) אז פונה לדרכים שונות למצוא את תשומת ליבן - בעיקר דרכים היוצרות מריבות!
בנוסף לכך בתקופה האחרונה בדרכים שונות ומגוונות מוצאת מקומות לעימותים מולי.
חשוב לציין כי הקשרים בנינו לבין אמם טובים ואף שוחחנו בנושא ארוכות - האם אף סיפרה שהבת שאלה מדוע הם לא חוזרים? והאם זה בגללי או בגלל בן זוגה של האם? מכל זאת ברור כי לילדה שנמצאת הן בבילבול והן בראשית גיל ההתבגרות בדילמות. השאלה שלי היא כיצד עלינו לטפל בנושא? כיצד להתמודד מולה? מאיפה להתחיל?.... אודה לכל סיוע בנושא .. תודה וחג שמח

השב דווח
בנות בני זוג וצרות
רונית
00:00 31.03.2010
הבת שלי קצת יותר גדולה, היום בת 15, למעשה בשנים האחרונות היא עשתה לנו לא מעט צרות סביב כניסתו של בן זוגי לביתנו. אני גם נמצאת ביעוץ פסיכולוגי סביב זה ואולי גם כדאי לך לפנות. בכל מקרה מה שהציעו לנו זה לא לוותר לילדה ולהגיב בעונשים כאשר היא למשל מתפרצת על בן הזוג שלי.
זה קשה מאוד אבל נראה לי שאין ברירה לפעמים. אם ניתן להם לנהל לנו את החיים לא נגיע רחוק וגם קשר זוגי מאוד חשוב. כל פעם כואב לי מחדש אבל אני מאמינה שאסור להכנע כשצריך להעניש צריך להעניש.

השב דווח
שינויים משפחתיים
אפרת גיליס
08:16 06.04.2010
הי גלית,
ראשית אני מתנצלת על העיכוב בתשובה.
אני מאוד מסכימה עם מה שרונית כתבה לך. אני חושבת שאחד הקשיים שלנו כהורים זה שדווקא בתקופות של שינויים ו'בלגן בחיים', אנו מרגישים שקשה לנו להתמיד בכללים הרגילים שמנחים אותנו (כל הורה והכללים בביתו), אנו מרחמים על הילדים ומגמישים את הכללים. הבעיה היא, שדווקא כשיש בלגן, צריך משהו שיארגן, וזה אותם כללים שבדר"כ כל כך ברורים. אני חושבת שברגע שמבינים את זה אז יותר קל לדבוק בהם ולהתנהל על פיהם ולהביע רחמים או התייחסות לקשי בדרכים אחרות.
העניין הוא שצריך לעשות הפרדה בין ההתנהגות לרגשות. מצד אחד צריך להבין את מה שעובר על הבת הגדולה (כנראה שבתך קצת לוקחת לה את אחותה בתחושה שלה והיא נאבקת על מקומה) ולתת מקום לקושי, לדבר על כך ולא לטייח אותו, לאפשר לבנות של בן זוגך להיות לבד 'כמו פעם' לפעמים וכו. מצד שני, במקרים בהם מתחילות מריבות ועימותים - להיות ברירים וחד משמעיים. יש דברים שלא מאפשרים ולהגיב עליהם בכל אותם דרכים שהגבתם לפני השינוי המשפחתי.

המון בהצלחה,
אפרת גיליס

השב דווח
קשיים בהתמודדות עם בתי בת ה-15
ניצה
21:16 01.02.2010
שלום רב,

ראשית פניתי למרכז בשניידר אך עדיין לא נקבעה פגישה ועד שתקבע אני מבקשת להציג את המצב שלנו עם הילדה ולקבל מעט טיפים אך להתמודד בימים אלו. ביתי בת 15 וחצי עד לגיל 13 וחצי הייתה ילדה רגילה, תלמידה טובה מאוד נעימה ומקובלת בחברה, לא הראתה מעולם סימנים להתנהגויות שליליות
לפני שנתיים החלה הידרדרות בלימודים בהתייחסות שלה למורים, חוצפה, שפה לא נעימה וכד', המצב הידרדר עד לכך שבאמצע שנה שעברה החליטה לעזוב את ביה"ס ולעבור ללמוד בבי"ס אחר בעיר, בהמלצת היועצת נענו לבקשתה והיא עברה ללמוד בבי"ס אחר בתקוה ששם המצב יהיה שונה, אך המצב רק הידרדר, היא אינה לומדת, מגיע לבי"ס ללא ספרים, מורים טוענים שמפריע להם ללמד, היא מדברת בצורה אלימה צועקת ושפה מאוד לא אופיינת לה ולסביבת מגוריה, אנו יודעים שהיא מעשנת, ולאחרונה גילנו שיצאה עם בחור בגיל 24 והוא אינו חיובי, בקיצור אנו מזהים נטייה ללכת לכיוונים לא טובים, אנו לא יודעים מה הסיבות להתנהגותה היא לא מקבלת את הסמכות שלנו, גם אם אנו מחליטים שהיא לא יוצאת היא מסרבת לקבל את ההחלטה ועושה מה שרוצה, היא לא מפחדת מאף אחד ושום דבר לא מרתיע אותה,

מה לעשות, כל יום קשה יותר ומפחיד יותר, אני מאוד דואגת לה ומנסה למצוא את הסיבות להתנהגויות שלה ואך לשנות את המצב, דרך אגב בימים האחרונים אומרת שהיא רוצה לעבור לפנימייה צבאית.

אשמח לקבל עצה לימים הקרובים עד לתחילת טיפול

תודה,
ניצה

השב דווח
זו באמת שאלה טובה למה?
דגנית
00:42 04.02.2010
את מספרת על כך שהילדה החלה להתדרדר בהתנהגותה לפני שנתיים ואפילו היועצת המליצה שיעבירו אותה. האם לא נראה לך שהילדה עברה איזו טראומה שם ? האם היועצת לא שיתפה אותכם בסיבות לכך שהמליצה להעביר. אולי שם באמת הבעיה ?
ליבי איתך, גם לי יש בן לא קל שעבר תקופה קשה. המצב היום טוב יותר, מי יודע אולי סתם נחת עליה גיל ההתבגרות קשה ?
מאחלת שתעברו זאת ...

השב דווח
תשובה לבינתיים
efrat
06:55 05.02.2010
הי ניצה
קראתי את פניתתך ואכן נשמע שסמכותכם ההורית מתערערת מול בתכם ואני חושבת שטוב עשית שפנית ליחידה. אני מאמינה שיצרו אתכם קשר בימים הקרובים.
בכל אופן, ועד לפנייה, אני ממליצה לך לקרוא את החומר המצורף באתר תחת הלינק של 'הורים', המסביר אודות עקרונות הגישה ולנסות לפעול, עד כמה שניתן, בהתאם אליהם.

למשל, אנחנו מאוד מאמינים בדברים שההורים עושים, ללא קשר לתגובת הילד אליהם. אמונה זו מתבססת על ההבנה שאינכם יכולים לשלוט בהתנהגויות של בתכם (ולראיה הרי היא עושה מה שהיא רוצה), אך אתם יכולים לשלוט על ההתנהגויות והתגובות שלכם. לכן, תגובתה השלילית לא צריכה להפסיק את פעולותיכם ועליכם לפעול להגברת נוכחותכם. האבחנה בין מה שאתם יכולים לשלוט עליו ומה שלא היא מאוד חשובה ולו רק בשל ההבנה והתחושה שמתלווה להתמודדות היומיומית מולה. אתם, כהורים, יכולים להפעיל סנקציות כנגד התנהגות שלילית של בתכם, אך מאוד קשה לגרום לה להתנהג באופן חיובי (בעיקר בגיל ה"קשה" בו היא נמצאת). לדוגמה, כאשר ילד לא מכין שעורי בית, הוריו יכולים לומר לו: "השעתיים הבאות מוקדשות לשעורי בית ולכן אין טלויזיה, מחשב או חברים", אך לא ניתן להכריח אותו באמת להכין את שעורי הבית... כלומר: חשוב מאוד להנמיך את הציפיות בתחום הציפיה להתנהגויות חיוביות.

תיארת שהיא מסתובבת עם 'חברה לא כל כך טובה' ואני חושבת שבראש ובראשונה את צריכה לדעת מיהם החברים הללו של בתכם ואיך ניתן להשיג אותם (טלפונים או איפה גרים וכו). זה חשוב למקרה שתצטרכי להשיג אותה או כשתרצי להעביר איזשהו מסר דרך החברים. זה משהו שבינתיים הייתי דואגת שיהיה לי ואני מאמינה שיתנו לכם על כך הסבר והדרכה יותר ברורים ביחידה.

אני חושבת שלרגל ההחלטה לשינויי ההרגלים בבית חשוב לעשות שיחה נעם בתכם. בגישה שלנו אנו קוראים לכך "הכרזה". זו בעצם אינה שיחה, אלא הצהרה חד-צדדית שלכם שאתם לא מוכנים לקבל יותר את המצב הקיים בבית ושאתם מתכוונים לעשות מספר שינויים. תחשבו מראש על ההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל יותר ועל השינויים שאתם מתכוונים לעשות, ואפילו תכתבו אותם ותקריאו לה. חשוב שההתנהגויות שאתם לא מוכנים לקבל יהיו שליליות (כלומר: קללות, צעקות וכו'), כפי שהסברתי קודם לכן. במסגרת השינויים שאתם מתכוונים לערוך אתם יכולים לכלול את ההפסקה של אספקת שירותים מסויימים לבתכם. חשוב לא לקיים דיאלוג לאחר ההכרזה. פשוט לומר אותה ובכך לסיים.

כמובן שיש לצפות שכבר בהכרזה תתקלו בהתנגדות עזה מצד בתכם. הכינו עצמכם לכך. תחשבו מראש מה סביר להניח שהיא תגיד ו/או תעשה וכיצד אתם תגיבו לכך. האמת היא שהתגובה הכי טובה היא אי-תגובה. כלומר, לא לצעוק, לא להסביר ולא להצטדק. אתם יכולים לחשוב על משפט יחיד שתגידו לה, ותחזרו עליו שוב ושוב, כגון: "זה לא נגדך. אנחנו אוהבים אותך. זוהי פשוט חובתנו כהורים".

כלי נוסף שאנו ממליצים לעתים להורים להשתמש בו הנו "תומכים". הכוונה לאנשים הקרובים אליכם, שיוכלו לסייע לכם בדרך לשינוי. סבים, דודים, חברים וכד'. לדוגמה, אם בתך מקללת אותך את יכולה לספר על כך למישהו קרוב, אשר היא מעריכה, שיתקשר ויאמר לה: "אני מאוד אוהב אותך, אבל אני עומד לצד אמא שלך במאבק שלה נגד הקללות שלך". זה כמובן יעורר התנגדות עזה בקרב בתך! אבל, מנסיון, זהו צעד בעל השפעה רבה. פעמים רבות דווקא היציאה ממעטה הסודיות שאנו נוטים לשמור עליו בבתינו, נותן לילדים להבין את המסר שיש תוצאות למעשיהם. שהדברים לא נשארים רק בינם לבין ההורים, אלא יוצאים החוצה, ולכן כדאי אולי לחשוב לפני שפועלים.


מאחלת לך המון המון הצלחה!

אפרת גיליס

השב דווח
חסרי אונים באופן מייאש
מרים
10:05 30.01.2010
מה עושים?
בתנו מגיל צעיר עם בעיות התנהגות של כעסים התפרצויות התנגדויות,
ניסינו טיפול פסיכולוגי הבת התנגדה בכל מה שקשור לפסיכולוגיה ,דקור צמחים וכו הסכימה-כלום לא עזר
היום בת 15 אנחנו במצב גרוע,לימודית מצליחה בזכות מתן קונצרטה אבל בבית מצב נוראי
הגענו לקצה אי אפשר לומר לה דבר ,כל הבית סביב התעסקות עימה ,כל היום אווירה שלילית והיא בהתפרצויות זעם .
הבעיה -זה לא מצב לאישפוז היא ילדה טובה ורגישה ,הבעיה איזון ואיננה מוכנה ללכת להתיעצות מה אנחנו עושים? ממש חסרי עצות

בבקשה-אל תאמרו "הסמכות ההורית"-זה לא מקדם אותנו מידי,אתמול ממש נשברנו והוצאנו מהבית לסבתא עד שתסכים לטיפול-האם זה נכון???
וגם אל תאמרו "תכריחו"-אי אפשר היא לא משתפת פעולה
מה כן?????? בבקשה עזרה אנחנו ממש בקצה התהום
תודה

השב דווח
מה עושים כשמתבגרת לא רוצה טיפול
efrat
15:30 30.01.2010
הי מרים,
קראתי את פנייתך ונשמע שההתנהלות מול בתך מאוד לא פשוטה עבורך.לפי מה שתיארת (ותקני אותי אם אני טועה) אני מבינה שהמצב בבית מצריך התערבות כלשהי מאחר ונראה כי אינכם מצליחים להנכיח את סמכותכם ההורית, הנכם מרגישים חסרי אונים והמצב רק הולך ומסלים (הבנתי נכון?). אם אכן זה המצב יש בהחלט מקום לפנות לטיפול שיעזור להתמודד עם מורכבות הבעיה.

אני מבינה שהבת איננה מעוניינת ללכת לטיפול ועל כן לא הייתי ממליצה להפנותה לטיפול פרטני מאחר והמחקרים מראים שטיפול בילדים ובני נוער שאינם באמת מעוניינים בו - הנו בעל סיכויי הצלחה נמוכים ביותר.

אופציה שכן הייתי ממליצה עליה הנה הדרכת הורים. כלומר - במקום טיפול לילדה או במקביל אליו - לקבל הדרכה שתסייע לכם כהורים לקבל כלים להתמודדות יעילה יותר מול ההתנהגות של בתכם. טיפול שכזה גם יכול לתת לכם (כן... גם להורים מגיע :) את התמיכה וההקשבה, אשר נשמע שאת זקוקה להן. ישנן עדויות רבות שטיפול שכזה עוזר לבסוף לקרב בין הנער/ה להוריו ולצמצם את ההתנהגויות השליליות בעת ובעונה אחת. הדרכה שכזו ניתן לקבל במקומות שונים, ביניהם המרכזים לבריאות הנפש ברחבי הארץ, והיחידה להדרכת הורים בביה"ח שניידר.

ביחידה להדרכת הורים בשניידר פועלים על פי עקרונות הסמכות החדשה והתכנית מתאימה למשפחות המתמודדות עם קשיי משמעת ובעיות התנהגות של ילדים, לרבות אלימות של הילדים כלפי הסביבה. התכנית היא אינטנסיבית, ושמה דגש על הטמעת עקרון ההשגחה ההורית בחיי היומיום של המשפחה. המטרות המוצבות הן ריאליות, מיידיות וממוקדות. התכנית מתמקדת בצמצום ההתנהגויות הבעייתיות, וביצירת אקלים משפחתי המאפשר הדברות, גבולות וניהול חיים תקינים. מושם דגש על שיפור הקשר עם הילד, זיהוי דפוסים בעייתיים ונטרול דפוסים הרסניים. הניסיון מלמד כי האפקטיביות של גישה טיפולית זו רבה וכי גם במקרים קשים ניתן ליצור שינוי משמעותי. כמו כן, רמת ההשגחה ההורית הוכחה כדבר הקובע ביותר לגבי עתיד הילד, הן לגבי התדרדרות והן לגבי התפתחות. הנסיון מראה שניתן להעלות את רמת ההשגחה תוך מספר שבועות, גם במקרים בהם ילדים לא מוכנים לשתף פעולה וגם במקרים בהם ההשגחה ההורית נמוכה ביותר. במקביל, מחקרים מראים כי ניתן להפחית באופן מיידי תחושות חוסר אונים הורי, התנהגויות עוינות וביטויי הסלמה של ההורים והילד. מניסיוננו, הורים שהגבירו את רמת ההשגחה הצליחו לחלץ ילדיהם מהתדרדרות, כאמור, תוך מספר שבועות בלבד.


נשמח לשמוע פרטים נוספים ולסייע לך בהמשך,
מאחלת לך המון הצלחה!

אפרת

השב דווח
המשך לחסרי אונים
מרים
16:52 30.01.2010
אפרת תודה
נפנה לשניידר אבל בנתיים מה עושים?
איך נדע שזה לא מצב לטיפול תרופתי היא חווה כל דבר ברמת שליליות ואפילו לא נהניית נניח מתעודה מעולה ישר מצאת מה רע,
הכל קשה לה הכל באמוציות מטורפות ,כל הרחוב שומע אותה צורחת וממש לא נעים
אולי הפתרון ללכת לפסיכיאטר אבל גם זה איננה מוכנה ,האם אנחנו צריכים ללכת לבד לפסיכיאטר?
איזה סנקציות ניתן לעשות כדי שתלך? האם נכון למשל לא לתת לה ללכת לביהס עד שתסכים? לימודים חשובים לה אבל גם זה בקיצוניות ובאובססיביות,

האם נכון לא לכבס לה כשהיא כל הזמן מתלוננת? סתם דוגמא
מה עושים במידי
תודה מראש

השב דווח
המשך תשובה
efrat
17:39 30.01.2010
הי מרים
כעת את מתארת קושי נוסף, אותו לא כל כך הבנתי מהתיאור הקודם. אני נורא מבינה את הצורך המיידי בפתרון או הכוונה, אך לצערי אני מרגישה שמדיום זה של האינטרנט אינו יכול לתת תשובה מספקת על פי התיאור שלך. אם את חשה צורך דחוף לעזרה את מוזמנת לפנות להדרכת הורים גם באופן פרטי, שם המענה יכול להיות במיידי.
אני מאמינה שהדברים שלובים זה בזה ולכן קשה לי, לאור התיאור שלך, לענות, למשל על העניין הכביסה. זה מאוד תלוי בשאר הדברים. אם היא סובלת מדברים שקורים מחוץ לבית ומוציאה את התסכול הרגשי הנובע מכך בבית זה מצב מסויים, בעוד שאם זו בעיית התנהגות בתוך הבית המצב הוא שונה בעיני.
בקיצור - הייתי פונה להתייעצות ומבררת שם את הדברים שהעלית.
מילה אחרונה - ישנם מצבים בהם תפקידנו כהורים הוא להציב את הילדים בפני עובדה ולקבוע עבורם, גם אם הקביעה אינה מוצאת חן בעינם.אני מציינת את זה כי את היא האמא ואני מאוד מאמינה בתחושות של ההורים, הם אלה שנמצאים עם הילדים ומכירים אותם הכי טוב. אם את חשה שהמצב הוא עד כדי כך חמור שהיא צריכה לראות פסיכיאטר ואינך מוצאת מקום להתייעץ בו בזמן הקרוב, אנא פעלי על פי תחושות הבטן שלך ודאגי לעשות כן. את יכולה כמובן לפנות קודם כל לבדך, ובהתאם להמלצתו להמשיך לפעול, אך העניין הוא שבמידה ואת חשה בסיכון שלא סובל דיחוי - אל תהססי.

מצטערת שלא יכולתי לתת תשובות יותר קונקרטיות לשאלות ומחזקת אותך על כך שפנית להתייעץ והחלטת לקחת את הדברים לידיים - זה לא מובן מאליו.
אפרת

השב דווח
פניות לטיפול במצבי חרום
עידן עמיאל
20:37 30.01.2010
מרים שלום,
אפרת עדכנה אותי על פנייתך הדחופה ובהתאם לכך חשוב לי להבהיר מספר נקודות.
במידה והנכם חשים כי יש הקצנה אקוטית בהתנהגותה של הילדה קיימת תמיד אפשרות לפנות לבי"ח לצורך הערכה פסיכיאטרית דחופה לילדה. אני מניח מתוך דבריך כי אין זה המצב אלא שאת חשה שהגעתם לקצה גבול יכולת הספיגה שלכם כהורים. בנקודה זו אני מחזק את תשובתיה של אפרת אליך...
המלצתי החמה לך היא לפנות כבר היום דרך המייל באתר זה לקבלת יעוץ במסגרת היחידה להדרכת הורים בשניידר. אני מבטיח שנעשה כל מאמץ על מנת לקבל אותך ואת בעלך לייעוץ בהקדם ומאמין שנוכל לסייע לכם להתמודד טוב יותר מול הקושי הנובע מהתנהגות בתכם.
הערכתי היא ששרדתם מספיק זמן על מנת לשרוד גם מספר ימי המתנה קצרים עד לפגישה עימנו.
בברכה,
עידן עמיאל

השב דווח
טיפול התנהגותי על ידי מנתח התנהגות
רוני
14:59 19.12.2014
שלום
תבררו לגבי טיפול התנהגותי בעזרת מנתח התנהגות

השב דווח
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה