פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 782
ילד בכתה י עם חרדות חברתיות וירידה בלימודי...
תמר
10:15 16.05.2018
ילד בכתה י מבריז מחסיר מ בית ספר. אגרסיבי וחסר נימוס בבית לא מוכן לשתף פעולה או לקבל טיפול פסיכולוגי ועזרה בלימודים. עם הפרעת קשב מטופל מלפני חמש שנים. עכשיו באטנד. מתבדל לא חברותי אם כי מאוד חברותי באקס בוקס. כרגע במגמה מדעית הנדסית מועמד לרדת ל4 יחידות וכנרה גם לעןף מהמגמה.
אנחנו בית מאוד מכיל ץ האח הגדול שלו היה תמיד דמות שהעריץ. היום בועט בכל. מבריז ומחסיר מבית ספר על ימין ועל שמאל. אין אפשרות לנהל שיחה ולנסות לפתור את הבעיות. כל דבר הוא מאבק. הוא מכניס אנרגיות מאוד שליליות הביתה והתחושה שאנחנו במאבק יומי כל הזמן. הכי מדאיג אותי זו התחושות שלו תחושות של ייאוש שהוא במן סחרור שהתחיל ולא יודע אך לצאת ממנו. הבעיה שלא מוכן לעשות שום דבר כדי לצאת מהפלונטר הזה ואנחנו לא יודעים אך לעזור לו להחזיר לו את הבטחון והאמונה בו וביכולות שלו וכמובן לשפר את התנהגותו לסביבה הקרובה בעיקר.

השב דווח
תשובה לתמר
הדר
14:18 21.10.2018
היי תמר,

אנו מתנצלות על המענה המאוחר שנובע מחילופי תפקידים בפורום.

נשמע כי אתם חווים התמודדות לא פשוטה ובהיבטים רבים עם בנכם.
סביר כי לאור פרק הזמן שעבר מיום כתיבת ההודעה, חלו שינויים במצב בבית. בכל זאת, נתייחס בקצרה לנאמר-
היות והוא לא מוכן לקבל טיפול פרטני, ולאור הקושי בתחומים רבים (נוכחות בביה"ס, אלימות, קושי חברתי, קושי בתקשורת משפחתית) אנו ממליצות על פנייה להדרכת הורים, לקבלת מענה מפורט ותהליכי יחד עם מטפל.

במידת הצורך, אתם מוזמנים ליצור קשר עם המרפאה- 03-9253186
(מענה טלפוני בין 9 ל13). המרפאה ממוקמת בבית החולים שניידר בפתח תקווה.

בהצלחה!
צוות הפורום

השב דווח
נער בן 17
סמכות חדשה
11:36 02.05.2018
שלום בני בן17 נער מופנם, אין לו חברים ,בבית הספר הוא טוען שהוא נפגש אם כמה ילדים בהפסקה, אבל מעבר לזה אין שום תקשורת אם משהוא לא בבית וכמובן שלא בחופשים, רוב הזמן כשהוא חוזר מבית הספר הוא בחדרו , אפילו אם אחיו שקטן ממנו רק בשנה אינו מוכן לדבר ,כשאני שואלת לשלומו הוא לא מוכן לדבר ופשוט מסתגר בחדרו,בעבר ניסינו טיפול רגשי אך הוא לא היה מוכן לשטף פעולה ועזבנו את זה. אני מנסה למצוא לו פעילו לחופשה בהתחלה חשבתי לסדר לו עבודה אך הוא לא רוצה ואני חושבת שזה יותר בעיה של חוסר ביטחון ולכן זה לא מתאים כרגע. מה אפשר לעשות . תודה .

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
09:25 27.05.2018
שלום רב,
אנו מבינים כי את באמת דואגת לשלומו של הילד ואת מאוד רוצה שהוא יבלה עם חברים וישתף יותר אותך ואת הסובבים אותו. האם את מרגישה שהתנהגות זו היא קיצונית ביחס לבני נוער אחרים? מפני שבגילאים הללו זה די נורמטיבי שילדים מסוימים לא מוצאים את עצמם מבחינה חברתית. בנוסף, חשוב לזכור שזהו גיל של חיפוש וגיבוש זהות עצמית, ולרוב גם מלווה בהרבה בלבול ולעיתים אף מעט הסתגרות.
בלי קשר לנאמר, אולי קרה משהו בבית הספר? אולי משהו/מישהו מציק לו?
בתור התחלה ניתן לנסות לחזק לו את הביטחון מולכם ולשקף לו את החוויה שלכם כהורים. אפשר להגיד לו שקשה לכם לראות אותו מתנהל כך ושאתם דואגים לשלומו ורוצים לנסות להבין מה עובר עליו. אולי משהו בסגנון הבא "שמנו לב שאתה מסתגר הרבה בחדר לאחרונה ובקושי מחליף מילה איתנו או עם אחיך. אנו מרגישים שעובר עליך משהו ואנו דואגים לך מאוד ורוצים לעזור בכל דרך שנוכל. אם תרצה לשתף אנחנו כאן בשבילך".
אם אחרי שיחה חד צדדית זו הוא עדיין מסתגר ולא מוכן לשתף, ניתן אולי להיעזר באחד מחבריו לכיתה, מחנכת/יועצת ביה"ס, או בן משפחה שמרגיש קרוב אליו יחסית (אם יש) על מנת לנסות להבין מה קורה.
בכל שלב אם אתם מרגישים שזה לא עוזר והמצב מחריף אתם מוזמנים לפנות ליחידה להמשך ייעוץ והכוונה.
בהצלחה,
צוות הפורום

השב דווח
ילדה מאוננת בת 7
ליהי
11:18 24.04.2018
שלום,
הילדה שלי מגיל 3 נוגעת בעצמה, שפשוף בספה. התייעצתי בזמנו עם היועץ בגן ואמר שזה טבעי אבל כשזה נובע מחרדות (היא ילדה מאווווד רגישה ובכיינית) איך אני יכולה לעזור לה? בנוסך בן שלי בן 3.5 התחיל גם לכסוס ציפורניים לאחרונה (ילד מאוד פחדן) מה לעשות איתו? אני ממש מיואשת
תודה מראש

השב דווח
תשובה לליהי
noa
 
18:55 26.04.2018
שלום ליהי,

נשמע שהדברים שכתבת אכן קשורים לחרדה ולכן אנחנו ממליצים לך לפנות למרפאת חרדה בשניידר.

בהצלחה,

צוות הפורום
רשימת קישורים
   מרפאת חרדה שניידר

השב דווח
בירור
יעל
13:09 11.04.2018
האם התוכנית יכולה להתאים לנו כהוריםלנער בן 16בתסמונת אספרגר?

השב דווח
תשובה ליעל- התאמת התוכנית לילדים על הרצף
מנהלת פורום
08:50 30.04.2018
שלום יעל,
התוכנית יכולה להתאים גם להורים לילד הנמצא על ספקטרום האוטיזם. הדבר תלוי בהתנהגויותיו של הנער וברמה שהן משפיעות ומשבשות את ההתנהלות הביתית השגרתית.
חשוב לציין כי לפני תחילת טיפול במרפאה, ישנה פגישת אינטייק שבה מתבצעת הערכה מקצועית ומוחלט האם זהו הטיפול המתאים. במידה ולא, ישנה הפנייה למקום המקצועי הרלוונטי לבעיה.

בהצלחה רבה,
צוות הפורום

השב דווח
ילד בן שנה וארבע שמכה את עצמו - התיעצות
lital
10:41 10.04.2018
היי,
אשמח לעזרת המומחים בפורום .
הבן שלי בן שנה וארבעה חודשים בחודשים האחרונים מכה את עצמו (בעיקר) ואחרים (אותי בעיקר אבל לא רק) כל פעם שהוא לא רוצה לעשות משהו .
לדוג: אם מישהו רוצה לשחק איתו או להרים אותו והוא לא רוצה אז הוא מכה ומסובב את הראש .
בעיקר מכה אותי כל פעם שאני אומרת לו לא .
לגבי עצמו : מכה את עצמו כל פעם שמתוסכל ממשהו (אומרים לו לא) וזורק את עצמו הרבה פעמים על הרצפה ופורץ בבכי גדול .
לפעמים מכה את עצמו וצוחק וכשאני מנסה להפסיק צוחק עוד יותר .
אני בדכ אומרת לו שאנחנו לא מרביצים ועושים טובה , מלטפת ומנשקת אותו .
אשמח להבין איך עלי לפעול ? האם זו התנהגות נורמלית או שנדרשת התערבות חיצונית של פסיכולוג ילדים .

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
15:44 26.04.2018
שלום רב,

נשמע שהחוויה וההתמודדות שלך מול התנהגויות אלו בהחלט אינה פשוטה. למרות זאת, תופעה זו די נפוצה בקרב ילדים בגיל הזה (בשפה המקצועית נקראת טנטרום) ולכן אין שום צורך להיבהל או לפנות לפסיכולוג בשלב זה.
על מנת בכל זאת לנסות לעזור לך, בכל פעם שהילד חוזר על התנהגויות אלו, במקום לנסות להסביר לו או לשוחח עמו, נסי באותו הרגע להחזיק או לחבק אותו חיבוק חם ואוהב, תוך חזרה על האמרות הבאות "אני מחכה שתירגע" (אם מרביץ לעצמו) או "אסור להכות" (אם מתנהג באלימות כלפי אחרים). נסי לחזור על שתי האמרות הללו בטון רגוע ככל שתוכלי עד אשר הילד יירגע.
על אף שהדבר עלול להיות לך קשה, אנו מציעים לך לנסות במשך חודש את השיטה. באם לאחר חודש התופעה ממשיכה - צרי איתנו קשר נוסף בפורום או בטלפון ליחידה להתפחות הילד על מנת לבדוק דרכי פעולה נוספות.

מקווים לחדשות טובות והרבה בהצלחה,

צוות הפורום

השב דווח
סמכות הורית להורה מבוגר
ענת
23:00 19.03.2018
האן יש ניסיון עם השיטה גם במבוגרים? מקרה של גבר בן 60+ שמתנהג כמו מתבגר- לא מוכן לצאת מהחדר, לא דואג להגיינה, מזלזל בבני המשפחה. ברקע דיכאון אין ירידה קוגניטיבית משמעותית. יתכן הפרעת אישיות. האם ניתן לבצע התערבות משפחתית בהדרכתכם?

השב דווח
תשובה לענת
gali
16:13 25.04.2018
ענת שלום,

הסיבות ל"בעיות התנהגות" בקרב הגיל השלישי שונות לחלוטין מבעיות התנהגות בקרב מתבגרים ולכן אופן הטיפול בהם שונה.

מהתיאור הקצר נשמע שבבסיס ההתנהגויות ישנו דיכאון ולכן המלצתנו היא פניה לפסיכיאטר (המטפל בגיל השלישי).

בהמשך, ניתן לשקול תכנית ההתערבות משפחתית.

בברכה,

צוות הפורום.

השב דווח
כיצד לאפשר לנער לא להרגיש מאוים על ידי
Roshmuram
15:09 16.02.2018
שלום,
אני אם יחידנית. בני בן כמעט 16. נטייתו מעת לעת היא "לבדוק גבולות". מעט דוגמאות: בחירה של חברים "גבוליים", הליכה ללא חולצת תלבושת לבית ספר שדורש תלבושת אחידה והיעדרות משיעורים. קושי נוסף הוא בתחום אמירת האמת - גם בנושאים טריוויאליים (לכאורה?) כמו למשל - האם מתקיים מבחן בנושא מסוים. ותחום נוסף הוא תחום הממשק עם נערים ונערות אחרים - כשדברים לא "מסתדרים" יש נטייה להשמיע איומים.
הרושם שלי הוא שהוא מרגיש מאוים בנוכחותי. אני דעתנית, אוהבת שיח. לא מענישה. לא מרימה קול אלא ברגעי חולשה שקורים אחת לחודשים רבים.
הרושם שלי הוא שהוא מרגיש מפסיד ואפילו מפסיד מראש בדיאלוגים שבינינו "כי אני תמיד צודקת". עכשיו עבר לשתיקה ולמשפטים בני שלוש מילים.
טוען בפני אחרים שאני לא סומכת עליו, אך לא מבטא שום הכרה בקשר בין מעשיו לבין התגובות.
מהן דרכי הפעולה שאוכל לנקוט?

השב דווח
תשובה
gali
19:04 06.03.2018
שלום רב,

נשמע שבהחלט בנך בודק גבולות וכמו כן שהוא חווה קושי מסוים בדיאלוג איתך.

המלצתנו היא לבחור 2-3 התנהגויות שנחשבות החמורות ביותר מבחינתך- ובהן להתמקד.

הבהירי לו ברגע יחסית רגוע ביניכם שההתנהגויות הללו לא מקובלות עליך ושאמירתך מגיעה ממקום אוהב ודואג.

בנוסף, את יכולה לשאול אותו אם יש לו רעיונות לפתרונות בנושאים הללו על מנת לגייס אותו ולפתוח לו מרחב לחשיבה.

במידה והנושא מחמיר, מוזמנת ליצור קשר עם היחידה.

בברכה,
צוות הפורום.

השב דווח
רגישות
ג'ולי
11:47 11.02.2018
שלום,
יש לנו ילדה בת 4 מתוקה מדבש, מאוד חברותית ורגישה.
היום הלכתי לקחת אותה מהגן, והיו כמה חברות שרצו לבוא אליה, לאחת החברות היא אמרה "את לא חברה שלי, אני לא רוצה שתבואי אלי, " הזדעזתי.. הילדה פרצה בבכי ולי לא נשאר אלה להגיד לבת שלנו "תראי איך היא עצובה.."
היא בדכ מאוד רגישה וזה לא אופייני לה, אך בכל זאת הייתי שמחה לדעת מה הייתי אמורה לעשות? איך להגיב ואיך לצור אצלה יותר רגישות כדי שלא תפגע באחרים.
חשוב לציין שבערב דיברנו איתה על כך, היא לא ממש הגיבה, רק הקשיבה שאמרנו שזה לא יפה וזה מאוד פוגע לדבר ככה..
תודה רבה

השב דווח
תשובה לג'ולי
מנהלת פורום
02:24 22.03.2018
שלום ג'ולי,
ראשית חשוב לנו להבדיל בין מקרה חד פעמי שבו בתך דיברה כך לחברותיה למקרה שקורה בתדירות יותר גבוהה. נשמע שמדובר במקרה חד פעמי שבו ניתן לשקף לילדה שמעשה זה עשוי לפגוע, כמו שנשמע שעשיתם בערב.

חשוב לנו לציין שלילדים בגילאים אלה קשה לראות את נקודת המבט של האחר, ולעיתים הם אומרים את הדברים כהוויתם מבלי להתכוון לפגוע. אין הדבר מצביע על כך שהם חסרי רגישות וכך יגדלו, אלא מדובר ביכולת שנרכשת עם הזמן.

המלצתינו היא לשקף נקודתית לילדה שלמילים יש כח והם עשויים לפגוע בילדים אחרים, אולי אפילו על ידי הדגמה- "כיצד היית את מרגישה אם היו אומרים לך כזה משפט?"

בהצלחה רבה
צוות הפורום

השב דווח
ילד בן 14 מקלל
שירה
21:12 07.02.2018
בני בן 14, יש עוד שתי אחיות בנות 10,5. מאובחן עם הפרעת קשב. בבית הספר מתנהג ללא דופי, מקשיב בשיעורים ותמיד עוזר למורות בכל מה שצריך. בבית הוא אחר לגמרי- יש לו המון התפרצויות זעם על כל דבר שלא הולך לפי מה שהוא רוצה. ההתפרצויות מלוות בקללות וצעקות, טריקת דלתות וגם בכי. ההתפרצויות הם נגדנו בעיקר ולפעמים גם נגד האחיות שלו. ניסינו טיפול תרופתי בעיקר להרגעה אבל היו תופעות לוואי שבגללן הפסקנו. בנוסף יש לו גם בעיה חברתית ואין לו הרבה חברים.
איך להגיב להתפרצויות הזעם ולקללות? האם מומלץ הדרכת הורים או גם טיפול פסיכולוגי?

השב דווח
תשובה לשירה
gali
17:31 14.02.2018
שירה שלום,

נשמע שהמצב בבית לא פשוט.
כאשר קורות התפרצויות הזעם - אנו ממליצים לנסות ולקרוא לאנשים בסביבה (שכנים, חברים, משפחה) על מנת שיוכלו לתמוך בכם באמצע האירוע ובמקביל להעביר מסר לילדכם - שההתפרצויות לא נשארות בין קירות הבית ואנשים ידעו כשזה יקרה.

בזמן התפרצות זעם- נסו לא להיגרר להסלמה. ניתן להסביר לו מאוחר יותר (כאשר המצב רגוע), שהתנהגות זו אינה מקובלת עליכם ובמידת הצורך תערבו אנשים חיצוניים כשהיא קורית.

לגבי טיפול פסיכולוגי - זה יכול לעזור. יחד עם זאת אנחנו זקוקים למידע נרחב יותר על מנת לענות על השאלה.

במידה והמצב לא משתפר,
את מוזמנת ליצור עמנו קשר.


בברכה,
צוות הפורום.

השב דווח
סירוב ללכת ללכת לבית ספר
יעלכהן
14:11 05.02.2018
לבני בן 14 ישנה פוביה מבית ספר הוא מסרב לשתף פעולה בכל מה שנוגע לקבלת טיפול שסייע לו לחזור לבית ספר איך אני גורמת לו שישתף פעולה על מנת לעזור לו ?

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
14:46 07.02.2018
יעל שלום,

נשמע כי המצב בבית אינו פשוט. כיצד מתבצע הסירוב להליכה לבית הספר? מחאה שקטה? אלימות וצעקות? האם ניסיתם לברר מול הילד את מקור החרדה?
לגבי הפחד ללכת אפשר לנסות לשקף לו את החוויה שלכם כהורים ולנסות להבין את נקודת מבטו וממה זה נובע. למשל "שמנו לב שאתה בזמן האחרון מפחד (או לא מוכן) ללכת לבית הספר. אנו מודאגים ונשמח לשמוע ממך מדוע זה קורה. האם קרה משהו? האם מישהו עשה לך משהו?" וכדומה. לפי התשובה של הילד ניתן יהיה לנסות להבין טוב יותר את מצבו ואולי אף לערב גורמים נוספים כמו מחנכת יועצת בית הספר.
כמובן שבכל שלב היחידה עומדת לרשותכם, ואם המצב אינו נפתר או מחריף אתם מוזמנים להתקשר לקבלת ייעוץ והכוונה נוספים.

בהצלחה,

צוות הפורום

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה