הבת שלי עולה לא',
בת 5.5
ילדה מתוקה, בכורה,
ויש לי שאלות לגביה - ואני לא יודעת עם מי להתייעץ / למי לפנות לאבחון?
יש לה סף תסכול נמוך וקושי בדחיית סיפוקים, כל דבר - מיד! ואם לא... צורחת, צובטת, דוחפת וכו'
יש לה חרדות - בצורה שמסכנת אותה, לדוג' - תרוץ אחרי לכביש - כדי לא להישאר לבד על המדרכה, לא הולכת ברחוב בלי להחזיק יד, ואפ' בבית - אם היא שומעת אופנוע מהחלון היא עולה על כסא / ספה...
ביער היא מפחדת מחיות טורפות, בים - מכריש, בבית של סבתא - לא יוצאת לחצר לבד כי אם מישהו ייכנס מהחצר האחורית וכו' וכו'.
הגננת מתלוננת על קשב ו"חוסר סבלנות" עם חברות, וכן שהיא "נעלבת בטעות".
הייתי בטוחה ש"ככה זה ילדים", אבל ככל שעובר הזמן (וגם האח הקטן יותר מתנהג אחרת לגמרי- רגוע, שמח, צייתן) הבנתי שזה חייב להיות ככה.
פנינו לאבחון ב"התפתחות הילד" - ואמרו לי שהיא מתוקה ונהדרת והכל כלום.
ובאמת - כשרק אני איתה והיא מקבלת את כל מה שהיא רוצה- אין עליה והיא מהממת.
היא באמת מתוקה ולפעמים נראה אפילו לי כאילו אני מדמיינת, והיא ממש בובה, כמו שאני אומרת לבעלי - נראה שקיבלה ריטאלין :)... אבל רוב הזמן זה לא ככה.
למעשה - אני מרגישה שמשהו פה לא תקין ורוצה לעזור לה עכשיו, כשהיא עוד קטנה.
למי פונים לאבחון?
מה עושים עם זה?