פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: תהילה גלברד, נועה טולמן, איתי מיטרני, גלי שלוש

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
מנהלות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 728
בירור
יעל
13:09 11.04.2018
חדש
האם התוכנית יכולה להתאים לנו כהוריםלנער בן 16בתסמונת אספרגר?

השב דווח
ילד בן שנה וארבע שמכה את עצמו - התיעצות
lital
10:41 10.04.2018
חדש
היי,
אשמח לעזרת המומחים בפורום .
הבן שלי בן שנה וארבעה חודשים בחודשים האחרונים מכה את עצמו (בעיקר) ואחרים (אותי בעיקר אבל לא רק) כל פעם שהוא לא רוצה לעשות משהו .
לדוג: אם מישהו רוצה לשחק איתו או להרים אותו והוא לא רוצה אז הוא מכה ומסובב את הראש .
בעיקר מכה אותי כל פעם שאני אומרת לו לא .
לגבי עצמו : מכה את עצמו כל פעם שמתוסכל ממשהו (אומרים לו לא) וזורק את עצמו הרבה פעמים על הרצפה ופורץ בבכי גדול .
לפעמים מכה את עצמו וצוחק וכשאני מנסה להפסיק צוחק עוד יותר .
אני בדכ אומרת לו שאנחנו לא מרביצים ועושים טובה , מלטפת ומנשקת אותו .
אשמח להבין איך עלי לפעול ? האם זו התנהגות נורמלית או שנדרשת התערבות חיצונית של פסיכולוג ילדים .

השב דווח
סמכות הורית להורה מבוגר
ענת
23:00 19.03.2018
האן יש ניסיון עם השיטה גם במבוגרים? מקרה של גבר בן 60+ שמתנהג כמו מתבגר- לא מוכן לצאת מהחדר, לא דואג להגיינה, מזלזל בבני המשפחה. ברקע דיכאון אין ירידה קוגניטיבית משמעותית. יתכן הפרעת אישיות. האם ניתן לבצע התערבות משפחתית בהדרכתכם?

השב דווח
כיצד לאפשר לנער לא להרגיש מאוים על ידי
Roshmuram
15:09 16.02.2018
שלום,
אני אם יחידנית. בני בן כמעט 16. נטייתו מעת לעת היא "לבדוק גבולות". מעט דוגמאות: בחירה של חברים "גבוליים", הליכה ללא חולצת תלבושת לבית ספר שדורש תלבושת אחידה והיעדרות משיעורים. קושי נוסף הוא בתחום אמירת האמת - גם בנושאים טריוויאליים (לכאורה?) כמו למשל - האם מתקיים מבחן בנושא מסוים. ותחום נוסף הוא תחום הממשק עם נערים ונערות אחרים - כשדברים לא "מסתדרים" יש נטייה להשמיע איומים.
הרושם שלי הוא שהוא מרגיש מאוים בנוכחותי. אני דעתנית, אוהבת שיח. לא מענישה. לא מרימה קול אלא ברגעי חולשה שקורים אחת לחודשים רבים.
הרושם שלי הוא שהוא מרגיש מפסיד ואפילו מפסיד מראש בדיאלוגים שבינינו "כי אני תמיד צודקת". עכשיו עבר לשתיקה ולמשפטים בני שלוש מילים.
טוען בפני אחרים שאני לא סומכת עליו, אך לא מבטא שום הכרה בקשר בין מעשיו לבין התגובות.
מהן דרכי הפעולה שאוכל לנקוט?

השב דווח
תשובה
gali
19:04 06.03.2018
שלום רב,

נשמע שבהחלט בנך בודק גבולות וכמו כן שהוא חווה קושי מסוים בדיאלוג איתך.

המלצתנו היא לבחור 2-3 התנהגויות שנחשבות החמורות ביותר מבחינתך- ובהן להתמקד.

הבהירי לו ברגע יחסית רגוע ביניכם שההתנהגויות הללו לא מקובלות עליך ושאמירתך מגיעה ממקום אוהב ודואג.

בנוסף, את יכולה לשאול אותו אם יש לו רעיונות לפתרונות בנושאים הללו על מנת לגייס אותו ולפתוח לו מרחב לחשיבה.

במידה והנושא מחמיר, מוזמנת ליצור קשר עם היחידה.

בברכה,
צוות הפורום.

השב דווח
רגישות
ג'ולי
11:47 11.02.2018
שלום,
יש לנו ילדה בת 4 מתוקה מדבש, מאוד חברותית ורגישה.
היום הלכתי לקחת אותה מהגן, והיו כמה חברות שרצו לבוא אליה, לאחת החברות היא אמרה "את לא חברה שלי, אני לא רוצה שתבואי אלי, " הזדעזתי.. הילדה פרצה בבכי ולי לא נשאר אלה להגיד לבת שלנו "תראי איך היא עצובה.."
היא בדכ מאוד רגישה וזה לא אופייני לה, אך בכל זאת הייתי שמחה לדעת מה הייתי אמורה לעשות? איך להגיב ואיך לצור אצלה יותר רגישות כדי שלא תפגע באחרים.
חשוב לציין שבערב דיברנו איתה על כך, היא לא ממש הגיבה, רק הקשיבה שאמרנו שזה לא יפה וזה מאוד פוגע לדבר ככה..
תודה רבה

השב דווח
תשובה לג'ולי
מנהלת פורום
02:24 22.03.2018
שלום ג'ולי,
ראשית חשוב לנו להבדיל בין מקרה חד פעמי שבו בתך דיברה כך לחברותיה למקרה שקורה בתדירות יותר גבוהה. נשמע שמדובר במקרה חד פעמי שבו ניתן לשקף לילדה שמעשה זה עשוי לפגוע, כמו שנשמע שעשיתם בערב.

חשוב לנו לציין שלילדים בגילאים אלה קשה לראות את נקודת המבט של האחר, ולעיתים הם אומרים את הדברים כהוויתם מבלי להתכוון לפגוע. אין הדבר מצביע על כך שהם חסרי רגישות וכך יגדלו, אלא מדובר ביכולת שנרכשת עם הזמן.

המלצתינו היא לשקף נקודתית לילדה שלמילים יש כח והם עשויים לפגוע בילדים אחרים, אולי אפילו על ידי הדגמה- "כיצד היית את מרגישה אם היו אומרים לך כזה משפט?"

בהצלחה רבה
צוות הפורום

השב דווח
ילד בן 14 מקלל
שירה
21:12 07.02.2018
בני בן 14, יש עוד שתי אחיות בנות 10,5. מאובחן עם הפרעת קשב. בבית הספר מתנהג ללא דופי, מקשיב בשיעורים ותמיד עוזר למורות בכל מה שצריך. בבית הוא אחר לגמרי- יש לו המון התפרצויות זעם על כל דבר שלא הולך לפי מה שהוא רוצה. ההתפרצויות מלוות בקללות וצעקות, טריקת דלתות וגם בכי. ההתפרצויות הם נגדנו בעיקר ולפעמים גם נגד האחיות שלו. ניסינו טיפול תרופתי בעיקר להרגעה אבל היו תופעות לוואי שבגללן הפסקנו. בנוסף יש לו גם בעיה חברתית ואין לו הרבה חברים.
איך להגיב להתפרצויות הזעם ולקללות? האם מומלץ הדרכת הורים או גם טיפול פסיכולוגי?

השב דווח
תשובה לשירה
gali
17:31 14.02.2018
שירה שלום,

נשמע שהמצב בבית לא פשוט.
כאשר קורות התפרצויות הזעם - אנו ממליצים לנסות ולקרוא לאנשים בסביבה (שכנים, חברים, משפחה) על מנת שיוכלו לתמוך בכם באמצע האירוע ובמקביל להעביר מסר לילדכם - שההתפרצויות לא נשארות בין קירות הבית ואנשים ידעו כשזה יקרה.

בזמן התפרצות זעם- נסו לא להיגרר להסלמה. ניתן להסביר לו מאוחר יותר (כאשר המצב רגוע), שהתנהגות זו אינה מקובלת עליכם ובמידת הצורך תערבו אנשים חיצוניים כשהיא קורית.

לגבי טיפול פסיכולוגי - זה יכול לעזור. יחד עם זאת אנחנו זקוקים למידע נרחב יותר על מנת לענות על השאלה.

במידה והמצב לא משתפר,
את מוזמנת ליצור עמנו קשר.


בברכה,
צוות הפורום.

השב דווח
סירוב ללכת ללכת לבית ספר
יעלכהן
14:11 05.02.2018
לבני בן 14 ישנה פוביה מבית ספר הוא מסרב לשתף פעולה בכל מה שנוגע לקבלת טיפול שסייע לו לחזור לבית ספר איך אני גורמת לו שישתף פעולה על מנת לעזור לו ?

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
14:46 07.02.2018
יעל שלום,

נשמע כי המצב בבית אינו פשוט. כיצד מתבצע הסירוב להליכה לבית הספר? מחאה שקטה? אלימות וצעקות? האם ניסיתם לברר מול הילד את מקור החרדה?
לגבי הפחד ללכת אפשר לנסות לשקף לו את החוויה שלכם כהורים ולנסות להבין את נקודת מבטו וממה זה נובע. למשל "שמנו לב שאתה בזמן האחרון מפחד (או לא מוכן) ללכת לבית הספר. אנו מודאגים ונשמח לשמוע ממך מדוע זה קורה. האם קרה משהו? האם מישהו עשה לך משהו?" וכדומה. לפי התשובה של הילד ניתן יהיה לנסות להבין טוב יותר את מצבו ואולי אף לערב גורמים נוספים כמו מחנכת יועצת בית הספר.
כמובן שבכל שלב היחידה עומדת לרשותכם, ואם המצב אינו נפתר או מחריף אתם מוזמנים להתקשר לקבלת ייעוץ והכוונה נוספים.

בהצלחה,

צוות הפורום

השב דווח
ביסוס סמכות הורית
liatrot
11:28 28.01.2018
שלום
בני בן 4 ולאחרונה הבנו שיש לו בעיות התנגות בבית ובגן הכוללות הרבצות לחברים לצוות הגן ולנו הוא מתעצבן בקלות וקשה לו להירגע וכל אינטקציה גוררת הסלמה, יש לציין שלפני שבועיים גמלנו אותו ממוצץ ולכן גם רואים רגרסיה בהתנהגות
לאחר שאני ובעלי קראנו את החומר של הסמכות ההורית החדשה ומאוד התחברנו החלטנו להתחיל ליישם את השיטה כדי לבסס גבולות ברורים.
אנחנו מרגישים שהבן שלנו זקוק לגבולות ולא היו לנו כלים כדי לבסס אותם.
אני נורא מתחברת לשיטה ומאוד נוח לי לפעול מול הילד כרגע יש לי איתו פחות התנגדויות בצורה משמעותית ומרגישה שהביסוס של הסמכות ההורית מצידי נותן אותותיו.
הבעיה היא שבעלי מרגיש שהוא מהלך על ביצים לידו, הוא לא בטוח מה נכון ואיך להגיב מולו ומכיוון שלא רוצה להגיע להסלמה הוא יותר רך איתו ופונה למאמצי שכנוע שבעיני הילד מסמנים לדעתי חולשה אצל בעלי.
מבקשת עצה או טיפ לבעלי איך לגרום לו להרגיש בטוח באינטרקציה עם הילד.יש לציין שהילד בוחן גבולות בעיקר איתו כי הוא מרגיש שבעלי לא ממש בטוח איך להגיב ומהסס ולכן הילד מנצל את זה לדעתי.
יש לציין שבעלי הוא אב מאוד מעורב בגידול הילד וכואב לו שהוא לא מרגיש טבעי לידו ומרגיש שהוא מאבד אותו ואת הסמכות שלו שהייתה מושתת עד לפני זמן קצר על איסורים ועונשים והמון ביקורת.
בעלי מבין שהוא צריך להשהות תגובה ואכן עושה זאת אבל תוך כדי גם מאבד את עצמו בדרך.
לדוגמא אם מבקש מהילד לסיים פעילות מסוימת כגון הפסקת משחק או סיום מקלחת או אפילו לנעול נעליים או לבוא לאכול הילד מיד מבקש עוד זמן מבקש עוד טיפה ואחרון חביב וכו, עד לא מזמן בעלי היה מגיד לכך בהתנייה מיידית, אם לא תיכנס למקלחת לא תוכל לראות טלויזיה או כל מיני התניות אחרות שמוצא לנכון באותו רגע, היום הוא מבין שזה לא נכון ורק גורם לתגובה ההפוכה אבל הוא לא יודע מה כן להגיד אלא רק מה לא ולכן זה נורא מבלבל אותו
אשמח לעצה או טיפ עבורו
תודה

השב דווח
תשובה לשאלתך
איתי
13:08 07.02.2018
שלום רב,

נשמע שבעלך נמצא בעמדה לא פשוטה: מצד אחד מאוד קשור לילד ומצד שני קצת מאבד את דמותו כהורה סמכותי. בנוסף, נראה כי אתם מיישמים בצורה טובה את עקרונות השיטה והשהיית התגובה. עם זאת, מהתיאורים שלך עולה כי את הדמות הדומיננטית בבית ועל כן עצתנו תהיה לתת לבעלך לתפוס את עמדתך לזמן מה, על מנת לנסות לבסס בצורה טובה יותר את סמכותו כהורה.
מבחינה פרקטית, תוכלו לנסות לעשות זאת על ידי כך שבפעם הבאה הוא זה שיציב גבולות ברורים במקומך ואת תתפסי מעט מרחק. לדוגמה: אם עבר זמן המחשב והגיעה השעה לעצור, אפשר שבעלך יגיד לילד "הגיעה השעה לסיים את המשחק". אם הילד מבקש עוד זמן, מנסה לשכנע או אפילו מתעלם, על בעלך לבקש שוב בצורה מעט תקיפה וסמכותית יותר אך עדיין לא בכעס או ניסיונות שכנוע "ביקשתי ממך לסיים את המשחק. לא אחזור על כך פעם נוספת". אם הילד עדיין לא מוכן לעזוב את המשחק או מתחיל להתווכח, על האבא לא להיגרר אחריו או להגיב בהתניה מיידית ("אם לא תעזוב עכשיו לא תוכל לראות טלוויזיה"), אלא להשהות תגובה"אנו נחשוב איך להגיב על כך בהמשך" ולעזוב את הנושא. בהמשך ולאחר כמה שעות, תתייעצו ביניכם ותחשבו יחד איך להגיב על המעשה בצורה טובה ורגועה.
כמובן שאם המצב מחריף אתם בכל שלב מוזמנים להתקשר ליחידה לקבלת ייעוץ נוסף.
בהצלחה,

צוות הפורום

השב דווח
ביסוס סמכות הורית
liatrot
11:03 28.01.2018
שלום
בני בן 4 ולאחרונה הבנו שיש לו בעיות התנגות בבית ובגן הכוללות הרבצות לחברים לצוות הגן ולנו הוא מתעצבן בקלות וקשה לו להירגע וכל אינטקציה גוררת הסלמה, יש לציין שלפני שבועיים גמלנו אותו ממוצץ ולכן גם רואים רגרסיה בהתנהגות
לאחר שאני ובעלי קראנו את החומר של הסמכות ההורית החדשה ומאוד התחברנו החלטנו להתחיל ליישם את השיטה כדי לבסס גבולות ברורים.
אנחנו מרגישים שהבן שלנו זקוק לגבולות ולא היו לנו כלים כדי לבסס אותם.
אני נורא מתחברת לשיטה ומאוד נוח לי לפעול מול הילד כרגע יש לי איתו פחות התנגדויות בצורה משמעותית ומרגישה שהביסוס של הסמכות ההורית מצידי נותן אותותיו.
הבעיה היא שבעלי מרגיש שהוא מהלך על ביצים לידו, הוא לא בטוח מה נכון ואיך להגיב מולו ומכיוון שלא רוצה להגיע להסלמה הוא יותר רך איתו ופונה למאמצי שכנוע שבעיני הילד מסמנים לדעתי חולשה אצל בעלי.
מבקשת עצה או טיפ לבעלי איך לגרום לו להרגיש בטוח באינטרקציה עם הילד.יש לציין שהילד בוחן גבולות בעיקר איתו כי הוא מרגיש שבעלי לא ממש בטוח איך להגיב ומהסס ולכן הילד מנצל את זה לדעתי.
יש לציין שבעלי הוא אב מאוד מעורב בגידול הילד וכואב לו שהוא לא מרגיש טבעי לידו ומרגיש שהוא מאבד אותו ואת הסמכות שלו שהייתה מושתת עד לפני זמן קצר על איסורים ועונשים והמון ביקורת.
בעלי מבין שהוא צריך להשהות תגובה ואכן עושה זאת אבל תוך כדי גם מאבד את עצמו בדרך.
לדוגמא אם מבקש מהילד לסיים פעילות מסוימת כגון הפסקת משחק או סיום מקלחת או אפילו לנעול נעליים או לבוא לאכול הילד מיד מבקש עוד זמן מבקש עוד טיפה ואחרון חביב וכו, עד לא מזמן בעלי היה מגיד לכך בהתנייה מיידית, אם לא תיכנס למקלחת לא תוכל לראות טלויזיה או כל מיני התניות אחרות שמוצא לנכון באותו רגע, היום הוא מבין שזה לא נכון ורק גורם לתגובה ההפוכה אבל הוא לא יודע מה כן להגיד אלא רק מה לא ולכן זה נורא מבלבל אותו
אשמח לעצה או טיפ עבורו
תודה

השב דווח
העדרויות מביה"ס והתמכרות לאמצעים אלקטרונים
אור
13:22 15.01.2018
בני בן ה 8 מסרב לאחרונה להגיע לביה"ס. הטנה שלו זמן שאני עוזרת לו להתלבש תוך כדי משחק בטלפון כי הגרביים מציקות לו. חטזר על עצמו כל יום ולא משנה כמה זוגות מחליפים. לאחר מכן אם הצלחנו לצאת, עשינו סיבוב ברכב לא יסכים לצאת מהאוטו אם הוא באצע סרטון או משחק
רציתי לשאול אחך ניתן לקבוע תור למרפאתכם לשם קבלת הדרכה פרטנית?

השב דווח
תשובה לאור
gali
15:07 17.01.2018
שלום אור,
את מוזמנת ליצור קשר עמנו.

טלפון לזימון תור וליצירת קשר: 03-9253186
ראשון עד חמישי, מ־8:30 עד 14:00

השב דווח
מה כתובת המייל של המרפאה?
מאיה
11:26 11.01.2018
אני מנסה כבר מספר שבועות להשיג מענה טלפוני בלי הצלחה.
הופנינו בדחיפות אליכם ואני לא יודעת כבר מה לעשות...
מה המייל? הלינק לכתובת המייל באתר של שניידר לא נפתח אצלי.

תודה רבה!

השב דווח
תשובה למאיה
gali
15:24 17.01.2018
הי מאיה,
זה המייל: orlyba3@clalit.org.il
טלפון לזימון תור: 03-9253186, ראשון עד חמישי, מ־8:30 עד 13:30

בברכה,
צוות הפורום

השב דווח
חרדה
עירית
10:33 10.01.2018
שלום
בני בן 8. כאשר נכנס לגן עירייה נראה שהייתה מעין רגרסיה והוא ממש לא אהב ללכת לגן - היה נראה שמתאפק כל היום ( לא דיבר בכלל - ידעתי בדיעבד רק לאחר זמן מסויים - הגננת חשבה שהוא פשוט ביישן) כאשר היה חוזר הביתה היה בהתפרצויות זעם , בכי רב לא יכל לשאת תסכולים.
אנחנו כהורים עשינו "טעויות" ובתחילה כעסנו - אולי זה פינוק יתר, היינו מבטיחים מתנות מנסים בכל דרך להביאו לגן אך הסבל היה קשה מנשוא לי כאמא וכמובן לו שהראה את המצוקה בכל דרך אפשרית
מאחר והגננת שידרה מסר שאני דואגת מדי ובכל פעם הייתה מסבירה שזה אופי והכל בסדר נתתי לזמן לעבור ועל זה אני משלמת מחיר כבד כיום.
לאחר כשנה החלטתי להכניס יועצת שתיתן תמונה אובייקטיבית אבל גם היא לא ראתה משהו חריף והסבירה שאני דואגת לשווא יותר מדי..כן ראהה פסיביות ופחות מעורבות. כשביקשתי לפנות להתפתחות הילד הגננת ממש שללה את זה שוב בהסבר שאין טעם ושאסמוך עליה.
כיום אני רואה שלא טעיתי באינטואיציה ואכן הילד כנראה סובל מחרדה שניכרת בעיקר בביהס ( קפוא..פסיבי...אינו יוצר קשר בקלות.. מדבר יותר בעיקר עם ילדים !! לציין כי חשדו גם באילמות סלקטיבית אך לאחר מכן היה נראה שזה לא בדיוק נראה כמו אילמות סלקטיבית.)
בעיניי אני רואה שהחשש הגדול שלו הוא ממבוגרים - דבר שהותיר אותי בתחושה שמישהו מבוגר עשה לו רע - אפילו אולי גגנת שצרחה/צעקה והוא נבהל בעוצמות גבוהות וזה הותיר לו תמונה לא טובה של דמות סמכותית
מצד שני הוא לא פונה גם למבוגר אחר מלבד משפחה מצומצמת
אנחנו נמצאים בקשר עם פסיכולוג ביהס אולם נראה שאני לא ממש מתקדמת איתו בקצב הנכון - הוא עדיין לא נפרד ממני בטיפול למרות קשר של למעלה משנה
אני לא יודעת איך לקדמו לימודית מאחר וסמכות הורית קצת התערערה לאחר נטייה לרחמים שלי וחוסר שיתוף פעולה מצידו לעשות משהו - המוטיבציה שואפת לאפס בכל הקשור לעשייה דבר שמאוד מתסכל אותי וגרם לי לתת לו להתחזק רגשית ולא לעשות מעבר כלום. הפער הלימודי נותן אותותיו וכך אני נשאבת למעגל שאיני יודעת איך לצאת ממנו.
כל מטפל שלקחתי אליו - ריפוי בעיסוק/רכיבה טיפולית/מטפל רגשי וכו.
לא הרגשתי שנוצר קשר כלשהוא והוא מרגיש בטוח.
אני בפרשת דרכים כי אני רוצה שבביהס יעזרו יותר ואמורה להסביר לצוות כיצד לנהוג אבל כפי שעולה כבר מדבריי הדבר לא פשוט בכלל
התקיעות הזו לא בריאה לאף אחד מאיתנו ואני הכי רוצה בעולם לשנות את דפוס הנוקשות שנוצר סביבו.
אשמח להכוונה לעיצה מה כדאי לי לעשות ...מה יהיה נכון עבורו
מן הסתם קבוצת ילדים שעובדת בשיתוף כפי שאני מבינה שיש כזה סוג טיפול לא יתאים עבורו ולכן אני מנסה להבין כיצד אוכל לעזור בדרך היעילה ביותר ???

השב דווח
המשך ...
עירית
12:40 10.01.2018
למרות אורך הפנייה הקודמת :)
מצאתי צורך לשתף כי הילד בבית מתנהג בחופשיות
עומד על שלו , עקשן , יודע בדיוק מה רוצה עד כדי "ביטול" דרישותינו .
מתעכב על דיוקים ורצון ללכת בדרכו ואילו בביהס הוא הרבה יותר פסיבי, שקט, לא יוזם קשרים, לא פונה למורה ,לא משתתף מן הסתם בשיעורים - הצבעה ומענה על תשובות. צריך ממש לנהל אותו מבחינת עשייה ...
מרבה לחקות התנהגויות ופחות מציג את ה"אני" שלו .
בשל הפער העצום הזה שרק אנחנו רואים אותו מן הסתם לעיתים קשה להסביר לצוות בביהס כי מבחינתם מולם עומד ילד שקט יותר , מופנם וממושמע...
אני מוצאת עצמי הרבה פעמים מסבירה ללא הבנה הדדית את המצב.

השב דווח
תשובה לעירית
noa
15:27 12.01.2018
היי,

קודם כל נשמע שהמצב באמת אינו פשוט. אנו מבינים שאת מרגישה כי הסמכות ההורית שלך נפגעה.
האם מלבד חרדתו של בנך, ישנן התנהגויות מקצינות ואלימות בביתך? האם בנך אינו מכבד את החוקים והדרישות שלך?
אם זהו המצב, אנחנו חושבים שהפתרון הכי טוב בשלב זה יהיה אם תנסו כהורים להסביר לו את המצב כפי שאתם רואים אותו: מצד אחד שאתם דואגים לו ורוצים רק בטובתו, ומצד שני שאינכם מוכנים להמשיך לקבל את העובדה שהוא אינו עונה לדרישותיכם. יתרה מזאת, אתם יכולים להוסיף שאם ימשיך כך - לא תהססו לערב גורמים חיצוניים בעת הצורך (יועצת, מחנכת, משפחה קרובה וכו') על מנת
לאכוף זאת. יש לזכור כי המטרה הינה לשדר לילד שאנו פה בשבילו ורוצים לעזור לו כמיטב יכולתנו, וכמובן לא לכעוס עליו אם הוא כן משתף ומספר.

כמובן שאם המצב אינו משתנה או חלילה מחמיר את מוזמנת להתקשר ליחידה להמשך ייעוץ והכוונה.
בהצלחה,
צוות הפורום

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה