פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אסתר שדה, הדר שטרן חביב והילה גל-עזר

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
מנהלות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 635
בני בן 17
אאא
08:18 03.02.2017
חדש
בני בן 17 עושה חרם עלינו
לא מדבר איתנו חושב שאנו אויבים שלו והכל התחיל מכך שקבענו לקנות לו תנור..רק עבורו ביום ובשעה מסוימת...אך מה לעשות שנאלצתי לדחות זאת למועד אחר .
הדבר לא נראה לו חושב שאנחנו משפחה לא טובה איומים קללות שאי אפשר לתאר ולעלות זאת בכתב.
יוצא מהבוקר לביס חוזר רק בלילה הביתה...כל היום לא עונה לטלפונים והודעות לא שלנו לא של בני משפחה....
מרגישה שמאבדת אותו לגמרי עוד רגע
הצעתי לו לשבת לדבר שנינו בבית קפה כמובן שסירב
כמה אפשר??????????

השב דווח
תשובה
astar
21:32 04.02.2017
חדש
שלום,
אכן נשמע שאתם נמצאים במצב לא פשוט עם בנכם.
על מנת שנוכל לעזור באופן המתאים לכם, חשוב לנו לברר פרטים נוספים בקשר להתנהגותו של בנך.
איך היו היחסים טרם מקרה התנור? האם זהו המקרה היחידי של התפרצות הכוללת קללות ואיומים, ואם לא, סביב מה ובאיזו תדירות ארעו ההתפרצויות בעבר?
כמה זמן נמשך ה"חרם" והאם הוא פונה אליכם בבקשות (לכסף, או משהו אחר)?
נשמח לייעץ לך לאחר שנבין את המצב באופן בהיר יותר.

השב דווח
בני בן 17
אאא
07:42 05.02.2017
חדש
בהמשך לנכתב ולשאלותיכם...
בני אובחן עם קשב ורכוז לא מטופל בכלל,התפרצויות חוסר שקט הם דבר שבשגרה אצלו...נבדק עי גורם מקצועי שהמליץ על טפול תרופתי או קונצרטה או כדור הרגעה...קונצרטה מסרב כדור לוקח כשבא לו ומתחשק לו...
כל נסיונותי לשוחח עמו לנסות להגיע אליו לא צלחו.
בביס לא מתלוננים אעפי שאין קשר עם ביס (מניחה שאם היו בעיות היו יוצרים קשר)
כל דבר "מקפיץ" אותו
התחיל בתחילת שנת הלמודים טפול פסיכולוגי אך גם את זה עזב...
חברים לא נכנסים ולא נכנסו הביתה במהלך כל שנותיו בתיכון..
חושבת /מתלבטת האם יש עוד טפול שלא ניסיתי?האם פנייה ליועצת/מחנכת הכיתה יסייע? גורם מקצועי אחר
לא יודעת עד מתי יימשך המצב הזה
אני אובדת עיצות
תודה...

השב דווח
תשובה
hadar1
14:06 06.02.2017
חדש
שלום,

מדברייך עולה תמונה מורכבת בבית- לבנך אבחון של קשב וריכוז אך אינו לוקח טיפול תרופתי קבוע, הוא אינו נינוח ונוטה להתפרץ. מצבו החברתי לא ברור והוא נעדר מהבית לאורך כל היום מבלי שתדעו היכן לאתרו. טיפול פסיכולוגי עבורו נוסה אך לא צלח, ויש ביניכם קצר תקשורתי שמעמיק.
לאור התלבטותך אודות טיפול, אנו רואות לנכון להמליץ על פנייה למרפאה לסמכות הורית בשניידר לצורך קבלת הכוונה מקצועית וליווי בתהליך. מכיוון שבנך מסרב לטיפול, הדרכת הורים עשויה להיות מועילה במקרה זה, ולעזור להתמודדות עם תחושת ה'אובדן עצות' שאת מתארת.
במקביל, נמליץ כי תמשיכו להיות קשובים למתרחש עם בנכם, ולנסות ליזום אינטראקציות חיוביות- יש חשיבות לנוכחות שלכם בחייו, ונכון יהיה לשדר ולהפגין כלפיו אכפתיות ודאגה גם כאשר נראה שאינו מגיב אליהם.

מאחלות הצלחה,
מוזמנים לעדכן בהתפתחויות.

השב דווח
סירוב ללבוש לבוש חם בחורף
רבקה
12:41 27.01.2017
שלום,
אני מתלבטת מזה זמן בנוגע לסוגיה שמלווה אותנו עם בננו בן ה-9 בכל חורף מחדש ושעדיין לא הצלחתי להגיע להחלטה בנוגע לדרך הפעולה הנכונה לגביה.
בני מאז ומתמיד היה בעל חום גוף גבוה ובד"כ סובל מחום ולא מקור. כשמגיע החורף הוא מעוניין להמשיך וללכת עם בגדים קצרים כל הזמן- ללא כל תלות במזג האוויר בחוץ (גם בימי סערה וכפור). לא עוזרים תחנונים, שכנועים, ויכוחים ועוד- הוא מסרב ללכת עם בגדים ארוכים. לאחרונה, לאחר שהצטנן והרגיש לא טוב, הצלחנו לשכנע אותו להתחיל ללכת עם בגדים ארוכים- מה שעזר זה ההסבר שהוא מחליש את הגוף שלו כי הגוף שלו עסוק בלחמם את עצמו במקום להלחם בוירוסים למיניהם- ההסבר הזה עבד והוא כמעט ולא מנסה ללכת מאז עם בגדים ארוכים. אבל עדיין- בימי גשם קשים כשאנחנו מבקשים ממנו ללבוש מעיל- הוא מסרב והולך רק עם סווטשרט דק. אם מכריחים אותו זה מגיע ממש לכדי בכי ותחנונים שלו שהוא סובל מכך. יש לצין שהוא אמור לחזור ברגל הביתה וללא מעיל- הוא פשוט חוזר רטוב.
אני נוטה לדעה שצריך להניח לו ללבוש מה שהוא רוצה (כלומר- בגדים ארוכים, אך לא להתעקש על מעיל). בעלי מאידך, טוען שמאחר וזה יגרום לו להיות חולה (ולימי מחלה, מעבר לדאגה לבריאותו, יש השפעה גם עלינו שצריכים להשאר איתו בבית), הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה והוא מחייב אותו ללבוש מעיל.
אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם בנושא- אני נעה בין הרצון לאפשר לו לשלוט בגופו ולא להיות חודרנית מידי לבין ההבנה שבאמת ההתנהגות שלו משפיעה לא רק עליו אלא גם עלינו ומכאן להעביר את המסר שהוא לא יכול לעשות רק מה שהוא רוצה...
בתודה מראש על תשובתכם.

השב דווח
תשובה לרבקה
hadar1
13:03 01.02.2017
חדש
היי רבקה,

נשמע כי פעלתם עד כה בדרך הנכונה- תחילה אפשרתם לו לבחור לבד מה ללבוש, אך כשהוא נוכח בעצמו להשלכות של בגדים קצרים בחורף וחלה, ישבתם להסביר לו בצורה הגיונית מדוע לא תאפשרו זאת יותר- והוא אכן עבר לבגדים ארוכים. אנו ממליצות להמשיך בקו ההסברה, וגם להראות לו (כשאפשר) שגם אחרים בני גילו יוצאים בבגדים חמים ומעילים, ואת החשיבות שיש לכך בחורף.
לגבי המעיל- אנו ממליצות להציע פשרה. עליו לקחת את המעיל עימו לביה"ס, אך אם הוא מרגיש שהוא סובל מחום- הוא לא חייב ללבוש אותו. עצם הסחיבה של המעיל עשויה להוביל אותו ללבוש אותו ולעזור לכם בעקיפין. אמנם חשוב שהילד ירגיש שהוא שולט בגופו, אך כהורים אתם צודקים שיש להפעיל שיקול דעת ולהתערב כאשר הבחירות שלו עשויות לפגוע בו (חולה) ובכם (ימי מחלה והיעדרות מהעבודה).
דבר נוסף שעשוי לעזור, הוא לקחת אותו לבחור בעצמו כמה בגדי חורף בחנות- מעיל עם דוגמא שתמצא חן בעיניו, ו2-3 סוודרים שיהיו לו נעימים. אולי זה ייתן לו מוטיבציה ללבוש את מה שבחר.

מוזמנים לעדכן אותנו בהתפתחויות,
בהצלחה רבה!

השב דווח
האם לחזור בי
שני
23:11 14.01.2017
שלום,

יש לי שני ילדים - בן 8 ובת 5. כל שבת אנחנו נוסעים לבקר את סבא וסבתא. בביקור האחרון בתי התנהגה בצורה מאוד לא הולמת - הרביצה לאחיה, הציקה בכוונה לסבא והתעלמה מבקשותיו ועשתה בלגאן בבית שלהם בכוונה. בהתחלה ניסיתי להחזיק אותה ולהרגיע אותה ולהציע לה פעילויות אחרות, וכשראיתי שאני לא מצליחה, אמרתי לה שאם תמשיך להתנהג כך, היא לא תוכל להצטרף לביקור הבא אצל סבא וסבתא. היא המשיכה להתנהג כך והודעתי לה שהיא לא תבוא לביקור הבא. עכשיו עולות בי מחשבות שאולי זה עונש קשה מדי, ושאולי זה לא יעיל שהתגובה מגיע רק כעבור שבוע ושזה בעצם עונש לסבא וסבתא. אני תוהה אם אני אחזור בי, אם זה יגרום להחלשה של המילה שלי. אשמח לשמוע את דעתכם

תודה רבה

השב דווח
תשובה
astar
12:40 15.01.2017
שני שלום,

ראשית ברצוננו לחזק אותך על תשומת הלב אותה את משקיעה באופן שבו את מתנהלת מול בתך.
מאורע חד פעמי שבו תחזרי בך מעונש שנתת אין בכוחה להפוך אותך ל"חלשה" מול בתך אם בדרך כלל את נוהגת לעמוד במילתך, בדיוק כפי שעמידה חד פעמית במילה אינה עשויה להשפיע באופן ההפוך במידה ואת לא עומדת הבטחותיך באופן תדיר.

מתן עונש בזמן שהילד "משתולל" מוביל פעמים רבות לכך שהילד מקצין את התנהגותו כתגובה לעונש, ו"גורר" את ההורה להטיל עונשים כבדים יותר ויותר, שבדיעבד נראים לו קשים מדי, ולעיתים אף לא ניתנים ליישום, ושמהם הוא נאלץ לסגת מאוחר יותר.
על מנת למנוע הישנותם של מצבים כאלה, אפשר וכדאי להשהות את התגובה למעשיו של הילד, למועד מאוחר יותר, בו גם ההורה וגם הילד רגועים יותר. בזמן ההתפרצות, על ההורה לציין שההתנהגות הנוכחית אינה מקובלת עליו, ושהוא יישקול כיצד להגיב עליה במועד מאוחר יותר. חשוב במקרה זה להיות עקבי ואכן להגיב כפי שהובטח. דרך פעולה זו מצמצמת את ארועי ההסלמה בבית, ומאפשרת להורים להיות עקביים ו"לעמוד במילתם". בפרט, ילדה בת חמש מסוגלת להפנים מסרים גם לאחר שבוע, ובלבד שבזמן המעשה את "מסמנת" לה את ההתנהגות הבעייתית, ואחר כך חוזרת עליה באופן פשוט ומפורט בזמן שאת מודיעה על ה"עונש" שבחרת (" לפני יומיים הרבצת לאחיך, ולא הקשבת כשסבא אמר לך ......"). השהייה של שבוע בין המסר לעונש עצמו אינה מהווה בעיה.

כפי שנאמר, מאורע בודד אינו בעל השפעה כללית מכרעת, ומאחר ומתוך הפרטים שנתת העונש אינו נשמע בלתי מידתי , ותוכלי להחליט אם לבטלו או להשאירו בהתאם למידה בה את מרגישה אי נוחות להוציאו לפועל. נוציא מכלל זה את המקרה בו העונש אינו נחווה כ"עונש" ע"י הילדה (שלדוגמה תשמח להישאר בבית), ואז אין בו טעם ואכן רצוי לבטלו.

נשמח לשמוע על ההתפתחויות ולסייע בהתלבטויות עתידיות.

השב דווח
הילד בן 15 ושמונה חודשים לא רוצה ללמוד
קובי
14:10 11.01.2017
הייתי רוצה לדעת בבקשה מה לעשות עם ילד שרב עם המורים מקלל התיכון כבר לא יכול להכיל אותו מחפשים לו תיכון אחר בעירייה אבל בינתיים הוא צריך להגיע לבית הספר שלו ושם זה פצצה מתקתקת ומה שגם בבית קללות ומרדנות ... מה עושים ? הילד בטיפול cbt אבל אין שום התקדמות רק יותר גרוע אשמח לעזרה ... תודה .

השב דווח
תשובה לקובי
hadar1
11:54 12.01.2017
היי קובי,

בתור התחלה, על מנת לנסות לצמצם מתחים וריבים- נסו לנקוט בעמדה לא מסלימה. המשמעות לכך היא שתבחרו 1-2 התנהגויות קשות אליהן תגיבו ובהן תבהירו ש"כאן עובר הקו האדום". למשל: הליכה לביה"ס.
את שאר ההתנהגויות נסו לשים כרגע בצד, לא להיכנס לעימותים, ולנסות להבליג. המטרה היא שתוכלו לרכז ולמקד את הכוחות שלכם במה שהכי קריטי בשלב הזה, ושבבית לא תהיה אווירה של קרב אינסופי לאורך כל היום.

דבר נוסף, הוא גיוס של תומכים למצב- נסו לחשוב אילו חברים/בני משפחה תוכלו לגייס לעזרה באופנים שונים. הניסיון מלמד ששימוש באנשים חיצוניים לבני המשפחה הגרעינית מניע את הילד ועשוי להשפיע על התנהגותו. למשל: בכל פעם שבנכם מקלל מורה בביה"ס, סבא/סבתא/דוד/ה/שכנה/חבר/ה משפחתי/ת מרימים אליו טלפון ואומרים "שמעתי שקיללת היום את המורה, ההתנהגות הזו מצערת ולא מקובלת עלינו". המעורבות שלהם עשויה לווסת את התנהגות בנכם ולהקל על התנהלות.

לגבי בית הספר, אנו ממליצים להמשיך ולשדר קו אחיד הדורש מבנכם ללכת בכל יום ללימודים. אמנם תפקודו שם אינו מיטבי, אך לא נרצה שייפלט ממסגרת ויישאר בבית- מה שיחמיר את המצב. המסגרת חשובה עבור ילדים ונערים, ולכן נמליץ גם ליצור קשר עם ביה"ס ולעבוד עימם בשיתוף פעולה, לנסות לגייס תומכים גם מטעמם שיפעלו יחד אתכם באופן יצירתי. למשל: במידה ובנכם מפריע בכיתה, הוא נשאר בביה"ס כשעתיים לאחר סיום הלימודים, ועוזר בספריה (לדוגמה).
למשל: אם בנכם מקלל מורה בפני הכיתה, עליו להתנצל בפני הכיתה ולהעביר 5 דקות של הסבר על כבוד הדדי.
גם הנוכחות שלכם ושל תומכים בביה"ס עשויה לשפר את המצב. למשל: אם בנכם מקלל מורה, עליו לבוא עם תומך ללימודים ולהתנצל בפני המורה.

לסיום, נציין כי הדברים שתיארת נוגעים לתחומים בהם עוסקת המרפאה לסמכות הורית בשניידר, וברשות המרפאה כלים נוספים שיוכלו לכוון אתכם. אנו סבורות כי הטיפול ביחידה עשוי להיות לכם לעזר, וממליצות לחשוב ולבחון אופציה זו.

נשמח לשמוע על התפתחויות,
בהצלחה.

השב דווח
הבת שלי משקרת
ג.ל.
10:43 07.01.2017
שלום,
הבת שלי בת 13 ומדי פעם אני תופסת אותה משקרת לי. בדברים קטנים כמו-אומרת שסידרה משהו ולא, שלקחה אוכל לבי״ס ולא לקחה, שהשכיחה על אחיה במשהו ולא השגיחה. יש לציין שהיחסים בבית פתוחים וכנים, וזה משהו מרכזי שאני ובעלי מאוד מעודדים ומאמינים בו. ולכן לא ברור לי הצורך שלה לשקר לנו. במיוחד כשזה שקר שנתפס בקלות, ואז יוצר אי נעימות. עד כה לא הגבתי בדרמתיות, אלא עשיתי איתה שיחה על משמעות השקר לשני הצדדים, בפעם אחרת העמדתי אותה במקום שאנחנו לא מתנהגים ככה בבית שלנו. ועדיין זה נמשך... להתעלם? זה יעבור מעצמו?

השב דווח
תשובה - הבת שלי משקרת
hillagal
09:40 09.01.2017
שלום,

על מנת שנוכל לעזור היינו רוצות לדעת כיצד בתך מגיבה כשנאמר לה ששיקרה? האם היא מצטערת? מכחישה? מתעצבנת?
לתגובה של בתך יש משמעות הן מבחינת הגורם לכך והן מבחינת התגובה הדרושה מצידך.

במידה ובתך מכחישה, אכן חשוב להבהיר לה שזה לא מקובל ושלא תהיו מוכנים להתנהגויות כאלה. נשמע שהשיחות שעשית איתה הן בדיוק הכיוון אך חשוב שלאחר שהבהרת זאת מאותו רגע תהיה תגובה לשקר בצורת עונש או בקשה מבתך שתיתן הצעה כיצד זה לא יחזור על עצמו ולנסות לעמוד בהסכמים שמגיעים אליהם.

במידה ובתך מצטערת, האם יכול להיות שהיא באמת לא שמה לב לכך? שדעתה מוסחת והשקר נאמר ללא מחשבה?
במצב זה חשוב לנסות ולעזור לה ולא להביע כעס על משהו שאולי אינו בשליטתה. נסי להפנות את תשומת ליבה ולתת לה אפשרות לשנות תא תשובתה. מומלץ להתייחס לנושא בסבלנות ולאפשר לה מרחב תמרון ותיקון במקרה ותרצה בכך.

אם מדובר על מצב בו בתך מתעצבנת ומגיבה באופן תוקפני, יש להתייחס למצב ביתר רצינות ותקיפות. אין לקבל את ההתנהגות ומלבד עונשים או תגובות אחרות מצידך ניתן אף לערב מישהו מחוץ לתא המשפחתי המצומצם שיביע את דעתו והתנגדותו לשקרים אלו, לעיתים תגובה חיצונית יכולה להשפיע באופן חזק יותר.
במידה וזו התגובה של בתך והאירועים ממשיכים ומחמירים את מוזמנת לפנות אלינו למרפאה להתייעצות.

בהצלחה ואנחנו פה לשאלות נוספות.

השב דווח
הבת בווטצאפ
תמר
05:32 25.12.2016
שלום רב
לאחרונה התוודאתי לתכתובות של ביתי , בת 13, ברשת עם ידידים שלה (בנים ) עם אופי מיני מובהק! פתחתי את זה איתה ואמרה שאיכשהו בחודשים האחרונים נגררה למציאות כזאת של שיח מיני עם בנים. התחיל מרצון להיות מקובלת ועכשיו לא יודעת איך להפסיק זאת. לאחר שיחות רבות בהם תיאמנו על שינוי סגנון השיח עם בנים, ושיח על הסיכוניות וההשלכות של המצב כזה, גיליתי הלילה שהיא ממשיכה ואף נענת לבקשתם לשלוח להם תמונות שהאמת לא יודעת מה טיבן. דואגת מאוד מאוד. נמנעת מעונשים של הרחקת הנייד אך חוששת מהמצב שבו היא מתרגלת לסגנון תקשורת כה בעייתית עם בני המין השני. האם להמשיך לפתוח את הנייד שלה? איך לנהל את השיח איתה והטיפול בנושא? אשמח מאוד להכוונה מכם וממתינה לתשובתכם.
אמא מודאגת...

השב דווח
תשובה - הבת בווטסאפ
hillagal
21:42 25.12.2016
תמר שלום,
תחילה ברצוננו לחזק אותך על הערנות והמעורבות שלך גם בחלק זה של חיי ביתך אשר לעיתים הורים עלולים לפספס או לתפוס בשלב מאוחר. בנוסף, ניכר כי איפשרת שיח פתוח בנושא ודרך אשר בתך תוכל לדבר איתך, דבר אשר יכול להיות משמעותי מאוד עבורה.

על מנת לעזור היינו רוצות לדעת האם מדובר בבנים משכבת הגיל של בתך? האם בנים אלה לומדים איתה בבית הספר או בכיתה? לשאלות אלה משמעות רבה בנוגע לאופן הטיפול.

במידה והנערים לומדים עם הבת, מומלץ מאוד לפנות למחנכת הכיתה או לגורם אחר מצוות בית הספר וליזום התערבות בה תהיה פנייה להורי הנערים וכן שיחה בכיתה על הנושא.
לעומת זאת, במידה ומדובר בנערים גדולים יותר, מומלץ כי את או גורם מאיים אחר תפנו אליהם ותדרשו (במידת הצורך תוך איום) שהתכתבויות אלה ייפסקו.

ללא קשר לכך, חשוב כי תבהירי לבתך שתעשי כל שביכולתך על מנת שהתכתבויות אלה ייפסקו, כולל יצירת קשר עם הנערים, לקיחת הטלפון הנייד או כל גורם אחר שיכול לעזור.
חשוב מאוד שתדעי בדיוק מה כוללות ההתכתבויות ותמשיכי להיות נוכחת עד לבירור מוחלט של המצב. לעיתים ניתן להיעזר באדם חיצוני שיהווה גורם מקשר ויעזור לך בבירור המצב מול הבת ובהתמודדות מול הנערים.

לבסוף, אנו מזמינות אותך לפנות אלינו למרפאה לקבלת עזרה נוספת במידת הצורך.
בהצלחה רבה!

השב דווח
הבת בווטצאפ
תמר
10:03 26.12.2016
תודה רבה על תשובתכם המהירה והממצה
לגבי הנק' שהעליתם- מדובר בנערים בני גילה. ההתכתבויות מולי ואין, לשמחתי הרבה תקשורת עם מבוגרים ממנה.
אמשיך לעקוב ולהיות נוכחת עם המסרים שציינתם. נעזרת בספרים על סמכות הורים. כמובן שמידת הצירך אפנה למרפאתכם.
תודה מקרב לב.
תמר

השב דווח
בהצלחה
hillagal
10:58 26.12.2016
הרבה בהצלחה וכמובן שאנחנו פה לכל שאלה נוספת.

השב דווח
בן 14 ללא חברים
איריס
11:52 21.12.2016
בני בן 14.5 אין לו חברים מכיוון שהוא לא יודע איך להתנהג עם ילדים אחרים וכל הזמן מחרימים אותו , האם ניתן לקבל חונך עבורו על מנת שילמד אותו ליצור חברויות (שידע איך לדבר עם ילדים בני גילו) ?

השב דווח
מענה לאיריס
hadar1
21:51 21.12.2016
היי איריס,

תחום חונכויות אינו תחום שמרפאה עוסקת בו, אך נוכל לתת מס' המלצות.
1. קודם כל, טוב שאת מעודכנת במצבו של בנך, ופועלת למען שיפורו. חשוב לא להזניח את הנושא, ולעשות כל מאמץ לפתור את המצב.
2. אל תהססו לערב כל גורם שעשוי לסייע. אנו ממליצות לפנות למחנכת, לפסיכולוגית/יועצת בבית הספר וליזום פגישה בה תנסו לחשוב יחד כיצד לקדם את בינכם. ייתכן והן יכירו מסגרות מתאימות שיוכלו להמליץ לכם לפנות אליהן.
3. העניקו לו תמיכה במסגרת המשפחתית- התעניינות יומיומית בתחושותיו ומחשבותיו, בילויים משותפים... גם אם כרגע בית הספר אינו מוקד חיובי, דאגו שהבית יהיה כזה, ושבינכם יחוש בנוח ומוגן בו.
4. נסו לחשוב על מסגרת שונה בה יוכל אולי לרכוש חברים- עיסוק בתחביב/חוג שיעשיר את עולמו- במוזיקה, אומנות לחימה, אומנות בכלל, בישול- תחום שיוכל להשקיע בו ולהרגיש מסופק דרכו.
5. ישנן מסגרות שונות המציעות תמיכה באמצעות חונכות. למשל: פר"ח פסיכולוגי, תכנית רעים (של החברה למתנ"סים). תוכלו לפנות אליהם ישירות בנושא זה.

המון בהצלחה,
אנחנו כאן להתייעצויות נוספות.


השב דווח
ילד בן 9 לא בבית הספר
אם מודאגת
23:06 11.11.2016
שלום,
בני בן ה-9 אינו הולך לבית הספר כבר מעל שבוע.
מתמודד עם קשיים משמעותיים מתחילת א' הכוללים קשיי השתלבות התנהגותיים (התקפי זעם, אלימות עם ילדים), קשיי למידה (קריאה כתיבה) וחרדה וקשיי ויסות רגשי שהובחנה כבר בתחילת כיתה ב'- והחל טיפול תרופתי שהיה יעיל כמעט כל השנה.
מתחילת כיתה ג' חלה החמרה הדרגתית בכל ההיבטים, תדירות ההתפרצויות בבית הספר, בית ואחה"צ בגינה עם חברים הפכה בלתי אפשרית (אלימות מילולית ופיזית כלפי ילדים, מורים, מנהלת...). אובחן ל- ADHD והוחלט על שינוי תרופתי שייתכן והעמיק את הקושי.
לפני כשבוע סירב ללכת לבית הספר וגם אנו מבינים שהמצב אינו אפשרי (בית הספר עושה כל שביכולתו, הציע תוכנית לימודים פרטנית מלאה, פועל להשגת אישור לסייעת צמודה) אבל כרגע הילד בבית והמצב בלתי נסבל.
התחיל השבוע טיפול פסיכולוגי (פסיכולוג קליני והתנהגותי).
מה עושים במצב כזה? איך צריך להתמודד?
המצב בלתי אפשרי...
אודה להמלצתכם מה עושים, כיצד יוצרים מהפלונטר, איך עלינו ההורים לפעול?
תודה

השב דווח
תשובה לאם המודאגת
hadar1
 
19:59 12.11.2016
שלום,

אנו מבינות מדברייך כי ב3 השנים האחרונות התמודדתם עם לא מעט קשיים התנהגותיים, לימודיים, חברתיים ורגשיים של בנכם.
ראשית חשוב לנו לציין כי אתם ראויים לשבח על התמדתכם וניסיונכם לשפר את המצב, להגיע לתוצאות חיוביות ולעזור לבנכם להתנהל באופן מיטבי במסגרות השונות.

מבחינה התנהגותית, אנו מבינות כי הילד מטופל תרופתית ואף כי לאחרונה הוחלט לבצע שינוי תרופתי שייתכן והחמיר את המצב (ותרם לרצונו להישאר בבית).
מומלץ להמשיך לעקוב ולבחון את הסתגלותו לתרופה ולראות האם יתרחש שיפור כלשהו ביכולות הוויסות שלו ואף לחזק אותו על הצלחות בנושא.
בנוסף, ההחלטה להתחיל טיפול פסיכולוגי עשויה גם היא, עם הזמן, להוביל לשיפור ניכר ביכולת ההתמודדות של הילד עם מסגרות ועם החברה, ובנוסף להוות מקור נוסף להתייעצות ותמיכה עבורכם.

מבחינה לימודית- תכנית לימודים פרטנית, סייעת- כל אלו כלים נהדרים שעשויים להניב שינוי עתידי לאחר הסתגלות למערכת החדשה.

עיקר המצוקה כעת מגיעה מהמישור הביתיי, מהעובדה שהילד מסרב ללכת לבית הספר. אנו ממליצות לשדר קו ברור שאומר לילד שעליו כן להתמיד וללכת לבית הספר, וכי לא תהיו מוכנים לאפשר למצב הנוכחי להימשך.
הבהירו לילד כי גם אם הוא נשאר בבית עליו להמשיך לעשות שיעורי בית, להכין תיק ללימודים ולישון בשעה קבועה לקראת הלימודים בכל יום.
במקביל, מומלץ לערב גורמים מבית הספר- כמו המחנכת שתבוא לבקר בבית, ואף להזמין חברים מהכיתה שיספרו על יומם בבית הספר. אלמנטים כאלו ישמרו על מעורבותו בנעשה בכיתה, ועשויים להועיל לתחושה שהוא "חלק ממשהו", לעניין אותו ולהוביל אותו לרצות לחזור לכיתה.
בנוסף, חשוב לשוחח עם הילד ולהבין מה קרה בשבוע האחרון שגרם לו להחליט להישאר בבית- האם משהו ספציפי? לאחר מכן תוכלו לנסות לחשוב יחד כיצד להקל עליו ולעזור לו להתמודד עם הקושי ללכת לבית הספר.
כאשר הילד בבית, חשוב לא לאפשר לו להינות ולשחק בזמן שהוא אמור להיות בכיתה (לשחק במחשב או לצפות בטלויזיה למשל), כך שיבין שהבחירה להישאר בבית אינה פרס ואינה מתגמלת, ואולי היא גם משעממת.

בשביל להקל עליכם את ההתמודדות בבית, אנו ממליצות גם לבחור את ההתנהגויות היותר בעייתיות מבחינתכם ולהגיב רק עליהן, וכרגע לפחות לא להתעקש על כל דבר ודבר. כך תוכלו להיות ממוקדים יותר מול הילד ויהיו לכם כוחות להקפיד איתו ולנסות לעזור לו להשתפר בדברים ספציפיים שיועילו לאווירה בבית.

לסיום, תוכלו לפנות לטיפול במרפאה לסמכות הורית בשניידר, שם תוכלו לקבל מגוון כלים נוספים להתמודדות. הטיפול הינו ממוקד בהורה וקצר טווח (5-10 פגישות) ועשוי להיות אפקטיבי עבורכם.

חשוב לנו להדגיש, שכבר עכשיו אתם פועלים ועומלים במגוון מישורים שעשויים להוביל לשיפור ניכר עם הזמן. בהצלחה רבה! נשמח לשמוע על התפתחויות ולהמשיך לייעץ.

תוכלו לקרוא עוד בנושא סרבנות בית ספר בקישור המצורף.

נאחל שוב בהצלחה רבה בהמשך,
צוות הפורום.
רשימת קישורים
   סרבנות בית ספר

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח אורח    חבר חבר    פסיכולוג פסיכולוג    מנחה מנחה    מנהל פורום מנהל פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה