פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אסתר שדה, הדר שטרן חביב והילה גל-עזר

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
מנהלות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 652
בת 16 "לא צריכה בית ספר"
אם לבת מורדת בת 16
15:35 02.04.2017
בתי היחידה בכיתה י' בבית ספר יוקרתי נעדרת רבות מבית הספר (לא מצליחה לקום ורבה איתי על ההשכמה). לאחר שבועיים שלקחה אחריות להתעורר בכוחות עצמה, לאחר חופשת פורים, החלה להיעדר כמעט יום יום, למרות מאמצי הנואשים להעירה ולשכנעה ללכת ללימודים. לציין, שמצבה החברתי מצויין, ומצבה הלימודי בעייתי בבשל ההיעדרויות הרבות, מחסור בבחינות וחוסר הכנת המטלות.
לאחרונה אובחנה באבחון קשב וריכוז פסיכאטרי כבעלת תסמיני חרדה, ואף נרשמו לה תרופות שאותן לקחה פעמים ספורות והפסיקה.
לטענתה היא לא צריכה בית ספר ומטרתה ליהנות מהחיים ללא שום מסגרת שעושה לה רע ושהיא לא מוכנה לעמוד בתנאיה.
ניסיתי להסביר לה את המשמעות לגבי עתידה, וכרגע זה נופל על אזניים אטומות ורק יוצר התנגדות ועויינות כלפי, בטענה של חוסר הבנתי את צרכיה.
אנא עזרתכם!
תודה רבה,
אמא אוהבת ודואגת, שלא מוכנה לוותר.

השב דווח
תשובה
hillagal
09:35 05.04.2017
שלום,

ראשית, כל הכבוד על המעורבות וחוסר הנכונות לוותר! בגילה של בתך ישנה חשיבות רבה להליכה מסודרת לביה"ס, אשר חשיבותה עולה רבות על ההישגים הלימודיים. ביה"ס מספק למתבגר מסגרת אשר מאפשרת לו תפקוד, והיעדרה מביא פעמים רבות למציאת מסגרת חלופית שלילית (קבוצות שוליים המעודדות התנהגויות סיכון), או לחילופין הסתגרות בבית ונסיגה חברתית. על אף האבחנות הפסיכיאטריות, ראוי להתעקש באופן שאינו משתמע לשתי פנים על ההליכה לביה"ס.
מנסיוננו, היעדרות לפרקים נוטה לייצר מעגל המנעות עד לכדי היעדרות מוחלטת, בשל הפער הלימודי ההולך וגדל, ובפרט במקרים של חרדה.

דבר נוסף שרצוי לעשות במצב של היעדרות מבית הספר הוא הבאת בית הספר הביתה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בטלפונים מצוות בית הספר, ציפייה למילוי החובות הלימודיים ובמידת האפשר מניעת הטבות מהשהות בבית במשך היום (לא לצאת לבילויים משותפים עם הילדה לדוגמה).

בנוסף, לעיתים פנייה לילדה מגורם חיצוני, יכול לגרום לה להקשיב יותר ולהפחית את העוינות ביניכן. במצב כזה, בן משפחה או מכר אחר אשר יגיד לבתך שבעיניו חשוב שתלך לבית הספר וכי הוא תומך בהתעקשותך על כך, אולי יעזור להעביר את המסר טוב יותר.

חשוב לומר שעל אף ההתחשבות וההבנה שאת עשויה לגלות כלפי בתך, ההליכה לבי"ס הוא לא נושא שראוי להתפשר עליו, ואם את חשה שמיצית את כל הכלים העומדים לרשותך בנושא אנו ממליצות לך להגיע להתייעצות אצלנו ביחידה בנושא מורכב זה.

בהצלחה ונשמח להמשיך ולסייע במידת האפשר.

השב דווח
לינת ילדים אצל הורים גרושים
אורחת
16:57 29.03.2017
שלום ,
ברצוני לשאול האם זה "בריא" לילדים של הורים גרושים ללון פעמיים בשבוע אצל האב ( יוצא שהילדים מתורתרים יום אצל האמא יום אצל האבא )
תודה

השב דווח
תשובה
hadar1
11:22 02.04.2017
שלום רב,

המגורים בשני בתים נובעים מאילוצי המציאות החדשה הנוצרת בעקבות גירושים, והתאמתה היא פרטנית הן לילד ולאופיו, והן לאילוצים הסביבתיים (המצב התעסוקתי של ההורים, כשירותם ועוד), ועל כן אין עצה גורפת שנוכל לתת בנושא.
אם את חשה שיש בעיה ספציפית במקרה שלך, אנחנו ממליצות להתייעץ באופן פרטני ולנסות למצוא את הסדרי הראייה האופטימליים עבור משפחתך, תוך התייחסות לכלל החלקים במערכת המשפחתית.

בהצלחה רבה,
צוות הפורום.

השב דווח
גרים בצפון הרחוק - מה האופציות שלנו?
מיכל
08:56 28.03.2017
שלום,
הייתי רוצה מאוד להשתתף בתוכנית שלכם, אולם בלתי אפשרי בשבילנו להגיע לתל אביב או לשניידר.
מהן האופציות שלנו?

השב דווח
תשובה למיכל
astar
14:01 28.03.2017
הי,
נוכל לנסות להמליץ לך על מטפל פרטי בשיטת הסמכות החדשה באיזור מגוריך.
אנא פרטי בקרבת איזה ישוב היית מעוניינת לקבל טיפול וננסה לסייע.

השב דווח
בן 7 מוציא את אחיו מהגן
אמא
11:27 26.03.2017
היי ,
אחי וגיסתי נתנו אישור לגן לבנם בן ה-7 להוציא את בנם בן ה-5.5 ולקחתו לצהרון שנמצא במרחק הליכה של 5 -7 דק מהגן . אנחנו כמשפחה מאוד כעסנו וראינו במעשה זה כחסר אחריות ומזלזל בבטחון הילדים
שאלתי היא האם אנחנו מגזימים או שבעצם זה מקנה בוגרות ואחריות לילדים ?
ו

השב דווח
תשובה
hillagal
18:21 26.03.2017
שלום,

שאלתכם אכן חשובה ותלויה במגוון גורמים ביניהם מהי בגרותו של הילד ומהי הדרך בה על הילדים לעבור יחד, האם יש כבישים לדוגמה?
ככלל, ילד מתחת לגיל 9 לא אמור לחצות כביש לבד ולכן אם קיימים כבישים סידור זה אינו מומלץ.

בכל מקרה חשוב לזכור כי זוהי החלטת ההורים ואם ברצונכם לייעץ להם או להביע את דעתכם, חשוב לעשות זאת באופן תומך ולא על ידי הבעת כעס או זלזול באחריותם לילדיהם.
נסו להציע פתרונות אפשריים אחרים במידה וקיימים או אפילו את עזרתכם האישית למצב.

בהצלחה ונשמח להמשיך ולעזור במידת הצורך.

השב דווח
נער בן 17 וחצי
ok
09:52 15.03.2017
שלום,

בננו בן 17 וחצי סובל מהפרעת קשב וריכוז. ניסה לקחת בעבר ריטלין ופוקלין והפסיק לאחר שעשו לו תופעות לוואי קשות. הוא נמצא לפני תקופה אינטנסיבית של מבחנים מסכמים, מתכונות ובגרויות. כל זה מכניס אותו ללחץ ומתח רב. אני בתור אמא שלו מלווה אותו מאז היה קטן ועוזרת לו בלימודים - לומדת איתו לפני כל מבחן, מסכמת לו חומר, מכינה לו עבודות שלמות במלואן ועוד. עד שנה שעברה הכל היה בסדר. את יב' הוא התחיל באופן צולע, קשה לו לקום בבוקר לבית הספר, הוא מחסיר הרבה ובכללי נראה כאילו הוא התעייף. לקראת מבחנים שלו, המתח בבית עולה ואנחנו מגיעים למריבות בגלל המתח שלו. זה הגיע לשיא לפני כשבועיים, כשהיתה לו מתכונת לבגרות בע"פ באנגלית. למדנו יחד ואחרי זמן קצר הגיע פיצוץ בגלל שהערתי לו על זה שלא שמר על הסדר הנכון במה שהיה צריך להגיד. הוא התפרץ עליי ואמר לי שאני יודעת שאסור להפריע לו באמצע משפט כי זה שובר לו את חוט המחשבה. משם הכל הדרדר כי התחיל לצרוח בבית, טרק את הדלת שלו בעוצמה, עד שהקיר נסדק. בעלי עלה אליו ואמר לו שבפעם הבאה שיעשה את זה, הוא לא יוכל להישאר בבית. הבת הגדולה שלי שהיא חיילת שהיתה בחופשה בבית, יצאה מהחדר בגלל הצעקות ואמרה לאחיה שיפסיק כבר והוא בתגובה תפס לה את הכתפיים בחוזקה ואמר לה שלא תתערב. מאותו ערב נורא, הוא עזב את הבית. יש לנו ממד בחצר שלא מחובר לבית. הוא גר בממד. הוא לא נכנס הביתה, לא אוכל, לא שותה. להתקלח הוא נכנס אחרי שאנחנו עולים לחדרנו. ניסיתי לדבר איתו מספר פעמים, אבל השיחות איתו מלוות בקללות נוראיות שאני שקרנית, שאני רוצה להרוס לו את החיים, שאני זבל, שאני בת זונה ושהיום הכי שמח בחייו יהיה היום בו אמות. שלשום זה הגיע לשיאים חדשים כשאמר לי שאפסיק לבוא אליו כי אם לא הוא ידקור אותי ואפילו דחף אותי, לא מאד חזק, כדי שאלך. אנחנו מודאגים מאד ממצבו ולא יודעים מה אנחנו צריכים לעשות. חשבנו שהזמן יעשה את שלו והוא יירגע, אבל כלום לא עוזר והוא עדיין בשלו בגלל שהוא מאד עקשן וגם גאוותן וקשה לו לרדת מהעץ שעליו הוא טיפס.
אגב, מבחינה חברתית המצב שלו מצוין ויש לו הרבה חברים. עם שני חברים שלו אני נמצאת בקשר טלפוני ובוואטסאפ וכך אני מתעדכנת במצבו. הם גם מנסים לשכנע אותו שההתנהגות שלו לא בסדר, אבל ללא הועיל.

אשמח לשמוע מה עלינו לעשות כדי לשפר את המצב ולהחזיר אותו למסלול.

תודה רבה,

OK

השב דווח
תשובה לOK
hadar1
19:19 15.03.2017
שלום רב,

מדברייך ניכר שהמצב בבית הסלים בהדרגה במהלך השנה האחרונה, וככל שאתם ניסיתם יותר, כך בינכם נסוג לאחור. בעבר היה נכון להשקיע את מירב המאמצים בעזרה לימודית- כפי שאכן עשיתם, אך כעת המצב שונה ונדרשת גישה אחרת.
בתור התחלה, אנו ממליצות להוריד הילוך בניסיון לפייס את הילד, ולאפשר לו להתמודד בעצמו עם הסיטואציה הנוכחית. הוא נכנס לעמדה מאוד מתנגדת והוא מבצע פעולות חזקות על מנת להמחיש לכם עד כמה- עזיבה של הבית, הימנעות מאכילה בחברתכם, הימנעות כללית מפגישה איתכם, אלימות מילולית ופיזית. במקביל לכך שתתנו לו את הזמן להתארגן ולגבש דרכי התמודדות, ניתן לבצע מחוות פיוס קטנות כגון הודעת אסמס שמזמינה אותו לארוחת ערב משותפת, הצעה לבילוי כמו סרט... נסו לתקשר איתו מסביב למצב- לא להיכנס למלחמות על מה שרע, אלא להתמקד במה שטוב ולחזק אותו.
העובדה שאתם בקשר עם חבריו היא דרך פעולה נכונה ויעילה לשמירה על מעורבות. עם זאת, נמליץ לגייס תומכים כמו סבא/סבתא/דודים/חברי משפחה שיוכלו לפנות אל הילד, כגורם חיצוני ולא מעורב בריב, שמטרתו לשמוע אותו ולהכיל, להיות מתווך 'טרי' ולא מוטה. ייתכן ושיח חיובי עם אדם חיצוני יעזור לבנכם 'להתקרר' ולגבש רעיונות לשיפור המצב, ולרדת מהעץ.
בנוסף, נציין כי פנייה להדרכת הורים עשויה להיות מועילה עבורכם, לאור תחושות התסכול וחוסר האונים שמשתקפים מדבריכם. חשוב לזכור שמדובר בנער מתבגר, וכי עימותים קורים וחולפים, ולעיתים עלינו לשרוד אותם.

מוזמנים לעדכן,
בהצלחה!

השב דווח
נער בן 17 וחצי
ok
10:38 16.03.2017
בוקר טוב,

תודה רבה על תשובתכם.
איך אנחנו יכולים לגרום לו להבין שאנחנו אוהבים אותו ורוצים לעזור לו ? הוא בטוח שאנחנו לא אוהבים אותו ורק רוצים להזיק לו. כל ניסיונתיי לשכנע אותו עלו בתוהו והוא פשוט לא מאמין. אתמול היתה לנו שיחה ארוכה - זה היה יותר מונולוג מאשר דו שיח, כי הוא לא רצה לשמוע אותי. הקשבתי לו בתשומת לב ואני מבינה שהוא פשוט סובל. סבל אמיתי. ואנחנו כל כך לא רוצים שיסבול, כל כך רוצים לעזור לו, כל כך רוצים שיחזור הביתה. הוא ילד מקסים, רגיש, טוב לב, חכם בצורה בלתי רגילה - אבל בגלל שהוא מרגיש זנוח ונטוש, הוא מתרחק ומקים חומות מסביבו. חשבנו שאחרי זמן מה, הוא יתעשת ויחזור ובאמת נתנו לו ספייס בשבוע הראשון לעזיבתו את הבית. מסתבר שזה התפרש אצלו כאילו לא איכפת לנו ממנו. אתמול בשיחה הוא אמר שהוא לא רוצה שום קשר אלינו - רק שנעזוב אותו בשקט וחשבתי שאולי באמת ניתן לו עוד כמה ימים שאולי יעזרו לו להירגע, אם כי אני סקפטית בקשר לזה, כי עובדה שהימים שעוברים לא מרגיעים אותו בכלל.

תודה,

OK

השב דווח
נער בן 17 וחצי
ok
11:18 19.03.2017
בוקר טוב,

רציתי להתייעץ איתכם בשאלה שעלתה בשיחה שהיתה ביני לבין בני אתמול בערב. כפי שאמרתי כבר כמעט 3 שבועות הוא חי בממד שלא מחובר לבית ונמצא בגינה. אתמול הוא אמר לי שנמאס לו לגור שם, שצפוף לו ולא נוח והוא לא יכול להמשיך לגור שם. הוא אמר שהוא יחזור לחדר שלו, אבל הוא לא רוצה לראות אותנו ולא רוצה להיתקל בנו בכלל וזה מה שמונע את החזרה שלו הביתה. הוא הציע שנוריד את הסורגים מהחלון שלו וככה הוא יוכל להיכנס מהחלון (קומת קרקע) בלי לראות אותנו. בנוסף, אמר שנקנה לו מקרר קטן שיהיה בחדר שלו ושיכיל מוצרים בסיסיים כמו חלב וכו' - שוב כדי שלא יצטרך לראות אותנו. מה דעתכם ? האם לקנות לו מקרר קטן ? האם במקום להוריד את הסורגים שזה בלגן גדול ולא תקין מבחינת הביטוח של הבית, אפשר להציע לו שאנחנו נהיה למעלה בחדר שלנו משעה 15:00 או 16:00 עד שעה 19:00 (בזמן הזה הוא יוכל להסתובב חופשי בבית - החדר שלנו במפלס העליון) ונחזור לחדר שוב משעה 21:00 ואז שוב הבית יהיה לרשותו ? מה דעתכם ? אנא עזרו לי.

תודה,
OK

השב דווח
תשובה לOK
hadar1
14:29 19.03.2017
היי OK,

מחוות הפיוס שהוזכרו עשויות להיתקל תחילה בהתנגדות, אך חשוב להמשיך לבצע אותן על מנת לחדד את המסר המועבר- אתה הבן שלנו ואנו אוהבים אותך גם כאשר אנו לא מאפשרים לך לעשות דברים מסוימים.
למרות הרצון להתקרב, אנו ממליצות לא ניכנע לדרישות בלתי סבירות שעשויות להחמיר את המצב ולהרחיק אותו ממכם במקום לקרב. הבית הוא שלכם, ולא ייתכן שתגבילו את תנועתכם בו משום סיבה שהיא. בנכם מוזמן לחזור הביתה ואתם תשמחו לקבלו, אך מאבק השליטה שהוא מנהל רק יחמיר במידה ותיכנעו לדרישותיו. הבהירו לבנכם כי צר לכם שאינו מעוניין לראות אתכם, כי אתם מתגעגעים אליו ורוצים בחברתו, אך לא תוכלו לקבל את בקשותיו כי קיבלתם החלטה משותפת שאינן סבירות. בנושא האוכל למשל, תוכלו לדאוג שמנת האוכל שלו תישאר במקרר, והוא ירד כשיחליט לאכול. בשום אופן לא תפנו את הסלון/מטבח על פי דרישתו. כך הוא רואה שהוריו דואגים לו לאוכל, אך הם עדיין בעלי הבית ומנהליו והם אלו שקובעים את החוקים.
במקביל, אנו ממליצות בחום לפנות ליעוץ לאור המשכיות המצב והמורכבות שלו.
אנו מחזקות אתכם על ההתמודדות וההתעקשות לפעול בדרך הנכונה לצורך קידום היחסים עם בנכם,

בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
חוסר רצון ללכת לבית הספר והתפרצויות בכי
הורה_מודאג
19:05 23.02.2017
שלום,
השאלה לגבי בני בן ה - 9, ילד יחיד.
מציין בכל בוקר שאינו רוצה ללכת לבית הספר כי משעמם לו שם. בסופו של דבר הולך לבית הספר כשכולו שפוף ונראה בדיכאון.
במידה ושומע את הצלצול (אנחנו גרים ממש ליד בית הספר) נכנס להתקף בכי בטענה כי הוא פוחד שיאחר ומתחיל לרוץ במדרגות בחוסר זהירות.
היום התווכח עם חבר טוב שלו בצהרון. החבר אמר שאולי יתנו לו ״דוח״ של בית הספר על התנהגותו, נכנס להתקף בכי של שעה עד סוף הצהרון.

האירועים האלה מזינים עוד את חוסר רצונו ללכת לבית הספר.

היינו (ההורים) בשיחת ייעוץ עם פסיכולוגית בכירה ולא הצלחנו לקחת משם עצות מעשיות להמשך.

נשמח לכל עזרה!

תודה

השב דווח
תשובה להורה מודאג
hillagal
18:25 19.03.2017
שלום,

תחילה ברצוננו להתנצל על העיכוב בתשובה ואנו מקוות כי עדיין נוכל לעזור במידת הצורך.

נשמע כי בנך חווה את בית הספר או אירועים בו כדבר מאיים. תחילה היינו ממליצות לנסות ולברר האם יש אירוע או שיעור ספציפיים שמעלים בו חשש? האם מדובר במורה מסוים/ת או המנהל/ת שמהם הוא מרגיש חשש?
תשובות לשאלות אלה יכולות לעזור ולמקד את הפעולות שתבצעו על מנת לעזור לו.

חשוב שלמרות הקושי, תמשיך להעביר לו מסר כי הוא תלמיד ומחובתו להמשיך וללכת לבית הספר, גם אם הדבר לא נעים לו.
במקביל היינו מציעות ליזום פגישה שלכם והילד יחד עם המחנכת או דמות נוכחת אחרת בבית הספר על מנת ליצור תחושה שאתם סומכים עליה כך שהילד יידע שיש לו גורמי תמיכה גם במהלך יום הלימודים.
בפגישה זו היינו מציעות גם לערוך סוג של תיאום ציפיות בין הילד ובית הספר בנוגע להתנהגות שמצופה ממנו ומה קורה אם ההתנהגות לא תואמת את הציפיות כך שלא יפחד כאשר ילד אחר אומר לו שיקבל דוח או כשהוא שומע את צלצול בית הספר. אנו מקוות כי אם יידע באופן מפורש מה תהיה תוצאת האיחור (לדוגמה המתנה של מספר דקות בהפסקה) חששותיו יפחתו.

בהצלחה רבה ונשמח להמשיך ולעזור במידת הצורך.

השב דווח
ילד אלים
שרון
23:50 22.02.2017
בן אחותי שהיא כבת לי נלקח הערב למעצר ומחר ישפט בפני שופט, הסיבה אלימות כלפי אחותו הקטנה.
זו לא הפעם הראשונה שהוא נעצר במשטרה ולאחר יום במעצר הוא שוחרר.
הוא חייל ואסור בשום פנים ואופן שייחזור לגור בבית.
הוא איים גם להרוג אותי.
המשפחה נורמטיבית לחלוטין הורים אקדמאיים והמשפחה כולה והפרטים שבה על סף קריסה.אין שום יכולת לתקשר איתו שיחה עוברת לצרחות מיד. מה ניתן לעשות כדי להרחיק אותו מהבית. הוא משתחרר עוד חודש מהצבא וגם זה לאחר שירות רצוף העמותים וישיבה בכלא המבאי יותר מפעם אחת.

השב דווח
תשובה לשרון
hadar1
15:12 24.02.2017
היי שרון,

ישנם 2 מישורים עיקריים בהם נמליץ לפעול.

האירועים שאת מספרת עליהם קשים, מורכבים ואף מסוכנים. אנו רואות חשיבות רבה בפנייה לייעוץ מקצועי וממליצות בחום שאחותך ובעלה יפנו למרפאה לסמכות הורית בשניידר. בהנחיה, ניתן יהיה ללמוד כיצד לבחור בתגובות בלתי מתפשרות נגד האלימות, אך גם כיצד למנוע הסלמות ע"י אי היגררות.
ניכר מדברייך שיש תמיכה משפחתית רחבה- נתון משמעותי וחשוב בבניית טיפול וסיוע הולם להורים, לביתם הקטנה וגם לבן אחותך. מניסיוננו, לעיתים כמהלך ראשון יש צורך לפעול בעוצמה ובנחרצות ליצירת מצב בו הבחור מורחק מהבית לתקופה מסוימת. תקופה זו תשמש להגדרת התנאים לחזרתו הביתה, ודרכי הפעולה האפשריות של המשפחה המורחבת במקרה של הישנות האלימות. חשוב לנו גם לציין כי מקרים כגון אלו ממחישים עד כמה לעיתים כמעט בלתי אפשרי להורים להתמודד לבדם מול התנהגותו של ילד תוקפני. תמיכת המשפחה הרחבה, תוך אמפטיה להורים (שבולטת בפנייתך אלינו) במקום האשמתם- היא המוקד המרכזי בהובלה לשינוי המצב.
בנוסף, מכיוון שאת מתארת אלימות קשה, אין ספק שיש צורך במעורבות של גורמים משטרתיים, ואף של הרווחה- על מנת ליצור הרתעה הולמת לבחור.
שילוב של התמודדות המשפחה הרחבה ליצירת הגנה מול התוקפנות, יחד עם ההרתעה שהמדינה יכולה לספק במצבים אלו- הם 2 מישורים שמהווים את המפתח לשינוי.

נשמח לשמוע על התפתחויות,
הצלחה רבה בהמשך.

השב דווח
בני בן 17
אאא
08:18 03.02.2017
בני בן 17 עושה חרם עלינו
לא מדבר איתנו חושב שאנו אויבים שלו והכל התחיל מכך שקבענו לקנות לו תנור..רק עבורו ביום ובשעה מסוימת...אך מה לעשות שנאלצתי לדחות זאת למועד אחר .
הדבר לא נראה לו חושב שאנחנו משפחה לא טובה איומים קללות שאי אפשר לתאר ולעלות זאת בכתב.
יוצא מהבוקר לביס חוזר רק בלילה הביתה...כל היום לא עונה לטלפונים והודעות לא שלנו לא של בני משפחה....
מרגישה שמאבדת אותו לגמרי עוד רגע
הצעתי לו לשבת לדבר שנינו בבית קפה כמובן שסירב
כמה אפשר??????????

השב דווח
תשובה
astar
21:32 04.02.2017
שלום,
אכן נשמע שאתם נמצאים במצב לא פשוט עם בנכם.
על מנת שנוכל לעזור באופן המתאים לכם, חשוב לנו לברר פרטים נוספים בקשר להתנהגותו של בנך.
איך היו היחסים טרם מקרה התנור? האם זהו המקרה היחידי של התפרצות הכוללת קללות ואיומים, ואם לא, סביב מה ובאיזו תדירות ארעו ההתפרצויות בעבר?
כמה זמן נמשך ה"חרם" והאם הוא פונה אליכם בבקשות (לכסף, או משהו אחר)?
נשמח לייעץ לך לאחר שנבין את המצב באופן בהיר יותר.

השב דווח
בני בן 17
אאא
07:42 05.02.2017
בהמשך לנכתב ולשאלותיכם...
בני אובחן עם קשב ורכוז לא מטופל בכלל,התפרצויות חוסר שקט הם דבר שבשגרה אצלו...נבדק עי גורם מקצועי שהמליץ על טפול תרופתי או קונצרטה או כדור הרגעה...קונצרטה מסרב כדור לוקח כשבא לו ומתחשק לו...
כל נסיונותי לשוחח עמו לנסות להגיע אליו לא צלחו.
בביס לא מתלוננים אעפי שאין קשר עם ביס (מניחה שאם היו בעיות היו יוצרים קשר)
כל דבר "מקפיץ" אותו
התחיל בתחילת שנת הלמודים טפול פסיכולוגי אך גם את זה עזב...
חברים לא נכנסים ולא נכנסו הביתה במהלך כל שנותיו בתיכון..
חושבת /מתלבטת האם יש עוד טפול שלא ניסיתי?האם פנייה ליועצת/מחנכת הכיתה יסייע? גורם מקצועי אחר
לא יודעת עד מתי יימשך המצב הזה
אני אובדת עיצות
תודה...

השב דווח
תשובה
hadar1
14:06 06.02.2017
שלום,

מדברייך עולה תמונה מורכבת בבית- לבנך אבחון של קשב וריכוז אך אינו לוקח טיפול תרופתי קבוע, הוא אינו נינוח ונוטה להתפרץ. מצבו החברתי לא ברור והוא נעדר מהבית לאורך כל היום מבלי שתדעו היכן לאתרו. טיפול פסיכולוגי עבורו נוסה אך לא צלח, ויש ביניכם קצר תקשורתי שמעמיק.
לאור התלבטותך אודות טיפול, אנו רואות לנכון להמליץ על פנייה למרפאה לסמכות הורית בשניידר לצורך קבלת הכוונה מקצועית וליווי בתהליך. מכיוון שבנך מסרב לטיפול, הדרכת הורים עשויה להיות מועילה במקרה זה, ולעזור להתמודדות עם תחושת ה'אובדן עצות' שאת מתארת.
במקביל, נמליץ כי תמשיכו להיות קשובים למתרחש עם בנכם, ולנסות ליזום אינטראקציות חיוביות- יש חשיבות לנוכחות שלכם בחייו, ונכון יהיה לשדר ולהפגין כלפיו אכפתיות ודאגה גם כאשר נראה שאינו מגיב אליהם.

מאחלות הצלחה,
מוזמנים לעדכן בהתפתחויות.

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח אורח    חבר חבר    פסיכולוג פסיכולוג    מנחה מנחה    מנהל פורום מנהל פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה