פורום התייעצות פתוח להורים
 
 

פורום התייעצות פתוח להורים

ניהול פורום: אריאל לביא, נעם לופו, ליאור בן אלי

 פורום זה פתוח להורים להתייעצות בנוגע למגוון בעיות התנהגות של ילדם.


התשובות בפורום נתנות ע"י צוות המרפאה לסמכות הורית במרכז שניידר לרפואת ילדים ואינן מהוות תחליף ליעוץ אישי במקרה הצורך.


פרטים אישיים
שם בפורום:
תפקיד: אורח/ת  
הודעות מנהל הפורום


הורים יקרים,

אנו נהיה פה מדי יום בכדי לענות לפניותכם ונשמח לעזור ככל שיתאפשר לנו במסגרת הפורום.

אנו מקוות כי תמצאו את הפורום תורם.

בברכה,
צוות הפורום.

 
סה"כ הודעות: 759
סירוב ללכת לבי"ס
ליטל
10:34 09.10.2018
חדש
ביתי בת 17 אובחנה ע"י פסיכיאטרית כסובלת מחרדה חברתית ודכאון קל. החלה טיפול תרופתי. מזה כחודשיים אינה מעוניינת ללכת לבי"ס. אינה יוצאת מהבית. וכל היום רק עם הנייד שלה. קשיי חברה תמידיים. חברה אחת בלבד. עסוקה באובססיביות על המשקל שלה ומאחר ועלתה במשקל לא מסוגלת לצאת מהבית. אנחנו יודעים שהיא אינה מסוגלת להתמודד. ואין לה חוסן נפשי. בנתיים התנינו את החיבור לאינטרנט רק אם תלך לביס. המצב הוא שישנה ביום וערה בלילה. נראה שהכירה עולם וירטואלי חדש. היא מתקשרת עם בני המשפחה. מה לעשות ע"מ שתלך לבי"ס. אנחנו אובדי עצות. זו השנה האחרונה שלה.

השב דווח
משפחה במצוקה- דחוף עזרה, בהול
ת.מ
11:45 15.09.2018
אני אמא לנער בן 17 שמזה כשנה מנסה"ללמד ולחנך" אותנו ההורים. כלומר, מתמרד, עושה רק מה שהראש שלו אומר לו. לא מתייחס כלל לגבולות שאנו מציבים לו. לביהס אומנם הוא קם(רק אחרי שאני מעירה אותו , לר לבד) הוא הולך לביהס, הציונים שלו מאוד נמוכים, ילד חסר מוטיבציה, תמיד ניסינו בכל דרך לברר איתו מה עובר עליו, מה רוצה מעצמו, בלימודים אך כלום. שתיקה. בעבר היה עוד מבטיח שזה לא יקרה יותר, שיישתדל. אך עכשיו? העניין הסלים, הוא לא מתחייב, תגמולים מאיתנו כבר לא מעניין אותו. יוצא וחוזר מאוחר מאוד הביתה, למרות שאנו כועסים ומתווכחים איתו על כך הוא אומר, אין מה לעשות? אני יחזור מתי שארצה. אני מאוד דואגת וחרדה לו ולעתידו. היום לצערי המצב ממש החריף. הוא לא נכנס הביתה עד השעה 7.30 בבוקר, וכשהגיע היה מאוד אדיש בתגובתו" אז מה, מה הבעיה שבאתי עכשיו"... התפתח בינו לבין אביו ויכוח קולני שהיה קרוב לאלימות ובסופו? אביו הצהיר בפניו שהוא לא מעוניין שיהיה בבית ושייקח את הדברים שלו וייצא. ואז הבן שלי לקח ילקוט עם חפצים ויצא מהבית. אני חרדה לו, אני מהבוקר בוכה , סועקת, אין לי כוחות.
בעלי מאמין שהדרך "להעיף" אותו מהבית היא הכי נכונה, אני ממש לא חושבת שזה בכלל צריך להיות כאופציה. אני חרדה מעצם המחשבה שהוא לא בבית ,לידי. ועוד יותר חוששת שימצא "פינה" כלשהי בחוץ . אני חצי בנאדם כבר. יש לי עוד 2 ילדים בבית שחווים את המצב הקשה הזה.
בבקשה מתחננת לעזרה דחוף

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
13:53 15.09.2018
שלום,
בהתייחס לעניין הלימודים, אמליץ שתמצאו אדם הקרוב אליכם ומכיר את המצב בבית, אדם שהילד עשוי להקשיב לו ולקיים איתו מערכת יחסים יציבה וממושמעת, שידבר איתו על החשיבות של בית הספר, ציונים, משמעת, אולי אפילו ישתף אותו בסיפור החיים שלו(אם קשור לנושא). גם אם הציונים של בנכם לא יקפצו בפתאומיות, חשוב מאוד לוודא שלא ינשור מבית הספר וישלים 12 שנות לימוד.
במצב כמו שקרה הבוקר, בו הילד בורח מהבית הפעולה הראשונה שאמליץ עליה תהיה ביצוע סבב טלפונים - לחברים, להורים של חברים, לכל האנשים האפשריים שיכולים לספק מידע על מקום הימצאותו של בנכם ועל שלומו. מכיוון שבנכם נעלם לעיתים קרובות כדאי לשקול הכנת רשימת טלפונים שתעמוד לראשותכם בכל פעם שהמצב יחזור על עצמו. בשיחה עם חבריו של הילדים עליכם להגיד שבנכם נעלם, לבקש מהם מידע ולבקש ממנו לשכנע את בנכם לחזור הביתה. אם מדובר במורים/מדריכי תנועות נוער וכדומה עליכם להסביר שהילד נעלם ובמידה והם יראו אותו לבקש שישכנעו אותו לחזור הביתה. בשיחה עם הורי החברים יש להציג את עצמכם, להסביר את המצב הנוכחי ולשתף אותם על מנת ליצור הזדהות, בנוסף מומלץ לקבוע איתם פגישה כשמזדמן כי ברית מסוג זה הינה רבת ערך.
השלב הבא, לאחר מציאת בנכם, יהיה הפגנת נוכחות בשטח. אם נמצא בביתו של חבר, יש להגיע למקום ולהגיד שהגעתם להחזיר את בנכם הביתה, במידה והוא מתחמק יש להגיד שאתם מחכים לו ולחכות מחוץ לדירה עד שיסכים לצאת. (בעזרת הורי החבר תוכלו להעביר מסרים ברורים לילדכם). במידה והוא נמצא במקום אחר, עליכם להגיע למקום, לגשת לילד ברוגע ולבקש ממנו לחזור עמכם הביתה. במהלך הפגנת הנוכחות עליכם להמנע מויכוחים/הסלמות ולהבהיר שלא יהיו כל עונשים. מטרת הפגנת הנוכחות הינה להגביר את נוכחותה של הסמכות ההורית ולוא דווקא להחזיר את בנכם הביתה בכל מחיר!
לבסוף, לאחר שבנכם יחזור לביתו, אמליץ לכם להביע צער על התגלגלות האירועים ולנסות לנהל שיח מבין ומקבל. אל דאגה, הצער לא יעמיד אתכם בעמדת חלשה, אלא יתרום לפיתוח מערכת יחסים חיובית עם בנכם. כמובן, כדאי שתכינו את עצמכם לאופציה שבנכם ידחה את המחווה, חשוב שלא תגררו ותעזבו את הנושא לפני שיסלים.
מקווה מאוד שהצלחתי לעזור, מוזמנים לעדכן בהמשך התגלגלות האירועים,
בהצלחה!

השב דווח
משפחה במצוקה
ת.מ
14:18 15.09.2018
בהתייחס לתשובתכם, התגובה לא כלכך מדויקת מאחר וציינתם "בעקבות בריחה של הבן..."... אני לא כתבתי כלל שהבן ברח. בבקשה , מתחננת שתקראו שוב את שרשמתי ותעזרו לי בהתאם. ממתינה בדריכות להנחיות מכם.
בבקשה

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
14:25 15.09.2018
היי,
כל ההמלצות שניתנו עדיין רלוונטיות למצבכם, אך לפני שתלכו להחזיר את בנכם הביתה כדאי שתקבלו ביניכם החלטה משותפת בנוגע לעמדתכם ההורית. האם אתם רוצים למתוח את הגבולות או להשאיר את בנכם בבית ולטפל בעניין בצורה עדינה יותר? כדי שגם אתם וגם שאר בני הבית(כולל בנכם) לא יהיו מבולבלים מהמצב, כדאי להגיע לעמדה הורית אחידה ואותה להציג כחלק מתהליך החזרתו הביתה.
אנו מבינים שמדובר במצב רגיש ונמליץ להתחיל בהקדם בסבב הטלפונים על מנת לוודא את מיקומו ואת שלומו ומשם להמשיך.

השב דווח
משפחה במצוקה
ת.מ
14:34 15.09.2018
הבן הלך לסבתא שלו. השאלה שלי היא מה לעשות כעת? בעלי הצהיר בפניו חד משמעית שאין לו מה לחפש בבית עם התנהגות כזו. השאלה מה לעשות עכשיו? איך ומאיזה מקום לפנות לנער ולומר לו "תחזור הביתה?... איך זה ייתפרש בפניו? באיזה מעמד זה ישים אותנו ההורים?
באמת שאני לא יודעת איך להתקדם?

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
14:45 15.09.2018
השלב הראשון יהיה לנהל שיחה עם בעלך ובעצם להגיע למסקנה מה לדעתכם צריך לקרות הלאה, מכיוון שאת נחושה להחזיר את בנך הביתה בעוד בעלך הבהיר לו שכרגע אין לכך מקום.
בנוגע לפרשנות, במידה ותחליטו להפגין צער על התגלגלות העניינים והסלמתם, יש לקחת בחשבון שהילד יזלזל בכך, אך גם אם זה יקרה יש לזכור שבסופו של דבר המסר עבר, הילד יבין שאתם מנסים לתקן את הקשר ולשנות את דפוס היחסים בבית ולבסוף יביא לשינוי בהתנהגותו - כמובן שמדובר בתהליך. חשוב לזכור שזה ממש לא מעמיד אותך במצב של חולשה! להפך! אתם מתאמצים כדי לשפר את היחסים עם בנכם וזה מה שחשוב!
בנוסף, אם תחליטו לבחור בכיוון הזה, תוכלי לדבר עם הסבתא ולבקש ממנה לנהל שיחה עם בנך, להבהיר לו את הבעיות בהתנהגותו שהביאו אותו למצב הנתון, לשכנע אותו שכדאי לו להיות בבית ולפתור את הבעיות. כך, כאשר תגיעו לביתה במטרה לשכנע אותו לחזור, הקרקע תהיה מוכנה לקראתכם והשיחה תהיה יותר מועילה.

השב דווח
נער שלא הולך לבית ספר
אורחת
08:08 07.09.2018
בוקר טוב
יש לנו נער בן 13.5 שמאוד עקשן ואיננו קם לבית הספר .
רצינו לדעת מה עושים כדיי שהוא ילך ניסינו את הדרך הכועסת ואת הדרך השקטה.
אנחנו כבר אובדי עצות ומודאגים וצריכים את הכלים המתאימים על מנת שנוכל להחזירו למסלול הנכון.

נודה לכולם

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
16:03 11.09.2018
שלום,
במקרה המדובר אמליץ על נקיטת שתי פעולות, הראשונה היא הגעה לעמדה הורית משותפת מול הילד בנוגע לחשיבות הלימודים, על מנת שתוכלו להציג מולו חזית אחידה בנושא.
הפעולה השנייה תהיה להתמיד על הגישה הנבחרת מול הילד ולא לוותר למרות מחאתו. הגדרתנו להתמדה היא שמירה על כיוון כללי לאורך זמן, עם זאת, אנו מבינים שהורים הם בסך הכל בני אדם ולכן עלולות להיות מעידות, הצעתנו היא לא להחמיר עם עצמכם כשאלו מגיעות ולהמשיך בקו עליו החלטתם מראש.
עקרון נוסף אותו אשמח להציע שתיישמו בביתכם הוא עקרון אי ההגררות - המשמעות היא לא להכנס עם הילד לעימותים מיותרים, לא "להגרר". אי ההגררות תביא את הילד להבנה שלא מתקיים דיון בנושא, אלא החלטה חד צדדית מצדכם שלא הולכת להשתנות למרות מחאתו. אי ההגררות אינו מחליש אתכם אלא מחזק ויש לזכור זאת לפני שמגיעים למצב בו האירוע מסלים.
בנוסף, נשמח לקבל רקע נוסף על מנת לספק תשובה מעמיקה יותר. מה הכוונה בילד עקשן? והאם מדובר בתופעה שנמשכת לאורך זמן ונגררת משנים קודמות או מיוחסת לתחילת שנת הלימודים הנוכחית?
אם מדובר בתופעה הנמשכת לאורך זמן, אנו ממליצים על פנייה למרפאה לסמכות הורית בבית החולים שניידר על מנת לקבל טיפול מקיף ומונע בהקדם.
בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
התפרצויות זעם וגניבות אצל בן חמש
תמרה
17:48 17.07.2018
שלום וברכה,
בני בן החמש מגיב בהתפרצויות זעם ואלימות במצבים מתסכלים ולאחרונה ביצע מספר גניבות קטנות המלוות בשקרים.
קראתי בעיון את הספר הסמכות החדשה, אבל הדוגמאות שהובאו בו נגעו ברובן לילדים גדולים יותר ולמצבים מורכבים יותר.
כיצד הייתם ממליצים לי לפעול?

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
15:43 12.09.2018
היי תמרה,
ראשית, מתנצלים על הזמן הרב שלקח להגיב לפנייתך.
בעניין ההתפרצויות, אמליץ לך להשתמש בעקרון אי ההגררות(לא להכנס לעימותים מיותרים, לא לתת לילד לשאוב אותך ולהביא להסלמה שקשה לצאת ממנה, אין טעם להתווכח או לשכנע במצבים שאת מתארת כמתסכלים) ובעקרון ההשהיה(כאשר התנהגותו של בנך מתחילה להסלים תאמרי לו שהתנהגותו לא מקובלת עלייך ושאת ובעלך תחשבו יחד ותחליטו על ההשלכות, לאחר התייעצות תחזרו עם עונש המותאם לחומרת המצב). שני עקרונות אלו יעזרו במיתון המצבים המתסכלים ובהתפרצויות הזעם.
בנוגע לגניבות, אמליץ לך לחפש בסביבתך הקרובה אדם בעל סמכות, כזה שמילותיו ואמירותיו ישפיעו על ילדך, אדם שהוא "תופס" ממנו. אולי דוד שוטר/איש צבא/מורה, ולבקש ממנו לדבר עם בנך על הגניבות ולהבהיר לו למה מדובר בהתנהגות פסולה ולא מקובלת.
בנוסף, אשמח את תוכלי לפרט: למה הכוונה במצבים "מתסכלים"? מה קורה במהלך התפרצויות הזעם? מה הטריגר ומה התדירות?
בהצלחה ושנה טובה,
צוות הפורום.

השב דווח
תינוק הן שנה וחודשיים לא מצביע
Irissh24
09:27 12.07.2018
שלום לכולם הייתי שמחה לעזרתכם.
מדובר בבן שלי בן שנה וחודשיים תכף.הוא תינוק פעיל,חברותי,חייכן.בגיל חצי שנה התחיל לומר אבא והפסיק,חזר על זה שוב בגיל שנה למספר ימים ושוב הפסיק. אמא הוא אומר תמיד. מוחא כפיים,מחקה את הקולות שאני עושה,מגיב למשחק הקוקו,מגיב כשקוראים לשמו,מושיט את ידיו אם רוצה שירימו אותו. אני מודאגת משני נושאים עיקריים, הוא אינו מצביע על אובייקטים,אם הוא רוצה חפץ כלשהן הוא מושיט את כל היד לעברו,אך לא מצביע עם האצבע המורה. כששואלים אותו איפה אור הוא לא יודע ולא מצביע לכיוון האור העניין הזה מדאיג אותי מאוד.העניין השני שמדאיג אותי הוא הנפנוף לשלום,הוא נפנף רק פעמיים לשלום ולא חזר על פעולה זו יותר. האם יש מקום לדאגה?תודה לעונים.

השב דווח
תינוק לא מצביע
biyisrael
21:53 13.09.2018
שלום איריס,
סליחה שלקח לנו זמן רב להגיב לפנייתך. הפורום עבר לאחרונה לניהול חדש ואנחנו עכשיו מגיעים לפניות שלא קבלו מענה.

קודם כל, חשוב שתדעי שהפורום הזה מיועד בעיקר ליחסי הורים ילדים מגילאים 5 ומעלה. מצאתי את הפורום הזה: https://www.beok.co.il/forums/forum-268/
שמתייחס באופן ייחודי להתפתחות הילד.

בכל מקרה, זמן רב עבר מאז תחילת הקיץ. מה שלום הבן שלך? האם יש התפתחויות? אני יכול להגיד לך באופן כללי וגם מניסיון אישי עם הבת שלי (בת שנה וחצי) שהתפתחות היא מאוד אישית. בעולם הפסיכולוגיה, תמיד מגדירים טווחים רחבים עבור עיקובים התפתחותיים לפני שמתחילים להיכנס לדאגות.

ליותר פרטים אני רוצה לפנות אותך לאתר של מכבי בנוגע להתפתחויות תואמות גיל וגם לספר "המדריך הישראלי להורים" שמאוד עוזר לי ולאשתי. (ניתן לרכוז בסטמצקי).

בהצלחה! ושנה טובה!

השב דווח
תלות הורית
אנונימית
10:56 21.06.2018
היי, אני בת 27 וההורים שלי תלויים בי כלכלית כבר קרוב לעשור. אני יודעת שלא בדיוק מדובר בסמכות הורית כי המקרה שלי הפוך.
אבל חשבתי שאולי למישהו פה יהיה רעיון למקום שיכול לייעץ ולעזור בנושא?

תודה!

השב דווח
סירוב ללכת לבית ספר ילדה בת 16
מריה
10:14 18.06.2018
שלום
יש לי ילדה בת 16 שלא הולכת לבית ספר מורדת בכל הכח לא מתקשרת איתנו בורחת מהבית יש לי עוד 2 ילדים קטנים ממנה .
אני מאוד זקוקה לעזרא אני גרה ליד אשדוד רחובות מחפשת מישהו שמטפל בשיטה של סמכות הורית שאני אוכל לפנות אליו דרך קופה או פרטי לא משנה
תודה מראש

השב דווח
אבחון לילדה בת 5.5
אמא'לה
12:58 17.06.2018
הבת שלי עולה לא',
בת 5.5
ילדה מתוקה, בכורה,
ויש לי שאלות לגביה - ואני לא יודעת עם מי להתייעץ / למי לפנות לאבחון?
יש לה סף תסכול נמוך וקושי בדחיית סיפוקים, כל דבר - מיד! ואם לא... צורחת, צובטת, דוחפת וכו'
יש לה חרדות - בצורה שמסכנת אותה, לדוג' - תרוץ אחרי לכביש - כדי לא להישאר לבד על המדרכה, לא הולכת ברחוב בלי להחזיק יד, ואפ' בבית - אם היא שומעת אופנוע מהחלון היא עולה על כסא / ספה...
ביער היא מפחדת מחיות טורפות, בים - מכריש, בבית של סבתא - לא יוצאת לחצר לבד כי אם מישהו ייכנס מהחצר האחורית וכו' וכו'.
הגננת מתלוננת על קשב ו"חוסר סבלנות" עם חברות, וכן שהיא "נעלבת בטעות".

הייתי בטוחה ש"ככה זה ילדים", אבל ככל שעובר הזמן (וגם האח הקטן יותר מתנהג אחרת לגמרי- רגוע, שמח, צייתן) הבנתי שזה חייב להיות ככה.

פנינו לאבחון ב"התפתחות הילד" - ואמרו לי שהיא מתוקה ונהדרת והכל כלום.
ובאמת - כשרק אני איתה והיא מקבלת את כל מה שהיא רוצה- אין עליה והיא מהממת.
היא באמת מתוקה ולפעמים נראה אפילו לי כאילו אני מדמיינת, והיא ממש בובה, כמו שאני אומרת לבעלי - נראה שקיבלה ריטאלין :)... אבל רוב הזמן זה לא ככה.
למעשה - אני מרגישה שמשהו פה לא תקין ורוצה לעזור לה עכשיו, כשהיא עוד קטנה.
למי פונים לאבחון?
מה עושים עם זה?

השב דווח
תשובה לשאלתך
noamlupo
16:01 12.09.2018
אמאל׳ה יקרה,
נראה שכבר פנית לאבחון ובהחלט למקום הנכון (התפתחות הילד) האבחנה ש״אין לה כלום״ כמו גם החוויה שלך שמשהו כאן אחר ושונה בילדה מתאימה לא פעם ללא מעט ילדים. במובן מסויים הביטוי ״ככה זה ילדים״ נכון אבל רק חלקית. הוא נכון חלקית עד לנקודה בה יש סבל לילדה (וגם לך) ועל זה אפשר להקל לעיתים. הדרך הטובה ביותר בגילאים אלו לסייע לילדתך ובעיקר לך בהתמודדות המורכבת היא לאו דוקא ע״י אבחון נוסף אלא הדרכת הורים מסודרת. חשוב לציין כי הדרכת ההורים שאנו מקיימים במרכז שניידר להערכתנו פחות מתאימה (נועדה למקרים ״מורכבים וקשים״ יותר כמו בעיות התנהגות קשות) אך יש לא מעט מדריכי הורים שעברו הכשרה במסגרת שלנו וישמחו לסייע לכם באופן פרטני. הדרכת הורים טובה תאפשר לך וגם לילדה למצוא את ההבדל בין מה אפשר לשנות בהתנהגות ילדתך לבין מה צריך לקבל כי ״היא מי שהיא״ (גם חרדתית וגם עקשנית יותר מהממוצע) ותעבוד על מערכת היחסים בין ההורים לילדה, על דרכי תקשורת ובמידת הצורך תוכל להפנות אותך גם לטיפול בחרדה של ביתך.
אכן, ילדים הם ילדים לכל אחד אופי משלו וקשיים משלו. דבר אחד אנחנו תמיד יכולים להבטיח - עם השנים זה עובר.
בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
בית של צעקות עם ילדת קשר בת 10.5
דנה
14:33 25.05.2018
הי, רציתי לדעת האם תןכנית הייעוץ שלכם מתאימה גם למקרים פחות דרמטיים... אנחנו הורים ל 3 ילדים מקסימים, הגדולה בת 10.5 עם קש"ר. בשנה האחרונה הרבה מאוד צעקות, מתווכחת על הכלללל, חוצפנית מאוד, לא מקשיבה, הבית כל היום במלחמה וזה מאוד משפיע גם על הילדים הקטנים.... אז אומנם אין פגיעה מהותיתי בתפקוד היומיומי (הולכת לביהס וכו) אבל עדיין היינו שמחים להדרכת הורים וליווי על מנת להחזיר את הבית לשפיות. האם המכון שלכם תומך בזה? אם כן כיצד ניתן לקבל פרטים על התוכנית והעלויות.....

השב דווח
תשובה לשאלתך
noa
08:00 30.05.2018
היי דנה,
נשמע שהמצב בבית בהחלט לא נעים וההתמודדויות הן לא פשוטות.
המלצתנו היא שכאשר ביתך מתחילה לצעוק ולהתווכח, כדאי למנוע היגררות- כלומר, לא להתווכח, לצעוק, לאיים וכדומה. תגובה מיידית למצב לרוב גורמת להסלמה ולכן כדאי לבצע השהייה של התגובה. במקום להגיב ניתן להגיד לה "אני לא מוכנה לקבל התנהגות כזאת. נדבר מאוחר יותר כשתירגעי".
לאחר שהרוחות נרגעות, אנחנו ממליצים שתדברו איתה ותבהירו לה שאתם לא מוכנים שהיא תתנהג כך ולהגיב בהתאם.
אם המצב ממשיך כך או מחמיר אתם מוזמנים לפנות אלינו למרפאה להמשך ייעוץ. טלפון המרפאה הוא 03-9253186.
בהצלחה,
צוות הפורום.

השב דווח
פעולת תיקון
דניאל
11:22 25.05.2018
מהיא פעולת התיקון במצב הבא?

ילדה אחת (בעלת קשיים חברתיים מחפשת תשומת לב), מתגרה בכוונה בילדה שנייה, והילדה השנייה בעלת פתיל קצר, מתרגזת ומכה בתגובה.
הילדה השנייה גם מכה וגם נכנסת להתקף זעם בעקבות המקרה.
המקרה חוזר על עצמו,

השב דווח
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
מקרא:   אורח/ת אורח/ת    חבר/ה חבר/ה    פסיכולוג/ית פסיכולוג/ית    מנחה מנחה    מנהל/ת פורום מנהל/ת פורום    הודעה ראשית הודעה ראשית    עם תגובה עם תגובה    ללא תגובה ללא תגובה